הבדלים בין גרסאות בדף "אפרים דוב לנדו"
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (הסרת קישורים עודפים) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נולד ב[[ז' ניסן]] [[תר"צ]] לטוביה יוסף ודבורה לנדו, נכדו של האדמו"ר רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב בעירה זוגרש בפולין | נולד ב[[ז' ניסן]] [[תר"צ]] לטוביה יוסף ודבורה לנדו, נכדו של האדמו"ר רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב בעירה זוגרש בפולין | ||
| − | בגיל חמש עלה לארץ ישראל למד בישיבות הישוב החדש פוניבז' וחברון | + | בגיל חמש עלה לארץ ישראל למד בישיבות הישוב החדש פוניבז' וחברון. |
| − | בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם מרת עדינה בת הרב יוסף שר ואחר נישואיו התמנה לר"מ בישיבת סלבודקא | + | בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם מרת עדינה בת הרב יוסף שר ואחר נישואיו התמנה לר"מ בישיבת סלבודקא. |
| − | בתחילת שנות הממים התמנה לראש ישיבת סלבודקא בבני ברק | + | בתחילת שנות הממים התמנה לראש ישיבת סלבודקא בבני ברק. |
| − | לאחר | + | לאחר פטירתם של מנהיגי הציבור הליטאי רבי [[גרשון אדלשטיין]] בשנת [[תשפ"ג]], ולאחר מכן רבי [[ברוך מרדכי אזרחי]] בשנת [[תשפ"ד]], הוכר כמנהיג הציבור הליטאי הבולט, והדמות הבכירה בתנועה. |
== קשריו עם חב"ד == | == קשריו עם חב"ד == | ||
| − | + | בתקופת המחלוקת שניהל אחד מראשי הישיבות הליטאיים מבני ברק נגד [[חסידות חב"ד]] ו[[הרבי]], התייצב הרב לנדו כנגדו, והתבטא כי שנאתו של אותו אחד לחסידים, העבירה אותו על דעתו. בשנת [[תשמ"ט]], לאחר שבעקבות המחלוקת, התפצל הציבור הליטאי ממפלגת אגודת ישראל והקים מפלגה נפרדת, הוא כתב מכתב אישי לידידו הרב ברוך שמואל דויטש, בו הביעה את דעתו נגד המהלך, ותמך ברבנותו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] בבני ברק{{הערה|[https://www.kedem-auctions.com/he/node/121678 אוסף ענק של מסמכים, קונטרסים וכרזות פולמוס] באתר בית המכירות - קדם.}}. לאחר שהמכתב הודלף הוא הותקף על ידי בני ציבורו, ובעקבות כך נמנע מלהתערב בעניינים ציבורים במשך שנים. | |
| + | |||
| + | בשנת [[תשע"ח]] נצפה כשהוא מעיין בספר ה[[תניא]] יחד עם תלמיד נוסף{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/375761/ תמונת היום] {{אינפו}}.}}. | ||
| + | |||
[[קובץ:הרב שפירא אצל הרב לנדו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שפירא אצל הרב לנדו]] | [[קובץ:הרב שפירא אצל הרב לנדו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שפירא אצל הרב לנדו]] | ||
| − | בשנת [[תשפ"ב]] קיבל את הרב [[עזרא שוחט]] לפגישה, במהלך הפגישה דנו הרבנים בחידושו של הגרי"ז מבריסק בעניין [[צווי דינים]] בשתיית [[ארבע כוסות]], ובדברי [[רש"י]] בעניין העלייה לשמים בלימוד תורה וההיבט בזה על פי ראי ה[[חסידות]]{{הערה|[https://col.org.il/news/138009 ביקור נדיר בבני ברק: הרב שוחט אצל ראשי הישיבות הליטאים] {{חב"ד און ליין}} | + | בשנת [[תשפ"ב]] קיבל את הרב [[עזרא שוחט]] לפגישה, במהלך הפגישה דנו הרבנים בחידושו של הגרי"ז מבריסק בעניין [[צווי דינים]] בשתיית [[ארבע כוסות]], ובדברי [[רש"י]] בעניין העלייה לשמים בלימוד תורה וההיבט בזה על פי ראי ה[[חסידות]]{{הערה|[https://col.org.il/news/138009 ביקור נדיר בבני ברק: הרב שוחט אצל ראשי הישיבות הליטאים] {{חב"ד און ליין}}.}}. |
| − | |||
| − | |||
| + | בחודש [[כסלו]] [[תשפ"ג]] קיבל את הרב [[יהודה לייב שפירא (מיאמי)|יהודה לייב שפירא]] לפגישה, במהלך הפגישה דנו הרבנים בחידושי הגאונים החב"דיים בעל ה[[דברי נחמיה (ספר)|דברי נחמיה]] ובעל ה[[תורת חסד]]{{הערה|ראשי דברים מהמפגש -[https://col.org.il/news/142496 COL חושף: מה היה בשיחת הגרי"ל שפירא וגדולי התורה הליטאים] {{חב"ד און ליין}} וידאו ותמלול מהמפגש - [https://www.bhol.co.il/news/1471611 השיחה הנדירה של החוזר אצל הגר"ד לנדו - אתר בחדרי חרדים].}}. בשנת תשפ"ג ביקרו חברי מערכת הפילולים של [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]] אצל הרב לנדו, והעניקו לו את ספר הפילפולים של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/903478/ יפוצו מעיינותך: ספר ה'פלפולים' הגיע לעשרות רבנים] {{אינפו}}.}}. | ||
[[קובץ:הרב עזרא שוחט אצל הרב דב לנדו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עזרא שוחט בביקור אצל הרב דב לנדו]] | [[קובץ:הרב עזרא שוחט אצל הרב דב לנדו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עזרא שוחט בביקור אצל הרב דב לנדו]] | ||
| שורה 28: | שורה 30: | ||
== ספריו == | == ספריו == | ||
*זכר דבר – בירורים הלכתיים, בני ברק תשמ"א | *זכר דבר – בירורים הלכתיים, בני ברק תשמ"א | ||
| − | |||
*זכר טוב – בני ברק תש"ם, בירורים הלכתיים לזכר אביו. | *זכר טוב – בני ברק תש"ם, בירורים הלכתיים לזכר אביו. | ||
| − | |||
*מנחת דבר – על המנחת חינוך לקט שיעורים על ה[[מסכתות]] שנלמדו בישיבה (עם שאר ראשי ישיבת סלבודקה). | *מנחת דבר – על המנחת חינוך לקט שיעורים על ה[[מסכתות]] שנלמדו בישיבה (עם שאר ראשי ישיבת סלבודקה). | ||
| − | |||
*חידושי רבי דוב לנדו – על חלק גדול ממסכתות ה[[ש"ס]] | *חידושי רבי דוב לנדו – על חלק גדול ממסכתות ה[[ש"ס]] | ||
| − | |||
*גליונות רבי דוב לנדו – ובו הערות שהועתקו מכתב ידו על הראשונים והאחרונים הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א, הרמב"ם, הטור, שולחן ערוך, מנחת חינוך, חזון אי"ש, ועוד, על המסכתות שבת, עירובין, יבמות, כתובות, נדרים, גיטין, קידושין. הספר יצא לאור במהדורה מצומצמת. | *גליונות רבי דוב לנדו – ובו הערות שהועתקו מכתב ידו על הראשונים והאחרונים הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א, הרמב"ם, הטור, שולחן ערוך, מנחת חינוך, חזון אי"ש, ועוד, על המסכתות שבת, עירובין, יבמות, כתובות, נדרים, גיטין, קידושין. הספר יצא לאור במהדורה מצומצמת. | ||
| − | + | *בירור דברים – אודות ספר שמירת שבת כהלכתה בהתאם לדעת מורינו הגאונים, בני ברק תשל"ו. | |
| − | *בירור דברים – אודות ספר שמירת שבת כהלכתה בהתאם לדעת מורינו הגאונים, בני ברק תשל"ו | ||
| − | |||
*שיח דבר – התכתבויות בחידושי תורה עם רבי חיים קניבסקי שני כרכים. | *שיח דבר – התכתבויות בחידושי תורה עם רבי חיים קניבסקי שני כרכים. | ||
| − | |||
כמו כן תורתו יוצאת מדי שבוע במאספים תורניים רבים ביניהם "אהלי טהרות", "אהלי שביעית", "אהלי זרעים" ו"אהלי שבת" ובעלוני "מנחת דבר". וכן בעלון היוצא מעת לעת "חדוותא דשמעתתא". | כמו כן תורתו יוצאת מדי שבוע במאספים תורניים רבים ביניהם "אהלי טהרות", "אהלי שביעית", "אהלי זרעים" ו"אהלי שבת" ובעלוני "מנחת דבר". וכן בעלון היוצא מעת לעת "חדוותא דשמעתתא". | ||
| − | == משפחתו == | + | == משפחתו ==. |
| − | |||
*בנו הרב יוסי אברהם ישעיהו לנדו, [[מודיעין עילית]] | *בנו הרב יוסי אברהם ישעיהו לנדו, [[מודיעין עילית]] | ||
| − | + | *חתנו הרב איסר זלמן שוורצמן, מודיעין עילית. | |
| − | *חתנו הרב איסר זלמן שוורצמן, | + | *חתנו הרב שמואל ברטלר. |
| − | |||
| − | *חתנו הרב שמואל ברטלר | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־13:10, 5 במאי 2024
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת על ידי המשתמש אתם מוזמנים לסייע. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
הרב דוב לנדו' (יליד שנת תר"צ 1930) הוא המנהיג המרכזי של הציבור החרדי-ליטאי, וראש ישיבת סלבודקה בבני ברק.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בז' ניסן תר"צ לטוביה יוסף ודבורה לנדו, נכדו של האדמו"ר רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב בעירה זוגרש בפולין
בגיל חמש עלה לארץ ישראל למד בישיבות הישוב החדש פוניבז' וחברון.
בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם מרת עדינה בת הרב יוסף שר ואחר נישואיו התמנה לר"מ בישיבת סלבודקא.
בתחילת שנות הממים התמנה לראש ישיבת סלבודקא בבני ברק.
לאחר פטירתם של מנהיגי הציבור הליטאי רבי גרשון אדלשטיין בשנת תשפ"ג, ולאחר מכן רבי ברוך מרדכי אזרחי בשנת תשפ"ד, הוכר כמנהיג הציבור הליטאי הבולט, והדמות הבכירה בתנועה.
קשריו עם חב"ד
בתקופת המחלוקת שניהל אחד מראשי הישיבות הליטאיים מבני ברק נגד חסידות חב"ד והרבי, התייצב הרב לנדו כנגדו, והתבטא כי שנאתו של אותו אחד לחסידים, העבירה אותו על דעתו. בשנת תשמ"ט, לאחר שבעקבות המחלוקת, התפצל הציבור הליטאי ממפלגת אגודת ישראל והקים מפלגה נפרדת, הוא כתב מכתב אישי לידידו הרב ברוך שמואל דויטש, בו הביעה את דעתו נגד המהלך, ותמך ברבנותו של הרב משה יהודה לייב לנדא בבני ברק[1]. לאחר שהמכתב הודלף הוא הותקף על ידי בני ציבורו, ובעקבות כך נמנע מלהתערב בעניינים ציבורים במשך שנים.
בשנת תשע"ח נצפה כשהוא מעיין בספר התניא יחד עם תלמיד נוסף[2].
בשנת תשפ"ב קיבל את הרב עזרא שוחט לפגישה, במהלך הפגישה דנו הרבנים בחידושו של הגרי"ז מבריסק בעניין צווי דינים בשתיית ארבע כוסות, ובדברי רש"י בעניין העלייה לשמים בלימוד תורה וההיבט בזה על פי ראי החסידות[3].
בחודש כסלו תשפ"ג קיבל את הרב יהודה לייב שפירא לפגישה, במהלך הפגישה דנו הרבנים בחידושי הגאונים החב"דיים בעל הדברי נחמיה ובעל התורת חסד[4]. בשנת תשפ"ג ביקרו חברי מערכת הפילולים של ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש אצל הרב לנדו, והעניקו לו את ספר הפילפולים של הישיבה[5].
בשנת תשפ"ד לאחר פטירתו של הרב שניאור זלמן סגל (מראשי ישיבת תומכי תמימים לוד) שעמד בקשרי ידידות קרובים עם הרב לנדו, הגיע הרב לנדו לנחם את בני משפחת סגל וסיפר בהתרגשות על השנתיים המיוחדות בהן למד בחברותא עם אביהם הרב סגל בעת לימודיו בישיבת סלבודקה[6].
ספריו
- זכר דבר – בירורים הלכתיים, בני ברק תשמ"א
- זכר טוב – בני ברק תש"ם, בירורים הלכתיים לזכר אביו.
- מנחת דבר – על המנחת חינוך לקט שיעורים על המסכתות שנלמדו בישיבה (עם שאר ראשי ישיבת סלבודקה).
- חידושי רבי דוב לנדו – על חלק גדול ממסכתות הש"ס
- גליונות רבי דוב לנדו – ובו הערות שהועתקו מכתב ידו על הראשונים והאחרונים הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א, הרמב"ם, הטור, שולחן ערוך, מנחת חינוך, חזון אי"ש, ועוד, על המסכתות שבת, עירובין, יבמות, כתובות, נדרים, גיטין, קידושין. הספר יצא לאור במהדורה מצומצמת.
- בירור דברים – אודות ספר שמירת שבת כהלכתה בהתאם לדעת מורינו הגאונים, בני ברק תשל"ו.
- שיח דבר – התכתבויות בחידושי תורה עם רבי חיים קניבסקי שני כרכים.
כמו כן תורתו יוצאת מדי שבוע במאספים תורניים רבים ביניהם "אהלי טהרות", "אהלי שביעית", "אהלי זרעים" ו"אהלי שבת" ובעלוני "מנחת דבר". וכן בעלון היוצא מעת לעת "חדוותא דשמעתתא".
== משפחתו ==.
- בנו הרב יוסי אברהם ישעיהו לנדו, מודיעין עילית
- חתנו הרב איסר זלמן שוורצמן, מודיעין עילית.
- חתנו הרב שמואל ברטלר.
הערות שוליים
- ↑ אוסף ענק של מסמכים, קונטרסים וכרזות פולמוס באתר בית המכירות - קדם.
- ↑ תמונת היום
.
- ↑ ביקור נדיר בבני ברק: הרב שוחט אצל ראשי הישיבות הליטאים
.
- ↑ ראשי דברים מהמפגש -COL חושף: מה היה בשיחת הגרי"ל שפירא וגדולי התורה הליטאים וידאו ותמלול מהמפגש - השיחה הנדירה של החוזר אצל הגר"ד לנדו - אתר בחדרי חרדים.
- ↑ יפוצו מעיינותך: ספר ה'פלפולים' הגיע לעשרות רבנים .
- ↑ המנהיג הליטאי ניחם את ילדיו של החברותא מישיבת סלבודקה.
