1,461
עריכות
←קישורים חיצוניים: +
(הוספת ערך) |
(←קישורים חיצוניים: +) |
||
| (24 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''שמואל גדליה | [[קובץ:שמואל גדליה.jpeg|ממוזער|הרב בליז'ינסקי]] | ||
הרב '''שמואל גדליה בליז'ינסקי''' ([[תרצ"א]] – [[י"ד בסיון]] [[תש"פ]]) היה מראשוני הפעילים להפצת יהדות וחסידות בקיבוצים, וזכה לבצע שליחויות אישיות מהרבי וכן היה מחברי ועד קופת רבינו. | |||
נולד בשנת [[תרצ"א]] | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[אוטווצק]] שב[[פולין]] בשנת [[תרצ"א]] לאביו המשפיע הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] ולאמו מרת שרה, ובעודו ילד רך עלתה משפחתו לארץ הקודש בשנת תרצ"ה בהסכמת [[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
בצעירותו למד יחד עם חבריו הילדים בקהילת חב"ד בתל אביב אצל מורה פרטי ששכרו ההורים, ובהמשך נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. | בצעירותו למד יחד עם חבריו הילדים בקהילת חב"ד בתל אביב אצל מורה פרטי ששכרו ההורים, ובהמשך נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], בהן למד בין השנים [[תרצ"ט]] - [[תש"ט]]. | ||
כשבגר, גוייס ל[[צה"ל]] כקצין, שירת בגדוד גבעתי, | כשבגר, גוייס ל[[צה"ל]] כקצין, שירת בגדוד גבעתי, ופעל רבות להפצת יהדות בבסיסים בהם שירת וזכה להדרכות מהרבי. השתחרר מהשירות בשנת [[תשט"ו]]. | ||
במשך השנים השתלם כמהנדס אריגה, ולאחר חתונתו קבע את מגוריו בסמיכות למקום מגורי אביו ב[[רמת גן]] ותכנן לפתוח מפעל לאריגת בדים, ואף קיבל לשם כך מגרש מהעירייה והשיג הלוואות בהם תכנן יחד עם החסכונות שצבר להקים את מפעל חייו, אך לאחר שצצו קשיים שונים - נגנזה התכנית, הוחזרו ההלוואות, ובכסף שנותר הוא נסע לרבי. | במשך השנים השתלם כמהנדס אריגה, ולאחר חתונתו עם רעייתו מרת חוה זיסל בת ר' אלתר, קבע את מגוריו בסמיכות למקום מגורי אביו ב[[רמת גן]] ותכנן לפתוח מפעל לאריגת בדים, ואף קיבל לשם כך מגרש מהעירייה והשיג הלוואות בהם תכנן יחד עם החסכונות שצבר להקים את מפעל חייו, אך לאחר שצצו קשיים שונים - נגנזה התכנית, הוחזרו ההלוואות, ובכסף שנותר הוא נסע לרבי. | ||
הנסיעה התרחשה בשנת תשי"ז, זמן לא ארוך לאחר [[רצח יד החמישה]] והוא הפך למוקד התעניינות, ואף הרבי עצמו התייחס אליו באופן מיוחד, הורה לו מספר פעמים לומר 'לחיים' בעת ההתוועדויות, ואף העניק לו בקבוק משקה לקחת עמו בחזרתו לארץ הקודש. | הנסיעה התרחשה בשנת תשי"ז, זמן לא ארוך לאחר [[רצח יד החמישה]] והוא הפך למוקד התעניינות, ואף הרבי עצמו התייחס אליו באופן מיוחד, הורה לו מספר פעמים לומר 'לחיים' בעת ההתוועדויות, ואף העניק לו בקבוק משקה לקחת עמו בחזרתו לארץ הקודש. | ||
| שורה 13: | שורה 15: | ||
בשל העובדה שהיה אמור לחזור לארץ מיד לאחר שבת פרשת נח, נכנס ל[[יחידות]] שקודם הנסיעה ביום חמישי וקיבל את ברכת הדרך, אך במוצאי שבת נקרא שוב לחדרו של הרבי ליחידות נוספת שלא מן המניין, במוצאי שבת - שלא היה מהימים הקבועים שהרבי קיבל אנשים פרטיים ליחידות. באותה יחידות העניק לו הרבי את הכוס עם היין שנותר מההתוועדות וביקש למסור זאת ל[[יצחק דמיאל]] וכן מספר מסרים להעביר לו, ביקש ממנו להתוועד עם הבקבוק שקיבל בכל מקום, וכן לפגוש את צעירי אגודת חב"ד ולומר להם שהגיע הזמן לצאת ל'מלחמת תנופה' לכבוש את כל ארץ ישראל, שיפסיקו את הויכוחים ויתחילו לעשות. | בשל העובדה שהיה אמור לחזור לארץ מיד לאחר שבת פרשת נח, נכנס ל[[יחידות]] שקודם הנסיעה ביום חמישי וקיבל את ברכת הדרך, אך במוצאי שבת נקרא שוב לחדרו של הרבי ליחידות נוספת שלא מן המניין, במוצאי שבת - שלא היה מהימים הקבועים שהרבי קיבל אנשים פרטיים ליחידות. באותה יחידות העניק לו הרבי את הכוס עם היין שנותר מההתוועדות וביקש למסור זאת ל[[יצחק דמיאל]] וכן מספר מסרים להעביר לו, ביקש ממנו להתוועד עם הבקבוק שקיבל בכל מקום, וכן לפגוש את צעירי אגודת חב"ד ולומר להם שהגיע הזמן לצאת ל'מלחמת תנופה' לכבוש את כל ארץ ישראל, שיפסיקו את הויכוחים ויתחילו לעשות. | ||
לאחר ההגעה לארץ, הפכו שלושת השליחויות הללו לשליחות אחת, כאשר אביו של ר' שמואל יחד עם יצחק דמיאל וצעירי אגודת חב"ד בעידודו של שמואל ששימש כשליח הרבי לעורר את הענין - החליטו לצאת במלחמת תנופה וללכת למעוז הקשה ביותר באמצעותו יכבשו את כך הארץ ולערוך פעילויות להפצת יהדות וחסידות דווקא בקיבוצים{{הערה|יצחק דמיאל אמר אז: "הרבי מבקש לכבוש את כל הארץ, אם כן - הארץ כולה היא חזית. כשאני מחפש את המבצרים האיתנים ביותר | ===פעילות ציבורית=== | ||
לאחר ההגעה לארץ, הפכו שלושת השליחויות הללו לשליחות אחת, כאשר אביו של ר' שמואל יחד עם יצחק דמיאל וצעירי אגודת חב"ד בעידודו של שמואל ששימש כשליח הרבי לעורר את הענין - החליטו לצאת במלחמת תנופה וללכת למעוז הקשה ביותר באמצעותו יכבשו את כך הארץ ולערוך פעילויות להפצת יהדות וחסידות דווקא בקיבוצים{{הערה|יצחק דמיאל אמר אז: "הרבי מבקש לכבוש את כל הארץ, אם כן - הארץ כולה היא חזית. כשאני מחפש את המבצרים האיתנים ביותר בחזית הזו, אני מוצא את הקיבוצים. צריך לכבשו את הקיבוצים ואז כל החזית תתפורר".}}. | |||
ההסכמה לעריכת [[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] | ההסכמה לעריכת [[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] הייתה פעולה משולבת של יצחק דמיאל שהכיר את ראשי הקיבוצים באופן אישי, יחד עם שמואל בלזינסקי שהשתמש בתפקידו הצבאי כקצין (ובפרט ב[[מבצע קדש]] שהתרחש באותה תקופה), ולצד זאת נערכו התוועדויות אזוריות בקהילות אנ"ש לגייס חסידים שיסכימו לצאת להשתתף במפגשים אלו, כשלעיתים דרש הדבר להיות שבת שלימה במקום זר כמו קיבוץ ללא תפילה במניין וכו'. | ||
כשהתרחבה הפעילות, הוקם מטה בביתו של ר' שמואל ממנו נשלחו טפסים לחסידי חב"ד לאיזו שבת הם שובצו, ולאחר מכן הם היו נדרשים למלא דו"ח מפורט כדי לדאוג שתהיה זו פעולה נמשכת עד כמה שניתן. | כשהתרחבה הפעילות, הוקם מטה בביתו של ר' שמואל ממנו נשלחו טפסים לחסידי חב"ד לאיזו שבת הם שובצו, ולאחר מכן הם היו נדרשים למלא דו"ח מפורט כדי לדאוג שתהיה זו פעולה נמשכת עד כמה שניתן. | ||
במשך השנים היגר לברוקלין, ובשנת [[תשנ"ב]] עבר להתגורר בהוליווד שבפלורידה שם סייע בהקמת בית כנסת, שימש כרב קהילה, מסר שיעורים רבים וזכה לקרב מאות יהודים לתורה וחסידות. | |||
עם חידוש פעולת [[קופת רבינו]] בשנת [[תשנ"ו]], מונה כחבר הועד. | |||
נפטר בשיבה טובה בגיל 89 בהוליווד שבפלורידה בליל שבת פרשת בהעלותך, [[י"ד סיון]] [[ה'תש"פ]]. הלוויתו התקיימה ביום ראשון, עברה ליד [[770]] ומשם המשיכה לעבר חלקת אגודת חסידי חב"ד ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], שם נטמן. | נפטר בשיבה טובה בגיל 89 בהוליווד שבפלורידה בליל שבת פרשת בהעלותך, [[י"ד סיון]] [[ה'תש"פ]]. הלוויתו התקיימה ביום ראשון, עברה ליד [[770]] ומשם המשיכה לעבר חלקת אגודת חסידי חב"ד ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], שם נטמן. | ||
==משפחתו== | |||
*בתו, מרת ציפורה גורדון-גולדמן, [[ניו יורק]] | |||
*בתו, מרת מאטיל חיה דויטש-קירשה, פלורידה | |||
*בתו, מרת שולמית רובל, ניו יורק | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*יצחק יהודה, '''"הגיע הזמן לכבוש את הארץ" - החסיד הראשון שנשלח על ידי הרבי למלחמת התנופה של 'ופרצת'''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1862 עמוד 50 | *יצחק יהודה, '''"הגיע הזמן לכבוש את הארץ"''' - החסיד הראשון שנשלח על ידי הרבי למלחמת התנופה של 'ופרצת'''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1862 עמוד 50 | ||
*שניאור זלמן ברגר, שבועון בית משיח גליון 1216 עמוד 23 | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/2715108/jewish/Are-There-Secular-Soldiers-in-the-IDF.htm האם יש חיילים 'חילוניים' בצה"ל?]''', ראיון (באנגלית) לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]] | |||
*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/02_132.jpg כרטיסו הפרטי]''', ב[[ספר החסידים]] | |||
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4364&CategoryID=1089 מלחמת תנופה]''', בתוך [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] גליון 692 | |||
* [https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2020/09/275.-Rosh-Hashanah-5781.pdf "יהודים – בלי תוויות"], '''[[הסיפור שלי]]''', גל' 275, כ"ט אלול תש"פ | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל: | |||
{{מיון רגיל:בליז'ינסקי, שמואל}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים בפלורידה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]] | |||
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]] | |||