אברהם דריזין (מאיור)

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

ר' אברהם מאיור

הרב אברהם דריזין ("ר' אברהם מאיארער") (ל' בתשרי תרס"א – י' בניסן תנש"א), היה מתלמידי ישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש, מנהל רשת הישיבות המחתרתיות תחת השלטון הסובייטי וממנהלי ישיבת חב"ד המרכזית בארץ ישראל. היה מעמודי התווך של הישוב כפר חב"ד בעשור הראשון לקיומו ושד"ר ומשפיע בארצות הברית.

תולדות חיים

בברית המועצות

ר' אברהם דריזין נולד בעיירה החסידית מַיוׄר שברוסיה לאביו הרב דובער ואמו מרת יהודית.

בגיל 12 נסע ללמוד בעיירה דרויע הסמוכה למיור, משם היה חוזר לביתו מספר פעמים בשנה.

בגיל 14 סיים את לימודיו בדרויע ונסע לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש מצוייד במכתב המלצה מרבה של דרויע. היה בין הבודדים שהצליח להתקבל לישיבה מתוך עשרות רבות של נערים שבאו להירשם.

ר' אברהם סיפר שכנכנס לראשונה ל'זאל' הישיבה, ראה את הבחורים עם זקן "שלם", והם לבושים בבגדים עלובים ובלויים, הדבר הבהילו ועשה עליו רושם רע והחליט בליבו לחזור לביתו, אך העובדה שהיה מבין הבודדים שהתקבלו לישיבה מנעה ממנו לעזוב מיידים והחליט להישאר מעט בישיבה. בשבת הבאה נכנס ר' אברהם בשעת הצהריים ל'זאל', ובראותו את הבחורים ה'עובדים' מתפללים, ומנגנים בדביקות ניגונים שובי לב החליט להישאר בליובאוויטש.

בשנת תרע"ח גלתה הישבה בשל מלחמת העולם הראשונה מהעיירה ליובאוויטש לעיר קרמנצ'וג.

בשנת תר"פ, שנת חייו האחרונה בעלמא דין של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נסע לקראת חודש תשרי במסירות נפש יחד עם חבריו אל הרבי. בבואו לרוסטוב (שם שהה אדמו"ר הרש"ב בעת המלחמה) אמר לו הרבי "צריכים להתנהג כמו אברהם אבינו; לא צריכים לחפש מסירות נפש".

בשנת תרפ"ד נשא את לאישה את מרת שטערנא שרה, בתו של החסיד ר' זלמן משה היצחקי. קודם לכן מונה לשמש כמגיד שיעור בישיבה בנעוול.

בשנת תרפ"ח התמנה ר' אברהם למנהל הכללי של ישיבות תומכי תמימים ברחבי ברית המועצות.

בשנת תרצ"ה התהדקה טבעת החנק סביב ר' אברהם ונאלץ לעזוב את תפקידו. ביתו בעיר מוסקבה הפך למוקד של הצלת נפשות וכתובת לחסידי חב"ד באזור.

באותה התקופה עצרה המשטרה החשאית חסדים רבים והואשמו בהשתייכותם ל'ארגון דריזין', שלטענתה זה "ארגון של צעירים יהודיים דתיים החותרים תחת השלטון הסובייטי בכדי להפילו". אחד מן החסידים היה ר' יעקב מאסקאליק הי"ד שנשפט על עוון זה ונשלח לקזחסטן, ומקום קבורתו לא נודע.

לאחר מספר שנים מצא ר' אברהם שוטר יהודי שהסכים תמורת תשלום ללוותו לסמרקנד, כשכלפי חוץ נראה כמובילו למעצר.

בסיום מלחמת העולם השנייה, נוצרה הזדמנות לצאת מברית המועצות באמצעות דרכונים פולנים מזוייפים, וכך צלחו ר' אברהם ומשפחתו לצאת מרוסיה.

כמו רוב משפחות החסידים שנלמטו מרוסיה שהו תקופה ב מחנה העקורים פוקינג שבגרמניה, ובזמן שהות ר' אברהם במחנה 'פוקינג' עסק רבות בהדפסת חסידות.

בארץ הקודש

בשנת תש"ט בהוראת אדמו"ר הריי"צ, עלתה בראשות ר' אברהם קבוצת חסידים ארץ הקודש והתיישבה בכפר חב"ד.

עם בואו לארץ ר' אברהם החל לשמש כמנהל הרוחני של ישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית בארץ ישראל ששכנה בעיר לוד. בנוסף לניהול הרוחני של הישיבה דאג ר' אברהם, יחד עם ר' אפרים וולף לצורכיהם הגשמיים של התלמידים.

באותם ימים למדו בישיבה כ-300 תלמידים, כשעשרות נערים עולי תימן השתלבו בישיבה עד כדי כך שנחקק בתיאורה של הישיבה שהיא מיועדת "לעולי רוסיה ותימן".

בעשור הראשון להקמת כפר חב"ד היה ר' אברהם אחד הדמויות המרכזיות בכפר. ר' אברהם היה מתוועד שעות ארוכות עם תושבי הכפר בכל שבת ומועד חסידי.

בחג הסוכות היה ר' אברהם מתוועד כמעט ברצף במשך כל ימי החג. ר' אברהם היה נכנס לסוכה בלילה הראשון של החג והיה יוצא ממנה בשמחת תורה. להתוועדויות אלו באו יהודים מכל קצוות הקשת התורנית, אישי ציבור חברי כנסת שאינם שומרי מצוות היו באים ומתרפקים על זכרונות בית אבא

בתיאור שכתב שמואל אבידור בשנת תשט"ז בעיתון הצופה:

"לא כל הבאים להתיישב בכפר חב"ד שווים לתורת החסידות. יש יהודים תלמידי חכמים כדגומת ר' אברהם מאיורער...הוא "הרוח החיה" בכל הנוגע לעסקי חסידות בכפר. אין לך 'יום זיכרון' ו'יום הילולא' חסידי־חב"די, שאין ר' אברהם חוגג אותו ב'פארבריינגעניש' עד אור הבוקר, הוודקא נשפכת אז כמים וכך גם משתפך לבו של ר' אברהם, המחליף חליפות ניגון בקטע תורה, קטע תורה בניגון, ובין זה לזה כוסית של משקה; וכשר' אברהם יושב ב'פארברייענגעניש' מי לא יבוא עימו?"

בארצות הברית

בשנת תשי"ח אילצו קשיי הפרנסה את ר' אברהם ומשפחתו לעזוב את הארץ, וקבעו את מושבם בשכונת קראון הייטס. כך החל ר' אברהם לשבת בחצר הרבי ולהיות במחיצתו.

לפרנסתו החל ר' אברהם לשמש כ'שלוחא דרבנן' של ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב770.

ר' אברהם היה נוסע לערים ברחבי ארצות הברית. את מרבית שעות היום הקדיש לתפילה וללימוד ושאר הזמן השפיע על היהודים עימם בא במגע.

בשנת תשמ"ה מונה ר' אברהם ע"פ הוראת הרבי לשמש כמשפיע בקראון הייטס.

פטירתו

ר' אברהם נפטר בי' ניסן תנש"א ונטמן בסמיכות לציון הקדוש בבית החיים מונטיפיורי בניו יורק

לקריאה נוספת

שער הספר 'אנשים חסידים היו'

• יוסף יצחק קמינצקי, אנשים חסידים היו - כפר חב"ד, תשס"ד
• שלום בער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ניו יורק, תשמ"ט
• זושא וולף, ימי תמימים כפר חב"ד תשס"ט
• יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
• משה יוסף רובין A Father to So Many Chassidim - "אב המון חסידים" ביוגרפיה בשפה האנגלית, ניו יורק, תש"ע
• זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 157-166.

משפחתו

בניו

• הרב שלום בער דריזין, קראון הייטס
• הרב ישראל דריזין.
• הרב מענדל דריזין, קראון הייטס
• הרב חיים יצחק דריזין - שימש כשליח הרבי בעיירות ברקלי קליפורניה, אלבוקרקי ניו מקסיקו. מתגורר בפלורידה

חתניו

• הרב מרדכי לוין - כפר חב"ד
• הרב ראובן קמינצקי - כפר חב"ד
• הרב יוסף משה מרוזוב - קראון הייטס
• הרב חיים יצחק קוגל - קראון הייטס
• הרב יעקב קאפיל רובין - נפטר ט"ו מנחם אב תשפ"ג - בורו פארק
• הרב נחום פינסון - קראון הייטס - זוגתו רחל נפטרה י"ב כסלו תשע"ב -, אביו של ר' דובער פינסון

קישורים חיצוניים

• שמואל אבידור, בכפר חב"ד - ערב יום טוב, עיתון 'הצופה' י"ז בכסלו תשט"ז
• בקשר לראש חודש כסלו: התוועדות סוחפת של ר' אברהם מאיור, באתר 'לחלוחית גאולתית'