תלמוד שטיינזלץ: הבדלים בין גרסאות בדף

'''תלמוד שטיינזלץ''' הוא מהדורה של [[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]] בעריכת הרב [[עדין אבן ישראל|עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]]. התלמוד במהדורה זו מנוקד, מפוסק, מחולק לפסקאות, עם תרגום למילים ומותאם במיוחד לכלל העם, הפרויקט זכה לעידודו והכוונתו של [[הרבי]].

בשנת [[תשכ"ה]], בהיותו בן 27, החל הרב [[עדין אבן ישראל]] במפעלו המרכזי: תרגום וביאור ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ל[[עברית]], עבודה שארכה כ־50 שנה. הרב הסביר את הרעיון המארגן שמאחורי המפעל השאפתני:

"מה שאני ניסיתי לעשות הוא להסיר את המחיצה. אני קורא למה שעשיתי 'מורה מיטלטל'. אתה יכול לקחת אותו, לפתוח לבד ולקרוא. אם אני מדבר כל הזמן ואין מי שיקשיב לי, זה לא דיאלוג. לרוב הקהל בישראל התלמוד הוא עולם סגור, נעול. בשביל שיהיה דיאלוג הוא צריך להיות יותר ברור להם".

מלאכת הכתיבה נמשכה שנים רבות מעל למצופה, נקודה שעליה עמד הרב:  

{{ציטוטון|אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן ולא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן ולא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות ווהלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה.}}

מהדורת שטיינזלץ קיבלה הסכמות מגדולי הרבנים, ובהם הרב [[משה פיינשטיין]], הרב [[מאיר מאזוז]], הרב [[זלמן מלמד]] ועוד. הרב פיינשטיין כתב בהסכמתו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בשמחה ראיתי הפירוש החשוב של הרב הגאון מוהר"ר עדין שטיינזלץ שליט"א מעיה"ק ירושלים, על מסכתות ביצה ור"ה... נוסף לעוד כמה חלקים, הם באמת עבודה גדולה, שיכולים להיות לתועלת לא רק לאלו שכבר מורגלים בלמוד הגמרא, ורוצים להעמק יותר, אלא גם לאלו שמתחילים ללמוד, להדריכם בדרכי התורה איך להבין ולהעמיק בים התלמוד.}}  

מטרת הפרוש הוא {{ציטוטון|"לתת מכשיר בידי הרוצים ללמוד את התלמוד ואינם מסתפקים בלימוד שטחי בלבד – להבין את עולם התלמוד ולהכירו קירבה יתרה, גם אם לא היתה להם כמעט כל הכנה מוקדמת. פירוש זה כולל, למעשה, בתוכו את רובה המכריע של הספרות הפרשנית של התלמוד, וכל דבר חשוב שצריך ל"עיקר פשוטו" מצא את מקומו בפירוש זה, בצורה זו או אחרת."}} הפרוש מבוסס על תרגום מילולי של כלל המילים הארמיות בתלמוד, פירוט והרחבה של ההקשרים המקוצרים. ורוב פרושי הפשט.

אחד ממנהיגי הציבור הליטאי שנלחם נגד [[חב"ד]], לא היה שבע רצון מהוצאת תלמוד שטיינזלץ ע"י חסיד חב"ד, וכחלק מהמלחמה מול חב"ד החל לאסור את לימוד זה.

אותו אדם החל לשכנע רבנים נוספים שיחתמו נגד התלמוד. בעת שניסה לשכנע את [[העדה החרדית]] לחתום נגד התלמוד, התנגד לכך אחד מחברי [[העדה החרדית]] ואמר:{{ציטוטון|אין לנו להתערב במחלוקת בין דגל התורה וחב"ד!}}. בסופו של דבר חלק חתמו נגד וחלק לא.

טענות נגד התלמוד היו: יש בו אי דיוקים, ההצמדה של לשון הגמרא אל פירוש בלשון מודרנית יפריע ללומד בעתיד ללמוד גמרא בעצמו, הלומד מקבל את פירוש המפרש ללא התמודדות עם הקשיים שבגמרא - התמודדות המאפשרת להבין את הפרשנויות השונות וכיוצא בזה.

התחושה היא, שנוסף לטענות המוגדרות יש גם טענות פחות מוגדרות. אך אלה לא פחות משמעותיות ביצירת התנגדות למהדורה זו: העובדה שהלימוד במהדורה זו מקל מאוד על התלמיד המתחיל גורמת לתחושה שהלימוד במהדורה זו הוא פחות רציני מאשר לימוד מהגמרות הרגילות, אלה שאינן מפוסקות ואינן מבוארות. לכך מתלווה התחושה שלימוד הגמרא בגמרות הרגילות הוא אתגר, מה שאין כן במהדורה זו. ומכאן לטיעונים בסגנון: שזה טוב ל'בעלי בתים' ולא לתלמידי חכמים, וכן הלאה.

לאחר שתיקן הרב שטיינזלץ את הבעיות בתלמוד רבנים רבים הסירו קריאתם לא ללמוד בתלמוד שטיינזלץ, ביניהם היה הרב [[שמואל וואזנר]].

אך עם השנים זחלו בעקבותיו ובעקבות הדרך החב"דית גם מרכזי הלטאים והקימו כמה מפעלים מתחרים, שהמפורסמים בהם הם ביאור שוטנשטיין ומתיבתא של "עוז והדר", שכולם חיקוי בסגנונות שונים של הרב אבן ישראל, אך הם התקבלו בברכה בעולם הליטאי ונמחקו כל הטענות הישנות על הפרויקט של הרב עדין.

*[https://www.kikar.co.il/371147.html מדוע סרבו העדה לחתום נגד תלמוד שטיינזלץ?]

{{הערות שוליים}}