שבטי ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (44 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ראובן ושמעון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון ראובן | {{קשר חב"די}} | ||
[[קובץ:ראובן ושמעון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון ראובן, שמעון, לוי, דינה בת יעקב ויהודה משבטי ה']] | |||
'''השבטים''' היו בניו של [[יעקב אבינו]], וכולם היו [[צדיקים]], בניגוד לבניהם של [[אברהם]] ו[[יצחק]], שלכל אחד מהם היה בן שלא הלך בדרך הישר. | '''השבטים''' היו בניו של [[יעקב אבינו]], וכולם היו [[צדיקים]], בניגוד לבניהם של [[אברהם]] ו[[יצחק]], שלכל אחד מהם היה בן שלא הלך בדרך הישר. | ||
על פי [[תורת הקבלה]], לכל אחד מהשבטים יש שער מיוחד בשמים, ולכל אחד מהם נוסח [[תפילה]] שונה{{ | על פי [[תורת הקבלה]], לכל אחד מהשבטים יש שער מיוחד בשמים, ולכל אחד מהם נוסח [[תפילה]] שונה{{הערה|1=מובא באגרת הקודש שבסוף ספר נועם אלימלך.}}. | ||
== דינם == | == דינם == | ||
ישנה חקירה | ישנה חקירה ידועה אם ה[[אבות]] וה[[שבטים]] היה להם דין בן נח או דין בן ישראל. [[הרבי]] מסיק, כי בפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין בן נח. | ||
הרבי מחדש עוד, כי יש לומר בדרך אפשר שהשבטים עצמם לא שמרו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וזה לא מוזכר בשום מקום אלא דווקא לגבי האבות מוזכר{{ | הרבי מחדש עוד, כי יש לומר בדרך אפשר שהשבטים עצמם לא שמרו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וזה לא מוזכר בשום מקום אלא דווקא לגבי [[האבות]] מוזכר{{הערה|1=[[רש"י]] ב[[פרשת תולדות]] כו, א לגבי אברהם, וב[[פרשת וישלח]] ל, ה, לגבי יעקב "ותרי"ג [[מצוות]] שמרתי.}} ששמרו את כל התורה, ויש לומר שגם השבטים שמרו את התורה רק בהיותם בבית יעקב ובסמיכות. | ||
{{ערך מורחב|עשרת השבטים}} | |||
צאצאיהם של עשרת מהשבטים גלו ונעלמו, בסוף זמן בית ראשון, ועקבותם לא נודעו עד היום. | |||
== יהודה == | == יהודה == | ||
{{ערך מורחב|יהודה}} | |||
'''יהודה''' הוא הבן הרביעי של לאה אשת [[יעקב אבינו]], והיה גם [[מלך]] עליהם. גם [[דוד המלך]], הוא מצאצאיו של יהודה בן אחר בן, ו[[מלך המשיח]] יהיה צאצא של יהודה ושל דוד המלך. | |||
== יוסף == | |||
{{ערך מורחב|יוסף הצדיק}} | |||
'''יוסף הצדיק''' נולד לאביו לעת זקנותו{{הערה|לשון הפסוק: כי בן זקונים הוא לו.}}, ותואר פניו היה דומה לשל אביו{{הערה|ראה [[רש"י]] שם.}} הוא היה גם דומה לאביו במאורעות שעברו עליו ועל אביו, כאשר שניהם נרדפו על ידי אחיהם, ועוד{{הערה|רש"י שם בשם המדרש.}} | |||
ליוסף היו שני בנים: [[מנשה]] ו[[אפרים]], אותם שם יעקב לאבותיהם של שני שבטים עצמאיים במקום אביהם יוסף, דבר שהגדיל את מספרם של השבטים לשלוש עשרה. | |||
בתורת ה[[נגלה]] וה[[נסתר]] מאופיין יוסף הצדיק כסמל הקדושה שבכל הדורות, בעמדו לפני ניסיון קשה של אשת איש במקום הטמא ביותר בעולם - [[מצרים]] המכונת "ערוות הארץ", ולמרות זאת עמד בניסיון בגבורה. | |||
== | == בנימין == | ||
[[קובץ:בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר המיוחס{{הערה|הציון מוזכר בספר טוב ירושלים, שמציין שלפי מסורת הערבים שם הציון של "נבי ימין". אך לא ידועים מקורות נוספים לכך.}} לבנימין בן יעקב מזרחית לכפר סבא]] | |||
למרות ש[[משכן]] שילה נבנה בחלקו של יוסף הצדיק, הרי ששני בתי המקדשות נבנו בחלקו של בנימין. | |||
בנוגע לכך מובא בגמרא, כי רצועה יוצאת מחלקו של יהודה לחלקו של בנימין, ורצועה זו כוללת את [[יסוד המזבח#קרן מערבית דרומית|קרן מערבית דרומית]], שמסיבה זו לא הייתה לה יסוד בבנין [[המזבח]], אלא בקרן היו שני נקבים דקים ועמוקים, והדמים שניתנו על יסוד מערבי ויסוד דרומי יורדין בהם, ומתערבין באמה, ויוצאין משם לנחל קדרון{{הערה|1=[[מסכת זבחים]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=53b&format=text נג, ב].}}. | |||
אודות כך מובא בגמרא: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רצועה הייתה יוצאה מחלקו של [[יהודה]] ונכנסה בחלקו של בנימין, והיה בנימין ה[[צדיק]] מצטער עליה בכל יום לנוטלה שנאמר "חופף{{הערה|כאדם המחשב ודואג. - [[רש"י]].}} עליו כל היום"{{הערה|דברים לג יב}}, לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן ל[[הקב"ה]] שנאמר "ובין כתפיו שכן{{הערה|המשך הפסוק הנ"ל}}}}. | |||
בגמרא זו מבואר, כי דווקא בשביל שהתאונן על כך שלא זכה שכל המזבח יבנה בחלקו, לכן זכה שה[[שכינה]] ששורה ב[[בית המקדש]] תשרה בחלקו דווקא, שהיא החל מהמזבח והלאה היה בחלקו של בנימין, ובו ה[[היכל]], [[קודש]], [[קודש הקדשים]], וכו'. | |||
בנימין בן יעקב נחשב לאחד מארבעת האנשים שמתו בעטיו של נחש, ולולי חטא [[עץ הדעת]] לא היו נפטרים מהעולם, מכיון שהם עצמם לא עברו שום עבירה{{הערה|[[מסכת בבא קמא]] יז, א.}} | |||
== | ==גורלות השבטים== | ||
בארץ המובטחת קיבל כל שבט את חלקו, חוץ משבט לוי. | |||
*שבט דן קיבל את חלקו באזור יפו ועקרון. | |||
*שבט אשר באזור הר הכרמל, עכו ועד אכזיב וצידון. | |||
*חלקו של שבט זבולון כלל את בית לחם. | |||
*חלקו של שבט יששכר כלל את תבור. | |||
==ראו גם== | |||
* [[השבטים האבודים]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''שמות השבטים לאור החסידות''', שבועון בית משיח י"א כסלו תשפ"א עמוד 14 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{דורות}} | {{דורות}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים ביהדות]] | ||
[[קטגוריה:השבטים|*]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:24, 20 במאי 2024
|
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך | ||
| אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
השבטים היו בניו של יעקב אבינו, וכולם היו צדיקים, בניגוד לבניהם של אברהם ויצחק, שלכל אחד מהם היה בן שלא הלך בדרך הישר.
על פי תורת הקבלה, לכל אחד מהשבטים יש שער מיוחד בשמים, ולכל אחד מהם נוסח תפילה שונה[1].
דינם[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנה חקירה ידועה אם האבות והשבטים היה להם דין בן נח או דין בן ישראל. הרבי מסיק, כי בפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין בן נח.
הרבי מחדש עוד, כי יש לומר בדרך אפשר שהשבטים עצמם לא שמרו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וזה לא מוזכר בשום מקום אלא דווקא לגבי האבות מוזכר[2] ששמרו את כל התורה, ויש לומר שגם השבטים שמרו את התורה רק בהיותם בבית יעקב ובסמיכות.
| ערך מורחב – עשרת השבטים |
צאצאיהם של עשרת מהשבטים גלו ונעלמו, בסוף זמן בית ראשון, ועקבותם לא נודעו עד היום.
יהודה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – יהודה |
יהודה הוא הבן הרביעי של לאה אשת יעקב אבינו, והיה גם מלך עליהם. גם דוד המלך, הוא מצאצאיו של יהודה בן אחר בן, ומלך המשיח יהיה צאצא של יהודה ושל דוד המלך.
יוסף[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – יוסף הצדיק |
יוסף הצדיק נולד לאביו לעת זקנותו[3], ותואר פניו היה דומה לשל אביו[4] הוא היה גם דומה לאביו במאורעות שעברו עליו ועל אביו, כאשר שניהם נרדפו על ידי אחיהם, ועוד[5]
ליוסף היו שני בנים: מנשה ואפרים, אותם שם יעקב לאבותיהם של שני שבטים עצמאיים במקום אביהם יוסף, דבר שהגדיל את מספרם של השבטים לשלוש עשרה.
בתורת הנגלה והנסתר מאופיין יוסף הצדיק כסמל הקדושה שבכל הדורות, בעמדו לפני ניסיון קשה של אשת איש במקום הטמא ביותר בעולם - מצרים המכונת "ערוות הארץ", ולמרות זאת עמד בניסיון בגבורה.
בנימין[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרות שמשכן שילה נבנה בחלקו של יוסף הצדיק, הרי ששני בתי המקדשות נבנו בחלקו של בנימין.
בנוגע לכך מובא בגמרא, כי רצועה יוצאת מחלקו של יהודה לחלקו של בנימין, ורצועה זו כוללת את קרן מערבית דרומית, שמסיבה זו לא הייתה לה יסוד בבנין המזבח, אלא בקרן היו שני נקבים דקים ועמוקים, והדמים שניתנו על יסוד מערבי ויסוד דרומי יורדין בהם, ומתערבין באמה, ויוצאין משם לנחל קדרון[7].
אודות כך מובא בגמרא:
.
בגמרא זו מבואר, כי דווקא בשביל שהתאונן על כך שלא זכה שכל המזבח יבנה בחלקו, לכן זכה שהשכינה ששורה בבית המקדש תשרה בחלקו דווקא, שהיא החל מהמזבח והלאה היה בחלקו של בנימין, ובו ההיכל, קודש, קודש הקדשים, וכו'.
בנימין בן יעקב נחשב לאחד מארבעת האנשים שמתו בעטיו של נחש, ולולי חטא עץ הדעת לא היו נפטרים מהעולם, מכיון שהם עצמם לא עברו שום עבירה[11]
גורלות השבטים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בארץ המובטחת קיבל כל שבט את חלקו, חוץ משבט לוי.
- שבט דן קיבל את חלקו באזור יפו ועקרון.
- שבט אשר באזור הר הכרמל, עכו ועד אכזיב וצידון.
- חלקו של שבט זבולון כלל את בית לחם.
- חלקו של שבט יששכר כלל את תבור.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שמות השבטים לאור החסידות, שבועון בית משיח י"א כסלו תשפ"א עמוד 14
הערות שוליים
- ↑ מובא באגרת הקודש שבסוף ספר נועם אלימלך.
- ↑ רש"י בפרשת תולדות כו, א לגבי אברהם, ובפרשת וישלח ל, ה, לגבי יעקב "ותרי"ג מצוות שמרתי.
- ↑ לשון הפסוק: כי בן זקונים הוא לו.
- ↑ ראה רש"י שם.
- ↑ רש"י שם בשם המדרש.
- ↑ הציון מוזכר בספר טוב ירושלים, שמציין שלפי מסורת הערבים שם הציון של "נבי ימין". אך לא ידועים מקורות נוספים לכך.
- ↑ מסכת זבחים, נג, ב.
- ↑ כאדם המחשב ודואג. - רש"י.
- ↑ דברים לג יב
- ↑ המשך הפסוק הנ"ל
- ↑ מסכת בבא קמא יז, א.
| תקופות ביהדות | |
|---|---|
|
|