ראש השנה לחסידות: הבדלים בין גרסאות בדף

→ העריכה הקודמת

ראש השנה לחסידות (עריכה)

גרסה מ־21:47, 10 באפריל 2024

נוספו 4,200 בתים , 10 אפריל

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

ל. ק.

1,755

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:ראש השנה לדא"ח.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|אגרת קודש בגוף יד כתב קודשו של אדמו"ר הרש"ב בה מכנה את י"ט כסלו כ"ראש השנה לדא"ח"]]
-'''ראש השנה לחסידות (ל[[דא"ח]])''' הוא תואר שנתגלה על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ליום [[חג הגאולה י"ט כסלו]] הנחוג מדי שנה לזכר שחרור מייסד [[חסידות חב"ד]], רבי '''[[שניאור זלמן מלאדי]]''' (המכונה "אדמו"ר הזקן"), מהכלא ה[[רוסיה|רוסי]] ביום זה בשנת [[תקנ"ט]] (29 בנובמבר 1798).
+'''[[ראש השנה]] ל[[חסידות]] (ל[[דא"ח]])''' הוא תואר שנתגלה על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ליום [[חג הגאולה י"ט כסלו]] הנחוג מדי שנה לזכר שחרור מייסד [[חסידות חב"ד]], רבי [[שניאור זלמן מלאדי]] (המכונה "אדמו"ר הזקן"), מהכלא ה[[רוסיה|רוסי]] ביום זה בשנת [[תקנ"ט]] (29 בנובמבר 1798).
 ==מקור הביטוי==
-מקור הביטוי הוא מאגרת קודש מאת [[אדמו"ר הרש"ב]] משנת [[תרס"ב]], בה מבאר הרבי את מעלת חג הגאולה [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] ועניינו כראש השנה ל[[דא"ח]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] כינה את אגרת קדש זו בשם '''"מאמר ראש השנה של חסידות"'''{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15688&st=&pgnum=26 הרצאה ע"ד האגרת בהקדמת קונטרס ומעין עמ' 24].}}.
+מקור הביטוי הוא מאגרת קודש מאת [[אדמו"ר הרש"ב]] משנת [[תרס"ב]], בה מבאר הרבי את מעלת חג הגאולה [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] ועניינו כראש השנה ל[[דא"ח]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] כינה את אגרת קודש זו בשם '''"מאמר ראש השנה של חסידות"'''{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15688&st=&pgnum=26 הרצאה ע"ד האגרת בהקדמת קונטרס ומעין עמ' 24].}}.
 האגרת הוקראה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] במעמד החגיגה המרכזית של י"ט כסלו בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ופעלה רושם אדיר. לאחר מכן נעתקה באלפי העתקות ונשלחה לכל מקומות מושבות החסידים. בהמשך נדפסה כהקדמה ל[[לוח היום יום]] על ידי [[הרבי]].
 ===נוסח אגרת הקודש===
-{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=האגרת נדפסה בקונטרס ומעין ע' 17. "היום יום" בתחלתו. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"א ע' רנט|תוכן=ב"ה. יום ד' ט"ז כסלו תרס"ב לפ"ק, מאסקאוו.
+{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=נדפס בקונטרס ומעין ע' 17. "היום יום" בתחלתו. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"א עמ' רנט|תוכן=ב"ה. יום ד' ט"ז כסלו תרס"ב לפ"ק, מאסקאוו.
-בני שי', תתאספו בי"ט כסלו הבאה עלינו לטובה, הלומדים וראשיהם ומוריהם ומשגיחיהם ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשינו ואור וחיות נפשינו ניתן לנו, היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח אשר הנחילנו אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע זי"ע, והיא היא תורת הבעל שם טוב ז"ל.
+בני שי', תתאספו בי"ט כסלו הבאה עלינו לטובה, הלומדים וראשיהם ומוריהם ומשגיחיהם ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשינו ואור וחיות נפשינו ניתן לנו, וקרוב הדבר אשר היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח אשר הנחילנו אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע זי"ע, והיא היא תורת הבעל שם טוב ז"ל.
 זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי אור פנימיות תורתנו הקדושה, אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבינו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבינו, שיאיר נפשינו באור פנימיות תורתו יתברך.
@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 ואכן במעמד החגיגה המרכזית של י"ט כסלו שנערכה באולם הגדול ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים שבליובאוויטש]], עלה אדמו"ר הריי"צ שכיהן אז כמנהל פועל של הישיבה על בימת המשגיחים, ועמו שני המשגיחים של נגלה ושל דא"ח, כל הנמצאים באולם נעמדו והרבי החל להקריא את המכתב מילה במילה.
-האגרת פעלה באותו מעמד רושם אדיר. לאחר מכן נעתקה באלפי העתקות ונשלחה לכל מקומות מושבות ההחסידים{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15688&st=&pgnum=16 קונטרס ומעין], בהקדמה, עמ' 14 ואילך, והרצאה ע"ד אגרת הקודש בעמ' 24 ואילך.}}.
+האגרת פעלה באותו מעמד רושם אדיר. לאחר מכן נעתקה באלפי העתקות{{הערה|על ידי ר' [[שמואל סופר]] וסופרים נוספים בליובאוויטש.}} ונשלחה לכל מקומות מושבות ההחסידים{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15688&st=&pgnum=16 קונטרס ומעין], בהקדמה, עמ' 14 ואילך, והרצאה ע"ד אגרת הקודש בעמ' 24 ואילך.}}.
 ==בעקבות אגרת הקודש==
-מאז הגילוי הגדול של חודש כסלו תרס"ב, החלו החסידים לכנות את י"ט כסלו בשם "ראש השנה לחסידות". בשנים מאוחרות יותר נקבע הנוסח המסורתי לי"ט כסלו: '''"גוט יום-טוב. לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו"'''. גם לוח השנה החסידית "[[היום יום]]" מתחיל ומסתיים בי"ט כסלו. הסיבה לכך, כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] "על יסוד אגרת הקודש של הוד אאמו"ר אודות חג החגים שהוא ראש השנה  לתורת חסידות חב"ד". (ובצילום כתי"ק של "היום יום" ניתן להבחין כי הרבי מלך המשיח חתם את החוברת בברכת "גוט יום טוב", ואדמו"ר הריי"צ הוסיף בכתב יד קודשו "לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות").
+מאז הגילוי הגדול של חודש כסלו תרס"ב, החלו החסידים לכנות את י"ט כסלו בשם "ראש השנה לחסידות". בשנים מאוחרות יותר נקבע הנוסח המסורתי לי"ט כסלו: '''"גוט יום-טוב. לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו"'''. גם לוח השנה החסידית "[[היום יום]]" מתחיל ומסתיים בי"ט כסלו. הסיבה לכך, כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] "על יסוד אגרת הקודש של הוד אאמו"ר אודות חג החגים שהוא ראש השנה לתורת חסידות חב"ד". (ובצילום כתי"ק של "היום יום" ניתן להבחין כי הרבי מלך המשיח חתם את החוברת בברכת "גוט יום טוב", ואדמו"ר הריי"צ הוסיף בכתב יד קודשו "לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות").
+בנוסח האגרת כפי שנדפסה על ידי הרבי בהקדמת היום יום וכן בהעתקות של אדמו"ר הריי"צ הושמטו המילים "וקרוב הדבר" שכתב אדמו"ר הרש"ב באגרת ש"וקרוב הדבר אשר היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח".
+באותה שנה - תרס"ב, לאחר י"ט כסלו, כאשר החסידים במקומות מושבותם נודע להם ממכתבו של אדמו"ר הרש"ב בו הוא עושה את י"ט כסלו לראש השנה החסידי, חסידים רבים חשו צורך לחגוג את י"ט כסלו מחדש.
+כאשר החסידים שהתגוררו ב[[בריסק]] קיבלו את מכתבו של אדמו"ר הרש"ב – היה בדעתם לקבוע את יום השמחה – כתשלומין לי"ט כסלו שכבר עבר – ב[[פורים קטן]]. כאשר ר' [[חיים מבריסק]] שמע על כך, אמר: "אין מערבין שמחה ובשמחה, וראוי הוא יום טוב של י"ט כסלו לקבוע ברכה בפני עצמו".
-כאשר החסידים שהתגוררו ב[[בריסק]] קיבלו את מכתבו של אדמו"ר הרש"ב בו הוא עושה את י"ט כסלו לראש השנה החסידי – היה בדעתם לקבוע את יום השמחה – כתשלומין לי"ט כסלו שכבר עבר – ב[[פורים קטן]]. כאשר ר' [[חיים מבריסק]] שמע על כך, אמר: "אין מערבין שמחה ובשמחה, וראוי הוא יום טוב של י"ט כסלו לקבוע ברכה בפני עצמו".
+ואילו החסידים ב[[קרמנצ'וג]] קבעו שלושה ימים של שמחה (ט"ז, י"ז וי"ח שבט) וגם הרבנים המשתייכים לחסידי פולין, כמו רבי ישראל יעקב והרב טרשצ'נסקי, רקדו בלא בגד העליון. ואמרו: חב"ד ברוך-השם חיה. יתן ה' שגם חג"ת – כלומר, חסידי פולין - יחיו"...
-ואילו החסידים ב[[קרמנצ'וג]] קבעו שלושה ימים של שמחה (ט"ז, י"ז וי"ח שבט) וגם הרבנים המשתייכים לחסידי פולין, כמו רבי ישראל יעקב והרב טרשצ'נסקי, רקדו בלא בגדל העליון. ואמרו: חב"ד ברוך-השם חיה. יתן ה' שגם חג"ת – כלומר, חסידי פולין - יחיו"...
 החסידים ב[[וילנא]] ערכו סעודה גדולה מיד כאשר הגיע לידיהם מכתבו של הרבי. אחד מרבני וילנא ששמע על הסעודה שעורכים החסידים ועל כך שהם מתייחסים לי"ט כסלו כאל ראש השנה – מיהר לספר זאת לגאון הרב [[חיים עוזר גרודזנסקי]], ומילא פיו שחוק באמרו כי במשנה נזכרו רק ארבעה ראשי שנים, ואילו אצל החסידים הם חמישה. השיב הגאון לאותו מלהג שלמרות שהיה חבר הבית-דין ונחשב בין גדולי הרבנים, אבל הנהיג כמה קוּלוֹת בסדר ד[[בה"ב]] ו[[יום כיפור קטן]] ועוד בענייני הנהגה, מה שהגאון ר' חיים עוזר הצטער על זה, וכשסיפר לו על אודות האגרת דר"ה של חסידות השיב הגאון ר' חיים עוזר: "בא זיי קומט צו און בא אונז ווערט ווייניקער" (=אצלם נוסף עוד, ואצלנו פוחת){{הערה|קונטרס ומעין, בהקדמה, עמ' 25.}}.
@@ שורה 38: / שורה 42: @@
 בשיחת ליל כ' כסלו [[תרצ"ב]], במלאת שלושים שנה לכתיבת אגרת הקודש של אדמו"ר הרש"ב, דיבר אדמו"ר הריי"צ על מהותה של האיגרת שהיא מ"גילויי האהבה הפנימית של הוד כ"ק אאמו"ר.. אל תלמידי ישיבת תומכי תמימים ואל אנ"ש" ואמר שכפי המבואר בתורת החסידות שבראש השנה כל רגע הוא יקר, כי הרי זה ה"ראש" של השנה, ביום זה נערך הדין ומשפט על כל השנה ועל ההשפעה הכללית של כל השנה. כך היום - י"ט כסלו - הוא ראש השנה של חסידות וחסידים.. יום טוב נצחי".
-[[הרבי מלך המשיח]] ביאר בשיחותיו עניינים רבים מתוך אגרת קודש זו. כמו כן ביאר את משמעות התאריך שהאגרת נושאת - [[ט"ז כסלו]], החל בחציו השני של החודש בו אור הלבנה פוחת והולך משום שמתקרבת אל המאור, השמש, להיות כמותה, חיבור עליונים ותחתונים שזה עניינה של תורת החסידות.
+[[הרבי מלך המשיח]] ביאר בשיחותיו עניינים רבים מתוך אגרת קודש זו. כמו כן ביאר את משמעות התאריך שהאגרת נושאת - [[ט"ז כסלו]], החל בחציו השני של החודש בו אור הלבנה פוחת והולך משום שמתקרבת אל המאור, השמש, להיות כמותה, חיבור עליונים ותחתונים שזה עניינה של תורת החסידות{{הערה|שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב. ובהערה 106 בשיחה התייחס הרבי לכך ש"בשנה זו מלאו תשעים שנה להכרזה שי"ט כסלו הוא ראש השנה לתורת החסידות, שמאז ניתוסף "שטורעם" מיוחד בהפצת המעיינות חוצה ע"י "חיילי בית דוד" שלוחמים "מלחמת בית דוד" ומנצחים את אלה "אשר חרפו עקבות משיחך" (כדברי כ"ק אדנ"ע בהשיחה הידועה) – כפי שכבר נעשה בשלימות בסיומה של שנת הפ"ט שמסיימים מזמור פ"ט (בגימט' פדה) בתהלים באופן ד"ברוך ה' לעולם אמן ואמן", ועתה נמצאים בשנת הצדי"ק, הקשורה עם ביאת משיח צדקנו ובנין ביהמ"ק השלישי.."}}.
 ==הכנה לראש השנה לחסידות==
-[[אדמו"ר הריי"צ]] דיבר{{הערה|שם=י"ט כסלו תש"ד}} על כך שבהיות שי"ט כסלו הוא ראש השנה לחסידות, לא יכול להיות [[ראש השנה]] לפני שקודם לכן יהיה [[ערב ראש השנה]] ולפני כן את ימי הסליחות ולפני ימי הסליחות את [[חודש אלול]] "[[אני לדודי ודודי לי]]", ובפרט את י"ב הימים שלפני ראש השנה שהם כנגד י"ב החדשים של השנה החולפת שבכל יום מי"ב ימים אלו צריך לערוך דין וחשבון על החודש של חדשי השנה המכוון לאותו יום.
+[[אדמו"ר הריי"צ]] דיבר{{הערה|שם=י"ט כסלו תש"ד}} על כך שבהיות שי"ט כסלו הוא ראש השנה לחסידות, לא יכול להיות [[ראש השנה]] לפני שקודם לכן יהיה [[ערב ראש השנה]] ולפני כן את [[ימי הסליחות]] ולפני כן את [[חודש אלול]] "[[אני לדודי ודודי לי]]", ובפרט את י"ב הימים שלפני ראש השנה שהם כנגד י"ב החודשים של השנה החולפת שבכל יום מי"ב ימים אלו צריך לערוך דין וחשבון על החודש של חודשי השנה המכוון לאותו יום.
 כך גם בי"ט כסלו ראש השנה לחסידות ישנו הערב ראש השנה וכו' וכן את י"ב הימים שבהם לומדים את השיעורים היומיים בספר התניא ובהם את אגרת הקדש "[[קונטרס אחרון - פרק ט'|הוכח תוכיח]]".
@@ שורה 62: / שורה 66: @@
 כמו כן הוא בנוגע למתן תורה דפנימיות התורה (בי"ט כסלו), שאף שגם לפני זה היתה התגלות פנימיות התורה (על ידי ה[[רשב"י]] וה[[אריז"ל]], ואחר כך על ידי ה[[בעש"ט]] וה[[מגיד ממזריטש]], וגם על ידי אדמו"ר הזקן לפני המאסר והגאולה), נתחדש בגאולה של י"ט כסלו שנתגלה העצם של פנימיות התורה, על ידי זה שבא בהתלבשות בהשגה בשכל האדם למטה ובריבוי ובהפלגה.
-ביטוי זה הוא בנוסף לכך שאדמו"ר הרש"ב כותב באחד ממאמריו ש"בשבועות היה מתן תורה דתורה הנגלית ול"ג בעומר הוא מתן תורה דתורת הנסתר"{{הערה|המשך תרס"ו עמ' רפט. וכפי שמבאר זאת הרבי שי"ט כסלו הוא ע"ד מ"ת דלוחות השניות (ביוהכ"פ), לאחרי הקטרוג על מ"ת דפנימיות התורה בל"ג בעומר.}}.
+הרבי העיר בנוגע לשייכות של מתן תורה לראש השנה – שבתפלת מוסף של ראש השנה (בפסוקי שופרות) מזכירים את השופר של מתן תורה{{הערה|שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב הערה 34.}}.
+ביטוי זה הוא בנוסף לכך שאדמו"ר הרש"ב כותב באחד ממאמריו ש"ב[[שבועות]] היה מתן תורה דתורה הנגלית ו[[ל"ג בעומר]] הוא מתן תורה דתורת הנסתר"{{הערה|המשך תרס"ו עמ' רפט. וכפי שמבאר זאת הרבי שי"ט כסלו הוא ע"ד מ"ת דלוחות השניות (ביוהכ"פ), לאחרי הקטרוג על מ"ת דפנימיות התורה בל"ג בעומר.}}.
+===כמו יום הכיפורים===
+בהתוועדות י"ט כסלו תרפ"ט, בשבע ברכות של הרבי, אמר אחד החסידים בשם החסיד הישיש ר' נחום מראדמיסעל ששמע מחותנו ר' זלמן בנו של ר' [[מאיר רפאל'ס]] ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר: "הקדשתי את יום י"ט כסלו כמו [[יום הכיפורים]], שכל מה שיהודי יבקש תתקבל בקשתו". אדמו"ר הריי"צ הסכים עם האמרה וחזר עליה כמה פעמים במשך ההתוועדות{{הערה|שיחת י"ט כסלו תרפ"ט.}}.
+===חג החגים===
+י"ט כסלו נקרא בפי רבותינו נשיאנו "חג החגים"{{הערה|אגרת אדמו"ר הריי"צ מה' טבת תרח"צ (אג"ק שלו ח"ד אגרת תתקסז) "חג החגים י"ט כסלו". ובאגרת כ' כסלו תש"ג (ח"ז אגרת א'תתצ) "חג החגים י"ט כסלו שהוא ראש השנה לתורת החסידות חב"ד". ועוד.}}. לכמה ששאלו על ביטוי זה, ביאר הרבי באריכות, שחגים בכלל עניינם שמחה על הקשר בין יהודי לה', שזהו אחד היסודות של תורת החסידות ולכן י"ט כסלו מגלה את הנקודה האמצעית של כל החגים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7191.htm אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'קצא] וב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3202.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'רב] נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1DtnuW8mD5doNYoiQc49PgDxj5R-fBJ74/view?usp=drivesdk הוספות ללקוטי שיחות חלק ה' ע' 436 ואילך].}}.
+עוד ביאר הרבי בטעם קריאתו "חג החגים" – להיותו באין-ערוך לכל החגים הקשורים עם מתן תורה. שהמעלה המיוחדת של י"ט כסלו - שבו מתחילה ההתגלות של תורתו של משיח, טעמי תורה, "תורה חדשה מאתי תצא", באין-ערוך להתגלות שהיתה במתן-תורה, כמאמר חז"ל "התורה שאדם למד בעולם הזה הבל הוא לפני תורתו של משיח"{{הערה|שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב ושם הערה 53.}}.
+{{י"ט כסלו}}
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 70: / שורה 86: @@
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]]
+[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש כסלו]]
 [[קטגוריה:מושגי יסוד]]
+[[קטגוריה:י"ט כסלו]]