בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים): הבדלים בין גרסאות בדף
(←דמויות בית הכנסת: שטויות) |
|||
| (19 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|אהל יצחק|בית הכנסת של קהילת חסידי חב"ד ביפו|בית הכנסת אהל יצחק (יפו)}} | {{מפנה|אהל יצחק|בית הכנסת של קהילת חסידי חב"ד ביפו|בית הכנסת אהל יצחק (יפו)}} | ||
[[קובץ:אהל יצחק התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות י"ט כסלו בהיכל בית הכנסת (תשע"ו)]] | [[קובץ:אהל יצחק התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות י"ט כסלו בהיכל בית הכנסת (תשע"ו)]] | ||
בית כנסת חב"ד '''אהל יצחק''' (ידוע גם בכינוי: '''בעל התניא שול''' על שם [[רחוב בעל התניא (ירושלים)|הרחוב בו הוא שוכן]]), הוא בית הכנסת של חסידי חב"ד בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]], והינו בית הכנסת החב"די העתיק ביותר בארץ ישראל{{הערה|קדמו לו [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת 'צמח צדק' בצפת]] ו[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת 'צמח צדק' בירושלים]], אך אף שבתי כנסת אלו שרדו את כל המאורעות לאורך השנים - במשך שנים רבות היו שוממים.}}. | בית כנסת חב"ד '''אהל יצחק''' (ידוע גם בכינוי: '''בעל התניא שול''' על שם [[רחוב בעל התניא (ירושלים)|הרחוב בו הוא שוכן]]), הוא בית הכנסת של [[חסידי חב"ד]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]], והינו בית הכנסת החב"די העתיק ביותר בארץ ישראל{{הערה|קדמו לו [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת 'צמח צדק' בצפת]] ו[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת 'צמח צדק' בירושלים]], אך אף שבתי כנסת אלו שרדו את כל המאורעות לאורך השנים - במשך שנים רבות היו שוממים.}}. | ||
בית הכנסת מהווה מרכז להפצת מעיינות תורת [[חסידות חב"ד]], ומתקיימים בו התוועדויות ושיעורים ב[[תורת החסידות]] לאורך כל ימות השנה. | בית הכנסת מהווה מרכז להפצת מעיינות תורת [[חסידות חב"ד]], ומתקיימים בו התוועדויות ושיעורים ב[[תורת החסידות]] לאורך כל ימות השנה. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
רק בשנת [[תר"ט]] התיישבו לראשונה חסידי חב"ד ב[[ירושלים]], וחלקם קבעו את מגוריהם בשנת [[תרל"ה]] בשכונת מאה שערים שנוסדה אז והרחיבה את גבולות המגורים מחוץ לחומות העיר העתיקה. | רק בשנת [[תר"ט]] התיישבו לראשונה חסידי חב"ד ב[[ירושלים]], וחלקם קבעו את מגוריהם בשנת [[תרל"ה]] בשכונת מאה שערים שנוסדה אז והרחיבה את גבולות המגורים מחוץ לחומות העיר העתיקה. | ||
באותן שנים שלטה בשכונה החדשה קהילת הפרושים | באותן שנים שלטה בשכונה החדשה קהילת הפרושים שהייתה מחלוצי הבונים בשכונה, וראשיה קבעו תקנות שונות על מנת לשמור על צביון השכונה ולמנוע מקהילות החסידים לקבוע יתד במקום, ובין התקנות שפורסמו אז היה האיסור לקיים מניין בנוסח חסידי. | ||
על אף האיסור, הפרצה הראשונה נעשתה כאשר נוסד מנין חסידי בדירה פרטית | על אף האיסור, הפרצה הראשונה נעשתה כאשר נוסד מנין חסידי בדירה פרטית {{הערה| המשמשת כיום כחנות הספרים 'שרייבר'}}, ולאחר מכן כאשר החסיד ר' [[ישראל שמעון שיין]] ייסד את בית הכנסת 'בית ברוך'{{הערה|בית הכנסת הראשון בשכונה שהתפללו בו בנוסח חסידי, נוסד בשנת [[תרמ"ו]].}}. | ||
==הקמת בית הכנסת== | ==הקמת בית הכנסת== | ||
בשנת [[תרנ"ט]] הקימו חסידי חב"ד בראשות הרב [[ישראל שמעון שיין]] - מעשרת המתיישבים הראשונים בשכונה - את בית הכנסת שלהם באזור השוק של שכונת מאה שערים, בעזרתו של גביר יהודי בשם ר' יצחק מקניגסברג שבגרמניה שתרם את רוב הוצאות הבניה, ועל שמו נקרא בית הכנסת בשם 'אהל יצחק'. | בשנת [[תרנ"ט]] הקימו חסידי חב"ד בראשות הרב [[ישראל שמעון שיין]] - מעשרת המתיישבים הראשונים בשכונה - את בית הכנסת שלהם באזור השוק של שכונת מאה שערים, בעזרתו של גביר יהודי בשם ר' יצחק מקניגסברג שבגרמניה שתרם את רוב הוצאות הבניה, ועל שמו נקרא בית הכנסת בשם 'אהל יצחק'. | ||
בשנים הראשונות לקיומו של בית הכנסת רוב המתפללים בו היו [[חסידות חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעוד חסידי ליובאוויטש התרכזו ב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר העתיקה. | בשנים הראשונות לקיומו של בית הכנסת רוב המתפללים בו היו [[חסידות חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעוד חסידי ליובאוויטש התרכזו ב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר העתיקה. | ||
עם דעיכתה של חסידות קאפוסט, בעקבות פטירתם של האדמו"רים שניהלו את השושלת ביד רמה, לקח על עצמו הרב [[יהודה לייב סלונים]] את ניהול בית הכנסת ודאג לארגן בו שיעורים והתוועדויות ברוח [[חסידות חב"ד]] והפיח בו רוח חיים חסידית. | עם דעיכתה של חסידות קאפוסט, בעקבות פטירתם של האדמו"רים שניהלו את השושלת ביד רמה, לקח על עצמו הרב [[יהודה לייב סלונים (ירושלים)|יהודה לייב סלונים]] את ניהול בית הכנסת ודאג לארגן בו שיעורים והתוועדויות ברוח [[חסידות חב"ד]] והפיח בו רוח חיים חסידית. | ||
בעקבות הפרעות של הערבים בשנים שקדמו לכינונה של מדינת ישראל, שכנה במשך תקופה ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] במבנה בית הכנסת{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' אגרת ב'תנז: "אל ידידנו אנ"ש מתפללי בהכנ"ס חב"ד ב"מאה שערים".. בנועם קבלתי את המברקה שבה מודיעים לי על אודות מילוי בקשתי להכניס את ישיבת "תורת אמת" יצ"ו לבהכנ"ס".}}, הן משום שנחשב לבטוח יותר, והן משום שבאותה שעה לא היה עדיין לישיבה מבנה של קבע. | בעקבות הפרעות של הערבים בשנים שקדמו לכינונה של מדינת ישראל, שכנה במשך תקופה ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] במבנה בית הכנסת{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' אגרת ב'תנז: "אל ידידנו אנ"ש מתפללי בהכנ"ס חב"ד ב"מאה שערים".. בנועם קבלתי את המברקה שבה מודיעים לי על אודות מילוי בקשתי להכניס את ישיבת "תורת אמת" יצ"ו לבהכנ"ס".}}, הן משום שנחשב לבטוח יותר, והן משום שבאותה שעה לא היה עדיין לישיבה מבנה של קבע. | ||
| שורה 36: | שורה 34: | ||
ריהוט בית הכנסת הינו עתיק ביותר, כולל הספספלים והספריות שחלקם בנויות בנישות מחופות בעץ בתוך קירות בית הכנסת ולמעט שיפוץ של חלונות בית הכנסת שנעשה בשנת תש"נ כמעט ולא בוצעו בו שינויים. | ריהוט בית הכנסת הינו עתיק ביותר, כולל הספספלים והספריות שחלקם בנויות בנישות מחופות בעץ בתוך קירות בית הכנסת ולמעט שיפוץ של חלונות בית הכנסת שנעשה בשנת תש"נ כמעט ולא בוצעו בו שינויים. | ||
בשנת [[תשנ"ו]] | בשנת [[תשנ"ו]] שיפץ האומן ר' יעקב וייסברג את הציורים על קירות בית הכנסת שהלכו ודהו. | ||
ארון הקודש בקידמת בית הכנסת דומה לארונות הקודש בבתי הכנסת הסמוכים, והוא מעוצב עם עמודי אבן לבנים בשני צידיו, והוא מעוטר בגילופי עץ כהה, אך בשונה מהם לדמות לוחות הברית שבראשו אין ראשים עגולים, אלא מרובעים. | ארון הקודש בקידמת בית הכנסת דומה לארונות הקודש בבתי הכנסת הסמוכים, והוא מעוצב עם עמודי אבן לבנים בשני צידיו, והוא מעוטר בגילופי עץ כהה, אך בשונה מהם לדמות לוחות הברית שבראשו אין ראשים עגולים, אלא מרובעים. | ||
| שורה 45: | שורה 43: | ||
לאחר ה[[רצח בבית הספר למלאכה]] בשנת [[תשט"ז]] שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש תשט"ז|קבוצת שלוחים]] לעודד את רוחם של חסידי חב"ד בארץ, ועל פי הוראת הרבי הקדישו השלוחים שבת אחת להתוועד ולהתפלל בבית כנסת זה. | לאחר ה[[רצח בבית הספר למלאכה]] בשנת [[תשט"ז]] שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש תשט"ז|קבוצת שלוחים]] לעודד את רוחם של חסידי חב"ד בארץ, ועל פי הוראת הרבי הקדישו השלוחים שבת אחת להתוועד ולהתפלל בבית כנסת זה. | ||
באותן שנים, התקיימה בבית הכנסת על ידי צעירי אגודת חב"ד בירושלים פעילות לילדים, בה השתתפו קבוצות מעורבות של ילדים מבני | באותן שנים, התקיימה בבית הכנסת על ידי צעירי אגודת חב"ד בירושלים פעילות לילדים, בה השתתפו קבוצות מעורבות של ילדים מבני היישוב הישן יחד עם ילדים ממשפחות שאינם שומרות תורה ומצות, והרבי הורה לא להעדיף פעילות עם ילדי קבוצה אחת על חשבון ילדי הקבוצה השניה, ולא לוותר על אף אחד מהילדים ואדרבה להגדיל את הפעילות עם שני הקבוצות ככל האפשר{{הערה|אגרות קודש חי"א ע' שכה.}}. | ||
==שיפוץ בית הכנסת== | ==שיפוץ בית הכנסת== | ||
| שורה 53: | שורה 51: | ||
את בית הכנסת פיארו לאורך השנים דמויות הוד מזקני חסידי חב"ד בירושלים וראשי המשפיעים והעסקנים של קהילת חב"ד בעיר: | את בית הכנסת פיארו לאורך השנים דמויות הוד מזקני חסידי חב"ד בירושלים וראשי המשפיעים והעסקנים של קהילת חב"ד בעיר: | ||
*הרב [[ישראל שמעון שיין]] - ממייסדי בית הכנסת וראש עדת חב"ד בשכונה | *הרב [[ישראל שמעון שיין]] - ממייסדי בית הכנסת וראש עדת חב"ד בשכונה | ||
*הרב [[אלתר שוחט-רבינוביץ | *הרב [[חיים שלמה יוסף קזרנובסקי]] - גבאי | ||
*הרב אלתר שוחט-רבינוביץ - גבאי | |||
*הרב [[דוד צבי חן]] - רב בית הכנסת | *הרב [[דוד צבי חן]] - רב בית הכנסת | ||
*הרב [[יהודה דב שיין]] - גבאי ועסקן | *הרב [[יהודה דב שיין]] - גבאי ועסקן | ||
*הרב [[שלמה יוסף זוין]] - רב בית הכנסת | *הרב [[שלמה יוסף זוין]] - רב בית הכנסת | ||
*הרב [[עזריאל זליג סלונים]] - [[משפיע]], עסקן, ומנהל [[כולל חב"ד]] | *הרב [[עזריאל זליג סלונים]] - [[משפיע]], עסקן, ומנהל [[כולל חב"ד]] | ||
*הרב [[יהודה לייב סלונים]] - גבאי ומנהל בית הכנסת במשך חמישים שנה | *הרב [[יהודה לייב סלונים (ירושלים)|יהודה לייב סלונים]] - גבאי ומנהל בית הכנסת במשך חמישים שנה | ||
*הרב [[חיים דב חיימסון]] - בעל תפילה | *הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]] - רב בית הכנסת | ||
*הרב [[חיים דב חיימסון (ירושלים)]] - בעל תפילה | |||
*הרב [[אברהם משה קירשנבוים]] - בעל תפילה בעל קורא ובעל תוקע | *הרב [[אברהם משה קירשנבוים]] - בעל תפילה בעל קורא ובעל תוקע | ||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
*הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] | *הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] | ||
*הרב [[דוד גולדברג]] | *הרב [[דוד גולדברג]] | ||
*הרב [[יהושע ליפקין]] - [[משפיע]] ובעל תפילה | *הרב [[יהושע מרדכי ליפקין]] - [[משפיע]] ובעל תפילה | ||
*הרב [[משה וובר]] | *הרב [[משה וובר]] | ||
*הרב | *הרב משה יעקב פרבר | ||
*הרב | *הרב יעקב הנקין | ||
*הרב [[יהודה לייב שפירא]] | *הרב [[יהודה לייב שפירא]] | ||
*הרב [[ניסן הורביץ]] | *הרב [[ניסן הורביץ]] | ||
*הרב [[פנחס לייבוש הרצל]] | *הרב [[פנחס לייבוש הרצל]] | ||
*הרב [[שמעון יעקובוביץ]] | *הרב [[שמעון יעקובוביץ]] | ||
*הרב -[[דוד ברנד]] [[משפיע]] | |||
;מתפללים | ;מתפללים | ||
| שורה 83: | שורה 84: | ||
;בית הכנסת כיום | ;בית הכנסת כיום | ||
*הרב [[יוסף יצחק סלונים]] - רב בית הכנסת | *הרב [[יוסף יצחק סלונים]] - רב בית הכנסת | ||
*הרב [[ | *הרב [[בנימין זאב סגל]] - משפיע | ||
*הרב [[צבי חנון | * הרב [[עידו ובר]] - משפיע | ||
*הרב | *הרב צבי (הירשל) חנון - גבאי ומנהל בית הכנסת | ||
*הרב | *הרב יצחק בלאנק - משפיע | ||
*הרב שמואל הלוי ווינפלד - משפיע | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 94: | שורה 96: | ||
*דב בהר"ן, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65989 בית חסידים הראשונים]''', סקירה על בית הכנסת במוסף 'המבשר - קהילות' טבת תשע"ב {{אינפו}} | *דב בהר"ן, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65989 בית חסידים הראשונים]''', סקירה על בית הכנסת במוסף 'המבשר - קהילות' טבת תשע"ב {{אינפו}} | ||
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58407 התוועדות י"ט כסלו בבית הכנסת בהשתתפות מזכירו של הרב הרב יהודה לייב גרונר]''' {{תמונה}} {{אינפו}} כ"ב כסלו התשע"א (29.11.2010) | *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58407 התוועדות י"ט כסלו בבית הכנסת בהשתתפות מזכירו של הרב הרב יהודה לייב גרונר]''' {{תמונה}} {{אינפו}} כ"ב כסלו התשע"א (29.11.2010) | ||
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=31081 'איכה' לאור הנרות]''' {{וידאו|}}{{COL|}} ([[מדיה:תשעה באב מאש.mpeg|לקובץ | *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=31081 'איכה' לאור הנרות]''' {{וידאו|}}{{COL|}} ([[מדיה:תשעה באב מאש.mpeg|לקובץ הוידאו]]) | ||
*'''[https://col.org.il/news/129270 קליפ מוזיקה יהודי שצולם בתוך בית הכנסת]''' {{וידאו}}{{COL}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]] | [[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:17, 22 במאי 2024
המונח "אהל יצחק" מפנה לכאן. לערך העוסק בבית הכנסת של קהילת חסידי חב"ד ביפו, ראו בית הכנסת אהל יצחק (יפו).
בית כנסת חב"ד אהל יצחק (ידוע גם בכינוי: בעל התניא שול על שם הרחוב בו הוא שוכן), הוא בית הכנסת של חסידי חב"ד בשכונת מאה שערים בירושלים, והינו בית הכנסת החב"די העתיק ביותר בארץ ישראל[1].
בית הכנסת מהווה מרכז להפצת מעיינות תורת חסידות חב"ד, ומתקיימים בו התוועדויות ושיעורים בתורת החסידות לאורך כל ימות השנה.
רקע היסטורי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנים הראשונות להתיישבותם של חסידי חב"ד בארץ ישראל, לאחר עלייתה של הרבנית מנוחה רחל וחסידי חב"ד נוספים, התרכזו חסידי חב"ד סביב מרכז הקהילה בחברון.
רק בשנת תר"ט התיישבו לראשונה חסידי חב"ד בירושלים, וחלקם קבעו את מגוריהם בשנת תרל"ה בשכונת מאה שערים שנוסדה אז והרחיבה את גבולות המגורים מחוץ לחומות העיר העתיקה.
באותן שנים שלטה בשכונה החדשה קהילת הפרושים שהייתה מחלוצי הבונים בשכונה, וראשיה קבעו תקנות שונות על מנת לשמור על צביון השכונה ולמנוע מקהילות החסידים לקבוע יתד במקום, ובין התקנות שפורסמו אז היה האיסור לקיים מניין בנוסח חסידי.
על אף האיסור, הפרצה הראשונה נעשתה כאשר נוסד מנין חסידי בדירה פרטית [2], ולאחר מכן כאשר החסיד ר' ישראל שמעון שיין ייסד את בית הכנסת 'בית ברוך'[3].
הקמת בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרנ"ט הקימו חסידי חב"ד בראשות הרב ישראל שמעון שיין - מעשרת המתיישבים הראשונים בשכונה - את בית הכנסת שלהם באזור השוק של שכונת מאה שערים, בעזרתו של גביר יהודי בשם ר' יצחק מקניגסברג שבגרמניה שתרם את רוב הוצאות הבניה, ועל שמו נקרא בית הכנסת בשם 'אהל יצחק'.
בשנים הראשונות לקיומו של בית הכנסת רוב המתפללים בו היו חסידי קאפוסט בעוד חסידי ליובאוויטש התרכזו בבית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה.
עם דעיכתה של חסידות קאפוסט, בעקבות פטירתם של האדמו"רים שניהלו את השושלת ביד רמה, לקח על עצמו הרב יהודה לייב סלונים את ניהול בית הכנסת ודאג לארגן בו שיעורים והתוועדויות ברוח חסידות חב"ד והפיח בו רוח חיים חסידית.
בעקבות הפרעות של הערבים בשנים שקדמו לכינונה של מדינת ישראל, שכנה במשך תקופה ישיבת תורת אמת במבנה בית הכנסת[4], הן משום שנחשב לבטוח יותר, והן משום שבאותה שעה לא היה עדיין לישיבה מבנה של קבע.
לאורך מאה השנים האחרונות, מתקיימות בבית הכנסת ברציפות מידי יום שיעור קבוע במשניות לעילוי נשמת נפטרים מכל רחבי העולם, וכן התוועדות מסורתית לרגל חג הגאולה י"ט כסלו שלאורך שנים ארוכות היה האירוע המרכזי של חסידי חב"ד בירושלים.
מראה בית הכנסת והשיפוצים שעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]
הכניסה לבית הכנסת מובילה למבואה שמשמאלה ישנה כניסה לחדר שני, ומולה כניסה נוספת לאולם בית הכנסת, אליו יורדים במספר מדרגות.
החדר המרכזי של בית הכנסת משתרע על שטח של כמאה מטר רבוע, בעל תקרה גבוהה ומעוטרת בציורים של י"ב השבטים ובפסוק "הוי קל כנשר רץ כצבי וגיבור כארי".
ריהוט בית הכנסת הינו עתיק ביותר, כולל הספספלים והספריות שחלקם בנויות בנישות מחופות בעץ בתוך קירות בית הכנסת ולמעט שיפוץ של חלונות בית הכנסת שנעשה בשנת תש"נ כמעט ולא בוצעו בו שינויים.
בשנת תשנ"ו שיפץ האומן ר' יעקב וייסברג את הציורים על קירות בית הכנסת שהלכו ודהו.
ארון הקודש בקידמת בית הכנסת דומה לארונות הקודש בבתי הכנסת הסמוכים, והוא מעוצב עם עמודי אבן לבנים בשני צידיו, והוא מעוטר בגילופי עץ כהה, אך בשונה מהם לדמות לוחות הברית שבראשו אין ראשים עגולים, אלא מרובעים.
אירועים ופעילות בבית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
יומיים לאחר הסלקותו של אדמו"ר הריי"צ, בי"ב שבט תש"י התקיים בבית הכנסת כנס אבל במהלכו קרעו כל חסידי חב"ד בירושלים קריעה בבגדיהם, והרב אברהם חיים נאה בירך בבכי את ברכת 'דין האמת' ולאחריו נשא הרב זווין דברי הספד והתעוררות[5].
לאחר הרצח בבית הספר למלאכה בשנת תשט"ז שלח הרבי קבוצת שלוחים לעודד את רוחם של חסידי חב"ד בארץ, ועל פי הוראת הרבי הקדישו השלוחים שבת אחת להתוועד ולהתפלל בבית כנסת זה.
באותן שנים, התקיימה בבית הכנסת על ידי צעירי אגודת חב"ד בירושלים פעילות לילדים, בה השתתפו קבוצות מעורבות של ילדים מבני היישוב הישן יחד עם ילדים ממשפחות שאינם שומרות תורה ומצות, והרבי הורה לא להעדיף פעילות עם ילדי קבוצה אחת על חשבון ילדי הקבוצה השניה, ולא לוותר על אף אחד מהילדים ואדרבה להגדיל את הפעילות עם שני הקבוצות ככל האפשר[6].
שיפוץ בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשע"ט עבר בית הכנסת שיפוץ מקיף.
דמויות בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
את בית הכנסת פיארו לאורך השנים דמויות הוד מזקני חסידי חב"ד בירושלים וראשי המשפיעים והעסקנים של קהילת חב"ד בעיר:
- הרב ישראל שמעון שיין - ממייסדי בית הכנסת וראש עדת חב"ד בשכונה
- הרב חיים שלמה יוסף קזרנובסקי - גבאי
- הרב אלתר שוחט-רבינוביץ - גבאי
- הרב דוד צבי חן - רב בית הכנסת
- הרב יהודה דב שיין - גבאי ועסקן
- הרב שלמה יוסף זוין - רב בית הכנסת
- הרב עזריאל זליג סלונים - משפיע, עסקן, ומנהל כולל חב"ד
- הרב יהודה לייב סלונים - גבאי ומנהל בית הכנסת במשך חמישים שנה
- הרב זאב דב סלונים - רב בית הכנסת
- הרב חיים דב חיימסון (ירושלים) - בעל תפילה
- הרב אברהם משה קירשנבוים - בעל תפילה בעל קורא ובעל תוקע
- משפיעים
- הרב גרשון חן
- הרב אברהם צבי כהן
- הרב נחום שמריהו ששונקין
- הרב דוד גולדברג
- הרב יהושע מרדכי ליפקין - משפיע ובעל תפילה
- הרב משה וובר
- הרב משה יעקב פרבר
- הרב יעקב הנקין
- הרב יהודה לייב שפירא
- הרב ניסן הורביץ
- הרב פנחס לייבוש הרצל
- הרב שמעון יעקובוביץ
- הרב -דוד ברנד משפיע
- מתפללים
- רבי יצחק שבדרון
- הרב חיים מנחם שלמה דרוק
- הרב דוד חנזין[7]
- בית הכנסת כיום
- הרב יוסף יצחק סלונים - רב בית הכנסת
- הרב בנימין זאב סגל - משפיע
- הרב עידו ובר - משפיע
- הרב צבי (הירשל) חנון - גבאי ומנהל בית הכנסת
- הרב יצחק בלאנק - משפיע
- הרב שמואל הלוי ווינפלד - משפיע
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דב בהר"ן, בית חסידים הראשונים, סקירה על בית הכנסת במוסף 'המבשר - קהילות' טבת תשע"ב
- התוועדות י"ט כסלו בבית הכנסת בהשתתפות מזכירו של הרב הרב יהודה לייב גרונר
כ"ב כסלו התשע"א (29.11.2010) - 'איכה' לאור הנרות
(לקובץ הוידאו) - קליפ מוזיקה יהודי שצולם בתוך בית הכנסת
הערות שוליים
- ↑ קדמו לו בית כנסת 'צמח צדק' בצפת ובית הכנסת 'צמח צדק' בירושלים, אך אף שבתי כנסת אלו שרדו את כל המאורעות לאורך השנים - במשך שנים רבות היו שוממים.
- ↑ המשמשת כיום כחנות הספרים 'שרייבר'
- ↑ בית הכנסת הראשון בשכונה שהתפללו בו בנוסח חסידי, נוסד בשנת תרמ"ו.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' אגרת ב'תנז: "אל ידידנו אנ"ש מתפללי בהכנ"ס חב"ד ב"מאה שערים".. בנועם קבלתי את המברקה שבה מודיעים לי על אודות מילוי בקשתי להכניס את ישיבת "תורת אמת" יצ"ו לבהכנ"ס".
- ↑ על פי דיווח בעיתונים 'הארץ' ו'המבשר'. נדפס ב'נודע בשיעורים' עמודים 328-329.
- ↑ אגרות קודש חי"א ע' שכה.
- ↑ בשנים שלפני חתונתו