הוי"ה (שם): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←מילוי ב"ן) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←שם ע"ב) |
||
| (60 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שמות}}שם '''הוי"ה''' הוא שמו המיוחד של הקב"ה, שנקרא תמיד בשם זה, ולא רק כשמתלבש במידה פרטית מסויימת. | {{שמות}}שם '''הוי"ה''' הוא שמו המיוחד של הקב"ה, שנקרא תמיד בשם זה, ולא רק כשמתלבש במידה פרטית מסויימת. בניגוד לשאר שבעת ה[[שמות שאינם נמחקים]] שהם התגלות [[הקב"ה]] ב[[כלים]], למשל שם [[א"ל]] הוא ההתגלות של ה' ב[[חסד]], ושם [[אלהי"ם]] הוא ב[[גבורה]], שם הוי"ה הוא האור שמתלבש בכל מידה. בנוסף, שם הוי"ה הוא בבחינת שם הכלי של מידת ה[[תפארת]]. | ||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
שם הוי"ה הוא שמו המיוחד של הקב"ה, שנקרא הוא בשם זה לא רק בהתלבשותו במידה מסוימת, אלא תמיד נקרא בשם זה. וענינו הוא שהוא בבחינת השם של ה[[אורות]]. ששאר | שם הוי"ה הוא שמו המיוחד של הקב"ה, שנקרא הוא בשם זה לא רק בהתלבשותו במידה מסוימת, אלא תמיד נקרא בשם זה. וענינו הוא שהוא בבחינת השם של ה[[אורות]]. ששאר שבעה שמות שאינם נמחקים הם בבחינת הכלים, ששם [[א"ל]] הוא במידת ה[[חסד]], ושם [[אלהי"ם]] הוא ב[[גבורה]]. אבל שם הוי"ה הוא השם של ה[[אורות]]. | ||
כמו כן שם הוי"ה הוא השם של הכלים של ספירת ה[[תפארת]]. | כמו כן שם הוי"ה הוא השם של הכלים של ספירת ה[[תפארת]]. ש[[ספירת התפארת]] היא מידתו של [[יעקב]] המבריח מן הקצה אל הקצה, שנמשך בו אורות גבוהים שהם בבחינת שם הוי"ה, ועל ידי כך מתמצע ומתחבר בין ספירות ה[[חסד]] וה[[גבורה]]. | ||
==ביחס לשם אלהי"ם== | ==ביחס לשם אלהי"ם== | ||
שם הוי"ה ושם [[אלהי"ם]] הם בבחינת חסד | שם הוי"ה ושם [[אלהי"ם]] הם בבחינת [[ספירת החסד|חסד]] ו[[ספירת הגבורה|דין]], בהתאם. שנאמר, "[[שמש]] ומגן הוי"ה אלהי"ם"{{הערה|[[תהילים]] פד, יב}} שכן שם אלהי"ם הוא בבחינת מגן ונרתיק המסתיר ומכסה על אור שם הוי"ה הנעלה ממנו. | ||
לכן ספירת ה[[מלכות]] היא בבחינת שם [[אלהי"ם]] לעומת [[תפארת]] שהיא בבחינת שם הוי"ה. | |||
== ארבע אותיותיו == | |||
שם הוי' מכונה בחז"ל שם בן ארבע אותיות{{הערה|[[מסכת סופרים]] פ"ב; [[קידושין]] עא, א; [[בבא בתרא]] קסו, ב; [[סנהדרין]] ס, א; [[ילקוט שמעוני]] שמות ג, קע"א.}}, ומכאן שמהותו של השם קשורה להיותו מורכב מארבע האותיות י-ה-ו-ה. | |||
=== הוראת אותיותיו === | |||
הפירוש המילולי של שם הוי' הוא לשון התהוות תמידית, כאשר היה משמשת לשון פעולה תמידית - כמו בפסוק "ככה יעשה איוב כל הימים"{{הערה|[[איוב]] א, ה}}.{{הערה|[[שער היחוד והאמונה - פרק ד']]}} ארבע [[אותיות]] שם הוי' הן ארבעה שלבים של התהוות מאין ליש, מאין סוף למציאות מוגבלת. צורת האות י' היא כמו [[נקודה]], ועל כן היא מורה על '''צמצום'''. צורת האות ה' היא צורה של '''התפשטות''' בשלשה מימדים - לאורך לרוחב ולעומק{{הערה|הרגל הימנית של האות ה' היא כנגד ההתפשטות לאורך. הגג של האות הוא כנגד ההתפשטות לרוחב. הרגל השמאלית - זו שמנותקת מהגג, וצורתה כ[[נקודה]] - כנגד ההתפשטות לעומק (צורת ה[[נקודה]] מורה על קו הנמשך אל תוך היריעה, במבט מלמעלה). לדוגמה והסבר על מהות האורך, הרוחב והעומק בכחות השכל שבנפש ראה תחילת [[שער היחוד]] ל[[אדמו"ר האמצעי]].}}. צורת האות ו' היא קו יורד ומרמזת על '''המשכה''' של האור מלמעלה למטה. | |||
ארבעת שלבי ההתהוות הם: צמצום, התפשטות, המשכה והתפשטות{{הערה|[[תורה אור]] מקץ מא, א; בשלח סא, ד.}}. | |||
;יו"ד - צמצום | |||
כל התהוות של [[יש מאין]] צריכה להתחיל בצמצום האַין האֵין סופי שקודם למציאות המתהווית. מהאין סוף שקודם למציאות נשארת רק [[נקודה]], והיא ראשית ההתגלות בעולם הנברא. כיוון שנקודת ראשית זו היא גילוי של מה שאין העולם והמציאות המתהווה יכולה להכיל - האין סוף שקדם לה - גם מצד העולם הראשית הזו היא רק [[נקודה]], וגילוי זה הוא למעלה מהשגת ותפיסת הנבראים. | |||
;ה"א עילאה - התפשטות | |||
לאחר הופעת האור בעולם וראשית גילויו כ[[נקודה]], יש שלב נוסף וירידה נוספת בערך ומהות האור. בשלב זה האור מצטמצם כדי שיוכלו הנבראים לתפוס ולהכיל אותו, וממילא האור מתחיל [[גשמיות|להתגשם]] ולהפוך לחלק מן ה[[יש]] השייך לאותו עולם (לעומת שלב ה[[נקודה]] שהוא שלב של [[אין|אַין]]). שלב זה נקרא "ראשית היש" של אותו עולם. ההתפשטות של האור בעולם מתבטאת בעיקר בהתחלת התאמת האור למציאות הנבראים. | |||
;וא"ו - המשכה | |||
בשלב זה האור נמשך והופך לחלק ממציאות הנבראים ממש. האור האלקי הוא זה שמחיה ומהוה כל פרט ועניין במציאות הנבראת, ושלב זה הוא השלב בו חיות זו מתחלקת לכל פרט ופרט לפי צורכו ולפי מהותו המיוחדת. בשלב זה יש ששה סוגים כלליים של המשכה, כנגד [[גימטריא|הערך המספרי]] של האות ו'. | |||
;ה"א תתאה - התפשטות | |||
שלב זה הוא לאחר השלב בו נמשך לכל נברא פרטי המשכה המיוחדת לו, ובשלב זה האור מהווה את מציאות הנברא עצמה. שלב זה הוא השלב בו הנבראים נעשים בעלי מציאות וקיום משל עצמם, וכאילו אינם מתהווים מן האור אלא רק [[הארה|מוארים]] ממנו. ההתפשטות של האור בעולם מתבטאת בעיקר בהתאמת האור וירידתו עד כדי התהוות מציאות נבראים עצמאיים. | |||
=== התכללות האותיות === | |||
==== נסתרות ונגלות בשם הוי' ==== | |||
שם הוי' מתחלק לשני חלקים: שתי האותיות הראשונות, י"ה, יוצרות שם קדוש - מהשמות שאינם נמחקים. שתי האותיות האחרונות, ו"ה, הם [[אותיות]] חול ואין בהם קדושה אלא שהן מחוברות לראש השם. שתי האותיות הראשונות, י-ה שבשם הוי', הן שני השלבים של האור האלקי שיורד להאיר בתוך העולם. לכן, נקראות שתי [[אותיות]] אלו "הנסתרות", מתוך הפסוק "הנסתרֹת להוי' אלקינו"{{הערה|[[דברים]] כט, כח}}. שתי האותיות האחרונות, ו"ה שבשם הוי', מתארות את קליטת האור האלוקי על ידי המציאות הנבראת - ולפיכך נקראות [[אותיות]] אלו "הנגלות", מתוך המשל הפסוק - "והנגלֹת לנו ולבנינו"{{הערה|הדבר רמוז בפסוק עצמו במילה '''וה'''נגלות, הפותחת באותיות ו"ה.}}. | |||
==== התכללות ההפכים ==== | |||
על הפסוק "כי בי-ה הוי' צור עולמים"{{הערה|[[ישעיהו]] כו, ד}} אומרים חז"ל שבאות י' נברא העולם הבא ואילו באות ה' נברא העולם הזה{{הערה|[[מנחות]] כט, ב}}. היה היא גילוי העולם הבא, הארת האין סוף שלמעלה מהעולם הזה. בשם הוי' זה קשור לשתי האותיות הנסתרות - י"ה שבשם הוי'. הה' היא ההתפשטות וקליטת ההארה בכלים של העולם הזה, עד כדי בריאת העולם הזה ממש מהתעבות האור. בשם הוי' זה קשור לשתי האותיות הנגלות - ו"ה שבשם הוי'. | |||
כדי לחבר ולאחד שני הפכים אלו - גילוי האין סוף בחלק הנסתר של העולם הזה, ומציאות העולם עצמו כחלק הנגלה של העולם - נדרשת [[התכללות]] ההפכים זה בזה. ההתכללות היא הכלת כל אחד מהשניים בהפכו, וחלוקת שני חלקי העולם - הנסתרות והנגלות - לארבעה חלקים: הנסתר שבנסתר, הנגלה שבנסתר, הנסתר שבנגלה והנגלה שבנגלה. ארבעה חלקים אלו של העולם הם ארבעת [[אותיות]] שם הוי', ארבעת השלבים והרמות של התהווות העולם יש מאין. | |||
== מילוי אותיותיו == | == מילוי אותיותיו == | ||
לשם הוי' מילויים רבים. הדבר נובע מכך ששלשת אותיותיו (מלבד האות יו"ד) ניתנות למילוי בשלשה אופנים כל אחת. אות ה' (הראשונה והאחרונה) מתמלאות באופנים הבאים: ה"י, ה"ה ו - ה"א. האות ו' מתמלאת באופנים הבאים: וי"ו, וא"ו ו - ו"ו. בסה"כ ניתן למלא את שם הוי' ב27 אופנים שונים, העולים לחשבון 13 מספרים שונים. מתוכם ארבעה מילויים הם העיקריים, אלה מופיעים בתיאור [[סדר | לשם הוי' מילויים רבים. הדבר נובע מכך ששלשת אותיותיו (מלבד האות יו"ד) ניתנות למילוי בשלשה אופנים כל אחת. אות ה' (הראשונה והאחרונה) מתמלאות באופנים הבאים: ה"י, ה"ה ו - ה"א. האות ו' מתמלאת באופנים הבאים: וי"ו, וא"ו ו - ו"ו. בסה"כ ניתן למלא את שם הוי' ב27 אופנים שונים, העולים לחשבון 13 מספרים שונים. מתוכם ארבעה מילויים הם העיקריים, אלה מופיעים בתיאור [[סדר ההשתלשלות]] ו[[בריאת העולם|בריאת העולמות]], ותופסים מקום מרכזי בהבנת יחסים בין דברים שונים בעבודת ה'. | ||
=== המילויים השונים === | === המילויים השונים === | ||
| שורה 17: | שורה 49: | ||
*[[שם ע"ב|יו"ד ה"י וי"ו ה"י]] (72) | *[[שם ע"ב|יו"ד ה"י וי"ו ה"י]] (72) | ||
*[[שם ס"ג|יו"ד ה"י וא"ו ה"י]] (63) | *[[שם ס"ג|יו"ד ה"י וא"ו ה"י]] (63) | ||
*יו"ד ה"י ו"ו ה"י | *יו"ד ה"י ו"ו ה"י (62) | ||
*יו"ד ה"ה וי"ו ה"י (67) | *יו"ד ה"ה וי"ו ה"י (67) | ||
*יו"ד ה"ה וא"ו ה"י (58) | *יו"ד ה"ה וא"ו ה"י (58) | ||
*יו"ד ה"ה ו"ו ה"י | *יו"ד ה"ה ו"ו ה"י (57) | ||
*יו"ד ה"א וי"ו ה"י (63) | *יו"ד ה"א וי"ו ה"י (63) | ||
*יו"ד ה"א וא"ו ה"י (54) | *יו"ד ה"א וא"ו ה"י (54) | ||
*יו"ד ה"א ו"ו ה"י | *יו"ד ה"א ו"ו ה"י (53) | ||
|width=40%| | |width=40%| | ||
*יו"ד ה"י וי"ו ה"ה (67) | *יו"ד ה"י וי"ו ה"ה (67) | ||
*יו"ד ה"י וא"ו ה"ה (58) | *יו"ד ה"י וא"ו ה"ה (58) | ||
*יו"ד ה"י ו"ו ה"ה | *יו"ד ה"י ו"ו ה"ה (57) | ||
*יו"ד ה"ה וי"ו ה"ה (62) | *יו"ד ה"ה וי"ו ה"ה (62) | ||
*יו"ד ה"ה וא"ו ה"ה (53) | *יו"ד ה"ה וא"ו ה"ה (53) | ||
*[[שם ב"ן|יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה]] | *[[שם ב"ן|יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה]] (52) | ||
*יו"ד ה"א וי"ו ה"ה (58) | *יו"ד ה"א וי"ו ה"ה (58) | ||
*יו"ד ה"א וא"ו ה"ה (49) | *יו"ד ה"א וא"ו ה"ה (49) | ||
*יו"ד ה"א ו"ו ה"ה | *יו"ד ה"א ו"ו ה"ה (48) | ||
|width=40%| | |width=40%| | ||
*יו"ד ה"י וי"ו ה"א (63) | *יו"ד ה"י וי"ו ה"א (63) | ||
*יו"ד ה"י וא"ו ה"א (54) | *יו"ד ה"י וא"ו ה"א (54) | ||
*יו"ד ה"י ו"ו ה"א | *יו"ד ה"י ו"ו ה"א (53) | ||
*יו"ד ה"ה וי"ו ה"א (58) | *יו"ד ה"ה וי"ו ה"א (58) | ||
*יו"ד ה"ה וא"ו ה"א (49) | *יו"ד ה"ה וא"ו ה"א (49) | ||
*יו"ד ה"ה ו"ו ה"א | *יו"ד ה"ה ו"ו ה"א (48) | ||
*יו"ד ה"א וי"ו ה"א (54) | *יו"ד ה"א וי"ו ה"א (54) | ||
*[[שם מ"ה|יו"ד ה"א וא"ו ה"א]] (45) | *[[שם מ"ה|יו"ד ה"א וא"ו ה"א]] (45) | ||
*יו"ד ה"א ו"ו ה"א | *יו"ד ה"א ו"ו ה"א (44) | ||
|} | |} | ||
| שורה 64: | שורה 90: | ||
=== ארבעת המילויים העיקריים === | === ארבעת המילויים העיקריים === | ||
מתוך כל המילויים האפשריים מודגשים בקבלה ובחסידות ארבעת המילויים הבאים: | מתוך כל המילויים האפשריים מודגשים בקבלה ובחסידות ארבעת המילויים הבאים: | ||
לשם הוי"ה ישנם ארבעה מילויים עיקריים: | |||
===שם ע"ב=== | |||
{{ערך מורחב|שם ע"ב}} | |||
[[שם ע"ב]] נוצר מ[[שם הוי"ה]] במילוי יו"דים: יו"ד ה"י וי"ו ה"י. מילוי יו"דים מורה על החכמה, ולכך ארבעת [[אותיות]] [[שם הוי"ה]] בצירוף זה הם במילוי יו"ד, משום ששם זה מורה על החכמה. בעולמות שם זה מתאים לעולם ה[[עקודים]]. בשם זה לא שייך עניין [[שבירת הכלים]] כמתבטא בפסוק "[[ימותו ולא בחכמה]]". שם זה הוא מכוון כנגד [[ספירת חכמה]], וכנגד [[אבא עילאה]] ב[[עולם האצילות]]. | |||
===שם ס"ג=== | |||
{{ערך מורחב|שם ס"ג}} | |||
[[שם ס"ג]] נוצר מ[[שם הוי"ה]] במילוי כזה: יו"ד ה"י וא"ו ה"י. שם זה הוא גם במילוי יו"דים, מלבד הוא"ו שהוא במילוי אלפ"ים, לפי ששם זה מורה על [[ספירת הבינה]] שגם היא בתכלית ה[[ביטול]], שכן [[חכמה ובינה]] הם "[[תרין ריעין דלא מתפרשין]]". אות הוא"ו של מילוי זה הוא במילוי אלפי"ם, שכן אות וא"ו בשם ב"ן מורה על התחלת המשכת הבינה, כפי שנעשית מקור למידות, ואז היא בבחינת מציאות. וזהו שבינה דינין מתערין מינה בסופה. מת שם זה שייך לעולם ה[[נקודים]] ולעולם ה[[תוהו]], ובו הייתה [[שבירת הכלים]]. שם זה הוא כנגד [[ספירת הבינה]], וכנגד [[אמא עילאה]] ב[[עולם האצילות]]. | |||
===שם מ"ה=== | |||
{{ערך מורחב|שם מ"ה}} | |||
[[שם מ"ה]] נוצר מ[[שם הוי"ה]] במילוי אל"פים: יו"ד ה"א וא"ו ה"א. שם זה הוא כנגד [[זעיר אנפין]], שכן אל"ף מורה על כללות ענין ההמשכה. שם זה הוא כנגד עולם ה[[ברודים]], וכנגד [[עולם התיקון]] וכנגד [[עולם האצילות]]. מ"ה הוא ה[[גימטריא]] של "אדם", ושם זה מורה על ה[[ביטול]] שיש באדם. בפרצופי [[עולם האצילות]] גופא שם זה הוא כנגד [[זעיר אנפין]]. | |||
===שם ב"ן=== | |||
{{ערך מורחב|שם ב"ן}} | |||
[[שם ב"ן]] הוא מילוי של [[שם הוי"ה]] במילוי ה"הים: יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה. שם ב"ן הוא ב[[מלכות]] ולכן הוא במילוי האות ה"ה, שהמילוי הוא כמו עצם האות, שזה מורה על צמצום ומיעוט האור בבחינת המלכות. שם זה הוא כנגד [[עולמות בי"ע]], העולמות שנפלו ב[[שבירת הכלים]]. ב"ן הוא ה[[גימטריא]] של "בהמה", ושם זה מורה על התוקף והכוח שיש בבהמה. שם זה הוא כנגד [[ספירת המלכות]]. | |||
מכונה גם 'המילוי הכפול', מפני שמילוי כל אות שווה לאות עצמה.{{הערה|ראה על כך [[תורה אור]] חיי שרה בעניין שדה המכפלה ובמראי המקומות שם.}} | |||
שם זה הוא השם של עולם התהו לאחר שנשבר. העבודה בעולם הזה היא להעלות את שם ב"ן, הניצוצות של עולם התהו, לקדושה. דבר זה נמשך על ידי המשכת שם מ"ה וייחודו עם שם ב"ן. שרשו של שם ב"ן במקום גבוה יותר, בעולם התהו,{{הערה|1=וכפי שאף מעיד החשבון שב"ן = 52 הוא למעלה ממ"ה = 45.}} אך מכיוון שהוא נפל ב[[שבירת הכלים]] - בעולם הזה שם מ"ה יותר גבוה. | |||
=== | ===מספר אותיות המילוי=== | ||
' | כאשר כותבים את שם הוי' במילוי, מספר האותיות הוא עשר, שהם כנגד [[עשר הספירות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/28/14/index.htm מאמר שבת פרשת נשא תש"כ אות ג'].}}. | ||
הדבר רמוז גם בכך שעל פי הלכה [[רשות היחיד]] (לעניין שבת) הוא מקום שרחב ארבעה טפחים וגבוה עשרה טפחים, הרוחב 4 הוא כנגד אותיות שם הוי', והגובה הוא כנגד שם הוי' במילוי שכולל עשר אותיות{{הערה|לקוטי לוי יצחק הערות לזהור שמות-דברים עמודים שב-שג. ילקוט לוי יצחק עה"ת חלק א' סימן מח. סוף סימן עג.}}. | |||
הרבי מעיר על כך שהאות הראשונה של שם הוי' כוללת בהעלם את השם כולו, היות שהגימטריא שלה עצמה הוא עשר, וגם הגימטריא של המילוי שלה (י'''ו"ד''') הוא עשר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/57/index.htm מאמר 'באתי לגני' ח' שבט תשל"ו, הערה ג].}}. | |||
''' | |||
עשר הסוגים שבנשמות ישראל, הם כנגד עשר האותיות שבשם הוי'{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_6116/ שיחת שבת פרשת מטות-מסעי תש"מ].}}. | |||
== י"ב צירופי הוי"ה == | == י"ב צירופי הוי"ה == | ||
"ארבע אבנים בונות עשרים וארבעה בתים"{{הערה|מתוך [[ספר יצירה]].}} - מילה בת ארבע אותיות יכולה להפוך למילה אחרת | "ארבע אבנים בונות עשרים וארבעה בתים"{{הערה|מתוך [[ספר יצירה]].}} - מילה בת ארבע [[אותיות]] יכולה להפוך למילה אחרת על ידי שינוי סדר האותיות ב23 אופנים שונים.{{הערה|מלבד המילה המקורית. כמות כל הצירופים האפשריים יחד ל4 [[אותיות]] שונות היא 24.}} כיוון שבשם הוי' שתי [[אותיות]] ה' זהות - מספר ה[[צירוף|צירופים]] האפשריים לארבע האותיות יורד ל-12. י"ב צירופים אלו הם כנגד שנים עשר ה[[חודש|חדשים]], מ[[ניסן]] ועד [[אדר]], ובכל חודש מאיר צירוף אחר של שם הוי'. בכל שעה מ12 שעות היום מאיר צרוף אחר של שם הוי' (לעומת שעות הלילה בהם מאירים צירופי [[אדנ"י|שם אדנות]]), ועל ידי התחלפות הארת הצירופים ב[[רצוא ושוב]] מתהווה ה[[זמן]].{{הערה|[[ליקוטי תורה]] דרושים לר"ה סא, א}} | ||
=== סדר הצירופים === | === סדר הצירופים === | ||
| שורה 92: | שורה 133: | ||
*הוה"י | *הוה"י | ||
*הוי"ה | *הוי"ה | ||
* | *ההו"י | ||
|width=30%| | |width=30%| | ||
;תשרי - כסלו | ;[[תשרי]] - כסלו | ||
*והי"ה | *והי"ה | ||
*והה"י | *והה"י | ||
| שורה 102: | שורה 143: | ||
*היה"ו | *היה"ו | ||
*היו"ה | *היו"ה | ||
* | *ההי"ו | ||
|} | |} | ||
| שורה 113: | שורה 154: | ||
== בחינת השם == | == בחינת השם == | ||
שם הוי"ה נקרא שמש, על פי הפסוק כי | שם הוי"ה נקרא שמש, על פי הפסוק כי [[שמש]] ומגן הוי"ה אלוקים{{הערה|תהלים פ"ד,י"ב}}, כמו למשל השמש שמאיר שהוא רק בחינת זיו השמש, שהוא בחינת הארה לבד, והנה בחינת זיו זה הוא בתכלית הביטול לעצם השמש, עד שאינו עולה בשם זיו כלל, וזהו ששם הוי”ה נקרא שמש, שאף ששם הוי”ה הוא שהוא מהוה והוא מקור ההתהוות, אף על פי כן הוא רק בחינת זיו והארה לבד, וההארה הוא בתכלית הביטול.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/index.htm תורת המהר"ש]}} | ||
== | ==ראו גם== | ||
*[[שם הוי"ה בניקוד אלוקים]] | |||
*[[מצפ"ץ]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:שמות ה']] | [[קטגוריה:שמות ה']] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
גרסה מ־08:06, 17 במאי 2024
| שמותיו של הקב"ה |
|---|
| 7 שמות שאינם נמחקים |
| הוי"ה · אדנ"י · א"ל · אלהי"ם · אלו"ה · צבאו"ת · שד"י |
| מילויים לשם הוי"ה |
| שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| שמות נוספים |
| אהי"ה · שם מ"ב · שם ע"ב (ע"ב תיבות) · א"ל אדנ"י · א"ל הוי"ה · א"ל שד"י · אגל"א · י"ה |
| כינויים |
| אלופו של עולם · הקב"ה · ה' אחד · עצמות ומהות · קדמון · אדון · אדם העליון · לא אדם · מלך מלכי המלכים · אויבערשטער · שלום |
שם הוי"ה הוא שמו המיוחד של הקב"ה, שנקרא תמיד בשם זה, ולא רק כשמתלבש במידה פרטית מסויימת. בניגוד לשאר שבעת השמות שאינם נמחקים שהם התגלות הקב"ה בכלים, למשל שם א"ל הוא ההתגלות של ה' בחסד, ושם אלהי"ם הוא בגבורה, שם הוי"ה הוא האור שמתלבש בכל מידה. בנוסף, שם הוי"ה הוא בבחינת שם הכלי של מידת התפארת.
ענינו
שם הוי"ה הוא שמו המיוחד של הקב"ה, שנקרא הוא בשם זה לא רק בהתלבשותו במידה מסוימת, אלא תמיד נקרא בשם זה. וענינו הוא שהוא בבחינת השם של האורות. ששאר שבעה שמות שאינם נמחקים הם בבחינת הכלים, ששם א"ל הוא במידת החסד, ושם אלהי"ם הוא בגבורה. אבל שם הוי"ה הוא השם של האורות.
כמו כן שם הוי"ה הוא השם של הכלים של ספירת התפארת. שספירת התפארת היא מידתו של יעקב המבריח מן הקצה אל הקצה, שנמשך בו אורות גבוהים שהם בבחינת שם הוי"ה, ועל ידי כך מתמצע ומתחבר בין ספירות החסד והגבורה.
ביחס לשם אלהי"ם
שם הוי"ה ושם אלהי"ם הם בבחינת חסד ודין, בהתאם. שנאמר, "שמש ומגן הוי"ה אלהי"ם"[1] שכן שם אלהי"ם הוא בבחינת מגן ונרתיק המסתיר ומכסה על אור שם הוי"ה הנעלה ממנו.
לכן ספירת המלכות היא בבחינת שם אלהי"ם לעומת תפארת שהיא בבחינת שם הוי"ה.
ארבע אותיותיו
שם הוי' מכונה בחז"ל שם בן ארבע אותיות[2], ומכאן שמהותו של השם קשורה להיותו מורכב מארבע האותיות י-ה-ו-ה.
הוראת אותיותיו
הפירוש המילולי של שם הוי' הוא לשון התהוות תמידית, כאשר היה משמשת לשון פעולה תמידית - כמו בפסוק "ככה יעשה איוב כל הימים"[3].[4] ארבע אותיות שם הוי' הן ארבעה שלבים של התהוות מאין ליש, מאין סוף למציאות מוגבלת. צורת האות י' היא כמו נקודה, ועל כן היא מורה על צמצום. צורת האות ה' היא צורה של התפשטות בשלשה מימדים - לאורך לרוחב ולעומק[5]. צורת האות ו' היא קו יורד ומרמזת על המשכה של האור מלמעלה למטה.
ארבעת שלבי ההתהוות הם: צמצום, התפשטות, המשכה והתפשטות[6].
- יו"ד - צמצום
כל התהוות של יש מאין צריכה להתחיל בצמצום האַין האֵין סופי שקודם למציאות המתהווית. מהאין סוף שקודם למציאות נשארת רק נקודה, והיא ראשית ההתגלות בעולם הנברא. כיוון שנקודת ראשית זו היא גילוי של מה שאין העולם והמציאות המתהווה יכולה להכיל - האין סוף שקדם לה - גם מצד העולם הראשית הזו היא רק נקודה, וגילוי זה הוא למעלה מהשגת ותפיסת הנבראים.
- ה"א עילאה - התפשטות
לאחר הופעת האור בעולם וראשית גילויו כנקודה, יש שלב נוסף וירידה נוספת בערך ומהות האור. בשלב זה האור מצטמצם כדי שיוכלו הנבראים לתפוס ולהכיל אותו, וממילא האור מתחיל להתגשם ולהפוך לחלק מן היש השייך לאותו עולם (לעומת שלב הנקודה שהוא שלב של אַין). שלב זה נקרא "ראשית היש" של אותו עולם. ההתפשטות של האור בעולם מתבטאת בעיקר בהתחלת התאמת האור למציאות הנבראים.
- וא"ו - המשכה
בשלב זה האור נמשך והופך לחלק ממציאות הנבראים ממש. האור האלקי הוא זה שמחיה ומהוה כל פרט ועניין במציאות הנבראת, ושלב זה הוא השלב בו חיות זו מתחלקת לכל פרט ופרט לפי צורכו ולפי מהותו המיוחדת. בשלב זה יש ששה סוגים כלליים של המשכה, כנגד הערך המספרי של האות ו'.
- ה"א תתאה - התפשטות
שלב זה הוא לאחר השלב בו נמשך לכל נברא פרטי המשכה המיוחדת לו, ובשלב זה האור מהווה את מציאות הנברא עצמה. שלב זה הוא השלב בו הנבראים נעשים בעלי מציאות וקיום משל עצמם, וכאילו אינם מתהווים מן האור אלא רק מוארים ממנו. ההתפשטות של האור בעולם מתבטאת בעיקר בהתאמת האור וירידתו עד כדי התהוות מציאות נבראים עצמאיים.
התכללות האותיות
נסתרות ונגלות בשם הוי'
שם הוי' מתחלק לשני חלקים: שתי האותיות הראשונות, י"ה, יוצרות שם קדוש - מהשמות שאינם נמחקים. שתי האותיות האחרונות, ו"ה, הם אותיות חול ואין בהם קדושה אלא שהן מחוברות לראש השם. שתי האותיות הראשונות, י-ה שבשם הוי', הן שני השלבים של האור האלקי שיורד להאיר בתוך העולם. לכן, נקראות שתי אותיות אלו "הנסתרות", מתוך הפסוק "הנסתרֹת להוי' אלקינו"[7]. שתי האותיות האחרונות, ו"ה שבשם הוי', מתארות את קליטת האור האלוקי על ידי המציאות הנבראת - ולפיכך נקראות אותיות אלו "הנגלות", מתוך המשל הפסוק - "והנגלֹת לנו ולבנינו"[8].
התכללות ההפכים
על הפסוק "כי בי-ה הוי' צור עולמים"[9] אומרים חז"ל שבאות י' נברא העולם הבא ואילו באות ה' נברא העולם הזה[10]. היה היא גילוי העולם הבא, הארת האין סוף שלמעלה מהעולם הזה. בשם הוי' זה קשור לשתי האותיות הנסתרות - י"ה שבשם הוי'. הה' היא ההתפשטות וקליטת ההארה בכלים של העולם הזה, עד כדי בריאת העולם הזה ממש מהתעבות האור. בשם הוי' זה קשור לשתי האותיות הנגלות - ו"ה שבשם הוי'.
כדי לחבר ולאחד שני הפכים אלו - גילוי האין סוף בחלק הנסתר של העולם הזה, ומציאות העולם עצמו כחלק הנגלה של העולם - נדרשת התכללות ההפכים זה בזה. ההתכללות היא הכלת כל אחד מהשניים בהפכו, וחלוקת שני חלקי העולם - הנסתרות והנגלות - לארבעה חלקים: הנסתר שבנסתר, הנגלה שבנסתר, הנסתר שבנגלה והנגלה שבנגלה. ארבעה חלקים אלו של העולם הם ארבעת אותיות שם הוי', ארבעת השלבים והרמות של התהווות העולם יש מאין.
מילוי אותיותיו
לשם הוי' מילויים רבים. הדבר נובע מכך ששלשת אותיותיו (מלבד האות יו"ד) ניתנות למילוי בשלשה אופנים כל אחת. אות ה' (הראשונה והאחרונה) מתמלאות באופנים הבאים: ה"י, ה"ה ו - ה"א. האות ו' מתמלאת באופנים הבאים: וי"ו, וא"ו ו - ו"ו. בסה"כ ניתן למלא את שם הוי' ב27 אופנים שונים, העולים לחשבון 13 מספרים שונים. מתוכם ארבעה מילויים הם העיקריים, אלה מופיעים בתיאור סדר ההשתלשלות ובריאת העולמות, ותופסים מקום מרכזי בהבנת יחסים בין דברים שונים בעבודת ה'.
המילויים השונים
|
|
|
כל המילויים האפשריים עולים לחשבונות הבאים: ע"ב, ס"ז, ס"ג, ס"ב, נ"ח, נ"ז, נ"ד, נ"ג, נ"ב (ב"ן), מ"ט, מ"ח, מ"ה, מ"ד.
ארבעת המילויים העיקריים
מתוך כל המילויים האפשריים מודגשים בקבלה ובחסידות ארבעת המילויים הבאים: לשם הוי"ה ישנם ארבעה מילויים עיקריים:
שם ע"ב
| ערך מורחב – שם ע"ב |
שם ע"ב נוצר משם הוי"ה במילוי יו"דים: יו"ד ה"י וי"ו ה"י. מילוי יו"דים מורה על החכמה, ולכך ארבעת אותיות שם הוי"ה בצירוף זה הם במילוי יו"ד, משום ששם זה מורה על החכמה. בעולמות שם זה מתאים לעולם העקודים. בשם זה לא שייך עניין שבירת הכלים כמתבטא בפסוק "ימותו ולא בחכמה". שם זה הוא מכוון כנגד ספירת חכמה, וכנגד אבא עילאה בעולם האצילות.
שם ס"ג
|
| ערך מורחב – שם ס"ג |
שם ס"ג נוצר משם הוי"ה במילוי כזה: יו"ד ה"י וא"ו ה"י. שם זה הוא גם במילוי יו"דים, מלבד הוא"ו שהוא במילוי אלפ"ים, לפי ששם זה מורה על ספירת הבינה שגם היא בתכלית הביטול, שכן חכמה ובינה הם "תרין ריעין דלא מתפרשין". אות הוא"ו של מילוי זה הוא במילוי אלפי"ם, שכן אות וא"ו בשם ב"ן מורה על התחלת המשכת הבינה, כפי שנעשית מקור למידות, ואז היא בבחינת מציאות. וזהו שבינה דינין מתערין מינה בסופה. מת שם זה שייך לעולם הנקודים ולעולם התוהו, ובו הייתה שבירת הכלים. שם זה הוא כנגד ספירת הבינה, וכנגד אמא עילאה בעולם האצילות.
שם מ"ה
|
| ערך מורחב – שם מ"ה |
שם מ"ה נוצר משם הוי"ה במילוי אל"פים: יו"ד ה"א וא"ו ה"א. שם זה הוא כנגד זעיר אנפין, שכן אל"ף מורה על כללות ענין ההמשכה. שם זה הוא כנגד עולם הברודים, וכנגד עולם התיקון וכנגד עולם האצילות. מ"ה הוא הגימטריא של "אדם", ושם זה מורה על הביטול שיש באדם. בפרצופי עולם האצילות גופא שם זה הוא כנגד זעיר אנפין.
שם ב"ן
|
| ערך מורחב – שם ב"ן |
שם ב"ן הוא מילוי של שם הוי"ה במילוי ה"הים: יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה. שם ב"ן הוא במלכות ולכן הוא במילוי האות ה"ה, שהמילוי הוא כמו עצם האות, שזה מורה על צמצום ומיעוט האור בבחינת המלכות. שם זה הוא כנגד עולמות בי"ע, העולמות שנפלו בשבירת הכלים. ב"ן הוא הגימטריא של "בהמה", ושם זה מורה על התוקף והכוח שיש בבהמה. שם זה הוא כנגד ספירת המלכות.
מכונה גם 'המילוי הכפול', מפני שמילוי כל אות שווה לאות עצמה.[11] שם זה הוא השם של עולם התהו לאחר שנשבר. העבודה בעולם הזה היא להעלות את שם ב"ן, הניצוצות של עולם התהו, לקדושה. דבר זה נמשך על ידי המשכת שם מ"ה וייחודו עם שם ב"ן. שרשו של שם ב"ן במקום גבוה יותר, בעולם התהו,[12] אך מכיוון שהוא נפל בשבירת הכלים - בעולם הזה שם מ"ה יותר גבוה.
מספר אותיות המילוי
כאשר כותבים את שם הוי' במילוי, מספר האותיות הוא עשר, שהם כנגד עשר הספירות[13].
הדבר רמוז גם בכך שעל פי הלכה רשות היחיד (לעניין שבת) הוא מקום שרחב ארבעה טפחים וגבוה עשרה טפחים, הרוחב 4 הוא כנגד אותיות שם הוי', והגובה הוא כנגד שם הוי' במילוי שכולל עשר אותיות[14].
הרבי מעיר על כך שהאות הראשונה של שם הוי' כוללת בהעלם את השם כולו, היות שהגימטריא שלה עצמה הוא עשר, וגם הגימטריא של המילוי שלה (יו"ד) הוא עשר[15].
עשר הסוגים שבנשמות ישראל, הם כנגד עשר האותיות שבשם הוי'[16].
י"ב צירופי הוי"ה
"ארבע אבנים בונות עשרים וארבעה בתים"[17] - מילה בת ארבע אותיות יכולה להפוך למילה אחרת על ידי שינוי סדר האותיות ב23 אופנים שונים.[18] כיוון שבשם הוי' שתי אותיות ה' זהות - מספר הצירופים האפשריים לארבע האותיות יורד ל-12. י"ב צירופים אלו הם כנגד שנים עשר החדשים, מניסן ועד אדר, ובכל חודש מאיר צירוף אחר של שם הוי'. בכל שעה מ12 שעות היום מאיר צרוף אחר של שם הוי' (לעומת שעות הלילה בהם מאירים צירופי שם אדנות), ועל ידי התחלפות הארת הצירופים ברצוא ושוב מתהווה הזמן.[19]
סדר הצירופים
|
|
|
|
קדושת השם
על פי ההלכה יש להקפיד שלא לכתוב שם זה בכתבים וכדומה, משום ששם זה הינו משבעת השמות שאינם נמחקים, וקיימת חובה לשמור על כבודם. מסיבה זו הקפידו נשיאי חב"ד בספריהם על כתיבת מילים שיש בהם שייכות לשם הוי"ה, כגון המילה "יהיה", כתבו באופן זה: "יהי'", וכהנה וכהנה.
אסור להזכיר שם זה במילואו, רק על ידי הכינוי אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד.
בחינת השם
שם הוי"ה נקרא שמש, על פי הפסוק כי שמש ומגן הוי"ה אלוקים[20], כמו למשל השמש שמאיר שהוא רק בחינת זיו השמש, שהוא בחינת הארה לבד, והנה בחינת זיו זה הוא בתכלית הביטול לעצם השמש, עד שאינו עולה בשם זיו כלל, וזהו ששם הוי”ה נקרא שמש, שאף ששם הוי”ה הוא שהוא מהוה והוא מקור ההתהוות, אף על פי כן הוא רק בחינת זיו והארה לבד, וההארה הוא בתכלית הביטול.[21]
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ תהילים פד, יב
- ↑ מסכת סופרים פ"ב; קידושין עא, א; בבא בתרא קסו, ב; סנהדרין ס, א; ילקוט שמעוני שמות ג, קע"א.
- ↑ איוב א, ה
- ↑ שער היחוד והאמונה - פרק ד'
- ↑ הרגל הימנית של האות ה' היא כנגד ההתפשטות לאורך. הגג של האות הוא כנגד ההתפשטות לרוחב. הרגל השמאלית - זו שמנותקת מהגג, וצורתה כנקודה - כנגד ההתפשטות לעומק (צורת הנקודה מורה על קו הנמשך אל תוך היריעה, במבט מלמעלה). לדוגמה והסבר על מהות האורך, הרוחב והעומק בכחות השכל שבנפש ראה תחילת שער היחוד לאדמו"ר האמצעי.
- ↑ תורה אור מקץ מא, א; בשלח סא, ד.
- ↑ דברים כט, כח
- ↑ הדבר רמוז בפסוק עצמו במילה והנגלות, הפותחת באותיות ו"ה.
- ↑ ישעיהו כו, ד
- ↑ מנחות כט, ב
- ↑ ראה על כך תורה אור חיי שרה בעניין שדה המכפלה ובמראי המקומות שם.
- ↑ וכפי שאף מעיד החשבון שב"ן = 52 הוא למעלה ממ"ה = 45.
- ↑ מאמר שבת פרשת נשא תש"כ אות ג'.
- ↑ לקוטי לוי יצחק הערות לזהור שמות-דברים עמודים שב-שג. ילקוט לוי יצחק עה"ת חלק א' סימן מח. סוף סימן עג.
- ↑ מאמר 'באתי לגני' ח' שבט תשל"ו, הערה ג.
- ↑ שיחת שבת פרשת מטות-מסעי תש"מ.
- ↑ מתוך ספר יצירה.
- ↑ מלבד המילה המקורית. כמות כל הצירופים האפשריים יחד ל4 אותיות שונות היא 24.
- ↑ ליקוטי תורה דרושים לר"ה סא, א
- ↑ תהלים פ"ד,י"ב
- ↑ תורת המהר"ש