נחום פרצוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:47, 1 במאי 2024

נחום פרצוביץ
ראש ישיבת מיר ומחבר ספרים
לידה	כ"ח באדר תרפ"ג
פטירה	י"ח בחשוון תשמ"ז
	ארץ ישראל
מקום פעילות	ירושלים
השתייכות	ליטא
רבותיו	הרב ברוך בער לייבוביץ
חיבוריו	"חידושי רבי נחום" "שיעורי רבי נחום"

רבי נחום פרצוביץ היה ראש ישיבת מיר בין השנים תשכ"ה-תשמ"ז וידיד חב"ד. נולד ביום כ"ח באדר תרפ"ג ונפטר ביום י"ח בחשוון תשמ"ז ומנוחתו כבוד ב'הר המנוחות' בירושלים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב נחום פרצוביץ נולד בשנת תרפ"ג לרב אריה צבי פרצוביץ, נכדו של הרב שלמה הכהן מווילנה (בעל ה"חשק שלמה"). בבחרותו למד אצל רבי ברוך בער לייבוביץ' ורבי אלחנן וסרמן.

בשנים תרצ"ד-תרצ"ה (לערך) למד בישיבת תומכי תמימים וילנה בראשות ראש הישיבה הרב יהודה עבער כאשר כמשפיע הישיבה ומנהלה הרוחני משמש הרב יצחק דוב אושפאל.

בתקופת השואה ברח יחד עם ארבע מאות בני ישיבת מיר לשנחאי שבסין. נשא את בתו של הרב חיים שמואלביץ, ראש ישיבת מיר. משנת תשכ"ה החל לכהן כראש ישיבת מיר בירושלים. במשך השנים העמיד תלמידים רבים, מהם רבנים וראשי ישיבות בארץ ובעולם. בשנותיו האחרונות התרופף מצבו הבריאותי, אך למרות זאת מסר את שיעוריו מדי יום ביומו.

ביום י"ח בחשוון שנת תשמ"ז נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת הרבנים ב'הר המנוחות'.

במחיצת הרבי הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בילדותו, הגיע אדמו"ר הריי"צ לעיר לנדווארוב שבפולין על מנת להשתתף בחתונת בתו הצעירה עם הרב מנחם מענדל הורנשטיין. במסגרת נסיעה זו, סר הרבי לעיר טרוק שם כיהן ברבנות אביו של הרב פרצוביץ על מנת לבקרו, ובמהלך הביקור ביקש ממנו לברך את בנו שהיה אז ילד בן 9. לנסיעה זו התלווה הרבי, שהיה נוכח גם הוא בשעת הביקור.

הקשר עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב פרצוביץ' היה מיודד מאוד עם הרבי. הוא סיפר פעם לתלמידיו שראה את הרבי באיזו חתונה, בתקופה קבלת הנשיאות והוא הבחין שהוא "איש מיוחד". חמיו, הרב חיים שמולביץ, ראש ישיבת מיר, סיפר על עצמו שהוא "הולך מדי יום ביומו לכותל המערבי לראות במו עיניו את "מבצע תפילין" של אנשי חב"ד, המעורר לתשובה"^[1].

בשנת תשל"א השתתף הרב פרצוביץ בהתוועדות של הרבי וכן נכנס ליחידות יחד עם רעייתו, שהייתה אז מנהלת "בית יעקב" בירושלים. במהלך היחידות שוחחו בעניינים תורניים ובעניני עבודת ה'. בין הדברים סיפר לרבי שאדמו"ר הריי"צ התארח לפני כארבעים שנה בבית אביו, שהיה רב בעיירה טרוקי בליטא והוא זוכר שאת אדמו"ר הריי"צ ליוו שני אברכים. הרבי חייך ואמר לו שהוא היה אחד מהם והשני היה הרב שניאור זלמן גוראריה. הרבי ביקש ממנו שידפיס את שיעוריו בספר וכן שימסור שיעורים, גם בעת ביקורו בארצות הברית. עם רעייתו דיבר הרבי בקשר לעבודתה.

בסיום היחידות יצאו הרב פרצוביץ ורעייתו בהתפעלות מהרבי. הרבנית התבטאה שהרבי יושב בניו יורק אבל יודע פרטי פרטים על מוסדות החינוך בירושלים. לאחר היחידות אמר לתלמידיו: "הרבי מליובאוויטש הוא אדם גדול וגאון עצום גם לגבי הדורות הקודמים וכל-שכן לגבי דורנו זה". את התרשמותו מפגישתו עם הרבי, הגדיר במשפט קצר מהמקורות: "ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטין עמד ושתלן בכל דור ודור". בנוסף אמר כי הרבי היה נחשב לגאון וצדיק גם בדורות קודמים, אבל הנהגתו מותאמת במיוחד לדורנו.

לאחר היחידות התעניין הרבי האם אכן הוא מסר שיעורים לפחות שלושה שיעורים בארצות הברית^[2].

לגבי בקשתו של הרבי להדפיס את שיעוריו, לא הגיע הדבר לידי פועל ובעת מחלתו, כשכבר לא היה יכול לכתוב, הצטער על כך ואמר שכנראה צפה הרבי ברוח קדשו שיגיע זמן שלא יוכל לכתוב. גם לחברותא שלו, הרב דוד ברנד, אמר מספר פעמים "הרבי ביקש ממני להוציא ספר עם השיעורים שלי, וחבל מאד שלא עשיתי זאת".

כאשר התגברה מחלתו של הרב פרצוביץ, שלח לו הרבי שימשיך למסור שעורי תורה, על אף מצב בריאותו הקשה. היה זה בדיוק לאחר שהרופאים הציעו לו שיפסיק עם מסירת השיעורים והוא התלבט על כך. בעקבות הוראתו של הרבי, אכן המשיך במסירות השיעורים. באותה תקופה ביקשו ממנו שימסור שיעור בהלכות בית הבחירה (היה זה בשלושת השבועות ועל פי הוראת הרבי, מוספים בלימוד הלכות בית הבחירה). השיב להם הרב פרצוביץ: "מוכן אני לבוא, אך מצב בריאותי אינו מאפשר לי. אם הרבי יברך אותי בבריאות, אבוא".

כשהרב פרצוביץ חיתן את בתו, שלח לו הרבי מכתב ברכה בצירוף תשורה. מידי פעם היה הרבי שולח לו מה"כוס של ברכה", לקח או מצה, באמצעות ידידו הרב לייזרסון. את כל דרישות השלום הללו, היה מקבל הרב פרצוביץ בשמחה ויראת כבוד. לקראת יום הולדתו של הרבי, ביום י"א בניסן תשל"ב, שלח מכתב ברכה אל הרבי:

לרגל יום הולדתו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א. תפילה לשוכן מרומים, שיאריך השם-יתברך ימי מלך^[3] הרבי מליובאוויטש על ממלכתו, ותחזינה עיניו בשוב ה' ציון במהרה בימינו אמן. ובזכותו יושפע שפע רב על שומעי לקחו ועל כלל ישראל, להושע בכל מילי דמיטב ובגאולה שלימה במהרה בימינו אמן. תפילת מ. נחום פרצוביץ.

— מכתב הרב פרצוביץ

בחודש תשרי תשמ"ב נסע תלמיד של הרב פרצוביץ, הרב דוד ברנד, יחד עם אשתו, אל הרבי. בהושענא רבה עברה האשה לקבל לקח מהרבי והיא אמרה שהיא מבקשת ברכת רפואה שלמה עבור "ר' נחום". הרבי שאל: "ר' נחום טרוקער"?^[4]. היא ענתה: "כן, ר' נחום מישיבת מיר". אמר לה הרבי: "שמעתי שהוא מרגיש יותר טוב" ובירך אותו ברפואה שלמה ונתן עבורו 'לקח'. כשהם חזרו לארץ הביא הרב ברנד את ה'לקח' לרב פרצוביץ', שבכה מהתרגשות, מאחר ומחמת מחלתו, כבר לא היה יכול לדבר.

מבקש ברכה מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

במכתב שכתב ר' נחום פרצוביץ לרב יעקב משה לייזרסון מניו יורק. אחר שהוא מאחל לר' לייזרסון מזל טוב וברכות לבביות, מעדכן הר' פרצוביץ אודות פרטי מחלתו ומבקש "כשיבקר אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש יזכיר נא את נחום בן קישא לרפואה שלימה". אחר כך הוא עובר לכתוב על עניין לימודי קצר, וחותם בברכות חמות.

שלימות הארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב פרצוביץ היה מתעניין בחידושי התורה בנגלה ובחסידות שאמר הרבי בשיחותיו והיה מפליא בגאונותו וישרות סבורותיו העמוקות של הרבי. היה חשוב לו להתעדכן לגבי חוות דעתו של הרבי, אודות הענינים העומדים על הפרק בחיי היהדות וארץ ישראל. על דעתו של הרבי בנושא מסירת שטחים אמר פעם, שוודאי שהדבר אסור מטעם ההלכה אותה מצטט הרבי^[5] והוסיף שאינו יכול להבין, איך אפשר כלל לומר אחרת, והרי זו הלכה מפורשת.

כאשר רבנים מסויימים טענו שאותה הלכה "אינה שייכת לעניינו", התפלא הרב פרצוביץ על היפוך היוצרות שנוצר ואמר: "פעם היה מקובל לחשוב שהרבנים הליטאים מביאים הלכה בשולחן ערוך ואילו האדמו"רים קובעים את הדין ואינם מביאים מקור. היום נוצר מצב הפוך - הרבי מליובאוויטש צועק שזו הלכה בשולחן ערוך ובא ראש ישיבה ואומר שאין זה שייך לעניננו ואינו מסביר מדוע"^[6].

הרבי כמלך המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשל"א, לאחר שהרב פרצוביץ' חזר מהיחידות אצל הרבי, הוא אמר לתלמידו, הרב דוד ברנד:

אגיד לך את האמת. אינני יודע אם הרבי מליובאוויטש יהיה משיח או לא. אבל אם יש בדור הזה מי שיכול להיות משיח זהו הליובאוויטשר רבי. אני אומר לך דבר פשוט, סברא פשוטה, משיח דארף פירן א מלוכה (=משיח צריך להנהיג מלוכה) ובין הגדולים שאני מכיר אינני רואה מי שיכול להיות מלך חוץ מהליובאוויטשר.

דברים דומים אמר גם בשנת תשל"ב, כאשר הרב לייזרסון קיבל בערב פסח מצה מהרבי להעבירו לרב פרצוביץ. הרב לייזרסון בקש מהרב יוסף יצחק הבלין, שנסע אז לארץ ישראל, שיעביר לרב פרצוביץ' את המצה שהרבי נתן עבורו^[7]. אחרי שהרב הבלין מסר את המצה, הסביר לו הרב פרצוביץ מדוע השתמש בביטוי "ימי מלך" במכתבו אל הרבי לקראת י"א בניסן תשל"ב (המכתב מצוטט לעיל):

מדברים אם הרבי מליובאוויטש הוא משיח. יש המצדדים בכך ויש השוללים זאת. אני אינני יודע, אבל ברור לי דבר אחד, שאם יש בדורנו אחד המיוחד הראוי להיות משיח, הרי זה הרבי מליובאוויטש. על משיח נאמר שעליו להיות מלך, כלומר שאין די בכך שעליו להיות גדול בתורה וביראה, אלא עליו להיות גם מלך. ובין גדולי ישראל בדורנו, הנה הוא הוא זה שתכונותיו מתאימות להיות מלך ומנהיג.

בהזדמנות אחרת סיפר הרב יוסף יצחק הבלין שלאחר י"א ניסן שנת השבעים סיפר לראש ישיבה על כך שהרבי רוצה שיבנו ע"א מוסדות, התבטא הרב פרצוביץ':

כזה דבר יכול לתבוע רק מלך המשיח.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו

הרב צבי פרצוביץ - ר"מ בישיבת מיר ברכפלד.
הרב רפאל פרצוביץ - מראשי ישיבת מיר ומחבר הספר "מנחת רפאל" על מסכת בבא מציעא.

חתניו

הרב חיים מנדל ברודסקי - ראש ישיבה בטורונטו.
הרב יצחק הלמן - ר"מ בישיבת מיר.
הרב אשר אריאלי - ר"מ בישיבת מיר.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חידושי רבי נחום, על מסכתות: גיטין, יבמות, בבא קמא, בבא בתרא.
שיעורי רבי נחום על מסכתות בבא מציעא, בבא בתרא ועוד.

מתלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב משה הבלין - ראש ישיבת תומכי תמימים קריית גת, רב העיר קריית גת וחבר בית דין רבני חב"ד

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 104-106.

הרב יוסף יצחק הבלין, הסיפור שלי גליון 407, ש"פ צו תשפ"ג.

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיעוריו של הרב נחום פרצוביץ - אתר 'קול הלשון'
המסר האישי של הרבי לראש ישיבת מיר באתר

הערות שוליים

↑ הודפס בירחון התורני "הפרדס" מחודש ניסן תשכ"ח.
↑ הרבי התעניין אצל הרב יעקב משה לייזרסון, מראשי ישיבת "תורה ודעת", שהיה ידידו של הרב נחום פרצוביץ. הרב לייזרסון ענה לרבי ששלושה שיעורים, מסר.
↑ ראה בהמשך ערך זה, פיסקה "הרבי כמלך המשיח", הסברו של הרב פרצוביץ' לגבי הביטוי "ימי מלך".
↑ על שם עיירתו "טרוקי".
↑ אורח חיים סימן שכ"ט ס"ו
↑ מפי אחיינו הרב אליהו פינקל שסיפר לרב שלום דובער וולפא ולרב משה הבלין.
↑ הודעה חשובה - הרב הבלין מספר את המאורע בראיון לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem אתר בית חב"ד

[1] הודפס בירחון התורני "הפרדס" מחודש ניסן תשכ"ח.

[2] הרבי התעניין אצל הרב יעקב משה לייזרסון, מראשי ישיבת "תורה ודעת", שהיה ידידו של הרב נחום פרצוביץ. הרב לייזרסון ענה לרבי ששלושה שיעורים, מסר.

[3] ראה בהמשך ערך זה, פיסקה "הרבי כמלך המשיח", הסברו של הרב פרצוביץ' לגבי הביטוי "ימי מלך".

[4] על שם עיירתו "טרוקי".

[5] אורח חיים סימן שכ"ט ס"ו

[6] מפי אחיינו הרב אליהו פינקל שסיפר לרב שלום דובער וולפא ולרב משה הבלין.

[7] הודעה חשובה - הרב הבלין מספר את המאורע בראיון לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem אתר בית חב"ד

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-רבי '''נחום פרצוביץ''' ([[כ"ח באדר]] [[תרפ"ג]], - [[י"ח במרחשוון]] תשמ"ז.), היה ראש ישיבת מיר, בין השנים [[תשכ"ה]] - [[תשמ"ז]].
+{{דמות
-==תולדותיו==
+|שם=נחום פרצוביץ
-בימות [[השואה]] ברח יחד עם ארבע מאות בני [[ישיבת מיר]] ל[[שנחאי]] שב[[יפן]], באותה תקופה סיים את סדרי [[סדר נשים|נשים]] ו[[סדר קדשים|קדשים]] יחד עם ידידו רבי [[שמואל בירנבוים]]{{הערת שוליים|1=[http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=893&ArticleID=3060 שטייגן].}}. בהגיעו לפרקו נישא לבתו של הרב [[חיים שמואלביץ]] ראש ישיבת מיר.
+|כינוי=
+|תמונה=נחום פרצוביץ.JPG
+|תיאור= ראש ישיבת מיר ומחבר ספרים
+|תאריך לידה=[[כ"ח באדר]] [[תרפ"ג]]
+|מקום לידה=
+|תאריך פטירה=[[י"ח בחשוון]] [[תשמ"ז]]
+|מקום פטירה= [[ארץ ישראל]]
+|מקום פעילות=[[ירושלים]]
+|תפקידים נוספים=
+|רבותיו=הרב [[ברוך בער לייבוביץ]]
+|תלמידו הרב [[משה הבלין]].
+|תלמידו= הרב [[משה הבלין]]
+|חיבוריו="חידושי רבי נחום" "שיעורי רבי נחום"
+|השתייכות=[[ליטא]]
+}}
+רבי '''נחום פרצוביץ''' היה ראש ישיבת מיר בין השנים [[תשכ"ה]]-[[תשמ"ז]] וידיד [[חב"ד]]. נולד ביום [[כ"ח באדר]] [[תרפ"ג]] ונפטר ביום [[י"ח בחשוון]] [[תשמ"ז]] ומנוחתו כבוד ב'הר המנוחות' ב[[ירושלים]].
-הוא ראה את הרבי באיזו חתונה עוד לפני קבלת הנשיאות, וסיפר אח"כ לפני תלמידיו שהבחין שהוא "איש מיוחד".
+==תולדות חיים==
-==ביחיות אצל הרבי==
+הרב נחום פרצוביץ נולד בשנת [[תרפ"ג]] [[לרב אריה צבי פרצוביץ]], נכדו של הרב [[שלמה הכהן מווילנה]] (בעל ה"חשק שלמה"). בבחרותו למד אצל רבי [[ברוך בער לייבוביץ']] ורבי [[אלחנן וסרמן]].
-בשנת [[תשל"א]] ביקר אצל הרבי בהתועדות וכן נכנס ל[[יחידות]] ושהה שעה ארוכה. הוא שוחח עם הרבי ב[[לימוד התורה]] ובעניני [[עבודת ה']], ויצא בהתפעלות עצומה. בין הדברים סיפר הגאון לרבי, כי [[אדמו"ר הריי"צ]] התארח לפני כארבעים שנה בבית אביו שהיה רב בעיירה טרוקי בליטא, והוא זוכר שאת הרבי הריי"צ ליוו שני אברכים. הרבי חייך ואמר שהוא היה אחד מהם, והשני ר' [[זלמן גוראריה]].
-ביחד עמו נכנסה גם הרבנית פרצוביץ שהיתה אז מנהלת ב"בית יעקב", והרבי דיבר עמה הרבה בענין עבודתה. היא התפעלה מאד ואמרה שהרבי יושב בניו יורק אבל יודע פרטי פרטים על מוסדות החינוך בירושלים.
+בשנים [[תרצ"ד]]-[[תרצ"ה]] (לערך) למד בישיבת [[תומכי תמימים וילנה]] בראשות ראש הישיבה הרב [[יהודה עבער]] כאשר כמשפיע הישיבה ומנהלה הרוחני משמש הרב [[יצחק דוב אושפאל]].
-לאחר היחידות אמר לתלמידיו: "הרבי מליובאוויטש הוא אדם גדול וגאון עצום גם לגבי הדורות הקודמים, וכ"ש לגבי דורנו זה". הוא תיאר את התרשמותו מפגישתו עם הרבי במשפט קצר: "ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטין עמד ושתלן בכל דור ודור". והוסיף לבאר כי כ"ק אדמו"ר היה נחשב לגאון וצדיק גם בדורות קודמים אבל הוא שמתאים במיוחד להנהגת הדור שלנו.
+בתקופת [[השואה]] ברח יחד עם ארבע מאות בני [[ישיבת מיר]] ל[[שנחאי]] שב[[סין]]. [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב [[חיים שמואלביץ]], ראש ישיבת מיר. משנת [[תשכ"ה]] החל לכהן כראש ישיבת מיר ב[[ירושלים]]. במשך השנים העמיד תלמידים רבים, מהם רבנים וראשי ישיבות בארץ ובעולם. בשנותיו האחרונות התרופף מצבו הבריאותי, אך למרות זאת מסר את שיעוריו מדי יום ביומו.
+ביום [[י"ח בחשוון]] שנת [[תשמ"ז]] נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת הרבנים ב'[[הר המנוחות]]'.
+[[קובץ:פרצוביץ רנ שמולביץ רח.jpg|ממוזער|הרב נחום פרוצוביץ בסעודת פורים עם חמיו הרב [[חיים שמולביץ]] (מאחור בחולצה לבנה הגאון הרב [[אלי' ברוך פינקל]])]]
+==במחיצת הרבי הריי"צ==
+בילדותו, הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לעיר לנדווארוב שב[[פולין]] על מנת להשתתף בחתונת בתו הצעירה עם הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)|מנחם מענדל הורנשטיין]]. במסגרת נסיעה זו, סר הרבי לעיר טרוק שם כיהן ברבנות אביו של הרב פרצוביץ על מנת לבקרו, ובמהלך הביקור ביקש ממנו לברך את בנו שהיה אז ילד בן 9. לנסיעה זו התלווה הרבי, שהיה נוכח גם הוא בשעת הביקור.
 ==הקשר עם הרבי==
-היה מתעניין מאד לשמוע משיחות הרבי, התפעל מאד מחידושי התורה בנגלה ובפנימיות התורה, והפליא את הגאונות והסברה הישרה והעמוקה המתגלית בשיחות הקודש. כשסיפרו לו פעם, איך שהרבי הלך להקפות ביחד עם ילדי ישראל, התרגש מאד עד דמעות. בעיקר התעניין תמיד לשמוע את חוות דעתו של הרבי, אודות הענינים העומדים על הפרק בחיי היהדות וארץ הקודש, והיה מזדהה בכל ענינים אלו באופן ברור עם דעת קדשו.
+[[קובץ:מכתב נחום פרצוביץ לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של הרב פרצוביץ אל [[הרבי]]]]
+הרב פרצוביץ' היה מיודד מאוד עם [[הרבי]]. הוא סיפר פעם לתלמידיו שראה את הרבי באיזו חתונה, בתקופה קבלת הנשיאות והוא הבחין שהוא "איש מיוחד". חמיו, הרב חיים שמולביץ, ראש ישיבת מיר, סיפר על עצמו שהוא "הולך מדי יום ביומו ל[[כותל המערבי]] לראות במו עיניו את "[[מבצע תפילין]]" של אנשי חב"ד, המעורר לתשובה"{{הערה|הודפס בירחון התורני "הפרדס" מ[[חודש ניסן]] [[תשכ"ח]].}}.
+בשנת [[תשל"א]] השתתף הרב פרצוביץ ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] וכן נכנס ל[[יחידות]] יחד עם רעייתו, שהייתה אז מנהלת "[[בית יעקב]]" ב[[ירושלים]]. במהלך היחידות שוחחו בעניינים תורניים ובעניני [[עבודת ה']]. בין הדברים סיפר לרבי ש[[אדמו"ר הריי"צ]] התארח לפני כארבעים שנה בבית אביו, שהיה רב ב[[עיירה]] טרוקי ב[[ליטא]] והוא זוכר שאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ליוו שני אברכים. הרבי חייך ואמר לו שהוא היה אחד מהם והשני היה הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. הרבי ביקש ממנו שידפיס את שיעוריו בספר וכן שימסור שיעורים, גם בעת ביקורו בארצות הברית. עם רעייתו דיבר הרבי בקשר לעבודתה.
+בסיום היחידות יצאו הרב פרצוביץ ורעייתו בהתפעלות מהרבי. הרבנית התבטאה שהרבי יושב בניו יורק אבל יודע פרטי פרטים על מוסדות החינוך בירושלים. לאחר היחידות אמר לתלמידיו: {{ציטוטון|הרבי מליובאוויטש הוא אדם גדול וגאון עצום גם לגבי הדורות הקודמים וכל-שכן לגבי דורנו זה}}. את התרשמותו מפגישתו עם הרבי, הגדיר במשפט קצר מהמקורות: {{ציטוטון|ראה [[הקב"ה]] בצדיקים שהם מועטין עמד ושתלן בכל דור ודור}}. בנוסף אמר כי הרבי היה נחשב לגאון וצדיק גם בדורות קודמים, אבל הנהגתו מותאמת במיוחד לדורנו.
+לאחר היחידות התעניין הרבי האם אכן הוא מסר שיעורים לפחות שלושה שיעורים בארצות הברית{{הערה|הרבי התעניין אצל הרב יעקב משה לייזרסון, מראשי [[ישיבת "תורה ודעת"]], שהיה ידידו של הרב נחום פרצוביץ. הרב לייזרסון ענה לרבי ששלושה שיעורים, מסר.}}.
+לגבי בקשתו של הרבי להדפיס את שיעוריו, לא הגיע הדבר לידי פועל ובעת מחלתו, כשכבר לא היה יכול לכתוב, הצטער על כך ואמר שכנראה צפה הרבי ברוח קדשו שיגיע זמן שלא יוכל לכתוב. גם לחברותא שלו, הרב דוד ברנד, אמר מספר פעמים "הרבי ביקש ממני להוציא ספר עם השיעורים שלי, וחבל מאד שלא עשיתי זאת".
+כאשר התגברה מחלתו של הרב פרצוביץ, שלח לו הרבי שימשיך למסור שעורי תורה, על אף מצב בריאותו הקשה. היה זה בדיוק לאחר שהרופאים הציעו לו שיפסיק עם מסירת השיעורים והוא התלבט על כך. בעקבות הוראתו של הרבי, אכן המשיך במסירות השיעורים. באותה תקופה ביקשו ממנו שימסור שיעור בהלכות בית הבחירה (היה זה ב[[שלושת השבועות]] ועל פי הוראת הרבי, מוספים בלימוד הלכות בית הבחירה). השיב להם הרב פרצוביץ: "מוכן אני לבוא, אך מצב בריאותי אינו מאפשר לי. אם הרבי יברך אותי בבריאות, אבוא".
+כשהרב פרצוביץ חיתן את בתו, שלח לו הרבי מכתב ברכה בצירוף תשורה. מידי פעם היה הרבי שולח לו מה"[[כוס של ברכה]]", [[לקח]] או [[מצה]], באמצעות ידידו הרב לייזרסון. את כל דרישות השלום הללו, היה מקבל הרב פרצוביץ בשמחה ויראת כבוד. לקראת יום הולדתו של הרבי, ביום [[י"א בניסן]] [[תשל"ב]], שלח מכתב ברכה אל הרבי:
+{{ציטוט|מרכאות=כן
+|מקור=מכתב הרב פרצוביץ
+|תוכן=לרגל יום הולדתו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א. תפילה לשוכן מרומים, שיאריך השם-יתברך ימי מלך{{הערה|ראה בהמשך ערך זה, [[נחום פרצוביץ'#הרבי כמלך המשיח|פיסקה "הרבי כמלך המשיח"]], הסברו של הרב פרצוביץ' לגבי הביטוי "ימי מלך".}} הרבי מליובאוויטש על ממלכתו, ותחזינה עיניו בשוב ה' ציון במהרה בימינו אמן. ובזכותו יושפע שפע רב על שומעי לקחו ועל כלל ישראל, להושע בכל מילי דמיטב ובגאולה שלימה במהרה בימינו אמן. תפילת מ. נחום פרצוביץ.
+}}
+ב[[חודש תשרי]] [[תשמ"ב]] נסע תלמיד של הרב פרצוביץ, הרב [[דוד ברנד]], יחד עם אשתו, אל הרבי. ב[[הושענא רבה]] עברה האשה לקבל [[לקח]] מהרבי והיא אמרה שהיא מבקשת ברכת רפואה שלמה עבור "ר' נחום". הרבי שאל: "ר' נחום טרוקער"?{{הערה|על שם עיירתו "טרוקי".}}. היא ענתה: "כן, ר' נחום מישיבת מיר". אמר לה הרבי: "שמעתי שהוא מרגיש יותר טוב" ובירך אותו ברפואה שלמה ונתן עבורו 'לקח'. כשהם חזרו לארץ הביא הרב ברנד את ה'לקח' לרב פרצוביץ', שבכה מהתרגשות, מאחר ומחמת מחלתו, כבר לא היה יכול לדבר.
-בענין המצב בארץ הקודש, אמר כמה פעמים, שבודאי
+===מבקש ברכה מהרבי===
-החזרת השטחים אסורה מטעם ההלכה שמצטט הרבי
+[[קובץ:רנ פרצוביץ.jpg|ממוזער|במכתב לי. מ. לייזרסון הרב פרצוביץ מבקש שיזכיר אותו לברכה אצל הרבי.]]
-משו"ע{{הערת שוליים|או"ח סימן שכ"ט ס"ו.}}. והוסיף שאינו יכול להבין, איך אפשר כלל לומר אחרת, והרי זו הלכה מפורשת. כאשר הביא הרבי את ההלכה מהשו"ע, והיו שיצאו נגד זה וטענו שהשו"ע "אינו שייך לעניננו כלל", נפגש הרב [[שלום דוב וולפא]] עם אחיינו של ר' נחום, הלא הוא הרה"ג ר' אליהו פינקל ז"ל, שאמר לו ולגה"ח הרב [[משה הבלין]] שהיה נוכח: "דודי ר' נחום דגל מאד בעמדתו של הרבי בענין ארץ ישראל. והוא התפלא על היפוך היוצרות שנוצר בימינו. כי פעם היה מקובל לחשוב שהרבנים הליטאים מביאים הלכה בשו"ע ואילו האדמורי"ם קובעים כך הוא הדין ואינם מביאים מקור, והיום נוצר מצב הפוך, הרבי מליובאוויטש צועק שזו הלכה ב[[שו"ע,]] ובא ראש ישיבה ואומר שאין זה שייך לעניננו ואינו מסביר מדוע".
+במכתב שכתב ר' נחום פרצוביץ לרב יעקב משה לייזרסון מניו יורק. אחר שהוא מאחל לר' לייזרסון מזל טוב וברכות לבביות, מעדכן הר' פרצוביץ אודות פרטי מחלתו ומבקש {{ציטוטון|כשיבקר אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש יזכיר נא את נחום בן קישא לרפואה שלימה}}. אחר כך הוא עובר לכתוב על עניין לימודי קצר, וחותם בברכות חמות.
-בשנת [[תשל"ו]] הורה הרבי לערוך כינוס תורה גדול בו ישמיעו מדברותיהם גדולי התורה. שלוחי הרבי באו להזמין את רבי נחום לכינוס והוא הגיב: אני מסכים לבוא, אך מצב בריאותי לא מאפשר לי. אם הרבי יברך אותי בבריאות, אבוא{{הערת שוליים|[http://chabad-il.org/hit/hit159.htm שבועון התקשרות גליון קנ"ט].}}.
+===שלימות הארץ===
-==תקופת מחלתו==
+הרב פרצוביץ היה מתעניין בחידושי התורה ב[[נגלה]] וב[[חסידות]] שאמר הרבי ב[[שיחות]]יו והיה מפליא בגאונותו וישרות סבורותיו העמוקות של הרבי. היה חשוב לו להתעדכן לגבי חוות דעתו של הרבי, אודות הענינים העומדים על הפרק בחיי היהדות וארץ ישראל. על דעתו של הרבי בנושא [[מסירת שטחים]] אמר פעם, שוודאי שהדבר אסור מטעם ההלכה אותה מצטט הרבי{{הערה|אורח חיים סימן שכ"ט ס"ו}} והוסיף שאינו יכול להבין, איך אפשר כלל לומר אחרת, והרי זו הלכה מפורשת.
-בעת מחלתו ביקר ב[[ניו יורק]] ונכנס אל [[הרבי]] לבקשת [[ברכה]], הרבי הורה לו להוציא לאור את שיעוריו בספרים כסגולה ל[[רפואה]] שלימה. לבסוף הוא לא הספיק להוציא את הספרים לאור עולם בחייו, לימים אמר: "הרבי ביקש ממני להוציא ספר עם השיעורים שלי, וחבל מאד שלא עשיתי זאת"{{הערת שוליים|מפי הגה"ח רבי דוד ברנד שליט"א מירושלים, שהיה תלמידו של הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל זצ"ל ראש ישיבת מיר, ולמד תקופה ארוכה בחברותא עם הרב פרצוביץ.}}. הספרים יצאו לאור לאחר פטירתו בסדרת הספרים "חידושי רבי נחום", ו"שיעורי רבי נחום". הסדרה פופולרית מאוד בקרב בני הישיבות, וספריו נחשבים לספרים המוצלחים ביותר מספרי השיעורים שנמסרו בדור האחרון. שיעוריו משלבים עומק ופשט יחדיו, וזכו להגדרה "עומק הפשט".
-באותו ביקור ביקשו הרבי שיאמר שעורים גם בעת ביקורו בארה"ב. אח"כ התעניין אצל הגאון רבי [[יעקב משה לייזרסון]] מראשי ישיבת "תורה ודעת"{{הערת שוליים|שהיה ידידו של הגרנ"פ.}}, אם אמר לפחות שלשה שעורים אחר היחידות, וענה לו שכמספר הזה אמנם אמר. כמה שנים אח"כ כשהתגברה מחלתו שלח אליו הרבי מסר שימשיך לומר שעורי תורה על אף מצב בריאותו הקשה. הגאון התפלא שבדיוק אז הציעו לו הרופאים שלא יתאמץ ולא ילמד לתלמידים, והוא היה מסתפק בדבר אך לא שאל על כך אצל הרבי, וקיבל ההוראה הקדושה בדיוק בזמן.
+כאשר רבנים מסויימים טענו שאותה הלכה "אינה שייכת לעניינו", התפלא הרב פרצוביץ על היפוך היוצרות שנוצר ואמר: "פעם היה מקובל לחשוב שהרבנים הליטאים מביאים הלכה בשולחן ערוך ואילו האדמו"רים קובעים את הדין ואינם מביאים מקור. היום נוצר מצב הפוך - הרבי מליובאוויטש צועק שזו הלכה בשולחן ערוך ובא ראש ישיבה ואומר שאין זה שייך לעניננו ואינו מסביר מדוע"{{הערה|מפי אחיינו הרב אליהו פינקל שסיפר לרב [[שלום דובער וולפא]] ולרב [[משה הבלין]].}}.
-באותה תקופה של מחלתו, הלכו להזמינו לומר שיעור בכינוס להלכות בית הבחירה בשלשת השבועות. והגאון השיב להם: "מוכן אני לבוא, אך מצב בריאותי אינו מאפשר לי. אם הרבי יברך אותי בבריאות, אבוא".
+===הרבי כמלך המשיח===
+בשנת [[תשל"א]], לאחר שהרב פרצוביץ' חזר מה[[יחידות]] אצל [[הרבי]], הוא אמר לתלמידו, הרב [[דוד ברנד]]:
-כשחיתן את בתו שלח לו כ"ק אדמו"ר מכתב [[ברכה]] בצירוף תשורה, והגאון התפעל מאד מתשומת הלב שזכה מהרבי. הרבי היה שולח לו מפעם לפעם "כוס של ברכה", לעקאח או מצה, באמצעות ידידו הרב לייזרסון. מדהים היה לראות את ה[שמחה]] בה קיבל זאת ויראת הכבוד וחרדת הקודש שבה התייחס לזה.
+{{ציטוט|מרכאות=כן
+|מקור=
+|תוכן=
+אגיד לך את האמת. אינני יודע אם הרבי מליובאוויטש יהיה [[משיח]] או לא. אבל אם יש בדור הזה מי שיכול להיות משיח זהו הליובאוויטשר רבי. אני אומר לך דבר פשוט, סברא פשוטה, משיח דארף פירן א מלוכה (=משיח צריך להנהיג מלוכה) ובין הגדולים שאני מכיר אינני רואה מי שיכול להיות מלך חוץ מהליובאוויטשר.
+}}
-ביום [[י"א בניסן]] [[תשל"ב]] שלח רבי נחום מכתב אל הרבי וז"ל:
+דברים דומים אמר גם בשנת [[תשל"ב]], כאשר הרב לייזרסון קיבל בערב [[פסח]] מצה מהרבי להעבירו לרב פרצוביץ. הרב לייזרסון בקש מהרב [[יוסף יצחק הבלין]], שנסע אז לארץ ישראל, שיעביר לרב פרצוביץ' את המצה שהרבי נתן עבורו{{הערה|1='''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2169736 הודעה חשובה]''' - הרב הבלין מספר את המאורע בראיון לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} אתר בית חב"ד}}. אחרי שהרב הבלין מסר את המצה, הסביר לו הרב פרצוביץ מדוע השתמש בביטוי "ימי מלך" במכתבו אל הרבי לקראת י"א ב[[ניסן]] [[תשל"ב]] (המכתב מצוטט לעיל):
-::''"לרגל יום הולדתו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א. תפלה לשוכן מרומים, שיאריך השי"ת ימי מלך כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש על ממלכתו, ותחזינה עיניו בשוב ה' ציון בב"א. ובזכותו יושפע שפע רב על שומעי לקחו ועל כלל ישראל, להושע בכל מילי דמיטב ובגאולה שלימה בב"א. תפלת מ. נחום פרצוביץ".
+{{ציטוט|מרכאות=כן
+|מקור=
+|תוכן=מדברים אם הרבי מליובאוויטש הוא משיח. יש המצדדים בכך ויש השוללים זאת. אני אינני יודע, אבל ברור לי דבר אחד, שאם יש בדורנו אחד המיוחד הראוי להיות משיח, הרי זה הרבי מליובאוויטש. על משיח נאמר שעליו להיות מלך, כלומר שאין די בכך שעליו להיות גדול בתורה וביראה, אלא עליו להיות גם מלך. ובין גדולי ישראל בדורנו, הנה הוא הוא זה שתכונותיו מתאימות להיות מלך ומנהיג.
+}}
-באותה שנה קיבל הרב לייזרסון בערב פסח מצה מהרבי עבור הרב פרצוביץ. הוא ביקש מהרה"ח ר' [[יוסף יצחק הבלין]]{{הערת שוליים|מנהל ספריית חב"ד בירושלים.}} שנסע אז לארה"ק, להעביר לר' נחום את המצה שהרבי נתן עבורו. כשקיים הרב הבלין את השליחות אמר לו ר' נחום זצ"ל דברי הסבר על מה שכתב לרבי במכתב ברכתו את המילים "ימי מלך": "מדברים אם הרבי מליובאוויטש הוא משיח. יש המצדדים בכך ויש השוללים זאת. אני אינני יודע, אבל ברור לי דבר אחד, שאם יש בדורנו אחד המיוחד הראוי להיות משיח, הרי זה הרבי מליובאוויטש. על משיח נאמר שעליו להיות מלך, כלומר שאין די בכך שעליו להיות גדול בתורה וביראה, אלא עליו להיות גם מלך. ובין גדולי ישראל בדורנו, הנה הוא הוא זה שתכונותיו מתאימו להיות מלך ומנהיג".
+בהזדמנות אחרת סיפר הרב [[יוסף יצחק הבלין]] שלאחר י"א ניסן שנת השבעים סיפר לראש ישיבה על כך שהרבי רוצה שיבנו ע"א מוסדות, התבטא הרב פרצוביץ':
-בחודש [[תשרי]] [[תשמ"א]] בתקופה שהיה חולה, נסע ידידו הרב ברנד עם אשתו אל הרבי. ב[[הושענא רבה]], כאשר עוברות הנשים לקבל "לעקאח" ביקשה הגב' ברנד ברכת רפואה שלימה עבור ר' נחום. היא אמרה רק "ר' נחום" והרבי שאל: "ר' נחום טרוקער"?{{הערת שוליים|על שם עיירתו "טרוקי".}}. היא ענתה "כן, ר' נחום
+{{ציטוט|מרכאות=כן
-מישיבת מיר". הרבי שאל אותה מהי השייכות שלך אליו, ואמרה בעלי לומד במיר. אמר לה הרבי
+|מקור=
-"שמעתי שהוא מרגיש יותר טוב" ובירך אותו ברפו"ש ונתן עבורו לעקאח. כשחזרו לארה"ק היה ר' נחום במצב שלא יכול היה לדבר. ר' דוד ברנד הביא לו את הלעקאח שהרבי שלח, ומרוב התרגשות הוא בכה בדמעות שליש.
+|תוכן=
-לאחר שחזר ר' נחום מהרבי אמר
+כזה דבר יכול לתבוע רק מלך המשיח.
-לו בזה הלשון: "אגיד לך את האמת. אינני יודע אם הרבי מליובאוויטש יהיה משיח או לא. אבל אם יש בדור הזה מי שיכול להיות משיח זהו הליובאוויטשער רבי. אני אומר לך דבר פשוט, סברא פשוטה, משיח דארף פירן א מלוכה{{הערת שוליים|תרגום: [[משיח]] צריך להנהיג [[מלך|מלוכה]].}} ובין הגדולים שאני מכיר אינני רואה מי שיכול להיות מלך חוץ מהליובאוויטשער"{{הערת שוליים|מפי הרב דוד ברנד.}}.
-בי"ח מרחשוון נפטר ונקבר ב[[הר המנוחות]]{{הערת שוליים|1=[http://www.infotravel.co.il/?CategoryID=959&ArticleID=1403 אינפו טרוול]}}.
+}}
-בנו הוא הרב רפאל פרצוביץ מראשי ישיבת מיר מחבר הספר מנחת רפאל על מסכת בבא מציעא, בנו הרב צבי מכהן כר"מ בישיבת מיר ברכפלד{{הערה|[http://www.mabtim.com/yesh.asp?y_id=54]}} וחתנו הוא הרב [[אשר אריאלי]] ראש ישיבת מיר.
+==משפחתו==
+;בניו
+*הרב צבי פרצוביץ - [[ר"מ]] בישיבת מיר ברכפלד.
+*הרב רפאל פרצוביץ - מראשי ישיבת מיר ומחבר הספר "מנחת רפאל" על מסכת [[בבא מציעא]].
+;חתניו
+*הרב חיים מנדל ברודסקי - ראש ישיבה ב[[טורונטו]].
+*הרב יצחק הלמן - ר"מ בישיבת מיר.
+*הרב אשר אריאלי - ר"מ בישיבת מיר.
 ==ספריו==
 *'''חידושי רבי נחום''', על מסכתות: [[גיטין]], [[יבמות]], [[בבא קמא]], [[בבא בתרא]].
 *'''שיעורי רבי נחום''' על מסכתות [[בבא מציעא]], [[בבא בתרא]] ועוד.
 ==מתלמידיו==
+* הרב [[משה הבלין]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]], רב העיר [[קריית גת]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]]
-* הרב [[משה הבלין]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים]], רב העיר [[קריית גת]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]]
+==לקריאה נוספת==
+*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 104-106.
+*הרב [[יוסף יצחק הבלין]], '''[[הסיפור שלי]]''' גליון 407, ש"פ צו תשפ"ג.
+==קישורים חיצונים==
+*[http://www.kolhalashon.com/New/Ravs.aspx?Lang=Idish&Path=Idish|Yeshivot|Iun|R1424 שיעוריו של הרב נחום פרצוביץ]{{שמע}} - אתר 'קול הלשון'
+*[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2169736 המסר האישי של הרבי לראש ישיבת מיר] באתר {{בית חב"ד}}
 {{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:פרצוביץ' נחום}}
 [[קטגוריה:רבני ליטא]]
+[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
+[[קטגוריה:אישים בירושלים]]