פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
|שם=נחום פרצוביץ
|כינוי=
|תמונה=[[תמונה:נחום פרצוביץ.JPG|250px]]
|תיאור= ראש ישיבת מיר ומחבר ספרים
|תאריך לידה=[[כ"ח באדר]] [[תרפ"ג]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[י"ח במרחשווןבחשוון]] [[תשמ"ז]]
|מקום פטירה= [[ארץ ישראל]]
|מקום פעילות=[[ארץ ישראלירושלים]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=הרב [[ברוך בער לייבוביץ]]
|תלמידיותלמידו הרב [[משה הבלין]].|תלמידו= הרב [[משה הבלין]]|חיבוריו= "חידושי רבי נחום, " "שיעורי רבי נחום,"|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
רבי '''נחום פרצוביץ''' ([[כ"ח באדר]] [[תרפ"ג]], - [[י"ח במרחשוון]] [[תשמ"ז]].), היה ראש ישיבת מיר, בין השנים [[תשכ"ה]] - [[תשמ"ז]]. ==תולדותיו==בימות וידיד [[השואהחב"ד]] ברח יחד עם ארבע מאות בני . נולד ביום [[ישיבת מירכ"ח באדר]] ל[[שנחאיתרפ"ג]] שבונפטר ביום [[יפןי"ח בחשוון]], באותה תקופה סיים את סדרי [[סדר נשים|נשיםתשמ"ז]] וומנוחתו כבוד ב'הר המנוחות' ב[[סדר קדשים|קדשיםירושלים]] יחד עם ידידו רבי [[שמואל בירנבוים]]{{הערת שוליים|1=[http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=893&ArticleID=3060 שטייגן].}}. בהגיעו לפרקו נישא לבתו של הרב [[חיים שמואלביץ]] ראש ישיבת מיר.
הוא ראה את הרבי באיזו חתונה עוד לפני קבלת הנשיאות, וסיפר אח"כ לפני תלמידיו שהבחין שהוא "איש מיוחד". ==ביחידות אצל הרביתולדות חיים==הרב נחום פרצוביץ נולד בשנת [[תשלתרפ"אג]] ביקר אצל הרבי בהתועדות וכן נכנס ל[[יחידותלרב אריה צבי פרצוביץ]] ושהה שעה ארוכה. הוא שוחח עם הרבי ב, נכדו של הרב [[לימוד התורהשלמה הכהן מווילנה]] ובעניני [[עבודת (בעל ה']], ויצא בהתפעלות עצומה"חשק שלמה"). בין הדברים סיפר הגאון לרבי, כי בבחרותו למד אצל רבי [[אדמו"ר הריי"צברוך בער לייבוביץ']] התארח לפני כארבעים שנה בבית אביו שהיה רב בעיירה טרוקי בליטא, והוא זוכר שאת הרבי הריי"צ ליוו שני אברכים. הרבי חייך ואמר שהוא היה אחד מהם, והשני ר' ורבי [[זלמן גוראריהאלחנן וסרמן]].
ביחד עמו נכנסה גם הרבנית פרצוביץ שהיתה אז מנהלת בבשנים [[תרצ"בית יעקבד]]-[[תרצ", והרבי דיבר עמה הרבה בענין עבודתה. היא התפעלה מאד ואמרה שהרבי יושב בניו יורק אבל יודע פרטי פרטים על מוסדות החינוך בירושליםה]] (לערך) למד בישיבת [[תומכי תמימים וילנה]] בראשות ראש הישיבה הרב [[יהודה עבער]] כאשר כמשפיע הישיבה ומנהלה הרוחני משמש הרב [[יצחק דוב אושפאל]].
לאחר היחידות אמר לתלמידיו: "הרבי מליובאוויטש הוא אדם גדול וגאון עצום גם לגבי הדורות הקודמיםבתקופת [[השואה]] ברח יחד עם ארבע מאות בני [[ישיבת מיר]] ל[[שנחאי]] שב[[סין]]. [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב [[חיים שמואלביץ]], וכ"ש לגבי דורנו זה"ראש ישיבת מיר. הוא תיאר את התרשמותו מפגישתו עם הרבי במשפט קצר: "ראה הקבמשנת [[תשכבצדיקים שהם מועטין עמד ושתלן בכל דור ודור"]] החל לכהן כראש ישיבת מיר ב[[ירושלים]]. במשך השנים העמיד תלמידים רבים, מהם רבנים וראשי ישיבות בארץ ובעולם. והוסיף לבאר כי כ"ק אדמו"ר היה נחשב לגאון וצדיק גם בדורות קודמים אבל הוא שמתאים במיוחד להנהגת הדור שלנובשנותיו האחרונות התרופף מצבו הבריאותי, אך למרות זאת מסר את שיעוריו מדי יום ביומו.
ביום [[י"ח בחשוון]] שנת [[תשמ"ז]] נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת הרבנים ב'[[הר המנוחות]]'.
[[קובץ:פרצוביץ רנ שמולביץ רח.jpg|ממוזער|הרב נחום פרוצוביץ בסעודת פורים עם חמיו הרב [[חיים שמולביץ]] (מאחור בחולצה לבנה הגאון הרב [[אלי' ברוך פינקל]])]]
 
==במחיצת הרבי הריי"צ==
בילדותו, הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לעיר לנדווארוב שב[[פולין]] על מנת להשתתף בחתונת בתו הצעירה עם הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)|מנחם מענדל הורנשטיין]]. במסגרת נסיעה זו, סר הרבי לעיר טרוק שם כיהן ברבנות אביו של הרב פרצוביץ על מנת לבקרו, ובמהלך הביקור ביקש ממנו לברך את בנו שהיה אז ילד בן 9. לנסיעה זו התלווה הרבי, שהיה נוכח גם הוא בשעת הביקור.
==הקשר עם הרבי==
[[קובץ:מכתב נחום פרצוביץ לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של הרב פרצוביץ אל [[הרבי]]]]הרב פרצוביץ' היה מתעניין מאד לשמוע משיחות מיודד מאוד עם [[הרבי]]. הוא סיפר פעם לתלמידיו שראה את הרביבאיזו חתונה, התפעל מאד מחידושי התורה בנגלה ובפנימיות התורהבתקופה קבלת הנשיאות והוא הבחין שהוא "איש מיוחד". חמיו, והפליא את הגאונות והסברה הישרה והעמוקה המתגלית בשיחות הקודש. כשסיפרו לו פעםהרב חיים שמולביץ, איך שהרבי הלך להקפות ביחד עם ילדי ישראלראש ישיבת מיר, התרגש מאד עד דמעות. בעיקר התעניין תמיד לשמוע סיפר על עצמו שהוא "הולך מדי יום ביומו ל[[כותל המערבי]] לראות במו עיניו את חוות דעתו "[[מבצע תפילין]]" של הרביאנשי חב"ד, אודות הענינים העומדים על הפרק בחיי היהדות וארץ הקודש, והיה מזדהה בכל ענינים אלו באופן ברור עם דעת קדשוהמעורר לתשובה"{{הערה|הודפס בירחון התורני "הפרדס" מ[[חודש ניסן]] [[תשכ"ח]].}}.
בענין המצב בארץ הקודש, אמר כמה פעמים, שבודאיהחזרת השטחים אסורה מטעם ההלכה שמצטט הרבימשובשנת [[תשל"ע{{הערת שוליים|או"ח סימן שכ"ט ס"ו.}}. והוסיף שאינו יכול להבין, איך אפשר כלל לומר אחרת, והרי זו הלכה מפורשת. כאשר הביא א]] השתתף הרב פרצוביץ ב[[התוועדות]] של [[הרבי את ההלכה מהשו"ע]] וכן נכנס ל[[יחידות]] יחד עם רעייתו, והיו שיצאו נגד זה וטענו שהשושהייתה אז מנהלת "ע [[בית יעקב]]"אינו שייך לעניננו כלל", נפגש הרב ב[[שלום דוב וולפאירושלים]] עם אחיינו של ר. במהלך היחידות שוחחו בעניינים תורניים ובעניני [[עבודת ה' נחום, הלא הוא הרה]]. בין הדברים סיפר לרבי ש[[אדמו"ג ר' אליהו פינקל זהריי"לצ]] התארח לפני כארבעים שנה בבית אביו, שאמר לו ולגה"ח הרב שהיה רב ב[[עיירה]] טרוקי ב[[משה הבליןליטא]] שהיה נוכח: והוא זוכר שאת [[אדמו"דודי ר' נחום דגל מאד בעמדתו של הריי"צ]] ליוו שני אברכים. הרבי בענין ארץ ישראל. והוא התפלא על היפוך היוצרות שנוצר בימינו. כי פעם חייך ואמר לו שהוא היה אחד מהם והשני היה מקובל לחשוב שהרבנים הליטאים מביאים הלכה בשו"ע ואילו האדמורי"ם קובעים כך הוא הדין ואינם מביאים מקור, והיום נוצר מצב הפוך, הרבי מליובאוויטש צועק שזו הלכה בהרב [[שו"ע,שניאור זלמן גוראריה]] ובא ראש ישיבה ואומר שאין זה שייך לעניננו ואינו מסביר מדוע". הרבי ביקש ממנו שידפיס את שיעוריו בספר וכן שימסור שיעורים, גם בעת ביקורו בארצות הברית. עם רעייתו דיבר הרבי בקשר לעבודתה.
בשנת [[תשל"ו]] הורה בסיום היחידות יצאו הרב פרצוביץ ורעייתו בהתפעלות מהרבי. הרבנית התבטאה שהרבי יושב בניו יורק אבל יודע פרטי פרטים על מוסדות החינוך בירושלים. לאחר היחידות אמר לתלמידיו: {{ציטוטון|הרבי לערוך כינוס תורה מליובאוויטש הוא אדם גדול בו ישמיעו מדברותיהם גדולי התורהוגאון עצום גם לגבי הדורות הקודמים וכל-שכן לגבי דורנו זה}}. שלוחי הרבי באו להזמין את רבי נחום לכינוס והוא הגיב: אני מסכים לבוא, אך מצב בריאותי לא מאפשר לי. אם התרשמותו מפגישתו עם הרבי יברך אותי בבריאות, אבואהגדיר במשפט קצר מהמקורות: {{הערת שולייםציטוטון|ראה [http://chabad-il.org/hit/hit159.htm שבועון התקשרות גליון קנ[הקב"טה]].בצדיקים שהם מועטין עמד ושתלן בכל דור ודור}}. בנוסף אמר כי הרבי היה נחשב לגאון וצדיק גם בדורות קודמים, אבל הנהגתו מותאמת במיוחד לדורנו.
==תקופת מחלתו==[[קובץ:מכתב נחום פרצוביץ לרבי.JPGלאחר היחידות התעניין הרבי האם אכן הוא מסר שיעורים לפחות שלושה שיעורים בארצות הברית{{הערה|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של הרבי התעניין אצל הרב פרצוביץ אל יעקב משה לייזרסון, מראשי [[הרביישיבת "תורה ודעת"]]. ""לרגל יום הולדתו , שהיה ידידו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"אהרב נחום פרצוביץ. תפלה לשוכן מרומים, שיאריך השי"ת ימי מלך כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש על ממלכתו, ותחזינה עיניו בשוב ה' ציון בב"א. ובזכותו יושפע שפע רב על שומעי לקחו ועל כלל ישראלהרב לייזרסון ענה לרבי ששלושה שיעורים, להושע בכל מילי דמיטב ובגאולה שלימה בב"אמסר. תפלת מ}}. נחום פרצוביץ".]]
בעת לגבי בקשתו של הרבי להדפיס את שיעוריו, לא הגיע הדבר לידי פועל ובעת מחלתו ביקר ב[[ניו יורק]] ונכנס אל [[הרבי]] לבקשת [[ברכה]], כשכבר לא היה יכול לכתוב, הצטער על כך ואמר שכנראה צפה הרבי הורה לו להוציא לאור את שיעוריו בספרים כסגולה ל[[רפואה]] שלימהברוח קדשו שיגיע זמן שלא יוכל לכתוב. לבסוף הוא לא הספיק להוציא את הספרים לאור עולם בחייוגם לחברותא שלו, הרב דוד ברנד, לימים אמר: מספר פעמים "הרבי ביקש ממני להוציא ספר עם השיעורים שלי, וחבל מאד שלא עשיתי זאת"{{הערת שוליים|מפי הגה"ח רבי דוד ברנד שליט"א מירושלים, שהיה תלמידו של הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל זצ"ל ראש ישיבת מיר, ולמד תקופה ארוכה בחברותא עם הרב פרצוביץ.}}. הספרים יצאו לאור לאחר פטירתו בסדרת הספרים "חידושי רבי נחום", ו"שיעורי רבי נחום". הסדרה פופולרית מאוד בקרב בני הישיבות, וספריו נחשבים לספרים המוצלחים ביותר מספרי השיעורים שנמסרו בדור האחרון. שיעוריו משלבים עומק ופשט יחדיו, וזכו להגדרה "עומק הפשט".
באותו ביקור ביקשו הרבי שיאמר שעורים גם בעת ביקורו בארה"ב. אח"כ התעניין אצל הגאון רבי [[יעקב משה לייזרסון]] מראשי ישיבת "תורה ודעת"{{הערת שוליים|שהיה ידידו כאשר התגברה מחלתו של הגרנ"פ.}}הרב פרצוביץ, אם אמר לפחות שלשה שעורים אחר היחידות, וענה שלח לו שכמספר הזה אמנם אמר. כמה שנים אח"כ כשהתגברה מחלתו שלח אליו הרבי מסר שימשיך לומר למסור שעורי תורה , על אף מצב בריאותו הקשה. הגאון התפלא שבדיוק אז היה זה בדיוק לאחר שהרופאים הציעו לו הרופאים שלא יתאמץ ולא ילמד לתלמידים, שיפסיק עם מסירת השיעורים והוא הסתפק בדבר אך לא שאל התלבט על כך אצל . בעקבות הוראתו של הרבי, אכן המשיך במסירות השיעורים. באותה תקופה ביקשו ממנו שימסור שיעור בהלכות בית הבחירה (היה זה ב[[שלושת השבועות]] ועל פי הוראת הרבי, מוספים בלימוד הלכות בית הבחירה). השיב להם הרב פרצוביץ: "מוכן אני לבוא, אך מצב בריאותי אינו מאפשר לי. אם הרבייברך אותי בבריאות, וקיבל ההוראה הקדושה בדיוק בזמןאבוא".
באותה תקופה כשהרב פרצוביץ חיתן את בתו, שלח לו הרבי מכתב ברכה בצירוף תשורה. מידי פעם היה הרבי שולח לו מה"[[כוס של מחלתוברכה]]", [[לקח]] או [[מצה]], הלכו להזמינו לומר שיעור בכינוס להלכות בית הבחירה בשלשת השבועותבאמצעות ידידו הרב לייזרסון. והגאון השיב להם: "מוכן אני לבואאת כל דרישות השלום הללו, אך מצב בריאותי אינו מאפשר ליהיה מקבל הרב פרצוביץ בשמחה ויראת כבוד. אם לקראת יום הולדתו של הרבי יברך אותי בבריאות, אבואביום [[י"א בניסן]] [[תשל".ב]], שלח מכתב ברכה אל הרבי:
כשחיתן את בתו שלח לו {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=מכתב הרב פרצוביץ|תוכן=לרגל יום הולדתו של כ"ק מרן אדמו"ר מכתב שליט"א. תפילה לשוכן מרומים, שיאריך השם-יתברך ימי מלך{{הערה|ראה בהמשך ערך זה, [[ברכהנחום פרצוביץ'#הרבי כמלך המשיח|פיסקה "הרבי כמלך המשיח"]] בצירוף תשורה, והגאון התפעל מאד מתשומת הלב שזכה מהרביהסברו של הרב פרצוביץ' לגבי הביטוי "ימי מלך". }} הרבי היה שולח לו מפעם לפעם "כוס של ברכה"מליובאוויטש על ממלכתו, לעקאח או מצהותחזינה עיניו בשוב ה' ציון במהרה בימינו אמן. ובזכותו יושפע שפע רב על שומעי לקחו ועל כלל ישראל, באמצעות ידידו הרב לייזרסוןלהושע בכל מילי דמיטב ובגאולה שלימה במהרה בימינו אמן. תפילת מ. מדהים היה לראות את ה[[שמחה]] בה קיבל זאת ויראת הכבוד וחרדת הקודש שבה התייחס לזהנחום פרצוביץ.}}
ביום ב[[חודש תשרי]] [[יתשמ"א בניסןב]] נסע תלמיד של הרב פרצוביץ, הרב [[תשל"דוד ברנד]], יחד עם אשתו, אל הרבי. ב[[הושענא רבה]] עברה האשה לקבל [[לקח]] שלח רבי מהרבי והיא אמרה שהיא מבקשת ברכת רפואה שלמה עבור "ר' נחום מכתב אל ". הרבי וזשאל: "ר' נחום טרוקער"?{{הערה|על שם עיירתו "טרוקי".}}. היא ענתה: "כן, ר' נחום מישיבת מיר"ל. אמר לה הרבי: "שמעתי שהוא מרגיש יותר טוב" ובירך אותו ברפואה שלמה ונתן עבורו 'לקח'. כשהם חזרו לארץ הביא הרב ברנד את ה'לקח' לרב פרצוביץ', שבכה מהתרגשות, מאחר ומחמת מחלתו, כבר לא היה יכול לדבר.
===מבקש ברכה מהרבי===[[קובץ::רנ פרצוביץ.jpg|ממוזער|במכתב לי. מ. לייזרסון הרב פרצוביץ מבקש שיזכיר אותו לברכה אצל הרבי.]]במכתב שכתב ר'נחום פרצוביץ לרב יעקב משה לייזרסון מניו יורק. אחר שהוא מאחל לר'"לרגל יום הולדתו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א. תפלה לשוכן מרומיםלייזרסון מזל טוב וברכות לבביות, שיאריך השי"ת ימי מלך מעדכן הר' פרצוביץ אודות פרטי מחלתו ומבקש {{ציטוטון|כשיבקר אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש על ממלכתו, ותחזינה עיניו בשוב ה' ציון בב"איזכיר נא את נחום בן קישא לרפואה שלימה}}. ובזכותו יושפע שפע רב אחר כך הוא עובר לכתוב על שומעי לקחו ועל כלל ישראלעניין לימודי קצר, להושע בכל מילי דמיטב ובגאולה שלימה בב"א. תפלת מ. נחום פרצוביץ"וחותם בברכות חמות.
באותה שנה קיבל הרב לייזרסון בערב פסח מצה מהרבי עבור ===שלימות הארץ===הרב פרצוביץהיה מתעניין בחידושי התורה ב[[נגלה]] וב[[חסידות]] שאמר הרבי ב[[שיחות]]יו והיה מפליא בגאונותו וישרות סבורותיו העמוקות של הרבי. הוא ביקש מהרה"ח ר' היה חשוב לו להתעדכן לגבי חוות דעתו של הרבי, אודות הענינים העומדים על הפרק בחיי היהדות וארץ ישראל. על דעתו של הרבי בנושא [[יוסף יצחק הבליןמסירת שטחים]]אמר פעם, שוודאי שהדבר אסור מטעם ההלכה אותה מצטט הרבי{{הערת שולייםהערה|מנהל ספריית חבאורח חיים סימן שכ"ט ס"ד בירושלים.ו}} שנסע אז לארה"ק, להעביר לר' נחום את המצה שהרבי נתן עבורו. כשקיים הרב הבלין את השליחות אמר לו ר' נחום דברי הסבר על מה שכתב לרבי במכתב ברכתו את המילים "ימי מלך": "מדברים אם הרבי מליובאוויטש הוא משיח. יש המצדדים בכך ויש השוללים זאת. אני אינני יודעוהוסיף שאינו יכול להבין, אבל ברור לי דבר אחדאיך אפשר כלל לומר אחרת, שאם יש בדורנו אחד המיוחד הראוי להיות משיח, הרי זה הרבי מליובאוויטש. על משיח נאמר שעליו להיות מלך, כלומר שאין די בכך שעליו להיות גדול בתורה וביראה, אלא עליו להיות גם מלך. ובין גדולי ישראל בדורנו, הנה הוא הוא זה שתכונותיו מתאימו להיות מלך ומנהיג"והרי זו הלכה מפורשת.
בחודש [[תשרי]] [[תשמכאשר רבנים מסויימים טענו שאותה הלכה "אינה שייכת לעניינו"א]] בתקופה שהיה חולה, נסע ידידו התפלא הרב ברנד עם אשתו אל הרבי. ב[[הושענא רבה]], כאשר עוברות הנשים לקבל פרצוביץ על היפוך היוצרות שנוצר ואמר: "לעקאחפעם היה מקובל לחשוב שהרבנים הליטאים מביאים הלכה בשולחן ערוך ואילו האדמו" ביקשה הגב' ברנד ברכת רפואה שלימה עבור ר' נחוםרים קובעים את הדין ואינם מביאים מקור. היא אמרה רק "ר' נחום" והרבי שאל: היום נוצר מצב הפוך - הרבי מליובאוויטש צועק שזו הלכה בשולחן ערוך ובא ראש ישיבה ואומר שאין זה שייך לעניננו ואינו מסביר מדוע"ר' נחום טרוקער"?{{הערת שולייםהערה|על שם עיירתו "טרוקי"מפי אחיינו הרב אליהו פינקל שסיפר לרב [[שלום דובער וולפא]] ולרב [[משה הבלין]].}}. היא ענתה "כן, ר' נחוםמישיבת מיר". הרבי שאל אותה מהי השייכות שלך אליו, ואמרה בעלי לומד במיר. אמר לה הרבי"שמעתי שהוא מרגיש יותר טוב" ובירך אותו ברפו"ש ונתן עבורו לעקאח. כשחזרו לארה"ק היה ר' נחום במצב שלא יכול היה לדבר. ר' דוד ברנד הביא לו את הלעקאח שהרבי שלח, ומרוב התרגשות הוא בכה בדמעות שליש.
לאחר שחזר ר' נחום מהרבי אמר===הרבי כמלך המשיח===לו בזה הלשון: בשנת [[תשל"אגיד לך את האמת. אינני יודע אם הרבי מליובאוויטש יהיה משיח או לא. אבל אם יש בדור הזה מי שיכול להיות משיח זהו הליובאוויטשער רבי. אני אומר לך דבר פשוטא]], סברא פשוטה, משיח דארף פירן א מלוכה{{הערת שוליים|תרגום: לאחר שהרב פרצוביץ' חזר מה[[משיחיחידות]] צריך להנהיג אצל [[מלך|מלוכההרבי]].}} ובין הגדולים שאני מכיר אינני רואה מי שיכול להיות מלך חוץ מהליובאוויטשער"{{הערת שוליים|מפי , הוא אמר לתלמידו, הרב [[דוד ברנד.}}.]]:
בי"ח מרחשוון נפטר ונקבר ב[[הר המנוחות]]{{הערת שולייםציטוט|1מרכאות=כן|מקור=|תוכן=אגיד לך את האמת. אינני יודע אם הרבי מליובאוויטש יהיה [http://www[משיח]] או לא.infotravelאבל אם יש בדור הזה מי שיכול להיות משיח זהו הליובאוויטשר רבי.coאני אומר לך דבר פשוט, סברא פשוטה, משיח דארף פירן א מלוכה (=משיח צריך להנהיג מלוכה) ובין הגדולים שאני מכיר אינני רואה מי שיכול להיות מלך חוץ מהליובאוויטשר.il/?CategoryID=959&ArticleID=1403 אינפו טרוול]}}.
בנו הוא דברים דומים אמר גם בשנת [[תשל"ב]], כאשר הרב רפאל לייזרסון קיבל בערב [[פסח]] מצה מהרבי להעבירו לרב פרצוביץ מראשי ישיבת מיר מחבר הספר מנחת רפאל על מסכת בבא מציעא. הרב לייזרסון בקש מהרב [[יוסף יצחק הבלין]], שנסע אז לארץ ישראל, בנו הרב צבי מכהן כר"מ בישיבת מיר ברכפלדשיעביר לרב פרצוביץ' את המצה שהרבי נתן עבורו{{הערה|1='''[http://www.mabtimhe.chabad.comorg/yeshmultimedia/media_cdo/aid/2169736 הודעה חשובה]''' - הרב הבלין מספר את המאורע בראיון לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} אתר בית חב"ד}}.asp?y_idאחרי שהרב הבלין מסר את המצה, הסביר לו הרב פרצוביץ מדוע השתמש בביטוי "ימי מלך" במכתבו אל הרבי לקראת י"א ב[[ניסן]] [[תשל"ב]] (המכתב מצוטט לעיל): {{ציטוט|מרכאות=54כן|מקור=|תוכן=מדברים אם הרבי מליובאוויטש הוא משיח. יש המצדדים בכך ויש השוללים זאת. אני אינני יודע, אבל ברור לי דבר אחד, שאם יש בדורנו אחד המיוחד הראוי להיות משיח, הרי זה הרבי מליובאוויטש. על משיח נאמר שעליו להיות מלך, כלומר שאין די בכך שעליו להיות גדול בתורה וביראה, אלא עליו להיות גם מלך. ובין גדולי ישראל בדורנו, הנה הוא הוא זה שתכונותיו מתאימות להיות מלך ומנהיג.}} בהזדמנות אחרת סיפר הרב [[יוסף יצחק הבלין]] שלאחר י"א ניסן שנת השבעים סיפר לראש ישיבה על כך שהרבי רוצה שיבנו ע"א מוסדות, התבטא הרב פרצוביץ':  {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=|תוכן= כזה דבר יכול לתבוע רק מלך המשיח. }} וחתנו הוא  ==משפחתו==;בניו*הרב צבי פרצוביץ - [[ר"מ]] בישיבת מיר ברכפלד. *הרב רפאל פרצוביץ - מראשי ישיבת מיר ומחבר הספר "מנחת רפאל" על מסכת [[אשר אריאליבבא מציעא]] . ;חתניו*הרב חיים מנדל ברודסקי - ראש ישיבת ישיבה ב[[טורונטו]].*הרב יצחק הלמן - ר"מ בישיבת מיר.*הרב אשר אריאלי - ר"מ בישיבת מיר.
==ספריו==
*'''חידושי רבי נחום''', על מסכתות: [[גיטין]], [[יבמות]], [[בבא קמא]], [[בבא בתרא]].
*'''שיעורי רבי נחום''' על מסכתות [[בבא מציעא]], [[בבא בתרא]] ועוד.  
==מתלמידיו==
* הרב [[משה הבלין]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]], רב העיר [[קריית גת]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]]
 
==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 104-106.
* הרב [[משה יוסף יצחק הבלין]] ראש ישיבת , '''[[תומכי תמימיםהסיפור שלי]]''' גליון 407, רב העיר [[קריית גת]] וחבר [[בית דין רבני חבש"פ צו תשפ"ד]]ג.
==לקריאה נוספתקישורים חיצונים==*[[שלום דובער וולפאhttp://www.kolhalashon.com/New/Ravs.aspx?Lang=Idish&Path=Idish|Yeshivot|Iun|R1424 שיעוריו של הרב נחום פרצוביץ]], '{{שמע}} - אתר 'קול הלשון'*[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2169736 המסר האישי של הרבי לראש ישיבת מיר]''', חלק באתר {{בית חב"ד' עמודים 104-106.}}
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:פרצוביץ' נחום}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
46

עריכות