מתי טוכפלד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־12:48, 12 במאי 2024

מתי טוכפלד נואם בכינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ב

ר' מתי טוכפלד (שמו המלא: מתניה חיים, יליד שנת תשל"ז - 1977) הוא כתב פוליטי של העיתון "ישראל היום". התקרב לתורה ומצוות ולחסידות חב"ד בשנת תשס"א.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בגבעתיים בי"ז אב תשל"ז, למשפחה מהזרם הדתי-לאומי, להוריו העיתונאי מיכאל טוכפלד ואמו דבורה. למד באוניברסיטת אריאל וסיים בהצלחה תואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטת בר-אילן. כיום מתגורר בשכונת גבעת מרדכי שבמערב ירושלים.

כנער למד לימודים אקדמיים, בחופשת סמסטר בין תקופות הלימודים נסע לניו יורק למטרות טיול, במהלך שהותו בניו יורק קיבל הזמנה מחסיד לבקר בבית חב"ד בסמוך למלון בו התארח, הוא החל לבקר בבית חב"ד ופקד את המקום מדי שבת, ביום הכיפורים התפלל ב770 לאחר הזמנתם של הבחורים אותם הכיר מהבית חב"ד, כך העביר גם את חג שמחת תורה ב770, ומאז התקרב ליהדות עד שהפך באופן מלא לחסיד חב"ד.

בשנת תש"ס מונה ככתב של עיתון "מקור ראשון", ועם הקמתו של עיתון "ישראל היום" בשנת תשס"ז עבר לעבוד ככתב הפוליטי של העיתון המסקר של פעילות המפלגות. לקראת מעברו לתפקידו החדש, ארגן בשנת תשס"ז נסיעה לרבי של ארבעה עיתונאים ואנשי תקשורת שהיו במשלחת לניו-יורק באותו הזמן^[1]. במסגרת עבודתו, החל לעסוק בפעילות חב"דית במשכן הכנסת בירושלים, ויצר קשרים קרובים עם שרים בממשלה אותם מנצל להפצת יהדות.

בשנת תשע"ד יזם שיעור שבועי בספר התניא במזנון הכנסת, בו משתתפים בקביעות כעשרה חברי כנסת. השיעור מתקיים אחת לשבוע, והוא עצמו מוסר אותו^[2].

בשנת תשפ"ג נבחר כאיש השנה של חב"ד אינפו^[3].

בשנת תשפ"ד הצטרף כמתופף ללהקת ארבע בבות בניהולו של ר' ברק גרוסברג^[4].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאמר שפרסם באתר NRG אודות אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח. יט כסלו ה'תשס"ו.
ראיון באתר חב"ד אינפו, בעקבות המאמר שכתב. כד כסלו ה'תשס"ו.
20 דקות של אמונה ברדיו "טוכפלד לא מתבלבל: הרבי חי וקיים" - הפרשן הפוליטי הבכיר בעיתון 'ישראל היום' ר' מתי טוכפלד בראיון עם השדרן מרדכי לביא ברדיו 'קול ברמה' בעקבות כינוס השלוחים. ה כסלו ה'תשע"ב.
הרב מנחם ברוד והעיתונאי מתי טוכפלד משוחחים על האמונה ברבי כמלך המשיח.
תגית: מתי טוכפלד באתר הגאולה
סיפור חייו האישי של הפרשן הפוליטי מתי טוכפלד באתר הגאולה
זה הזמן לאחד את כולם במסר הגאולה | מתי טוכפלד באתר הגאולה

הערות שוליים

↑ עיתונאים בכירים בביקור בבית חיינו ד' טבת התשס"ז (25.12.2006)
↑ המיקום: מזנון הכנסת. הפעילות: שיעור תניא כ"ט שבט התשע"ד (30.01.2014)
↑ תשפ"ג: עשרת אנשי השנה של חב"ד אינפו
↑ פרסום ראשון: העיתונאי מתי טוכפלד יתופף בלהקה עם גרוסברג

[1] עיתונאים בכירים בביקור בבית חיינו ד' טבת התשס"ז (25.12.2006)

[2] המיקום: מזנון הכנסת. הפעילות: שיעור תניא כ"ט שבט התשע"ד (30.01.2014)

[3] תשפ"ג: עשרת אנשי השנה של חב"ד אינפו

[4] פרסום ראשון: העיתונאי מתי טוכפלד יתופף בלהקה עם גרוסברג

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''מתי טוכפלד''', משמש ככתב פוליטי של העיתון "ישראל היום". הכיר את [[חסידות חב"ד]] בשנת [[תשס"א]] והחל לשמור מצוות.
+[[קובץ:טוכפלד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתי טוכפלד נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשע"ב]]]]
-בשנת תשס"ז פרסם מאמר באתר האינטרנט NRG המסביר את אמונת החסידים בחייו הנצחיים של הרבי שליט"א מלך המשיח, ובבשורת הגאולה. כמו כן, הופיע ונאם במספר אירועים חב"דיים
+ר' '''מתי טוכפלד''' (שמו המלא: '''מתניה חיים''', יליד שנת [[תשל"ז]] - 1977) הוא כתב פוליטי של העיתון "ישראל היום". התקרב ל[[תורה]] ו[[מצוות]] ול[[חסידות חב"ד]] בשנת [[תשס"א]].
-עד מתי יהיה זה לנו למוקש?
+==תולדות חיים==
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
+נולד ב[[גבעתיים]] ב[[י"ז אב]] [[תשל"ז]], למשפחה מהזרם ה[[ציונות דתית|דתי-לאומי]], להוריו העיתונאי מיכאל טוכפלד ואמו דבורה. למד באוניברסיטת [[אריאל]] וסיים בהצלחה תואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטת בר-אילן]]. כיום מתגורר בשכונת גבעת מרדכי שבמערב [[ירושלים]].
-שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
-כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
+כנער למד לימודים אקדמיים, בחופשת סמסטר בין תקופות הלימודים נסע לניו יורק למטרות טיול, במהלך שהותו בניו יורק קיבל הזמנה מחסיד לבקר בבית חב"ד בסמוך למלון בו התארח, הוא החל לבקר בבית חב"ד ופקד את המקום מדי שבת,  ב[[יום הכיפורים]] התפלל ב[[770]] לאחר הזמנתם של הבחורים אותם הכיר מהבית חב"ד, כך העביר גם את חג [[שמחת תורה]] ב770, ומאז התקרב ליהדות עד שהפך באופן מלא לחסיד חב"ד.
-הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
+בשנת [[תש"ס]] מונה ככתב של עיתון "מקור ראשון", ועם הקמתו של עיתון "ישראל היום" בשנת [[תשס"ז]] עבר לעבוד ככתב הפוליטי של העיתון המסקר של פעילות המפלגות.
+לקראת מעברו לתפקידו החדש, ארגן בשנת [[תשס"ז]] [[נסיעה לרבי]] של ארבעה עיתונאים ואנשי תקשורת שהיו במשלחת לניו-יורק באותו הזמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=25419 עיתונאים בכירים בביקור בבית חיינו] {{אינפו}} ד' טבת התשס"ז (25.12.2006)
+}}.
+במסגרת עבודתו, החל לעסוק בפעילות חב"דית במשכן הכנסת בירושלים, ויצר קשרים קרובים עם שרים בממשלה אותם מנצל להפצת יהדות.
+[[קובץ:טוכפלד עם ביבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מתי טוכפלד מעניק משלוח מנות מיוחד לראש הממשלה מר [[בנימין נתניהו]] מטעם ארגון [[ניידות חב"ד באה"ק]]]]
+בשנת [[תשע"ד]] יזם שיעור שבועי ב[[ספר התניא]] במזנון הכנסת, בו משתתפים בקביעות כעשרה חברי כנסת. השיעור מתקיים אחת לשבוע, והוא עצמו מוסר אותו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80106 המיקום: מזנון הכנסת. הפעילות: שיעור תניא] {{אינפו}} כ"ט שבט התשע"ד (30.01.2014)}}.
-ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
+בשנת [[תשפ"ג]] נבחר כאיש השנה של [[חב"ד אינפו]]{{הערה|1=[https://chabad.info/special/1003797/ תשפ"ג: עשרת אנשי השנה של חב"ד אינפו] {{אינפו}}}}.
-לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
+בשנת [[תשפ"ד]] הצטרף כמתופף ללהקת ארבע בבות בניהולו של ר' [[ברק גרוסברג]]{{הערה|[https://chabad.info/news/1059081/ פרסום ראשון: העיתונאי מתי טוכפלד יתופף בלהקה עם גרוסברג] {{אינפו}}}}.
-קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
+== קישורים חיצוניים ==
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 מאמר] שפרסם באתר NRG אודות אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח. יט כסלו ה'תשס"ו. {{אינפו}}
+* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17568 ראיון] באתר חב"ד אינפו, בעקבות המאמר שכתב. כד כסלו ה'תשס"ו. {{אינפו}}
+* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65240 20 דקות של אמונה ברדיו] "טוכפלד לא מתבלבל: הרבי חי וקיים" - הפרשן הפוליטי הבכיר בעיתון 'ישראל היום' ר' מתי טוכפלד בראיון עם השדרן מרדכי לביא ברדיו 'קול ברמה' בעקבות כינוס השלוחים. ה כסלו ה'תשע"ב. {{שמע}} {{אינפו}}
+* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65278 הרב מנחם ברוד והעיתונאי מתי טוכפלד משוחחים על האמונה ברבי כמלך המשיח]. {{שמע}} {{אינפו}}
+* [https://hageula.com/tag/?term=%D7%9E%D7%AA%D7%99%20%D7%98%D7%95%D7%9B%D7%A4%D7%9C%D7%93 תגית: מתי טוכפלד] באתר הגאולה {{הגאולה}}
+* [https://hageula.com/newspaper_hageula/personal_interview/23694.htm סיפור חייו האישי של הפרשן הפוליטי מתי טוכפלד] באתר הגאולה {{הגאולה}}
+* [https://hageula.com/news/view/25215.htm זה הזמן לאחד את כולם במסר הגאולה | מתי טוכפלד] באתר הגאולה {{הגאולה}}
-זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:טוכפלד, מתי}}
-שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
+[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
+[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
+[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ז]]

מתי טוכפלד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־12:48, 12 במאי 2024

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

תפריט ניווט