קידוש לבנה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (שוחזר מעריכות של 37.142.102.202 (שיחה) לעריכה האחרונה של קער אַ וועלט היינט!)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(21 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרבי בקידוש לבנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בקידוש לבנה]]
[[קובץ:הרבי בקידוש לבנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בקידוש לבנה]]
'''קידוש לבנה''' הינה תפילה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של ה[[לוח עברי|חודש העברי]], החל משבעה [[יום|ימים]] אחרי המולד, ועד למילויה של ה[[ירח|לבנה]]. את הברכה מסימים: "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם אמן".  
'''קידוש לבנה''' הינה תפילה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של ה[[לוח עברי|חודש העברי]], החל משבעה [[יום|ימים]] אחרי המולד, ועד למילויה של ה[[ירח|לבנה]]. את הברכה מסימים: "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם אמן".  
==השתלשלות המנהג==
[[קובץ:קידוש לבנה מוצאי יום כיפור.png|250px|ממוזער|הרבי בקידוש לבנה ב[[מוצאי יום כיפור]]]]
כאשר [[מתן תורה|קיבלו ישראל את התורה]], היו מוקפים ב[[ענני הכבוד]], ולא ראו את השמש ביום ולא את הירח בלילה, ועל כן קידשו על פי החשבון{{הערה|רבינו בחיי פרשת בא, בשם רבינו חננאל מבעלי התוספות. ובספר 'ידו בכל' סימן שצ"ג כתב שהיו רואים מעל עמוד הענן כעין דמות ירח באפילה.}}.
ב[[פרקי דרבי אליעזר]]{{הערה|פרק נ"א.}} מופיע שבזמן שבית המקדש היה קיים, מידי ראש חודש היו בני ישראל רואים את דלתות השמים נפתחות, וידעו שבאותה שעה נולד הירח, ומיד היו כורעים ומשתחווים ומקדשים את החודש.
בדורות מאוחרים יותר, בימי התנאים והאמוראים נהגו לקדש בלילה הראשון של החודש: {{ציטוטון|הרואה את הלבנה '''בחידושה''' אומר "ברוך מחדש חודשים"...}}{{הערה|ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ג'.}}, {{ציטוטון|כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה}}{{הערה|סנהדרין מב, א.}}.
כך נמשך המנהג גם בתקופת הגאונים{{הערה|סידור רב עמרם גאון.}} והראשונים{{הערה|רש"י מסכת סנהדרין דף מב: {{ציטוטון|אם לא בירך היום - יברך למחר.}}}}.
עם זאת, כבר בפסקי הראשונים מופיע שאם לא בירך את הלבנה בחידושה יכול לברך עליה עד שישה עשר יום בחודש{{הערה|רמב"ם הלכות ברכות פרק י' הלכה ט"ז.}}.
במסכת סופרים מופיע{{הערה|פרק י"ט הלכה י'.}} שאין מברכים על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובכלים נאים, ותולה עיניו כנגדה ומיישר את רגליו ומברך.
וכן כתבו פוסקים רבים, שמברך על הירח כשרואין אותה{{הערה|מחזור ויטרי, אור זרוע, המנהיג.}}.
לא כל הפוסקים הסכימו עם הטוענים שיש להמתין למוצאי שבת, משום "מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה"{{הערה|רבינו מנוח, ממפרשי הרמב"ם.}}, היות ואין האדם יכול לדעת מה יארע לו ואם יוכל לברך באם ימתין.
==בתורת החסידות{{הערה|על פי דרך מצותיך, מצוות קידוש החודש.}}==
'''בכללות''' נמשלה הלבנה לספירת המלכות, ועל פי זה קידוש וברכת הלבנה עניינם "הקבלת פני השכינה" (גילוי והמשכת מלכות ה' בעולם). '''אך בפרטות''' יש בזה שני שלבים: "קידוש החודש" הוא העלאה, ו"ברכת הלבנה" היא המשכה - ויובן על פי משל ממציאות השמש והירח הגשמיים ומה"מקבילה" שלהם בכוחות הנפש (מבשרי אחזה אלוקה):
המציאות הגשמית שאנו רואים (זה שאור הלבנה אינו שלה אלא היא מקבלת אותו מהשמש) משתלשלת מעניינם הרוחני של ה[[שמש]] ו[[הירח]]: השמש היא ראשית ומקור החיים - ודומה בזה לספירת החכמה הנקראת "ראשית"{{הערה|לקוטי תורה פקודי ג' ד'.}}. הלבנה "לית לה מגרמא כלום"{{הערה|אין לה כלום משל עצמה. ראה זהר ח"א רמט, ב. ח"ב רטו, א. ועוד.}}, כל מציאותה היא מה שמקבלת מהשמש - ונמשלת לספירת ה[[מלכות]].
ומאחר ו[[נשמות ישראל|נשמת האדם]] השתלשלה מהספירות העליונות{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ד]]}}, גם בו ישנם העניינים ד"שמש וירח". "חכמה" (שהיא ראשית הנשמה{{הערה|"כי המעלה ומדרגה הראשונה אצל הנכראים היא החכמה שלכן נקראת ראשית" ([[שער היחוד והאמונה - פרק ח']])}}) היא השמש שבו, ו[[דיבור|כח הדיבור]] הוא בחינת הירח - "מלכות" שבו. וכשם שהמלכות מקבלת מכל הספירות העליונות ובכח זה בוראת את כל הנבראים{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן כ'|אגרת הקודש איהו וחיוהי]] שב[[תניא]]}}(מוציאה כביכול את הכח האלוקי לחוץ, [[כח ופועל|מהכח אל הפועל]]), כך הדיבור מקבל מכוחותיו הפנימיים של האדם ([[ספירות|שכל ורגש]]) ומשפיע אותם לזולת.
והנה אנו רואים, שכשאדם רוצה להסביר לזולתו דבר שכל עמוק הוא מפסיק לדבר ומתכנס לתוך עצמו - ודוקא הפסקה זו (שכח הדיבור מתבטל לכח החכמה) מאפשר לו להתרכז, ועד שהוא מצליח לסדר לעצמו את הדברים ו"להורידם" לדיבור לזולת. ועל פי הנ"ל יובן עניינו של ראש חודש וברכת הלבנה, כדלקמן:
;ראש חודש
בראש חודש עולה ספירת ה[[מלכות]] לקבל את ה[[אור]] האלוקי ישירות מהחכמה (בה שורה אור אין סוף{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ה|תניא פרק ל"ה]] בהגה.}}) ומתבטלת אליה לחלוטין. הביטוי לזה בגשמיות הוא שפני הלבנה מופנים לשמש, ואז היא "מקבלת" בלבד מהשמש ואינה משפיעה לנו - ולכן אינה נראית), ובנפש האדם הוא (כנזכר בפסקה הקודמת) שלצורך "קבלת שכל חדש" (עיון והעמקה) על האדם להפסיק לדבר לזולתו.
והנה, אם כי בכללות הדיבור מקבל מהחכמה{{הערה|כידוע בעניין [[אבא יסד ברתא]].}}, בפרטיות יותר המשכת נקודת החכמה לדיבור היא באמצעות '''המידות שבחכמה''' (חסד שבחכמה, גבורה שבחכמה וכו'{{הערה|המשך תער"ב ח"ג עמ' א'שעז ואילך, ומסוכם בד"ה משה קבל תורה מסיני  - י"ב תמוז תשל"ח.}}. וכשם שהוא בנפש האדם כן הוא ברוחניות, ולכן יש להמתין שבעה ימים קודם ברכת הלבנה (עד שתושלם במלכות הארת כל שבע המידות שבחכמה) - ורק אחר כך יכולים בני ישראל לברך אותה.
;ברכת הלבנה
עניינה של "ברכה" הוא הורדה והמשכה מלמעלה למטה, וכדוגמת "המבריך את הגפן"{{הערה|מוריד את ענף הגפן וטומנו בקרקע להצמיח גפן חדשה (משנה כלאים ז' א').}}, זרע בירך ה'{{הערה|(ישעיה ס"א ט') על שם שהנשמות ממשיכות את שם ה' מההעלם אל הגילוי (אוה"ת ואתחנן מו).}}) ו"עשיתי לי בריכת מים"{{הערה|(קהלת ה' ו') – ונקראת "בריכה" על שם שהמים יורדים ומתאספים בה.}} (ומטעם זה גם נקרא המפרק המחבר את השוק לירך בשם "ברך" – כי עניינו לקפל את הרגל בשביל להוריד את הגוף למטה, וכן ידוע הלשון "מבריך את הגמלים" – מרביץ אותם, מושיב אותם).
והיינו, אחרי שה"לבנה" (מלכות דאצילות) קבלה בשלימות את "עומק השכל" האלוקי, את ההמשכה החדשה – כעת יכולים בני ישראל להמשיך גילוי אלוקות חדש זה בעולם - לקבל פני שכינה.
==מנהגי קידוש לבנה==
*על פי קבלה, אין לקדש את הירח עד שיעברו שבעה ימים מהמולד{{הערה|ומבאר [[אדמו"ר הזקן]] הטעם לזה (בתורה אור פרשת יתרו), רק לאחר שחלפו שבעה ימים בהם הירח קיבל המשכות משבע המידות היא ראוייה לקבל את הברכה, וראה באריכות לעיל בפסקה "בתורת החסידות".}}.
*את ברכת לבנה יש לקדש ברגליים ישרות{{הערה|שולחן ערוך סימן תכ"ו סעיף ב'.}}, והרבי נהג לעמוד כך עד סיום '''כל''' הנוסח (ולא עד סיום הברכה בלבד){{מקור}}.
*מאחר וברכת הלבנה היא "כמקבל פני המלך" יש לצאת '''לרחוב''', וללבוש '''בגדים חשובים ונאים''' - כדרך שיוצאים לקבל פני המלכים{{הערה|מקור הדברים בשו"ע תכ"ח ובנושאי כלים, ובשיחת נח תשנ"ב עשה מזה הרבי "שטורעם" גדול ו"הוראה" - וראה בפסקה "קידוש לבנה מתוך כונה לזרז הגאולה".}}.
*יש הנוהגים להפריש צדקה אחרי קידוש לבנה{{הערה|כף החיים אות כ"ח.}}.
*בסיום הברכה - מנערים את שולי ה[[טלית קטן]]{{הערה|מגן אברהם תכו סק"א.}}.
==רמזים וסגולות בקידוש לבנה==
*אמירת 'דוד מלך ישראל חי וקים' שהוא בגימטריא 'ראש חודש' - 819{{הערה|שערי אפרים, בשם המהרש"א.}}.
*ברכת לבנה מסוגלת לרפא כאב שיניים{{הערה|טעמי המנהגים.}}.


== קידוש לבנה מתוך כונה לזרז הגאולה ==
== קידוש לבנה מתוך כונה לזרז הגאולה ==
ב[[שיחה]] [[מוגה|מוגהת]] שאמר [[הרבי]] ב[[שבת]] [[פרשת נח]] בשנת [[תשנ"ב]] אמר כי: "כשעושים חשבון צדק בסיומו של השבוע הראשון לעבודה בעולם.. ובאים למסקנא שאין הדבר תלוי אלא ב[[משיח]] צדקנו עצמו - צריך הדבר להתבטא בתוספת זהירות והידור בקידוש לבנה, "שהם עתידים להתחדש כמותה"
[[קובץ:קידוש לבנה.jpg|250px|ממוזער|"ב[[בגד]]ים נאים וברחובה של עיר" {{טקסט מוקטן|זלמן קליינמן}}]]
ב[[דבר מלכות נח|שיחה]] שאמר [[הרבי]] ב[[שבת]] [[פרשת נח]] בשנת [[תשנ"ב]] אמר כי: "כשעושים חשבון צדק בסיומו של השבוע הראשון לעבודה בעולם.. ובאים למסקנא שאין הדבר תלוי אלא ב[[משיח]] צדקנו עצמו - צריך הדבר להתבטא בתוספת זהירות והידור בקידוש לבנה, "שהם עתידים להתחדש כמותה"


ובפרטיות יותר:
ובפרטיות יותר:
לכל לראש - להזהר ולהשתדל יותר בקידוש לבנה ב[[בגד|בגדים]] חשובים ונאים, ברחוב וברוב עם הדרת מלך, גם באותם מקומות שעד עתה לא הקפידו על זה (לפי שדרים בין הגוים), כולל גם הזהירות בנוגע להזמן דקידוש לבנה - שמצינו בזה חילוקי מנהגים.. ועוד ועיקר - קידוש לבנה מתוך כונה מיוחדת למהר ולזרז ולפעול תיכף ומיד ביאת דוד מלכא משיחא, על ידי ההוספה בדרישה ובקשה על ה[[גאולה]], כסיום וחותם קידוש לבנה: "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם אמן"
לכל לראש - להזהר ולהשתדל יותר בקידוש לבנה ב[[בגד|בגדים]] חשובים ונאים, ברחוב וברוב עם הדרת מלך, גם באותם מקומות שעד עתה לא הקפידו על זה (לפי שדרים בין הגוים), כולל גם הזהירות בנוגע להזמן דקידוש לבנה - שמצינו בזה חילוקי מנהגים.. ועוד ועיקר - קידוש לבנה מתוך כונה מיוחדת למהר ולזרז ולפעול תיכף ומיד ביאת דוד מלכא משיחא, על ידי ההוספה בדרישה ובקשה על ה[[גאולה]], כסיום וחותם קידוש לבנה: "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם אמן"
==אצל הרבי==
בקידוש הלבנה של חודש כסלו תשי"ב, במוצאי פרשת ויצא, יצא הרבי והירח היה מכוסה בעננים, והרבי סיפר את הסיפור אודות רבי מאיר מפרמישלאן שנופף במטפחת והעננים התפזרו וציין שכך אירע גם עם רבותינו נשיאינו, ואילו בנוגע לעצמו אמר שדי בכך שסיפר את הסיפור, ואכן הרבי הלך לבית אמו וכשחזר - העננים הכבדים שכיסו את הלבנה התפזרו בפתאומיות והרבי קידש את הלבנה יחד עם החסידים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/20/index.htm תורת מנחם חלק ד' עמוד קס].}}.
באור ליום שלישי [[ט"ו סיון]] [[תשכ"א]] קידש הרבי את הלבנה על אף שהיה זה כשעה וחצי לאחר סוף הזמן{{הערה|הנוכחים במקום סיפרו שגם מספר שנים קודם לכן אירע מעין זה.}}, ואמר אז "אני סומך על החתם סופר".
{{הערה|1=[ http://www.teshura.com/teshurapdf/Teshurah%20Blesofsky-Jacobson%2023%20Teves%205781.pdf תשורה בלעאפסקי עמוד 45].}}.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 17: שורה 72:
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2635640 הרבי בקידוש לבנה] {{וידאו}} {{בית חבד}}
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2635640 הרבי בקידוש לבנה] {{וידאו}} {{בית חבד}}
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2351894 קידוש לבנה: כל מה שרציתם לדעת על המצווה המיוחדת שניתן לקיים פעם בחודש]''' {{בית חבד}} באתר בית חב"ד
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2351894 קידוש לבנה: כל מה שרציתם לדעת על המצווה המיוחדת שניתן לקיים פעם בחודש]''' {{בית חבד}} באתר בית חב"ד
*[https://drive.google.com/open?id=0BzPAo5WXRpbrT3JMNllOZlNZU0JhMVUzcXp5d3lyU1c5anJF דעת הרבי בנושא '''קידוש לבנה'''] גליון החייל עמ' 3 - [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]] {{PDF}}
*הרב שלום דובער וולף, '''[https://chabad.info/beis-medrash/854010/ להורדה: משמעות קידוש הלבנה בזמננו]''' {{אינפו}}
*הרב גדליה אבערלנאדער, '''[https://drive.google.com/file/d/11-lE7dkwcOoaEQ2vH17gfCjlcPHTNOCO/view קידוש לבנה בליל י"ד שהוא ליל י"ד או במוצאי שבת שהוא ט"ו]''', הערות וביאורים אהלי תורה פרשת משפטים שקלים תשפ"ג, עמוד 53
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ברכות]][[קטגוריה:אורח חיים]]
[[קטגוריה:ברכות]][[קטגוריה:אורח חיים]]

גרסה אחרונה מ־13:44, 29 במאי 2024

הרבי בקידוש לבנה

קידוש לבנה הינה תפילה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, החל משבעה ימים אחרי המולד, ועד למילויה של הלבנה. את הברכה מסימים: "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם אמן".

השתלשלות המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי בקידוש לבנה במוצאי יום כיפור

כאשר קיבלו ישראל את התורה, היו מוקפים בענני הכבוד, ולא ראו את השמש ביום ולא את הירח בלילה, ועל כן קידשו על פי החשבון[1].

בפרקי דרבי אליעזר[2] מופיע שבזמן שבית המקדש היה קיים, מידי ראש חודש היו בני ישראל רואים את דלתות השמים נפתחות, וידעו שבאותה שעה נולד הירח, ומיד היו כורעים ומשתחווים ומקדשים את החודש.

בדורות מאוחרים יותר, בימי התנאים והאמוראים נהגו לקדש בלילה הראשון של החודש: "הרואה את הלבנה בחידושה אומר "ברוך מחדש חודשים"..."[3], "כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה"[4].

כך נמשך המנהג גם בתקופת הגאונים[5] והראשונים[6].

עם זאת, כבר בפסקי הראשונים מופיע שאם לא בירך את הלבנה בחידושה יכול לברך עליה עד שישה עשר יום בחודש[7].

במסכת סופרים מופיע[8] שאין מברכים על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובכלים נאים, ותולה עיניו כנגדה ומיישר את רגליו ומברך.

וכן כתבו פוסקים רבים, שמברך על הירח כשרואין אותה[9].

לא כל הפוסקים הסכימו עם הטוענים שיש להמתין למוצאי שבת, משום "מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה"[10], היות ואין האדם יכול לדעת מה יארע לו ואם יוכל לברך באם ימתין.

בתורת החסידות[11][עריכה | עריכת קוד מקור]

בכללות נמשלה הלבנה לספירת המלכות, ועל פי זה קידוש וברכת הלבנה עניינם "הקבלת פני השכינה" (גילוי והמשכת מלכות ה' בעולם). אך בפרטות יש בזה שני שלבים: "קידוש החודש" הוא העלאה, ו"ברכת הלבנה" היא המשכה - ויובן על פי משל ממציאות השמש והירח הגשמיים ומה"מקבילה" שלהם בכוחות הנפש (מבשרי אחזה אלוקה):

המציאות הגשמית שאנו רואים (זה שאור הלבנה אינו שלה אלא היא מקבלת אותו מהשמש) משתלשלת מעניינם הרוחני של השמש והירח: השמש היא ראשית ומקור החיים - ודומה בזה לספירת החכמה הנקראת "ראשית"[12]. הלבנה "לית לה מגרמא כלום"[13], כל מציאותה היא מה שמקבלת מהשמש - ונמשלת לספירת המלכות.

ומאחר ונשמת האדם השתלשלה מהספירות העליונות[14], גם בו ישנם העניינים ד"שמש וירח". "חכמה" (שהיא ראשית הנשמה[15]) היא השמש שבו, וכח הדיבור הוא בחינת הירח - "מלכות" שבו. וכשם שהמלכות מקבלת מכל הספירות העליונות ובכח זה בוראת את כל הנבראים[16](מוציאה כביכול את הכח האלוקי לחוץ, מהכח אל הפועל), כך הדיבור מקבל מכוחותיו הפנימיים של האדם (שכל ורגש) ומשפיע אותם לזולת.

והנה אנו רואים, שכשאדם רוצה להסביר לזולתו דבר שכל עמוק הוא מפסיק לדבר ומתכנס לתוך עצמו - ודוקא הפסקה זו (שכח הדיבור מתבטל לכח החכמה) מאפשר לו להתרכז, ועד שהוא מצליח לסדר לעצמו את הדברים ו"להורידם" לדיבור לזולת. ועל פי הנ"ל יובן עניינו של ראש חודש וברכת הלבנה, כדלקמן:

ראש חודש

בראש חודש עולה ספירת המלכות לקבל את האור האלוקי ישירות מהחכמה (בה שורה אור אין סוף[17]) ומתבטלת אליה לחלוטין. הביטוי לזה בגשמיות הוא שפני הלבנה מופנים לשמש, ואז היא "מקבלת" בלבד מהשמש ואינה משפיעה לנו - ולכן אינה נראית), ובנפש האדם הוא (כנזכר בפסקה הקודמת) שלצורך "קבלת שכל חדש" (עיון והעמקה) על האדם להפסיק לדבר לזולתו.

והנה, אם כי בכללות הדיבור מקבל מהחכמה[18], בפרטיות יותר המשכת נקודת החכמה לדיבור היא באמצעות המידות שבחכמה (חסד שבחכמה, גבורה שבחכמה וכו'[19]. וכשם שהוא בנפש האדם כן הוא ברוחניות, ולכן יש להמתין שבעה ימים קודם ברכת הלבנה (עד שתושלם במלכות הארת כל שבע המידות שבחכמה) - ורק אחר כך יכולים בני ישראל לברך אותה.

ברכת הלבנה

עניינה של "ברכה" הוא הורדה והמשכה מלמעלה למטה, וכדוגמת "המבריך את הגפן"[20], זרע בירך ה'[21]) ו"עשיתי לי בריכת מים"[22] (ומטעם זה גם נקרא המפרק המחבר את השוק לירך בשם "ברך" – כי עניינו לקפל את הרגל בשביל להוריד את הגוף למטה, וכן ידוע הלשון "מבריך את הגמלים" – מרביץ אותם, מושיב אותם).

והיינו, אחרי שה"לבנה" (מלכות דאצילות) קבלה בשלימות את "עומק השכל" האלוקי, את ההמשכה החדשה – כעת יכולים בני ישראל להמשיך גילוי אלוקות חדש זה בעולם - לקבל פני שכינה.

מנהגי קידוש לבנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • על פי קבלה, אין לקדש את הירח עד שיעברו שבעה ימים מהמולד[23].
  • את ברכת לבנה יש לקדש ברגליים ישרות[24], והרבי נהג לעמוד כך עד סיום כל הנוסח (ולא עד סיום הברכה בלבד)[דרוש מקור].
  • מאחר וברכת הלבנה היא "כמקבל פני המלך" יש לצאת לרחוב, וללבוש בגדים חשובים ונאים - כדרך שיוצאים לקבל פני המלכים[25].
  • יש הנוהגים להפריש צדקה אחרי קידוש לבנה[26].
  • בסיום הברכה - מנערים את שולי הטלית קטן[27].

רמזים וסגולות בקידוש לבנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אמירת 'דוד מלך ישראל חי וקים' שהוא בגימטריא 'ראש חודש' - 819[28].
  • ברכת לבנה מסוגלת לרפא כאב שיניים[29].

קידוש לבנה מתוך כונה לזרז הגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

"בבגדים נאים וברחובה של עיר" זלמן קליינמן

בשיחה שאמר הרבי בשבת פרשת נח בשנת תשנ"ב אמר כי: "כשעושים חשבון צדק בסיומו של השבוע הראשון לעבודה בעולם.. ובאים למסקנא שאין הדבר תלוי אלא במשיח צדקנו עצמו - צריך הדבר להתבטא בתוספת זהירות והידור בקידוש לבנה, "שהם עתידים להתחדש כמותה"

ובפרטיות יותר: לכל לראש - להזהר ולהשתדל יותר בקידוש לבנה בבגדים חשובים ונאים, ברחוב וברוב עם הדרת מלך, גם באותם מקומות שעד עתה לא הקפידו על זה (לפי שדרים בין הגוים), כולל גם הזהירות בנוגע להזמן דקידוש לבנה - שמצינו בזה חילוקי מנהגים.. ועוד ועיקר - קידוש לבנה מתוך כונה מיוחדת למהר ולזרז ולפעול תיכף ומיד ביאת דוד מלכא משיחא, על ידי ההוספה בדרישה ובקשה על הגאולה, כסיום וחותם קידוש לבנה: "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם אמן"

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקידוש הלבנה של חודש כסלו תשי"ב, במוצאי פרשת ויצא, יצא הרבי והירח היה מכוסה בעננים, והרבי סיפר את הסיפור אודות רבי מאיר מפרמישלאן שנופף במטפחת והעננים התפזרו וציין שכך אירע גם עם רבותינו נשיאינו, ואילו בנוגע לעצמו אמר שדי בכך שסיפר את הסיפור, ואכן הרבי הלך לבית אמו וכשחזר - העננים הכבדים שכיסו את הלבנה התפזרו בפתאומיות והרבי קידש את הלבנה יחד עם החסידים[30].

באור ליום שלישי ט"ו סיון תשכ"א קידש הרבי את הלבנה על אף שהיה זה כשעה וחצי לאחר סוף הזמן[31], ואמר אז "אני סומך על החתם סופר". [32].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ רבינו בחיי פרשת בא, בשם רבינו חננאל מבעלי התוספות. ובספר 'ידו בכל' סימן שצ"ג כתב שהיו רואים מעל עמוד הענן כעין דמות ירח באפילה.
  2. ↑ פרק נ"א.
  3. ↑ ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ג'.
  4. ↑ סנהדרין מב, א.
  5. ↑ סידור רב עמרם גאון.
  6. ↑ רש"י מסכת סנהדרין דף מב: "אם לא בירך היום - יברך למחר."
  7. ↑ רמב"ם הלכות ברכות פרק י' הלכה ט"ז.
  8. ↑ פרק י"ט הלכה י'.
  9. ↑ מחזור ויטרי, אור זרוע, המנהיג.
  10. ↑ רבינו מנוח, ממפרשי הרמב"ם.
  11. ↑ על פי דרך מצותיך, מצוות קידוש החודש.
  12. ↑ לקוטי תורה פקודי ג' ד'.
  13. ↑ אין לה כלום משל עצמה. ראה זהר ח"א רמט, ב. ח"ב רטו, א. ועוד.
  14. ↑ אגרת התשובה - פרק ד
  15. ↑ "כי המעלה ומדרגה הראשונה אצל הנכראים היא החכמה שלכן נקראת ראשית" (שער היחוד והאמונה - פרק ח')
  16. ↑ אגרת הקודש איהו וחיוהי שבתניא
  17. ↑ תניא פרק ל"ה בהגה.
  18. ↑ כידוע בעניין אבא יסד ברתא.
  19. ↑ המשך תער"ב ח"ג עמ' א'שעז ואילך, ומסוכם בד"ה משה קבל תורה מסיני - י"ב תמוז תשל"ח.
  20. ↑ מוריד את ענף הגפן וטומנו בקרקע להצמיח גפן חדשה (משנה כלאים ז' א').
  21. ↑ (ישעיה ס"א ט') על שם שהנשמות ממשיכות את שם ה' מההעלם אל הגילוי (אוה"ת ואתחנן מו).
  22. ↑ (קהלת ה' ו') – ונקראת "בריכה" על שם שהמים יורדים ומתאספים בה.
  23. ↑ ומבאר אדמו"ר הזקן הטעם לזה (בתורה אור פרשת יתרו), רק לאחר שחלפו שבעה ימים בהם הירח קיבל המשכות משבע המידות היא ראוייה לקבל את הברכה, וראה באריכות לעיל בפסקה "בתורת החסידות".
  24. ↑ שולחן ערוך סימן תכ"ו סעיף ב'.
  25. ↑ מקור הדברים בשו"ע תכ"ח ובנושאי כלים, ובשיחת נח תשנ"ב עשה מזה הרבי "שטורעם" גדול ו"הוראה" - וראה בפסקה "קידוש לבנה מתוך כונה לזרז הגאולה".
  26. ↑ כף החיים אות כ"ח.
  27. ↑ מגן אברהם תכו סק"א.
  28. ↑ שערי אפרים, בשם המהרש"א.
  29. ↑ טעמי המנהגים.
  30. ↑ תורת מנחם חלק ד' עמוד קס.
  31. ↑ הנוכחים במקום סיפרו שגם מספר שנים קודם לכן אירע מעין זה.
  32. ↑ [ http://www.teshura.com/teshurapdf/Teshurah%20Blesofsky-Jacobson%2023%20Teves%205781.pdf תשורה בלעאפסקי עמוד 45].
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=קידוש_לבנה&oldid=685384"