בעל קורא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←מנהגי חב"ד) |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
ספר התורה מתוכו קוראים בבית הכנסת אינו מנוקד ומפוסק, ולא מופיעים בו טעמי המקרא, והבעל קורא נדרש להכין את הקריאה היטב, על מנת לקרוא בצורה מדוייקת ללא טעויות שעלולות לשנות משמעות הדברים. | ספר התורה מתוכו קוראים בבית הכנסת אינו מנוקד ומפוסק, ולא מופיעים בו טעמי המקרא, והבעל קורא נדרש להכין את הקריאה היטב, על מנת לקרוא בצורה מדוייקת ללא טעויות שעלולות לשנות משמעות הדברים. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
היות ועל פי ה[[הלכה]] כל אדם צריך לדעת לקרוא בעצמו מתוך ספר התורה כאשר הוא מתכבד לעלות לתורה{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן קלט סעיף א.}}, לא היה נהוג בעבר שאדם מיוחד נושא בתפקיד זה, אלא כל אחד מהעולים היה עושה זאת בעצמו, וכך הציבור היה שומע את הקריאה משמונה אנשים שונים. | היות ועל פי ה[[הלכה]] כל אדם צריך לדעת לקרוא בעצמו מתוך ספר התורה כאשר הוא מתכבד לעלות לתורה{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן קלט סעיף א.}}, לא היה נהוג בעבר שאדם מיוחד נושא בתפקיד זה, אלא כל אחד מהעולים היה עושה זאת בעצמו, וכך הציבור היה שומע את הקריאה משמונה אנשים שונים. | ||
כאשר נוצר המצב שחלקים נרחבים מבני ישראל אינם יודעים לקרוא היטב, וטועים בשגיאות חמורות בעת הקריאה, באופן שמשנה את משמעות הכתוב, תיקנו חכמי ישראל שבכל בית כנסת יהיה אדם מיוחד שתפקידו הוא לקרוא בתורה, וה[[ | כאשר נוצר המצב שחלקים נרחבים מבני ישראל אינם יודעים לקרוא היטב, וטועים בשגיאות חמורות בעת הקריאה, באופן שמשנה את משמעות הכתוב, תיקנו חכמי ישראל שבכל בית כנסת יהיה אדם מיוחד שתפקידו הוא לקרוא בתורה, וה[[עלייה לתורה|עולה לתורה]] רק יקרא בלחש יחד איתו{{הערה|על מנת שברכותיו לא יהיו ברכה לבטלה.}}. | ||
במהלך השנים התפתחו סביב התפקיד אמצעי עזר שונים, כגון ספרי 'תיקון קוראים' המציגים שורה מול שורה את העמודה ללא ניקוד וטעמי המקרא (כפי שהיא מופיעה בספר תורה), לצד הטקסט המנוקד והמפוסק, על מנת שהבעל קורא יוכל להתאמן באופן פרטי על הקריאה בתורה. | במהלך השנים התפתחו סביב התפקיד אמצעי עזר שונים, כגון ספרי 'תיקון קוראים' המציגים שורה מול שורה את העמודה ללא ניקוד וטעמי המקרא (כפי שהיא מופיעה בספר תורה), לצד הטקסט המנוקד והמפוסק, על מנת שהבעל קורא יוכל להתאמן באופן פרטי על הקריאה בתורה. | ||
| שורה 17: | שורה 16: | ||
==מנהגי חב"ד== | ==מנהגי חב"ד== | ||
אצל [[חסידי חב"ד]] נהוג | אצל [[חסידי חב"ד]] נהוג שבפרשות התוכחה הנמצאות ב[[פרשת בחוקותי]] וב[[פרשת כי תבוא]], לא קוראים לאף אחד לעלות לתורה, אלא בעל הקורא עולה מעצמו{{הערה|[[היום יום]] [[כ"ד אייר]], [[ספר המנהגים]] עמוד 31.}}. | ||
{{להשלים|חסרים מנהגים}} | |||
==אצל רבותינו נשיאינו== | ==אצל רבותינו נשיאינו== | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.beverlyhillschabad.com/torah-reading/TORAH-MENU.HTM אתר ללימוד קריאת התורה], מכיל הקלטות של הרב [[מרדכי שוסטרמן]] וצילומי תיקון סופרים, מסודרים לפי פרשיות התורה {{תמונה}} {{שמע}} | * [http://www.beverlyhillschabad.com/torah-reading/TORAH-MENU.HTM אתר ללימוד קריאת התורה], מכיל הקלטות של הרב [[מרדכי שוסטרמן]] וצילומי תיקון סופרים, מסודרים לפי פרשיות התורה {{תמונה}} {{שמע}} | ||
* קריאת התורה על פי נוסח חב"ד מוקלט על ידי הבעל קורא מיכאל סלווין [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=songs_he במדור השמע] של חב"ד אינפו. קישורים ישירים לפי חומש: [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=102 '''ספר בראשית'''], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=103 '''ספר שמות'''], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=104 '''ספר ויקרא'''], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=105 '''ספר במדבר'''], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=106 '''ספר דברים'''] {{אודיו}} {{אינפו}} | * קריאת התורה על פי נוסח חב"ד מוקלט על ידי הבעל קורא [[מיכאל סלווין]] [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=songs_he במדור השמע] של חב"ד אינפו. קישורים ישירים לפי חומש: [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=102 '''ספר בראשית'''], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=103 '''ספר שמות'''], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=104 '''ספר ויקרא'''], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=105 '''ספר במדבר'''], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=106 '''ספר דברים'''] {{אודיו}} {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]] | [[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]] | ||
[[קטגוריה:קריאת התורה]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:38, 23 במאי 2024
אחד מ'כלי הקודש' בבית הכנסת הוא בעל קורא, שתפקידו לקרוא בציבור את הקריאה השייכת לאותו יום מתוך ספר התורה, בהגייה הנכונה ועם טעמי המקרא.
ספר התורה מתוכו קוראים בבית הכנסת אינו מנוקד ומפוסק, ולא מופיעים בו טעמי המקרא, והבעל קורא נדרש להכין את הקריאה היטב, על מנת לקרוא בצורה מדוייקת ללא טעויות שעלולות לשנות משמעות הדברים.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
היות ועל פי ההלכה כל אדם צריך לדעת לקרוא בעצמו מתוך ספר התורה כאשר הוא מתכבד לעלות לתורה[1], לא היה נהוג בעבר שאדם מיוחד נושא בתפקיד זה, אלא כל אחד מהעולים היה עושה זאת בעצמו, וכך הציבור היה שומע את הקריאה משמונה אנשים שונים.
כאשר נוצר המצב שחלקים נרחבים מבני ישראל אינם יודעים לקרוא היטב, וטועים בשגיאות חמורות בעת הקריאה, באופן שמשנה את משמעות הכתוב, תיקנו חכמי ישראל שבכל בית כנסת יהיה אדם מיוחד שתפקידו הוא לקרוא בתורה, והעולה לתורה רק יקרא בלחש יחד איתו[2].
במהלך השנים התפתחו סביב התפקיד אמצעי עזר שונים, כגון ספרי 'תיקון קוראים' המציגים שורה מול שורה את העמודה ללא ניקוד וטעמי המקרא (כפי שהיא מופיעה בספר תורה), לצד הטקסט המנוקד והמפוסק, על מנת שהבעל קורא יוכל להתאמן באופן פרטי על הקריאה בתורה.
בנוסף, ישנם קהילות בהם נהוג שבשעת הקריאה בתורה עומד על יד הבעל קורא אדם נוסף, שתפקידו לעקוב מתוך הספר ולסייע לבעל קורא במקומות בהם הוא שוכח או מתבלבל. בנוסף לכך, תפקידו של אדם זה גם לתקן את הבעל קורא בצורה שקטה ונעימה, במקום שהקהל כולו יתקן את הבעל קורא ויווצר מצב לא נעים.
באופן כללי ישנם שלוש שיטות כיצד לנגן את טעמי המקרא: נוסח אשכנז, נוסח ספרד, ונוסח תימן. כתוצאה מכך, בעל קורא שהכין את טעמי המקרא לפי נוסח מסויים, לא יוכל לשמש כבעל קורא בבית כנסת בו נהוג לקרוא בנוסח אחר.
מנהגי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אצל חסידי חב"ד נהוג שבפרשות התוכחה הנמצאות בפרשת בחוקותי ובפרשת כי תבוא, לא קוראים לאף אחד לעלות לתורה, אלא בעל הקורא עולה מעצמו[3].
אצל רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הזקן היה בעצמו הבעל קורא בבית המדרש שלו, והיה מדייק מאוד בקריאה הן בניקוד ובהגייה, והן בטעמי המקרא.
בבית מדרשו של אדמו"ר הצמח צדק היה נהוג לעצור את הבעל קורא ולתקן אותו אפילו על טעות בטעמי המקרא במקומות שלא משנים את משמעות הדברים, ואפילו בפסוקים עם שם ה'[4].
אדמו"ר הרש"ב לא נהג להתערב בענינים הקשורים עם ניהול בית הכנסת, ולא הורה לתקן את הבעל קורא ולדקדק איתו, וכך המשיכו לנהוג גם אדמו"ר הריי"צ והרבי[5].
בעלי קוראים חב"דיים ידועים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב מרדכי שוסטרמן.
- הרב דוד רסקין.
- הרב מיכאל סלאווין.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אתר ללימוד קריאת התורה, מכיל הקלטות של הרב מרדכי שוסטרמן וצילומי תיקון סופרים, מסודרים לפי פרשיות התורה
- קריאת התורה על פי נוסח חב"ד מוקלט על ידי הבעל קורא מיכאל סלווין במדור השמע של חב"ד אינפו. קישורים ישירים לפי חומש: ספר בראשית, ספר שמות, ספר ויקרא, ספר במדבר, ספר דברים
הערות שוליים
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים סימן קלט סעיף א.
- ↑ על מנת שברכותיו לא יהיו ברכה לבטלה.
- ↑ היום יום כ"ד אייר, ספר המנהגים עמוד 31.
- ↑ שיחת אדמו"ר הריי"צ בשבת חול המועד סוכות תש"ד, נדפס ב ספר השיחות המתורגם ללשון הקודש עמוד מג.
- ↑ פרדס חב"ד גליון 19, שבט תשס"ט, עמוד 8.