פסיק רישא – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה|העתקה מהצ"צ ללא עריכה מספקת. חסרים המושגים הבסיסיים בנושא}} | {{לעריכה|העתקה מהצ"צ ללא עריכה מספקת. חסרים המושגים הבסיסיים בנושא}} | ||
{{קשר חב"די}} | |||
'''פסיק רישא''' הוא כלל בהלכות שבת, שגם הפטור של "[[דבר שאינו מתכוון]]" ב[[ל"ט אבות מלאכה|מלאכות שבת]] אינו חל בפעולה שתביא בוודאות לחילול שבת. בפעולה כזו חייבים לדברי הכל. | '''פסיק רישא''' הוא כלל בהלכות שבת, שגם הפטור של "[[דבר שאינו מתכוון]]" ב[[ל"ט אבות מלאכה|מלאכות שבת]] אינו חל בפעולה שתביא בוודאות לחילול שבת. בפעולה כזו חייבים לדברי הכל. | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
נחלקו [[רבי יהודה]] ו[[רבי שמעון]] במקרה של עשיית פעולה בשבת, שעלולה להביא בלי כוונה לעשיית מלאכה. לדוגמא: גרירת ספסל כל הקרקע, שעלולה לעשות חריץ בקרקע (ובכך נעשית [[מלאכת חורש]]). רבי יהודה אוסר גם במקרה של דבר שאינו מתכוון, ורבי שמעון מתיר{{הערה|ביצה כג, ב. שבת מא, ב וש"נ.}}. ונחלקו הראשונים האם רבי יהודה האוסר סובר שחייב מן התורה, או שפטור ואסור רק מדברי סופרים{{הערה|ראה צמח צדק חידושים על הש"ס שבת, פי"ב מ"ב בדעות רש"י ותוס' (וכן כתב הפני יהושע כתובות ה, ב בתוס' ד"ה את"ל בדעת רש"י; ויש להעיר מדברי רש"י שבת קכא, ב ד"ה דילמא). וראה ריטב"א יומא לד, ב ד"ה אמר אביי. ועוד.}} | נחלקו [[רבי יהודה]] ו[[רבי שמעון]] במקרה של עשיית פעולה בשבת, שעלולה להביא בלי כוונה לעשיית מלאכה. לדוגמא: גרירת ספסל כל הקרקע, שעלולה לעשות חריץ בקרקע (ובכך נעשית [[מלאכת חורש]]). רבי יהודה אוסר גם במקרה של דבר שאינו מתכוון, ורבי שמעון מתיר{{הערה|ביצה כג, ב. שבת מא, ב וש"נ.}}. ונחלקו הראשונים האם רבי יהודה האוסר סובר שחייב מן התורה, או שפטור ואסור רק מדברי סופרים{{הערה|ראה צמח צדק חידושים על הש"ס שבת, פי"ב מ"ב בדעות רש"י ותוס' (וכן כתב הפני יהושע כתובות ה, ב בתוס' ד"ה את"ל בדעת רש"י; ויש להעיר מדברי רש"י שבת קכא, ב ד"ה דילמא). וראה ריטב"א יומא לד, ב ד"ה אמר אביי. ועוד.}}. | ||
אמנם, מודה רבי שמעון שבמקרה שהפעולה תביא בוודאות למלאכת שבת (לדוגמא, כאשר הספסל יעשה חריץ בוודאות), חייב עליה: {{ציטוטון|מודה רבי שמעון בפסיק רישא ולא ימות}}{{הערה|שבת עה, א. קג, א. קלג, א. ועוד.}} - "יחתך ראשו ולא ימות?" כוונת הגמרא למקרה הממחיש הגדרה זו: {{ציטוטון|הרי שצריך לראש עוף לצחק בו לקטן וחתך ראשו בשבת, אף על פי שאין סוף מגמתו להריגת העוף בלבד – חייב, שהדבר ידוע שאי אפשר שיחתוך ראש החי ויחיה, אלא המות בא בשבילו}}{{הערה|רמב"ם הלכות שבת פרק א, הלכה ו.}}. | אמנם, מודה רבי שמעון שבמקרה שהפעולה תביא בוודאות למלאכת שבת (לדוגמא, כאשר הספסל יעשה חריץ בוודאות), חייב עליה: {{ציטוטון|מודה רבי שמעון בפסיק רישא ולא ימות}}{{הערה|שבת עה, א. קג, א. קלג, א. ועוד.}} - "יחתך ראשו ולא ימות?" כוונת הגמרא למקרה הממחיש הגדרה זו: {{ציטוטון|הרי שצריך לראש עוף לצחק בו לקטן וחתך ראשו בשבת, אף על פי שאין סוף מגמתו להריגת העוף בלבד – חייב, שהדבר ידוע שאי אפשר שיחתוך ראש החי ויחיה, אלא המות בא בשבילו}}{{הערה|רמב"ם הלכות שבת פרק א, הלכה ו.}}. | ||
| שורה 23: | שורה 24: | ||
על כך מקשה הצמח צדק מהחופר גומא ואינו צריך אלא לעפרה שהפטור הוא משום מלאכה שאינה צריכה לגופה, והלא באופן שאכן מתכוין בפירוש לפעולה הזאת האסורה בשבת -יהיה הוא חייב, ומתרץ דאכן לפי רש"י הפטור באופן כזה הוא משום מקלקל כמו שפירש רש"י במקום. | על כך מקשה הצמח צדק מהחופר גומא ואינו צריך אלא לעפרה שהפטור הוא משום מלאכה שאינה צריכה לגופה, והלא באופן שאכן מתכוין בפירוש לפעולה הזאת האסורה בשבת -יהיה הוא חייב, ומתרץ דאכן לפי רש"י הפטור באופן כזה הוא משום מקלקל כמו שפירש רש"י במקום. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*ראובן שאיוביץ, '''[https://drive.google.com/file/d/1ILJo82o-zim87cJ_cMz9xC47SbZJ-ZTn/view פסיק רישיה ומלאכה שאינה צריכה לגופה והחילוק ביניהם]''', קובץ הערות 'תורת השליחות' יא ניסן תשפ"ד עמוד 50 | |||
{{לט מלאכות}} | {{לט מלאכות}} | ||