רודניא: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 36 בתים ,  12 מאי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 8: שורה 8:
ברבנות העיר כיהן במשך מספר שנים רבי [[משה ברוכוביץ' (אח אדמו"ר הזקן)|משה ברוכוביץ']] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]].
ברבנות העיר כיהן במשך מספר שנים רבי [[משה ברוכוביץ' (אח אדמו"ר הזקן)|משה ברוכוביץ']] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]].


לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[התקשרות|התקשרו]] רוב חסידי העיירה לאדמו"ר [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], והפכו ל[[חסידות קפוסט|חסידי קאפוסט]].
לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[התקשרות|התקשרו]] רוב חסידי העיירה לאדמו"ר [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], והפכו ל[[חסידות קפוסט|חסידי קאפוסט]].


למרות המהפכה הקומוניסטית שהתרחשה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] המשיכו להתקיים בעיר חיים יהודיים תוססים, והקהילה הפעילה מוסדות חינוך על טהרת הקודש.
למרות המהפכה הקומוניסטית שהתרחשה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] המשיכו להתקיים בעיר חיים יהודיים תוססים, והקהילה הפעילה מוסדות חינוך על טהרת הקודש.
שורה 14: שורה 14:
העיירה התפתחה וגדלה במהלך השנים, ובשנת [[תרפ"ו]] הוכרזה רשמית כעיר.
העיירה התפתחה וגדלה במהלך השנים, ובשנת [[תרפ"ו]] הוכרזה רשמית כעיר.


גם לאחרי ה[[שואה]] המשיכו יהודים להתגורר בעיר, וכאשר ר' [[מוטל קוזלינר]] ור' [[דוד אבא גורביץ']] הקימו מחדש ושיפצו את [[אוהל [[אדמו"ר הצמח צדק]] ואדמו"ר מהר"ש|אהלי רבותינו נשיאינו]] ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תשכ"ח]], נעזרו ביהודים תושבי העיירה שהיו בני משפחה של משפחת סקאבלו החב"דית.
גם לאחרי ה[[שואה]] המשיכו יהודים להתגורר בעיר, וכאשר ר' [[דוד אבא גורביץ']] הקים מחדש ושיפץ את [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש|מציבות רבותינו נשיאינו]] ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תשכ"ח]], נעזר ביהודים תושבי העיירה שהיו בני משפחה של משפחת סקאבלו החב"דית.


נכון לשנת תשע"ג, אוכלוסיית העיר מונה למעלה מ-10,000 תושבים.
נכון לשנת תשע"ג, אוכלוסיית העיר מונה למעלה מ-10,000 תושבים.
שורה 29: שורה 29:
[[קובץ:אנדרטה רודניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה המוצבת בגיא ההריגה לזכר יהודי הגטו שנרצחו ב[[שואה]] על ידי הנאצים]]
[[קובץ:אנדרטה רודניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה המוצבת בגיא ההריגה לזכר יהודי הגטו שנרצחו ב[[שואה]] על ידי הנאצים]]
*רבי [[משה ברוכוביץ' (אח אדמו"ר הזקן)|משה ברוכוביץ']], אחיו של [[אדמו"ר הזקן]], רב העיירה{{הערה|נפטר עוד בחיי אדמו"ר הזקן, ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] של העיירה. ראו ב[[ספר התולדות]] [[אדמו"ר הזקן]] חלק ב' פרק י"א עמוד 309.}}.
*רבי [[משה ברוכוביץ' (אח אדמו"ר הזקן)|משה ברוכוביץ']], אחיו של [[אדמו"ר הזקן]], רב העיירה{{הערה|נפטר עוד בחיי אדמו"ר הזקן, ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] של העיירה. ראו ב[[ספר התולדות]] [[אדמו"ר הזקן]] חלק ב' פרק י"א עמוד 309.}}.
*הרב אברהם אשכנזי, רב העיירה בתקופת סיום נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] והתחלת נשיאותו של אדמו"ר המהר"ש.
*הרב [[אברהם אשכנזי]], רב העיירה בתקופת סיום נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] והתחלת נשיאותו של אדמו"ר המהר"ש.
*הרב [[חיים בער חיימסון]], [[משב"ק]] אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] ויליד העיירה.
*הרב [[חיים בער חיימסון]], [[משב"ק]] אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] ויליד העיירה.
*הרב ישראל יצחק, [[משב"ק]] אצל אדמו"ר הצמח צדק, תושב העיירה.
*הרב ישראל יצחק, [[משב"ק]] אצל אדמו"ר הצמח צדק, תושב העיירה.
שורה 39: שורה 39:
*הרב [[שמעון הופמן]], רב בעיירה.
*הרב [[שמעון הופמן]], רב בעיירה.
*הרב [[יהושע ליין]], רב בעיירה.
*הרב [[יהושע ליין]], רב בעיירה.
*הרב [[פסח]], בעל עגלה.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:עיירות ברוסיה}}
{{תבנית:עיירות ברוסיה}}
1,719

עריכות