ישראל נחמן לרנר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←שיעורים וחיבורים: עריכה תיקנתי והורדתי מה שלא נכון ו/או לא רלוונטי לערך.) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב ישראל נחמן לרנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל נחמן לרנר]] | [[קובץ:הרב ישראל נחמן לרנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל נחמן לרנר]] | ||
הרב '''ישראל נחמן לרנר''' (יליד שנת [[תשמ"ט]]) הוא [[ראש ישיבה | הרב '''ישראל נחמן לרנר''' (יליד שנת [[תשמ"ט]]) הוא [[ראש ישיבה]] גדולה [[תומכי תמימים]] [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ליובאוויטש בית שמש]], מרצה בכיר ומעורכי סדרת הספרים '[[הלכה למעשה (סדרת ספרים)|הלכה למעשה]]' בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בפתיחת שנת הלימודים [[תשע"ב]] מונה לכהן כר"מ ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]], ולאחר כשנה וחצי בשנת [[תשע"ג]] נישא עם בתו של הרב [[ברוך לבקיבקר]] שליח ורב קהילת [[חב"ד]] בשכונת בגין צפת. | בפתיחת שנת הלימודים [[תשע"ב]] מונה לכהן כר"מ ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]], ולאחר כשנה וחצי בשנת [[תשע"ג]] נישא עם בתו של הרב [[ברוך לבקיבקר]] שליח ורב קהילת [[חב"ד]] בשכונת בגין צפת. | ||
לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתח הרב לרנר את [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים בבית שמש]] והחל לשמש בה כ[[ראש ישיבה]]. כחלק מעבודתו בישיבה הוא מוסר שיעורים ב[[גמרא]] וב[[חסידות]]. | לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתח הרב לרנר את [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בבית שמש]] והחל לשמש בה כ[[ראש ישיבה]]. כחלק מעבודתו בישיבה הוא מוסר שיעורים ב[[גמרא]] וב[[חסידות]]. | ||
בשנת [[תשפ"א]] נבחר על ידי [[חב"ד אינפו]] כאחד מעשרת 'אנשי השנה'{{הערה|1=[https://chabad.info/special/713817/ דיווח באתר].}}. | בשנת [[תשפ"א]] נבחר על ידי [[חב"ד אינפו]] כאחד מעשרת 'אנשי השנה'{{הערה|1=[https://chabad.info/special/713817/ דיווח באתר].}}. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בשנת [[תשע"ז]], ייסד ועמד בראש השלוחה של מכון [[למען ילמדו]] בעיר צפת{{הערה|[http://chabad.info/news/צפת-עשרות-אברכים-הצטרפו-ללימודי-ההסמכ/ חנוכת סניף "למען ילמדו" במעמד רבני צפת]}}, במסגרתו מסר סדרת הרצאות וקורסים בנושאי הלכה תוך שהוא מקיף את סדר השתלשלות ומסורת הפסיקה מזמן משה רבינו עד הדורות האחרונים. | בשנת [[תשע"ז]], ייסד ועמד בראש השלוחה של מכון [[למען ילמדו]] בעיר צפת{{הערה|[http://chabad.info/news/צפת-עשרות-אברכים-הצטרפו-ללימודי-ההסמכ/ חנוכת סניף "למען ילמדו" במעמד רבני צפת]}}, במסגרתו מסר סדרת הרצאות וקורסים בנושאי הלכה תוך שהוא מקיף את סדר השתלשלות ומסורת הפסיקה מזמן משה רבינו עד הדורות האחרונים. | ||
הרב לרנר הינו העורך | הרב לרנר הינו העורך של חלק מספרי '[[הלכה למעשה (סדרת ספרים)|הלכה למעשה]] מועדים' בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]], בהם נמצא היקף מתומצת ויוצא דופן בעושרו "בשפה ברורה ובלשון בהירה, המגישה את ההלכה כשולחן הערוך לכל החפץ ללמוד ולהבין את הלכות החג" על פי פסקי רבותינו נשיאנו ורבני חב"ד לאורך הדורות. | ||
==שיטת לימוד== | ==שיטת לימוד== | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
[[קטגוריה:אישים בבית שמש]] | [[קטגוריה:אישים בבית שמש]] | ||
[[קטגוריה:משפחת לבקיבקר]] | [[קטגוריה:משפחת לבקיבקר]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:18, 23 במאי 2024
הרב ישראל נחמן לרנר (יליד שנת תשמ"ט) הוא ראש ישיבה גדולה תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש, מרצה בכיר ומעורכי סדרת הספרים 'הלכה למעשה' בהוצאת מכון הלכה חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ד אב תשמ"ט לאביו הרב אלתר משה לרנר, בנו של החסיד הרב צבי הירש לרנר.
בצעירותו למד בישיבות בית הר"מ בנחלת הר חב"ד וחסידי חב"ד ליובאוויטש צפת. במסגרת שנת הקבוצה למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בשנת תשס"ט והיה מהתלמידים של הרב יואל כהן.
בפתיחת שנת הלימודים תשע"ב מונה לכהן כר"מ בישיבה קטנה בצפת, ולאחר כשנה וחצי בשנת תשע"ג נישא עם בתו של הרב ברוך לבקיבקר שליח ורב קהילת חב"ד בשכונת בגין צפת.
לקראת שנת הלימודים תש"פ פתח הרב לרנר את ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בבית שמש והחל לשמש בה כראש ישיבה. כחלק מעבודתו בישיבה הוא מוסר שיעורים בגמרא ובחסידות.
בשנת תשפ"א נבחר על ידי חב"ד אינפו כאחד מעשרת 'אנשי השנה'[1].
שיעורים וחיבורים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב לרנר נודע בבקיאותו הרבה בשיעוריו והרצאותיו במגוון נושאים תורניים, והוזמן למסור שיעורים בפני תלמידי הישיבה הגדולה ובפני אנ"ש בבית הכנסת המרכזי 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד[2] ובבתי כנסת חב"ד בשכונת מאור חיים ובשכונת רמת מנחם בגין.
בשנת תשע"ה, עם הקמת ארגון המרצים החב"דיים פרדס - במה לחכמה יהודית נמנה הרב לרנר כחבר מן המניין בצוות המרצים ומוסרי שיעורי-עומק בנושאי יהדות ברמה גבוהה ובשפה קולחת ומותאמת לקהל הרחב.
בשנת תשע"ז, ייסד ועמד בראש השלוחה של מכון למען ילמדו בעיר צפת[3], במסגרתו מסר סדרת הרצאות וקורסים בנושאי הלכה תוך שהוא מקיף את סדר השתלשלות ומסורת הפסיקה מזמן משה רבינו עד הדורות האחרונים.
הרב לרנר הינו העורך של חלק מספרי 'הלכה למעשה מועדים' בהוצאת מכון הלכה חב"ד, בהם נמצא היקף מתומצת ויוצא דופן בעושרו "בשפה ברורה ובלשון בהירה, המגישה את ההלכה כשולחן הערוך לכל החפץ ללמוד ולהבין את הלכות החג" על פי פסקי רבותינו נשיאנו ורבני חב"ד לאורך הדורות.
שיטת לימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגישתו הלימודית ובשיעוריו בגמרא דוגל בבהירות הסוגיא, העמקה בסברות והגדרות השיטות. גם בתורת החסידות מתמקד בהדגשת החידושים במאמרים של הרבי, בעקבות המאמרים של רבותינו נשיאנו שקדמו לזה. בתהליך הלמידה מרבה בהבאת ענייני החסידות לידי התאמה והשלכה בחיי היום יום באופן פרקטי ומעשי.
בתוך כך, בשנים האחרונות הגה שיטת לימוד מיוחדת בהגדת הרבי, אותה פרס בסדרת מאמרים פרי עטו בגיליונות התמים ובקבצים תורניים שיצאו לרגל חודש ניסן בהוצאת איגוד תלמידי הישיבות העולמי, בהם מציג סדרת כללים מנחים ללימוד טעמי ומנהגי ההגדה שנערכה בידי הרבי.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מה עובר על הבן שלכם בחודש הראשון בישיבה?
- מהשולחן-ערוך עד לשולחן ה'סדר' / ראיון
- רבנים ומשפיעים מתווועדים על התקשרות לנשיא
- למה ללמוד גאולה ומשיח? - שיעור לתלמידי הישיבה הגדולה בצפת
