משה הורנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:37, 9 במאי 2024

ערך זה עוסק בחתנו של אדמו"ר המהר"ש. אם התכוונתם לפירוש אחר, ראו משה הורנשטיין (פירושונים).

הרב משה הכהן הורנשטיין (תרכ"ט - כ"ח באדר תש"א) היה חתנו של אדמו"ר המהר"ש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לנגיד ר' זלמן שאול הורנשטיין מחשובי חסידי בויאן ולאמו מרת אסתר הינדה לבית משפחת אורטינבערג. אמו הייתה מצאצאי אדמו"ר הזקן^[1].

ביום ח' בתמוז שנת תרנ"א נערכו קישורי התנאים וביום י' באלול שנת תרנ"ב נשא לאשה את מרת חיה מושקא, בתו של אדמו"ר המהר"ש. את חתונתו מתאר באריכות אדמו"ר הריי"צ שהיה אז נער צעיר. (בשבת שבע הברכות של החתונה, פרשת תבא ח"י אלול תרנ"ב, התגלו שבע התורות של הבעש"ט שאמר בגן עדן לאדמו"ר הרש"ב).

תחילה התגורר הזוג ברוסיה בצל הגיס והאח הרבי הרש"ב, ור' משה ניהל מפעל לחיתוך עצים בתחנת יעלנא שבפלך סמולנסק, ובסמוך עליה הייתה אחוזה שם התגוררה משפחתו. באותה תקופה התעסק ר' משה הרבה בלימוד החסידות וכפי שכותב אדמו"ר הריי"צ ביומנו:

שנת תרנ"ד היא שנה מבורכת בחסידות.. באותו זמן היו כבוד דודיי הרמ"מ שי' ומותני הרב משה שי' (הארנשטין) עסוקים מאוד בלימוד החסידות, דבר שהשפיע הרבה על כמה אברכים, בעלי כשרונות גדולים, שהיו משכילים במדעי עולם, ורחוקים מחסידות, ועל ידי הקביעות בלימוד החסידות התקרבו. מזמן לזמן הם היו נכנסים אל אבי, לשאול ולהתדבר בענינים שונים ממה שלמדו אז. לעיתים קרובות הייתה פגישה כזו אורכת כמה שעות

הרבי הריי"צ מספר גם בשיחותיו על ביקורים שעשה אצל משפחתו באחוזתה, ובקטע יומן אחר מספר על מאסרו של ר' משה:

בעת ההיא קרה שבית החורשת לגיזור קורות ואוצר הנסרים של דודי רבי משה הורנשטיין שהיו בתחנת יעלניא, פלך סמולנסק, עלו על המוקד. בית החורשת והאוצר לא היו מובטחים מפני אש בחברות הביטוח ואם כן אפוא לא היה מקום כלל לחשוד את הבעלים שהבעירו את הבערה. אבל אחד האדונים שגם לו היה אוצר סחורה באותה תחנה, והוא היה מידידיו של העורך דין צורר היהודים שמאקאוו ימ"ש, אף כי לא סבל כל נזק מהשריפה, מצא מקום להעליל עלילה כי מר הורנשטיין העברי הצית אש באוצרו כדי שישרף אוצרו של אינו יהודי.
הצורר שמאקאוו מצא בקעה לבנות בנין של אשמה על מר הורנשטיין בייחוד ועל כל היהודים הגרים מחוץ לתחום המושב בכלל. ועל ידי פקודת הקטיגור מעיר סמולנסק, אוהבו של שמאקאוו, נאסר דודי בכלא, וכל עירבון לא הועיל

לאחר זמן מה עבר להתגורר באנופול, ווהלין, ובשנת תרפ"ב עבר לוורשה, פולין, בשנת תרפ"ט נערכה בוורשה חתונת הרבי והרבנית חי' מושקא ומכיון שהורי הרבי לא יכלו לנכוח בחתונה זכו ר' משה ורעייתו הרבנית חיה מושקא הורנשטיין להיות השושבינים מצד הרבי. שנים מאוחר יותר עבר לאטווצק. בשנת תרצ"ה הפכה העיר אטווצק לבירתה של ממלכת חב"ד, בעת שאדמו"ר הריי"צ קבע בה את מקום מושבו.

משפחתו הייתה מהמשפחות החשובות באוטווצק והייתה ידועה כמשפחת חסד ומכניסת אורחים.

כשהחלה מלחמת העולם הוא היה חולה, והיה מרותק למיטתו, וכך עברו עליו ימי המלחמה עד לפטירתו ביום כ"ח באדר תש"א בעיר אטווצק. (ומשום כך לא עזב בנו ר' מנחם מענדל - חתנו של אדמו"ר הריי"צ - את פולין למרות שהייתה לו אפשרות לצאת ממנה בתחלת המלחמה, כי לא רצה להשאיר את אביו החולה לבד).

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לעריכה|חומר לא ערוך}}
+{{פירוש נוסף|נוכחי=חתנו של [[אדמו"ר המהר"ש]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה הורנשטיין (פירושונים)]]}}
-[[קובץ:אורנשטיין הזוג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה (משמאל) וחיה מושקא (מימין) הורנשטיין]]
+[[קובץ:אורנשטיין הזוג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה (משמאל) ואשתו מרת [[חיה מושקא הורנשטיין|חיה מושקא]] (מימין) הורנשטיין]]
-הרב '''משה הורנשטיין''' היה חתנו של [[אדמו"ר המהר"ש]] ובנו של הנגיד זלמן שאול הורנשטיין מחשובי [[חסידות באבוב|חסידי באבוב]].
+הרב '''משה הכהן הורנשטיין''' ([[תרכ"ט]] - [[כ"ח באדר]] [[תש"א]]) היה חתנו של [[אדמו"ר המהר"ש]].
-==השידוך==
-ביום [[ח' בתמוז]] שנת [[תרנ"א]] נערכו קישורי התנאים וביום [[י' באלול]] שנת [[תרנ"א]] נשא לאשה את מרת חיה מושקא, בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. תחילה התגורר הזוג ב[[רוסיה]] ור' משה ניהל מפעל לחיתוך עצים. בשנים מאוחרות יותר עברו ל[[פולין]], שם התגוררו בעיר [[וורשה]] וכעבור זמן עברו ל[[אטווצק]]. כשהחלה [[מלחמת העולם השניה]] היה ר' משה מאוד חולה ולא יכל לקום ממיטתו וביום [[כ"ח אדר תש"א]] נפטר ומנוחתו כבוד באוטווצק.
-רעייתו מרת '''חיה מושקא''' היית בתם הצעירה של [[אדמו"ר המהר"ש]] ומרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]]. כשאדמו"ר המהר"ש הסתלק, היא היתה נערה צעירה ולכן את שידוכם עשה הרבי הרש"ב מפני שהרבי המהר"ש נפטר שמונה שנים קודם לכן, וכפי שכותב הרבי הרש"ב:
+==תולדות חיים==
+נולד לנגיד ר' [[זלמן שאול הורנשטיין]] מחשובי [[חסידות בויאן|חסידי בויאן]] ולאמו מרת אסתר הינדה לבית משפחת אורטינבערג. אמו הייתה מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|מרת אסתר הייתה בתה של הרבנית חיה פעריל ספרד שהייתה בת הרב יעקב יוסף ספרד שהיה בן הרבנית אדל זסלבסקי שהייתה בת הרה"ק ר' [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]] שהיה בן [[הרבנית פריידא]] בתו של אדמו"ר הזקן}}.
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עבור אחותי תחיה, גמרנו השידוך עם מחותנו הר"ז הארנשטיין... ראינו את החתן אחי הרז"א שי' ואני ובחנו אותו בלימוד ומצאנו אותו טוב וישר והוא [[יראת שמים|ירא אלקים]], ותקוותנו שיהיה כלי לקבל [[דא"ח]] ג"כ}}
+ביום [[ח' בתמוז]] שנת [[תרנ"א]] נערכו קישורי התנאים וביום [[י' באלול]] שנת [[תרנ"ב]] נשא לאשה את מרת [[חיה מושקא הורנשטיין|חיה מושקא]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. את חתונתו מתאר באריכות [[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה אז נער צעיר. (בשבת שבע הברכות של החתונה, פרשת תבא ח"י אלול תרנ"ב, התגלו [[שבע התורות]] של הבעש"ט שאמר בגן עדן ל[[אדמו"ר הרש"ב]]).
-הוריו התחתנו ב[[י' באלול]] [[תרנ"א]], את חתונתם מתאר באריכות [[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה אז נער צעיר. לאחר חתונתם גרו ברוסיא בצל הגיס והאח הגדול הרבי הרש"ב, לר' משה היה מפעל לחיתוך עצים בתחנת יעלנא שבפלך סמולנסק, ובסמוך עליה הייתה אחוזה שם התגוררה המשפחה. באותה תקופה התעסק ר' משה הרבה בלימוד החסידות וכפי שכותב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע ביומנו:
+תחילה התגורר הזוג ב[[רוסיה]] בצל הגיס והאח הרבי הרש"ב, ור' משה ניהל מפעל לחיתוך עצים בתחנת יעלנא שבפלך [[סמולנסק]], ובסמוך עליה הייתה אחוזה שם התגוררה משפחתו. באותה תקופה התעסק ר' משה הרבה בלימוד החסידות וכפי שכותב אדמו"ר הריי"צ ביומנו:
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שנת [[תרנ"ד]] היא שנה מבורכת בחסידות . . באותו זמן היו כבוד דודיי הרמ"מ שי' ומותני הרב משה שי' (הארנשטין) עסוקים מאוד בלימוד החסידות, דבר שהשפיע הרבה על כמה אברכים, בעלי כשרונות גדולים, שהיו משכילים במדעי עולם, ורחוקים מחסידות, ועל ידי הקביעות בלימוד החסידות התקרבו. מזמן לזמן הם היו נכנסים אל אבי, לשאול ולהתדבר בענינים שונים ממה שלמדו אז. לעתים קרובות היתה פגישה כזו אורכת כמה שעות}}.
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שנת [[תרנ"ד]] היא שנה מבורכת בחסידות.. באותו זמן היו כבוד דודיי הרמ"מ שי' ומותני הרב משה שי' (הארנשטין) עסוקים מאוד בלימוד החסידות, דבר שהשפיע הרבה על כמה אברכים, בעלי כשרונות גדולים, שהיו משכילים במדעי עולם, ורחוקים מחסידות, ועל ידי הקביעות בלימוד החסידות התקרבו. מזמן לזמן הם היו נכנסים אל [[אדמו"ר הרש"ב|אבי]], לשאול ולהתדבר בענינים שונים ממה שלמדו אז. לעיתים קרובות הייתה פגישה כזו אורכת כמה שעות}}
-הרבי הריי"צ מספר גם בשיחותיו על ביקורים שעשה אצל המשפחה באחוזתה, ובקטע יומן אחר מספר על מאסרו של ר' משה הורנשטיין:
+הרבי הריי"צ מספר גם בשיחותיו על ביקורים שעשה אצל משפחתו באחוזתה, ובקטע יומן אחר מספר על מאסרו של ר' משה:
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בעת ההיא קרה שבית החורשת לגיזור קורות ואוצר הנסרים של דודי רבי משה הורנשטיין שהיו בתחנת יעלניא, פלך סמולנסק, עלו על המוקד. בית החורשת והאוצר לא היו מובטחים מפני אש בחברות הביטוח ואם כן אפוא לא היה מקום כלל לחשוד את הבעלים שהבעירו את הבערה. אבל אחד האדונים שגם לו היה אוצר סחורה באותה תחנה, והוא היה מידידיו של העורך דין צורר היהודים שמאקאוו ימ"ש, אף כי לא סבל כל נזק מהשריפה, מצא מקום להעליל עלילה כי מר הורנשטיין העברי הצית אש באוצרו כדי שישרף אוצרו של אינו יהודי.
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בעת ההיא קרה שבית החורשת לגיזור קורות ואוצר הנסרים של דודי רבי משה הורנשטיין שהיו בתחנת יעלניא, פלך [[סמולנסק]], עלו על המוקד. בית החורשת והאוצר לא היו מובטחים מפני אש בחברות הביטוח ואם כן אפוא לא היה מקום כלל לחשוד את הבעלים שהבעירו את הבערה. אבל אחד האדונים שגם לו היה אוצר סחורה באותה תחנה, והוא היה מידידיו של העורך דין צורר היהודים שמאקאוו ימ"ש, אף כי לא סבל כל נזק מהשריפה, מצא מקום להעליל עלילה כי מר הורנשטיין העברי הצית אש באוצרו כדי שישרף אוצרו של אינו יהודי.
-הצורר שמאקאוו מצא בקעה לבנות בנין של אשמה על מר הורנשטיין בייחוד ועל כל היהודים הגרים מחוץ לתחום המושב בכלל. ועל ידי פקודת הקטיגור מעיר סמולנסק, אוהבו של שמאקאוו, נאסר דודי בכלא, וכל עירבון לא הועיל}}.
+הצורר שמאקאוו מצא בקעה לבנות בנין של אשמה על מר הורנשטיין בייחוד ועל כל היהודים הגרים מחוץ לתחום המושב בכלל. ועל ידי פקודת הקטיגור מעיר [[סמולנסק]], אוהבו של שמאקאוו, נאסר דודי בכלא, וכל עירבון לא הועיל}}
-==בפולין==
-לאחר זמן מה שגרו ב[[רוסיה]], עברו לגור במדינת [[פולין]], בתחילה בעיר ורשא ולבסוף השתקעו באוטוואוצק.
-לר' משה ורעייתו הורנשטיין נולדו חמישה ילדים, שמואל, מנחם מענדל, שרה, רחל ולאה. שמואל היה לעתיד למנהל מחלקה בקהילה היהודית בורשא, והתחתן עם ברינא ממשפחת הגאון הגדול רבי יעקב געזונדהייט רב ואב״ד ורשא בעהמח״ס תפארת יעקב עמ״ס [[גיטין]] ו[[חולין]] ועוד. היו להם שני ילדים אורי ומרים. שמואל וזוגתו נספו בגטו ורשא בשנת [[תש"ג]] ובנם נספה באותה שנה במחנה טרבלינקה. ממשפחה זו נותר נצר יחיד – מרת מרים יובל (טייכמן) שעלתה לארץ ישראל. אגב ר' שמואל נרצח עקה"ש בגטו וורשא ביום הולדתו בדיוק.
+[[קובץ:הרב משה וחיה מושקא הרונשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה הורנשטיין ורעייתו]]
+לאחר זמן מה עבר להתגורר באנופול, ווהלין, ובשנת [[תרפ"ב]] עבר לוורשה, [[פולין]], בשנת [[תרפ"ט]] נערכה בוורשה חתונת [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חי' מושקא]] ומכיון שהורי הרבי לא יכלו לנכוח בחתונה זכו ר' משה ורעייתו הרבנית חיה מושקא הורנשטיין להיות השושבינים מצד הרבי. שנים מאוחר יותר עבר לאטווצק. בשנת [[תרצ"ה]] הפכה העיר אטווצק לבירתה של ממלכת חב"ד, בעת ש[[אדמו"ר הריי"צ]] קבע בה את מקום מושבו.
-בתו של ר' משה, שרה התחתנה עם ר' קלמן ליס שהיה מחנך ילדי ונערי ישראל ומשורר ידוע, ונולד להם בן יחיד בשם בשם יקותיאל יעקב יוסף, לאחר שיעקב יוסף התייתם בקטנותו, גידלו אותו הרב מנחם מענדל הורנשטיין וזוגתו, וכדלקמן. רחל התחתנה עם ר' פנחס לייב לאנדא, ולהם נולד בן יחיד בשם זלמן דוד, הם עלו לגור בירושלים שם נהרג בנם בקרב ירושלים במלחמת העצמאות ביום י"א תמוז תש"ח. הי"ד .
+משפחתו הייתה מהמשפחות החשובות באוטווצק והייתה ידועה כמשפחת חסד ומכניסת אורחים.
-קרוב משפחה נוסף היה ר' שלמה הורנשטיין אשר דר בשנותיו האחרונות בארה"ב והיה לו קשר חם עם הרבי נשיא דורנו והיה מגיע רבות ל770, הרבי היה שולח לו משלוח מנות מדי שנה בשנה, ול[[הלוויה|הלוויתו]] נסע הרבי לאיסט סייד שבמנהטן{{הערת שוליים|ומשם התמונה הידועה של הרבי עם האדמו"ר רבי [[מרדכי שלמה פרידמן|מרדכי שלמה מבויאן]].}} משפחת הורנשטיין הייתה מהמשפחות החשובות באוטוואוצק והייתה ידועה כמשפחת חסד ומכניסת אורחים.{{הערת שוליים|וכפי שסיפר תלמיד ישיבת [[תומכי תמימים]] באוטווצק יחיאל הדני שאכל במשך שנתיים אצל משפחת הורנשטיין: אומץ רב אזרתי כדי לדפוק על ביתה של משפחת הורנשטיין ולבקש לסעוד על שולחנה ימים אחדים בשבוע. המשפחה התגוררה בחווילה מפוארת במרכז העיירה שטורים של עצי אורן מקיפים אותה. כשנקשתי על דלת הכניסה, פתח את הדלת רבי משה והזמין אותי להיכנס פנימה. הוא היה גבה קומה ובעל פנים אצילות, וגם התנהגותו היתה אצילית, וכיון ששימש מנהלו של בית היתומים בעיירה, היה ער למצוקות של ילדים וסיפורו האישי נגע לליבו. תקוותי היתה שהמשפחה תסכים לאחרני בשניים מימות השבוע ושתי משפחות נוספות יארחו אותי בימים הבאים, אך רבי משה ורעייתו מרת חיה מושקא בת הרבי מהר"ש התעקשו שאוכל אצלם את כל סעודות הסבוע. אני זוכר במיוחד את יחסה החם של הרבנית ע"ה. נחשבתי בעיניה לבן נוסף, והיא הרעיפה עלי נטוב לבה שהיה נדיר ומעולם לא נתנה לי להרגיש זר אלא תמיד אחד מהמשפחה. כבר בסעודות הראשונות הבנתי שמדובר כאו במשפחה מיוחדת במינה ומהר מאד הוקסמתי מההנגה המלכותית והאצילית שהיתה נחלתם של כל בני הבית – אם בתוכן השיחות ובצורת הדיבור של בני הבית סביב השולחן ואם בכל פרט בחיי היום יום שאפילו הצעדים שלהם בעת הליכתם היו שונים ומיוחדים. סעודות השבת בבית הורנשטיין היו חוויה מיוחדת. הסעודה התנהלה באווירה חסידית ליובאוויטשית ובצורה אריסטקרטית מאד. את תפילות השבת היה רבי משה מתפלל בבית המדרש של אמשינוב והייתי הולך עמו. בחזרה לביתו היה מביא איתו תמיד קבוצה של אורחים. הם כבר ידעו שהוא אמרח נפלא מכל הבחינות ואהבו מאד לבוא אליו. בית המשפחה היה גם בית ועד לכל אנשי הרוח היהודים מגזע החסידים שחיו בעיר. הם הרבו להתאסף אצלו ואני זוכר שכל הסופרים היהודים מהשורה הראשונה בפולניה היו יושבים עמו ומצפים למוצא פיו. למשל בן דודו של הרבי, הסופר והפסיכולוג פישל שניאורסון – הממוחה שחוות דעתו הפסיכולוגיות על אירועים אקטאוליים היו מגיעות לכותרות מהדורות החדשות בכל אירופה – היה מרבה לפקוד את הבית.
+כשהחלה מלחמת העולם הוא היה חולה, והיה מרותק למיטתו, וכך עברו עליו ימי המלחמה עד לפטירתו ביום [[כ"ח באדר]] [[תש"א]] בעיר אטווצק. (ומשום כך לא עזב בנו ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)|מנחם מענדל]] - חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] - את [[פולין]] למרות שהייתה לו אפשרות לצאת ממנה בתחלת המלחמה, כי לא רצה להשאיר את אביו החולה לבד).
-דמות שכיחה בין אורחי הבית היה גם הסופר היהודי הגדול דאז זלמן שניאור – ופרט לאלה היית מוצא שם את האורחים הטבעיים – חסידי חב"ד מכל אתר ואתר ומשלחות ציבואיות של קהילות יהודיות מכל רחבי המדינה שנהגו לנפוש באוטווצק. משפחת הורנשטיין אף הציעה לי לכבס את בגדיי בביתם. התחושה המשפחתית שהם העניקו לי היתה גדולה עד כדי כך שבימים שהייתי נוסע למשפחתי בוורשא, רבי משה דאג שאחותו, גב' לנדאו תיתן לי כסף כדי שאוכל לקנות אוכל בחנות וחלילה לא ארעב. גם היא כמו אחיה היתה אימהית ואכפתית והיה היכר בה שהיא נמנית עם האנף המכובד הזה".}}
-==שושבינים בחתונת הרבי ==
-בחתונת כ"ק אדמו"ר והרבנית שנערכה ב[[י"ד כסלו תרפ"ט]] היו ר' משה ורעייתו הרבנית חיה מושקא הורנשטיין השושבינים מצד הרבי, מכיון שהורי הרבי לא יכלו לנכוח בחתונה.
-בשנת [[תרצ"ה]] עבר הרבי הריי"צ לגור בעיר אוטוואצק בסמיכות למשפחתו – משפחת הורנשטיין, ולחמש שנים הייתה מרכז [[ליובאוויטש]] בעיר זו, ואף ישיבת [[תומכי תמימים]] נפתחה בה.
+נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[אטווצק]] שב[[פולין]].
-בנם, הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)|מנחם מענדל]], נשא לאשה את מרת [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]], בתו הצעירה של [[אדמו"ר הריי"צ]].
+==משפחתו==
+* בנו ר' שמואל הורנשטיין - נישא לברינא ממשפחת רבי יעקב געזונדהייט (רב ואב"ד ורשה בעהמח"ס תפארת יעקב על מסכת [[גיטין]] ו[[חולין]] ועוד), היה מנהל מחלקה בקהילה היהודית בורשא. ר' שמואל וזוגתו נספו בגטו ורשה בשנת [[תש"ג]]. ר' שמואל נרצח עקה"ש בגטו ורשה ביום הולדתו בדיוק.
+::ילדיהם:
+:*אורי - נספה בשנת [[תש"ג]] במחנה טרבלינקה.
+:*מרים - יובל (טייכמן) עלתה ל[[ארץ ישראל]].
+* בנו ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] - [[נישואין|נשא]] את הרבנית [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]], בתו הצעירה של [[אדמו"ר הריי"צ]].
+* בתו שרה ליס - התחתנה (לראשונה לר' שמואל רובינשטיין, ובפעם השניה) עם ר' קלמן ליס שהיה מחנך ילדי ונערי ישראל ומשורר ידוע.
+[[קובץ:זלמן דוד.jpg|ממוזער|זלמן דוד לנדא]]
+::ילדיהם:
+:*יקותיאל יעקב יוסף - אמו שרה נפטרה כשהוא היה בגיל צעיר, לאחר פטירתה גדל יעקב יוסף אצל דודו ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] ו[[הרבנית שיינא]], הוא נרצח בשואה.
+* בתו גב' רחל לאנדא - התחתנה עם ר' פנחס לייב לאנדא. הם עלו והתגוררו בירושלים.
+::ילדיהם:
+:* זלמן דוד לאנדא - נולד ביום [[ט"ו בטבת]] [[תרצ"א]] בירושלים. נהרג בקרב [[ירושלים]] ב[[מלחמת העצמאות]] ביום [[י"א בתמוז]] [[תש"ח]].
+:* צביק לנדא- 1958
+* בתו לאה הורנשטיין - נפטרה בצעירותה.
+* דודו הרב [[יואל הורנשטיין]], גביר וחסיד שהיה גם מחותן עם משפחת בית הרב.
+* בן דודו הרב [[שלמה הורנשטיין]], שנשא את נכדת רבי [[אדמו"ר יוסף יצחק (בן הצמח צדק)|יוסף יצחק מאוורוטש]] סבו של הרבי הריי"צ, והיה בקשר קרוב ומיוחד עם [[הרבי נשיא דורנו]] שאף נסע להלווייתו במנהטן.
+* בן דודו הרב [[יעקב הורנשטיין]], מחשובי החסידים בקייב ובמוסקבה.
+==קישורים חיצוניים==
+*הרב אליהו שוויכה, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shweke-Noki%20-%20Nissan%205,%205772.pdf תולדות הרב מענדל הורנשטיין]''' [[תשורה]] לחתונתו, ה' [[ניסן]] [[תשע"ב]] (שער שלישי, עמודים 51–74) {{PDF}}
-ב[[שואה]] נלקחה מרת הורנשטיין יחד עם בנה וכלתה למחנה ההשמדה טרבלינקה. שם, ביום [[י"ד באלול]] [[תש"ב]], הובלה לכבשנים.
 {{הערות שוליים}}
 {{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}
+{{מיון רגיל:הורנשטיין, משה}}
+[[קטגוריה:משפחת הורנשטיין]]
 [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
 [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|הורנשטיין משה]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|הורנשטיין משה]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:אישים בוורשה]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ט]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"א]]

בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן	זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל \| הורים: ישראל ברוך · רבקה \| חמיו: יהודה ליב \| אשתו: סטערנא \| אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה \| גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין \| בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל \| חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס \| שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי	הורים: שניאור זלמן · סטערנא \| אשתו: שיינא \| חמיו: ר' יעקב מינוביץ' \| אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל \| גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם \| בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים \| חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק	הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: דובער חמותו: שיינא \| אחים/יות: דבורה \| גיסים/ות: חיים חייקיל \| בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה \| חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש	הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא \| אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) \| חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) \| אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה \| גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ \| בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב	הורים: שמואל · רבקה \| אשתו: שטערנא שרה \| חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק \| חמותו: חנה \| אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| בנים: יוסף יצחק \| גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין \| כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ	הורים: שלום דובער · שטערנא שרה \| אשתו: נחמה דינה \| חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון \| בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא \| חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין \| נכדים: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א	הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: יוסף יצחק \| חמותו: נחמה דינה \| אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) \| גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון

משה הורנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:37, 9 במאי 2024

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

תפריט ניווט