פרשת מצורע: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{קשר חב"די}}
'''פרשת מצורע''' היא ה[[פרשה]] החמישית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק י"ד פסוק א' עד פרק ט"ו פסוק ל"ג).
'''פרשת מצורע''' היא ה[[פרשה]] החמישית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק י"ד פסוק א' עד פרק ט"ו פסוק ל"ג).


שורה 20: שורה 19:


*'''שביעי''' - סיום הנושא של [[טהרת המשפחה]] ושאר ההיבטים של טהרה וטומאה בפרשתנו.
*'''שביעי''' - סיום הנושא של [[טהרת המשפחה]] ושאר ההיבטים של טהרה וטומאה בפרשתנו.
==הפרשה בתורת החסידות==


בשיחת שבת פרשת 'מצורע' תשכ"ה, אמר הרבי שאמנם השם 'מצורע' מורה על דבר שלילי, ואכן בדורות הקודמים (הראשונים וכו') לא היו קוראים לה בשמה, וכך נהג הרבי הריי"ץ ,אך בדורנו שקרובים לגאולה האמיתית והשלימה אפשר שיהיה מעין ובדוגמת ה'[[אתהפכא]]' שיהיה ב[[גאולה]], שזה מתבטא בכך שגם הדבר השלילי 'מצורע' הופך לפרשה מן התורה .{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ז' פרשת מצורע וכן לחלק א' פרשת 'מצורע'}}
בשיחת שבת פרשת 'מצורע' תשכ"ה, אמר הרבי שאמנם השם 'מצורע' מורה על דבר שלילי, ואכן בדורות הקודמים (הראשונים וכו') לא היו קוראים לה בשמה, וכך נהג הרבי הריי"ץ ,אך בדורנו שקרובים לגאולה האמיתית והשלימה אפשר שיהיה מעין ובדוגמת ה'[[אתהפכא]]' שיהיה ב[[גאולה]], שזה מתבטא בכך שגם הדבר השלילי 'מצורע' הופך לפרשה מן התורה .{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ז' פרשת מצורע וכן לחלק א' פרשת 'מצורע'}}

גרסה אחרונה מ־21:06, 15 באפריל 2024

פרשת מצורע היא הפרשה החמישית בספר ויקרא (מפרק י"ד פסוק א' עד פרק ט"ו פסוק ל"ג).

בשנים לא מעוברות נקראת פרשה זו יחד עם קודמתה, פרשת תזריע.

הפרשה בקצרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקדמה: פרשה זו היא המשך של הפרשה הקודמת, פרשת תזריע, ושתיהן עוסקות בנגע הצרעת שהוא תוצאה רוחנית של עבירות ובמיוחד אמירת לשון הרע.

  • ראשון - התהליך בו הכהן מעביר את המצורע על מנת להיטהר מצרעתו. עליו להביא שתי ציפורים כאשר האחת נשחטת ואילו השניה משולחת לחפשי ומדם הציפור השחוטה מזים עליו שבע פעמים. לאחר מכן עליו לטבול במקווה.
  • שלישי - התורה נותנת את ההלכות לאדם שנטמא בצרעת ואין באפשרותו מצד מצבו הכלכלי להביא את קרבנות הכפרה. התורה נותנת לעניים אפשרות להביא קרבנות זולים יותר בהתחשב במצבם.
  • רביעי - תיאור סוג חדש של צרעת המופיע בקירות הבתים. במצב כזה יש לנתץ את הקיר הנגוע. רש"י מציין כי התורה אומרת כאן שכאשר יגיעו לארץ תפרוץ צרעת שכזאת, והסיבה לכך היא שהאמוריים שהתגוררו בארץ החביאו בקירות הבתים אוצרות רבים, ולשם כך הביא ה' צרעת שלא הותירה ברירה אלא לנתוץ אותם, ואז לגלות את האוצרות.
  • חמישי - סיום נושא הצרעת וההלכות הקשורות בכך והתחלת נושא הטהרה של גבר ואשה בעקבות הפרשות מסוימות.
  • שישי - הפרשות של גבר הנקראות "זב" וכן מספר הלכות של טהרת המשפחה, אותם צריכים לשמור כל זוג נשוי, הכוללות סט של הוראות ובהן הטבילה במקוה אחת לחודש.
  • שביעי - סיום הנושא של טהרת המשפחה ושאר ההיבטים של טהרה וטומאה בפרשתנו.

הפרשה בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשיחת שבת פרשת 'מצורע' תשכ"ה, אמר הרבי שאמנם השם 'מצורע' מורה על דבר שלילי, ואכן בדורות הקודמים (הראשונים וכו') לא היו קוראים לה בשמה, וכך נהג הרבי הריי"ץ ,אך בדורנו שקרובים לגאולה האמיתית והשלימה אפשר שיהיה מעין ובדוגמת ה'אתהפכא' שיהיה בגאולה, שזה מתבטא בכך שגם הדבר השלילי 'מצורע' הופך לפרשה מן התורה .[1]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ראה לקוטי שיחות חלק ז' פרשת מצורע וכן לחלק א' פרשת 'מצורע'