משה סופר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־14:10, 2 במאי 2024

רבי משה סופר

לידה	ז' תשרי תקכ"ג
	פרנקפורט
פטירה	כ"ה תשרי ת"ר
מקום פעילות	הונגריה
תחומי עיסוק	רבנות, ראש ישיבה ופסיקה הלכתית.
רבותיו	רבי נתן אדלר.

רבי משה סופר המכונה החתם סופר (ז' תשרי תקכ"ג - כ"ה תשרי ת"ר) היה רב וראש ישיבה בערים פרוסניץ, מטרסדורף, דרזניץ ופרשבורג שבהונגריה, מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בפרנקפורט למשפחה פשוטה. כבר בצעירותו נודע כעילוי גדול וכתב חידושי תורה, בגיל תשע הוא החל ללמוד אצל רבי נתן אדלר שהיה נוהג ע"פ מנהגי הקבלה ולאחר מכן אצל רבי פנחס הורביץ, משכך החתם סופר הושפע רבות מדרך החסידות. הרבי כתב שהיותו תלמיד רבי נתן אדלר ושל רבי פנחס הורביץ, תלמידו של המגיד ממזריטש, גרם לכך שבספרו "החתם סופר" הביא רבי משה אמרות מגדולי החסידות, שביניהם גם אדמו"ר הזקן^[1]^[2].

יחסו אל תלמידי הבעל שם טוב היה יחס של הערצה וביטול.

בשנת תקמ"ו הוא עבר לגור בפרוסניץ שם כיהן בראשות הישיבה, ונשא את שרה מלכה ביתו של ר' משה ירוויץ.

בשנת תקנ"ד מונה רבי משה לרב בדרזניץ, בשנת תקנ"ח מונה לראש ישיבה במטרסדורף, ובשנת תקס"ז לרב בפרשבורג שהייתה מהקהילות החשובות בהונגריה. רבי משה סופר נודע כאחד הפוסקים והרבנים החשובים ומפורסמים ביותר בדורות האחרונים, וכאחד שעיצב את את היהדות החרדית. בין החסידים היה מקובל להגיד שבכל דור ישנו צדיק עליון עליון וצדיק תחתון ובדורו של רבי משה סופר, הוא היה הצדיק תחתון ואדמו"ר הצמח צדק צדיק עליון^[3].

החתם סופר היה נוהג לחזור בקביעות מאמרי דא"ח בסעודה שלישית, אנשי קהילתו כעסו על כך, אך הוא המשיך. בימי זקנותו הוא הפסיק עם הנוהג מחשש שבין בשומעים ישנם כאילו שאינם ראוים לכך^[4].

בשנת תקע"ב נפטרה אשתו הראשונה, והוא נשא את שרה סריל, ביתו של רבי עקיבא איגר. בשנת תקצ"ב נפטרה גם שרה סריל והוא נשא את אלמנתו של רבי צבי הירש הלר. נפטר בכ"ה תשרי ת"ר, ונטמן בפרשבורג (— כיום ברטיסלאבה) שבסלובקיה.

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ידוע שהחתם סופר חיבר שירים רבים וחלקם אף נדפסו בספרו שירת משה. מהדיר ספרי הראשונים הגאון רבי אברהם סופר שרייבער, שהיה נינו של החתם סופר, נהג לבקר רבות בחצר הרבי ולשוחח עימו בדברי תורה. באחת השיחות אמר לו הרבי: "אילו היה לי זמן, הייתי מחבר פירוש על שירי החתם סופר, להראות שכל מלה בהם מקורה בקבלה". (ע"פ ימי מלך ח"ב עמ' 801).

פעמים רבות ציטט הרבי את דברי החתם סופר בשו"ת חו"מ, ח"ו, סימן צח, כי "בכל דור יש אחד הראוי מצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן - יתגלה אליו השי"ת וישלחו". עוד פעמים רבות מביא הרבי מתורת החתם סופר ודן בדבריו (ראה: שמן שששון מחבריך, חלק ג, עמ' 203-202).

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, רבי אברהם שמואל בנימין סופר - בעל ה"כתב סופר", ממלא מקום אביו ברבנות פרשבורג. בנו, הרב שמחה בונם סופר - בעל ה"שבט סופר". מילא מקום אביו ברבנות. בנו, הרב עקיבא סופר - בעל ה"דעת סופר", מילא מקום אביו ברבנות. עלה לארץ ישראל בתחילת מלחמת העולם השנייה והקים את ישיבת פרשבורג בירושלים.

בנו השני של ה"כתב סופר", הרב שמעון סופר - בעל ה"התעוררות תשובה", כיהן במשך שישים וארבע שנים כרב העיר ערלוי (אֶגֶר) שבהונגריה ועמד בראש ישיבה גדולה בעיר.

בנו, רבי שמעון סופר - בעל "מכתב סופר". כיהן כרבה של קראקא. חתנו הוא הרב עקיבא קורניצר, וביתו שרה נישאה עם הרב מנחם מענדל שניאורסון בנו של אדמו"ר המהר"ש^[5].
רבי יוזף יוזפא סופר, חמיו של רבי יהודה גרינוואלד (בעל שו"ת "זכרון יהודה").
חתנו, רבי דוד צבי ארנפלד.
חתנו, רבי אליהו קורניצר - נישא לביתו גיטל. נפטר בהיותו בן 27.
חתנו, רבי שלמה זלמן שפיצר - נישא לגיטל, אלמנתו של הרב אליהו קורניצר. היה אב בית דין בווינה. בתו נישאה לבן-דודה הרב שמעון סופר, בעל ה"התעוררות תשובה".
חתנו, רבי משה טוביה להמן - נישא לשמחה, בת הזקונים.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חתם סופר

חדושי חת"ם סופר – חידושים על הש"ס – על שמו ועל שם ספריו האחרים הוא נקרא החת"ם (חידושי תורת משה) סופר.
שו"ת חת"ם סופר (שבעה חלקים) – כולל 1225 תשובות במגוון נושאים.
דרשות חתם סופר (שלשה חלקים) – על המועדים.
חתם סופר (חמשה חלקים) – פירוש על התורה.
תורת משה (חמשה חלקים) – פירוש על התורה, על חמש מגילות ועל הגדה של פסח.
באור על פירוש רמב"ן לתורה.
מאמרים על סוגיות נבחרות בש"ס.
ציונים והערות לשולחן ערוך.
שירת משה – שירים ופיוטים על דרך הקבלה.
צוואת משה – צוואת מוּסר לבניו ולזרעו.
ספר זיכרון – ספור צרותיו אשר סבל במשך הימים שבה פרשבורג הייתה במצור בימי מלחמת צרפת.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 229-201 - אודות שושלת החתם סופר וליובאוויטש

הערות שוליים

↑ בפרשת בהעלותך ד"ה והאספסוף אשר בקרבו.
↑ שיחות קודש תשי"א.
↑ רשימות דברים, תשס"ט, עמ' 150.
↑ שיחה לת' זלמן שכטר מסיוון תש"ד, שיחות קודש קודם הנשיאות, עמ' 87.
↑ רשימות דברים, תשס"ט, עמ' 149.

[1] בפרשת בהעלותך ד"ה והאספסוף אשר בקרבו.

[2] שיחות קודש תשי"א.

[3] רשימות דברים, תשס"ט, עמ' 150.

[4] שיחה לת' זלמן שכטר מסיוון תש"ד, שיחות קודש קודם הנשיאות, עמ' 87.

[5] רשימות דברים, תשס"ט, עמ' 149.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{דמות
 |שם= רבי משה סופר
-|תמונה=[[קובץ:משה סופר.JPG|150px]]
+|תמונה=משה סופר.JPG
 |כיתוב=רבי משה סופר
 |תאריך לידה=ז' תשרי תקכ"ג
-|מקום לידה=
+|מקום לידה=פרנקפורט
 |תאריך פטירה=כ"ה תשרי ת"ר
-|מקום פעילות=הנוגריה
+|מקום פעילות=הונגריה
 |השתייכות=
 |תחומי עיסוק=רבנות, ראש ישיבה ופסיקה הלכתית.
@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 }}
 [[קובץ:החתם סופר כפי שצייר ציירו של מלך אוסטריה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|החתם סופר כפי שצייר ציירו של מלך [[אוסטריה]]]]
-'''רבי משה סופר''' (מכונה גם '''החתם סופר''') ([[ז' תשרי]] [[תקכ"ג]] - [[כ"ה תשרי]] [[ת"ר]]) היה רב וראש ישיבה בערים פרוסניץ, מטרסדורף, דרזניץ ו[[פרשבורג]] שב[[הונגריה]],  מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.
+'''רבי משה סופר''' המכונה '''החתם סופר''' ([[ז' תשרי]] [[תקכ"ג]] - [[כ"ה תשרי]] [[ת"ר]]) היה רב וראש ישיבה בערים פרוסניץ, מטרסדורף, דרזניץ ו[[פרשבורג]] שב[[הונגריה]], מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[פרנקפורט]] למשפחת פשוטה. כבר בצעירותו נודע כעילוי גדול וכתב חידושי תורה, בגיל תשע הוא החל ללמוד אצל [[רבי נתן אדלר]], [[הרבי]] כתב שהיותו תלמיד רבי נתן אדלר שהיה מתלמידי [[רבי פנחס הורביץ]], תלמידו של [[המגיד ממזריטש]], גרם לכך שבספרו "התחם סופר" הביא רבי משה אמרות מגדולי החסידות, שביניהם גם [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בפרשת בהעלותך ד"ה והאספסוף אשר בקרבו.}}{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4580&hilite=70e536f9-7ae2-4510-b112-a0d1ce4e27bb&st=%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A2+%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8&pgnum=172 תשי"א].}}.
+נולד ב[[פרנקפורט]] למשפחה פשוטה. כבר בצעירותו נודע כעילוי גדול וכתב חידושי תורה, בגיל תשע הוא החל ללמוד אצל רבי [[נתן אדלר]] שהיה נוהג ע"פ מנהגי הקבלה ולאחר מכן אצל רבי [[פנחס הורביץ]], משכך החתם סופר הושפע רבות מדרך החסידות. [[הרבי]] כתב שהיותו תלמיד רבי נתן אדלר ושל רבי פנחס הורביץ, תלמידו של [[המגיד ממזריטש]], גרם לכך שבספרו "החתם סופר" הביא רבי משה אמרות מגדולי החסידות, שביניהם גם [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בפרשת בהעלותך ד"ה והאספסוף אשר בקרבו.}}{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4580&hilite=70e536f9-7ae2-4510-b112-a0d1ce4e27bb&st=ממוצע+המחבר&pgnum=172 תשי"א].}}.
+יחסו אל תלמידי הבעל שם טוב היה יחס של הערצה וביטול.
 בשנת [[תקמ"ו]] הוא עבר לגור בפרוסניץ שם כיהן בראשות הישיבה, ונשא את שרה מלכה ביתו של ר' משה ירוויץ.
@@ שורה 22: / שורה 25: @@
 בשנת [[תקנ"ד]] מונה רבי משה לרב בדרזניץ, בשנת [[תקנ"ח]] מונה לראש ישיבה במטרסדורף, ובשנת [[תקס"ז]] לרב בפרשבורג שהייתה מהקהילות החשובות בהונגריה. רבי משה סופר נודע כאחד הפוסקים והרבנים החשובים ומפורסמים ביותר בדורות האחרונים, וכאחד שעיצב את את היהדות החרדית. בין החסידים היה מקובל להגיד שבכל דור ישנו צדיק עליון עליון וצדיק תחתון ובדורו של רבי משה סופר, הוא היה הצדיק תחתון ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] צדיק עליון{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס"ט]], עמ' 150.}}.
-בשנת [[תקע"ב]] נפטרה אשתו הראשונה, והוא נשא את שרה סריל, ביתו של [[רבי עקיבא איגר]]. בשנת [[תקצ"ב]] נפטרה גם שרה סריל והוא נשא את אלמנתו של רבי צבי הירש הלר. נפטר בכ"ה תשרי ת"ר, ונטמן בברטיסלאבה שב[[סלובקיה]].
+החתם סופר היה נוהג לחזור בקביעות מאמרי דא"ח בסעודה שלישית, אנשי קהילתו כעסו על כך, אך הוא המשיך. בימי זקנותו הוא הפסיק עם הנוהג מחשש שבין בשומעים ישנם כאילו שאינם ראוים לכך{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1_0JgD9lfUs4S_G47gJ6E0cZJdVo5RnV3/view שיחה לת' זלמן שכטר מסיוון תש"ד], שיחות קודש קודם הנשיאות, עמ' 87.}}.
+בשנת [[תקע"ב]] נפטרה אשתו הראשונה, והוא נשא את שרה סריל, ביתו של [[רבי עקיבא איגר]]. בשנת [[תקצ"ב]] נפטרה גם שרה סריל והוא נשא את אלמנתו של רבי צבי הירש הלר. נפטר בכ"ה תשרי ת"ר, ונטמן בפרשבורג (— כיום ברטיסלאבה) שב[[סלובקיה]].
+===אצל הרבי===
+ידוע שהחתם סופר חיבר שירים רבים וחלקם אף נדפסו בספרו שירת משה. מהדיר ספרי הראשונים הגאון רבי אברהם סופר שרייבער, שהיה נינו של החתם סופר, נהג לבקר רבות בחצר הרבי ולשוחח עימו בדברי תורה. באחת השיחות אמר לו הרבי: "אילו היה לי זמן, הייתי מחבר פירוש על שירי החתם סופר, להראות שכל מלה בהם מקורה בקבלה". (ע"פ ימי מלך ח"ב עמ' 801).
+פעמים רבות ציטט הרבי את דברי החתם סופר בשו"ת חו"מ, ח"ו, סימן צח, כי "בכל דור יש אחד הראוי מצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן - יתגלה אליו השי"ת וישלחו". עוד פעמים רבות מביא הרבי מתורת החתם סופר ודן בדבריו (ראה: שמן שששון מחבריך, חלק ג, עמ' 203-202).
 ==משפחתו==
-לרבי משה סופר היו ארבע בנים שהיו ממשכי דרכו ברבנות ובראשות הישיבה: רבי אברהם שמואל בנימין סופר, בעל ה"כתב סופר", רבי שמחה בונם סופר, בעל ה"שבט סופר", רבי עקיבא סופר, בעל ה"דעת סופר" ורבי שמואל בנימין סופר. אחד מצאצאיו של רבי משה סופר{{הערה|נכדו של [[רבי שמעון סופר]], שהיה נכדו של רבי משה.}} התחתן עם אחד מילדיו של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס"ט]], עמ' 149.}}.
+*בנו, רבי '''אברהם שמואל בנימין סופר''' - בעל ה"כתב סופר", ממלא מקום אביו ברבנות פרשבורג. בנו, הרב '''שמחה בונם סופר''' - בעל ה"שבט סופר". מילא מקום אביו ברבנות. בנו, הרב '''עקיבא סופר''' - בעל ה"דעת סופר", מילא מקום אביו ברבנות. עלה לארץ ישראל בתחילת [[מלחמת העולם השנייה]] והקים את ישיבת פרשבורג בירושלים.
+:בנו השני של ה"כתב סופר", הרב '''שמעון סופר''' - בעל ה"התעוררות תשובה", כיהן במשך שישים וארבע שנים כרב העיר ערלוי (אֶגֶר) שבהונגריה ועמד בראש ישיבה גדולה בעיר.
+*בנו, רבי '''[[שמעון סופר]]''' - בעל "מכתב סופר". כיהן כרבה של [[קראקא]]. חתנו הוא הרב [[עקיבא קורניצר]], וביתו שרה [[נישואין|נישאה]] עם הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס"ט]], עמ' 149.}}.
+*רבי יוזף יוזפא סופר, חמיו של רבי יהודה גרינוואלד (בעל שו"ת "זכרון יהודה").
+*חתנו, רבי '''דוד צבי ארנפלד'''.
+*חתנו, רבי '''אליהו קורניצר''' - נישא לביתו גיטל. נפטר בהיותו בן 27.
+*חתנו, רבי '''שלמה זלמן שפיצר''' - נישא לגיטל, אלמנתו של הרב אליהו קורניצר. היה אב בית דין ב[[וינה|ווינה]]. בתו נישאה לבן-דודה הרב שמעון סופר, בעל ה"התעוררות תשובה".
+*חתנו, רבי '''משה טוביה להמן''' - נישא לשמחה, בת הזקונים.
 ==ספריו==
 {{ערך מורחב|חתם סופר}}
@@ שורה 38: / שורה 57: @@
 * '''צוואת משה''' – צוואת מוּסר לבניו ולזרעו.
 * '''ספר זיכרון''' – ספור צרותיו אשר סבל במשך הימים שבה [[פרשבורג]] הייתה במצור בימי מלחמת צרפת.
+==לקריאה נוספת==
+הרב [[שלום דובער וולפא]], שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 229-201 - אודות שושלת החתם סופר וליובאוויטש
 {{אחרונים}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:אחרונים]] [[קטגוריה:פוסקים]]
+[[קטגוריה:אחרונים]]
+[[קטגוריה:פוסקים]]
+[[קטגוריה:נושאי כלי השו"ע]]

אחרונים
חכמי יהדות אשכנז	רבי משה איסרליש • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה • רבי יהושע פלק כץ • רבי שמואל אליעזר איידלס • רבי יואל סירקיש • רבי שבתי כהן • רבי דוד הלוי סגל • רבי אברהם אבלי גומבינר • רבי יעקב יהושע פלק • רבי אריה לייב גינצבורג • רבי נתנאל וייל • רבי יוסף תאומים • רבי יחזקאל לנדא • הגאון מווילנא • אדמו"ר הזקן • רבי יהודה לייב מינוביץ' • רבי אריה לייב הלר • רבי יצחק מאיר אלתר • רבי אברהם דנציג • רבי יעקב לורברבוים • רבי עקיבא איגר • אדמו"ר האמצעי • החת"ם סופר • רבי נחמיה בירך מדוברובנה • אדמו"ר הצמח צדק • רבי שניאור זלמן פרדקין • רבי שלמה קלוגר • אדמו"ר המהר"ש • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין • רבי שלום מרדכי שבדרון • רבי ישראל מאיר הכהן • אדמו"ר הרש"ב • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי יוסף רוזין • אדמו"ר הריי"צ • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער לייבוביץ' • רבי אברהם ישעיהו קרליץ • רבי משה פיינשטיין • כ"ק אדמו"ר שליט"א
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד	רבי שמואל די מדינה • רבי אברהם די בוטון • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס • רבי חיים בנבנישתי • רבי אפרים נבון • רבי שלום מזרחי שרעבי • רבי יחיא צאלח • רבי חיים יוסף דוד אזולאי • רבי מרדכי כרמי • רבי יום-טוב אלגאזי • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדד
חכמי ארץ ישראל	רבי דוד בן זמרא • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני • רבי בצלאל אשכנזי • רבי יוסף מטראני • רבי לוי בן חביב • הרב יוסף חיים זוננפלד • רבי אברהם יצחק קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • הרב מרדכי אליהו • הרב יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל וואזנר • הרב נסים קרליץ