ראש השנה לחסידות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (19 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ראש השנה | [[קובץ:ראש השנה לדא"ח.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|אגרת קודש בגוף יד כתב קודשו של אדמו"ר הרש"ב בה מכנה את י"ט כסלו כ"ראש השנה לדא"ח"]] | ||
'''[[ראש השנה]] ל[[חסידות]] (ל[[דא"ח]])''' הוא תואר שנתגלה על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ליום [[חג הגאולה י"ט כסלו]] הנחוג מדי שנה לזכר שחרור מייסד [[חסידות חב"ד]], רבי [[שניאור זלמן מלאדי]] (המכונה "אדמו"ר הזקן"), מהכלא ה[[רוסיה|רוסי]] ביום זה בשנת [[תקנ"ט]] (29 בנובמבר 1798). | |||
==מקור הביטוי== | |||
מקור הביטוי הוא מאגרת קודש מאת [[אדמו"ר הרש"ב]] משנת [[תרס"ב]], בה מבאר הרבי את מעלת חג הגאולה [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] ועניינו כראש השנה ל[[דא"ח]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] כינה את אגרת קודש זו בשם '''"מאמר ראש השנה של חסידות"'''{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15688&st=&pgnum=26 הרצאה ע"ד האגרת בהקדמת קונטרס ומעין עמ' 24].}}. | |||
האגרת הוקראה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] במעמד החגיגה המרכזית של י"ט כסלו בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ופעלה רושם אדיר. לאחר מכן נעתקה באלפי העתקות ונשלחה לכל מקומות מושבות החסידים. בהמשך נדפסה כהקדמה ל[[לוח היום יום]] על ידי [[הרבי]]. | |||
[[ | ===נוסח אגרת הקודש=== | ||
[[ | {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=נדפס בקונטרס ומעין ע' 17. "היום יום" בתחלתו. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"א עמ' רנט|תוכן=ב"ה. יום ד' ט"ז כסלו תרס"ב לפ"ק, מאסקאוו. | ||
בני שי', תתאספו בי"ט כסלו הבאה עלינו לטובה, הלומדים וראשיהם ומוריהם ומשגיחיהם ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשינו ואור וחיות נפשינו ניתן לנו, וקרוב הדבר אשר היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח אשר הנחילנו אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע זי"ע, והיא היא תורת הבעל שם טוב ז"ל. | |||
זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי אור פנימיות תורתנו הקדושה, אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבינו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבינו, שיאיר נפשינו באור פנימיות תורתו יתברך. | |||
ממעמקים קראתיך הוי', להמשיך בחינת עומק ופנימיות תורת הוי' ומצוות הוי' מבחינת פנימיות ועצמיות אור אין סוף ברוך הוא שיאר בפנימיות נפשינו, אשר כל עצמותינו (ר"ל כל מציאותינו, העצם וההתפשטות כו') יהיו אליו יתברך לבד, לגרש מאתנו כל מדה רעה ומגונה מהמדות הטבעיים, כי אם כל עשיותינו וענינינו (הן בעבודה היינו תפילה ותורה ומצוות, והן בעניני העולם המוכרחים לקיום הגוף) יהיו בכוונה אמיתית לשם שמים אשר חפץ ה' כו'. והשי"ת אב הרחמים ירחם עלינו וינחנו בדרך הטובה והישרה ישר יחזו פנימו כו'.}} | |||
===רקע וסקירה=== | |||
בחודש [[כסלו]] שנת [[תרס"ב]] נסע [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[מוסקבה]] במסגרת עסקנותו הציבורית, והיה חשש כבד כי הוא יאריך את שהותו עד לאחר [[י"ט כסלו]]. הידיעה הזאת הסבה צער רב לחסידים היות ושנה קודם לכן גם לא היה אדמו"ר הרש"ב בביתו ב[[ליובאוויטש]] וכולם קיוו שההתוועדות בשנה זו תהיה גם תמורה לשנה שעברה. | |||
אך אדמו"ר הרש"ב לא שכח את צאן מרעיתו, וכאשר היה ברור כי בי"ט כסלו לא ישהה עם עדת החסידים בליובאוויטש - שלח אגרת קודש מיוחדת לקהל החסידים, בה הוא מבאר את פרשת החג הקדוש. | |||
הידיעה על האגרת הפיחה רוח חיים בקרב תלמידי התמימים והאורחים החשובים, וכך מתאר זאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ברשימותיו (במבוא ל[[קונטרס ומעין]]): "הידיעה מקבלת אגרת הקודש ואשר בה מדובר אודות פרשת החג ועניינו, הגביה רוח כל .. ובתשוקה גדולה חיכו לשעה שיקראו את האגרת, כי לא הראתיה אף להמשגיח על דא"ח.." | |||
ואכן במעמד החגיגה המרכזית של י"ט כסלו שנערכה באולם הגדול ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים שבליובאוויטש]], עלה אדמו"ר הריי"צ שכיהן אז כמנהל פועל של הישיבה על בימת המשגיחים, ועמו שני המשגיחים של נגלה ושל דא"ח, כל הנמצאים באולם נעמדו והרבי החל להקריא את המכתב מילה במילה. | |||
האגרת פעלה באותו מעמד רושם אדיר. לאחר מכן נעתקה באלפי העתקות{{הערה|על ידי ר' [[שמואל סופר]] וסופרים נוספים בליובאוויטש.}} ונשלחה לכל מקומות מושבות ההחסידים{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15688&st=&pgnum=16 קונטרס ומעין], בהקדמה, עמ' 14 ואילך, והרצאה ע"ד אגרת הקודש בעמ' 24 ואילך.}}. | |||
==בעקבות אגרת הקודש== | |||
מאז הגילוי הגדול של חודש כסלו תרס"ב, החלו החסידים לכנות את י"ט כסלו בשם "ראש השנה לחסידות". בשנים מאוחרות יותר נקבע הנוסח המסורתי לי"ט כסלו: '''"גוט יום-טוב. לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו"'''. גם לוח השנה החסידית "[[היום יום]]" מתחיל ומסתיים בי"ט כסלו. הסיבה לכך, כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] "על יסוד אגרת הקודש של הוד אאמו"ר אודות חג החגים שהוא ראש השנה לתורת חסידות חב"ד". (ובצילום כתי"ק של "היום יום" ניתן להבחין כי הרבי מלך המשיח חתם את החוברת בברכת "גוט יום טוב", ואדמו"ר הריי"צ הוסיף בכתב יד קודשו "לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות"). | |||
בנוסח האגרת כפי שנדפסה על ידי הרבי בהקדמת היום יום וכן בהעתקות של אדמו"ר הריי"צ הושמטו המילים "וקרוב הדבר" שכתב אדמו"ר הרש"ב באגרת ש"וקרוב הדבר אשר היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח". | |||
באותה שנה - תרס"ב, לאחר י"ט כסלו, כאשר החסידים במקומות מושבותם נודע להם ממכתבו של אדמו"ר הרש"ב בו הוא עושה את י"ט כסלו לראש השנה החסידי, חסידים רבים חשו צורך לחגוג את י"ט כסלו מחדש. | |||
כאשר החסידים שהתגוררו ב[[בריסק]] קיבלו את מכתבו של אדמו"ר הרש"ב – היה בדעתם לקבוע את יום השמחה – כתשלומין לי"ט כסלו שכבר עבר – ב[[פורים קטן]]. כאשר ר' [[חיים מבריסק]] שמע על כך, אמר: "אין מערבין שמחה ובשמחה, וראוי הוא יום טוב של י"ט כסלו לקבוע ברכה בפני עצמו". | |||
ואילו החסידים ב[[קרמנצ'וג]] קבעו שלושה ימים של שמחה (ט"ז, י"ז וי"ח שבט) וגם הרבנים המשתייכים לחסידי פולין, כמו רבי ישראל יעקב והרב טרשצ'נסקי, רקדו בלא בגד העליון. ואמרו: חב"ד ברוך-השם חיה. יתן ה' שגם חג"ת – כלומר, חסידי פולין - יחיו"... | |||
החסידים ב[[וילנא]] ערכו סעודה גדולה מיד כאשר הגיע לידיהם מכתבו של הרבי. אחד מרבני וילנא ששמע על הסעודה שעורכים החסידים ועל כך שהם מתייחסים לי"ט כסלו כאל ראש השנה – מיהר לספר זאת לגאון הרב [[חיים עוזר גרודזנסקי]], ומילא פיו שחוק באמרו כי במשנה נזכרו רק ארבעה ראשי שנים, ואילו אצל החסידים הם חמישה. השיב הגאון לאותו מלהג שלמרות שהיה חבר הבית-דין ונחשב בין גדולי הרבנים, אבל הנהיג כמה קוּלוֹת בסדר ד[[בה"ב]] ו[[יום כיפור קטן]] ועוד בענייני הנהגה, מה שהגאון ר' חיים עוזר הצטער על זה, וכשסיפר לו על אודות האגרת דר"ה של חסידות השיב הגאון ר' חיים עוזר: "בא זיי קומט צו און בא אונז ווערט ווייניקער" (=אצלם נוסף עוד, ואצלנו פוחת){{הערה|קונטרס ומעין, בהקדמה, עמ' 25.}}. | |||
בשיחת ליל כ' כסלו [[תרצ"ב]], במלאת שלושים שנה לכתיבת אגרת הקודש של אדמו"ר הרש"ב, דיבר אדמו"ר הריי"צ על מהותה של האיגרת שהיא מ"גילויי האהבה הפנימית של הוד כ"ק אאמו"ר.. אל תלמידי ישיבת תומכי תמימים ואל אנ"ש" ואמר שכפי המבואר בתורת החסידות שבראש השנה כל רגע הוא יקר, כי הרי זה ה"ראש" של השנה, ביום זה נערך הדין ומשפט על כל השנה ועל ההשפעה הכללית של כל השנה. כך היום - י"ט כסלו - הוא ראש השנה של חסידות וחסידים.. יום טוב נצחי". | |||
[[הרבי מלך המשיח]] ביאר בשיחותיו עניינים רבים מתוך אגרת קודש זו. כמו כן ביאר את משמעות התאריך שהאגרת נושאת - [[ט"ז כסלו]], החל בחציו השני של החודש בו אור הלבנה פוחת והולך משום שמתקרבת אל המאור, השמש, להיות כמותה, חיבור עליונים ותחתונים שזה עניינה של תורת החסידות{{הערה|שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב. ובהערה 106 בשיחה התייחס הרבי לכך ש"בשנה זו מלאו תשעים שנה להכרזה שי"ט כסלו הוא ראש השנה לתורת החסידות, שמאז ניתוסף "שטורעם" מיוחד בהפצת המעיינות חוצה ע"י "חיילי בית דוד" שלוחמים "מלחמת בית דוד" ומנצחים את אלה "אשר חרפו עקבות משיחך" (כדברי כ"ק אדנ"ע בהשיחה הידועה) – כפי שכבר נעשה בשלימות בסיומה של שנת הפ"ט שמסיימים מזמור פ"ט (בגימט' פדה) בתהלים באופן ד"ברוך ה' לעולם אמן ואמן", ועתה נמצאים בשנת הצדי"ק, הקשורה עם ביאת משיח צדקנו ובנין ביהמ"ק השלישי.."}}. | |||
==הכנה לראש השנה לחסידות== | |||
[[אדמו"ר הריי"צ]] דיבר{{הערה|שם=י"ט כסלו תש"ד}} על כך שבהיות שי"ט כסלו הוא ראש השנה לחסידות, לא יכול להיות [[ראש השנה]] לפני שקודם לכן יהיה [[ערב ראש השנה]] ולפני כן את [[ימי הסליחות]] ולפני כן את [[חודש אלול]] "[[אני לדודי ודודי לי]]", ובפרט את י"ב הימים שלפני ראש השנה שהם כנגד י"ב החודשים של השנה החולפת שבכל יום מי"ב ימים אלו צריך לערוך דין וחשבון על החודש של חודשי השנה המכוון לאותו יום. | |||
כך גם בי"ט כסלו ראש השנה לחסידות ישנו הערב ראש השנה וכו' וכן את י"ב הימים שבהם לומדים את השיעורים היומיים בספר התניא ובהם את אגרת הקדש "[[קונטרס אחרון - פרק ט'|הוכח תוכיח]]". | |||
==ביטויים נוספים== | |||
===שמחת תורה של פנימיות התורה=== | |||
בשיחת י"ט כסלו תש"ד{{הערה|שם=י"ט כסלו תש"ד|ספר השיחות תש"ד עמ' 50.}} התבטא [[אדמו"ר הריי"צ]] בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]], שי"ט כסלו הוא "שמחת תורה דפנימיות התורה". בהיות שבי"ט כסלו מסיימים את מחזור הלימוד בתורה שבכתב של חסידות חב"ד הוא [[ספר התניא]] ומתחילים ללמדו מחדש כב[[שמחת תורה]]. | |||
===מתן תורה של פנימיות התורה=== | |||
[[הרבי]] בשיחותיו התבטא שי"ט כסלו הוא "מתן תורה של פנימיות התורה". | |||
הרבי הסביר{{הערה|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3102409/jewish/-.htm קונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלו - ליקוט משיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א]. סעיף ז.}} שגילוי תורת החסידות ובפרט כפי שנתגלתה לאחרי י"ט כסלו על ידי אדמו"ר הזקן, הוא גילוי אור חדש בתורה, מבחינת [[יחידה]] שבתורה, עד מעצם התורה, שלמעלה מכל ארבע חלקי פרד"ס שבתורה (למעלה גם מלימוד הסוד, נסתר דתורה). | |||
וחידוש זה של תורת החסידות התחיל בעיקר מגאולת אדמו"ר הזקן בי"ט כסלו – כידוע, שאז התחיל עיקר הענין ד"[[יפוצו מעינותיך חוצה]]", וביאור תורת החסידות, שבה מבוארים עומקי סודותיה של פנימיות התורה, בהתלבשות בהבנה והשגה דחכמה בינה ודעת, באופן של "יתפרנסון מיניה" עד שגם בכחו של שכל האנושי להבינם ולהשיגם עד להתאחד עמהם. | |||
ועד כדי כך, שי"ט כסלו הוא "מתן תורה של פנימיות התורה"{{הערה|ראה שיחת י"ט כסלו תרע"ג (ספר השיחות תורת שלום ס"ע 171). ושם, שהוא ע"ד מ"ת דלוחות השניות (ביוהכ"פ), לאחרי הקטרוג על מ"ת דפנימיות התורה בל"ג בעומר (ע"ד לוחות שניות שניתנו לאחרי שבירת לוחות ראשונות, לאחרי מ"ת דלוחות ראשונות בחגה"ש). וראה גם לקוטי לוי"צ שם ע' רה, שישנה מעלה בגילוי פנימיות התורה בחודש כסלו לגבי מ"ת בחודש סיון, שכסלו הוא חודש השלישי מתשרי, שענינו – עבודת התשובה, ע"ד המעלה דלוחות שניות לגבי לוחות הראשונות שלא היו להם קיום. | |||
ויש לומר שזה מתאים להמבואר בשיחת י"ט כסלו תש"ד (ע' 50), שי"ט כסלו הוא שמחת תורה דפנימיות התורה, כי שמח"ת היא השמחה על מ"ת דלוחות השניות ביוהכ"פ (אוה"ת שמע"צ ע' א'תשעט ואילך. המשך וככה תרל"ז פפ"ד. סה"מ תרנ"ט ע' מג. המשך תרס"ו ע' שע. ועוד. סה"מ מלוקט ח"א ע' שסג-ד. וש"נ).}}: כשם שבמתן תורה (של נגלה דתורה) נעשה חידוש עיקרי בתורה, שאף שגם קודם מתן תורה היה ענין התורה (אצל האבות), נתחדש במתן תורה שאז ניתנה עצם התורה למטה באופן של התלבשות בענינים שלמטה (וקיום המצוות בדברים גשמיים). | |||
כמו כן הוא בנוגע למתן תורה דפנימיות התורה (בי"ט כסלו), שאף שגם לפני זה היתה התגלות פנימיות התורה (על ידי ה[[רשב"י]] וה[[אריז"ל]], ואחר כך על ידי ה[[בעש"ט]] וה[[מגיד ממזריטש]], וגם על ידי אדמו"ר הזקן לפני המאסר והגאולה), נתחדש בגאולה של י"ט כסלו שנתגלה העצם של פנימיות התורה, על ידי זה שבא בהתלבשות בהשגה בשכל האדם למטה ובריבוי ובהפלגה. | |||
הרבי העיר בנוגע לשייכות של מתן תורה לראש השנה – שבתפלת מוסף של ראש השנה (בפסוקי שופרות) מזכירים את השופר של מתן תורה{{הערה|שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב הערה 34.}}. | |||
ביטוי זה הוא בנוסף לכך שאדמו"ר הרש"ב כותב באחד ממאמריו ש"ב[[שבועות]] היה מתן תורה דתורה הנגלית ו[[ל"ג בעומר]] הוא מתן תורה דתורת הנסתר"{{הערה|המשך תרס"ו עמ' רפט. וכפי שמבאר זאת הרבי שי"ט כסלו הוא ע"ד מ"ת דלוחות השניות (ביוהכ"פ), לאחרי הקטרוג על מ"ת דפנימיות התורה בל"ג בעומר.}}. | |||
===כמו יום הכיפורים=== | |||
בהתוועדות י"ט כסלו תרפ"ט, בשבע ברכות של הרבי, אמר אחד החסידים בשם החסיד הישיש ר' נחום מראדמיסעל ששמע מחותנו ר' זלמן בנו של ר' [[מאיר רפאל'ס]] ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר: "הקדשתי את יום י"ט כסלו כמו [[יום הכיפורים]], שכל מה שיהודי יבקש תתקבל בקשתו". אדמו"ר הריי"צ הסכים עם האמרה וחזר עליה כמה פעמים במשך ההתוועדות{{הערה|שיחת י"ט כסלו תרפ"ט.}}. | |||
===חג החגים=== | |||
י"ט כסלו נקרא בפי רבותינו נשיאנו "חג החגים"{{הערה|אגרת אדמו"ר הריי"צ מה' טבת תרח"צ (אג"ק שלו ח"ד אגרת תתקסז) "חג החגים י"ט כסלו". ובאגרת כ' כסלו תש"ג (ח"ז אגרת א'תתצ) "חג החגים י"ט כסלו שהוא ראש השנה לתורת החסידות חב"ד". ועוד.}}. לכמה ששאלו על ביטוי זה, ביאר הרבי באריכות, שחגים בכלל עניינם שמחה על הקשר בין יהודי לה', שזהו אחד היסודות של תורת החסידות ולכן י"ט כסלו מגלה את הנקודה האמצעית של כל החגים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7191.htm אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'קצא] וב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3202.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'רב] נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1DtnuW8mD5doNYoiQc49PgDxj5R-fBJ74/view?usp=drivesdk הוספות ללקוטי שיחות חלק ה' ע' 436 ואילך].}}. | |||
עוד ביאר הרבי בטעם קריאתו "חג החגים" – להיותו באין-ערוך לכל החגים הקשורים עם מתן תורה. שהמעלה המיוחדת של י"ט כסלו - שבו מתחילה ההתגלות של תורתו של משיח, טעמי תורה, "תורה חדשה מאתי תצא", באין-ערוך להתגלות שהיתה במתן-תורה, כמאמר חז"ל "התורה שאדם למד בעולם הזה הבל הוא לפני תורתו של משיח"{{הערה|שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב ושם הערה 53.}}. | |||
{{י"ט כסלו}} | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1581 ראש השנה לחסידות]''' תיאור מרגש מהתוועדות י"ט כסלו תרס"ב, בו נתגלה לראשונה כי י"ט כסלו הוא "ראש השנה לחסידות" {{חב"ד בישראל|}} | |||
*'''[https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/65498_he_1.pdf&ved=2ahUKEwjNptqwtYX0AhV5ppUCHQWpCrkQFnoECCIQAQ&usg=AOvVaw0R7SuWVThFnwHpvK8nwgxD קובץ ראש השנה לחסידות]''' בהוצאת [[וועד חיילי בית דוד]] תשע"ב {{PDF|}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]] | |||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש כסלו]] | |||
[[קטגוריה:מושגי יסוד]] | |||
[[קטגוריה:י"ט כסלו]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:47, 10 באפריל 2024
ראש השנה לחסידות (לדא"ח) הוא תואר שנתגלה על ידי אדמו"ר הרש"ב ליום חג הגאולה י"ט כסלו הנחוג מדי שנה לזכר שחרור מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (המכונה "אדמו"ר הזקן"), מהכלא הרוסי ביום זה בשנת תקנ"ט (29 בנובמבר 1798).
מקור הביטוי[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקור הביטוי הוא מאגרת קודש מאת אדמו"ר הרש"ב משנת תרס"ב, בה מבאר הרבי את מעלת חג הגאולה י"ט כסלו ועניינו כראש השנה לדא"ח. אדמו"ר הריי"צ כינה את אגרת קודש זו בשם "מאמר ראש השנה של חסידות"[1].
האגרת הוקראה על ידי אדמו"ר הריי"צ במעמד החגיגה המרכזית של י"ט כסלו בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ופעלה רושם אדיר. לאחר מכן נעתקה באלפי העתקות ונשלחה לכל מקומות מושבות החסידים. בהמשך נדפסה כהקדמה ללוח היום יום על ידי הרבי.
נוסח אגרת הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
ב"ה. יום ד' ט"ז כסלו תרס"ב לפ"ק, מאסקאוו.
בני שי', תתאספו בי"ט כסלו הבאה עלינו לטובה, הלומדים וראשיהם ומוריהם ומשגיחיהם ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשינו ואור וחיות נפשינו ניתן לנו, וקרוב הדבר אשר היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח אשר הנחילנו אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע זי"ע, והיא היא תורת הבעל שם טוב ז"ל.
זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי אור פנימיות תורתנו הקדושה, אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבינו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבינו, שיאיר נפשינו באור פנימיות תורתו יתברך.
ממעמקים קראתיך הוי', להמשיך בחינת עומק ופנימיות תורת הוי' ומצוות הוי' מבחינת פנימיות ועצמיות אור אין סוף ברוך הוא שיאר בפנימיות נפשינו, אשר כל עצמותינו (ר"ל כל מציאותינו, העצם וההתפשטות כו') יהיו אליו יתברך לבד, לגרש מאתנו כל מדה רעה ומגונה מהמדות הטבעיים, כי אם כל עשיותינו וענינינו (הן בעבודה היינו תפילה ותורה ומצוות, והן בעניני העולם המוכרחים לקיום הגוף) יהיו בכוונה אמיתית לשם שמים אשר חפץ ה' כו'. והשי"ת אב הרחמים ירחם עלינו וינחנו בדרך הטובה והישרה ישר יחזו פנימו כו'.
— נדפס בקונטרס ומעין ע' 17. "היום יום" בתחלתו. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"א עמ' רנט
רקע וסקירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש כסלו שנת תרס"ב נסע אדמו"ר הרש"ב למוסקבה במסגרת עסקנותו הציבורית, והיה חשש כבד כי הוא יאריך את שהותו עד לאחר י"ט כסלו. הידיעה הזאת הסבה צער רב לחסידים היות ושנה קודם לכן גם לא היה אדמו"ר הרש"ב בביתו בליובאוויטש וכולם קיוו שההתוועדות בשנה זו תהיה גם תמורה לשנה שעברה.
אך אדמו"ר הרש"ב לא שכח את צאן מרעיתו, וכאשר היה ברור כי בי"ט כסלו לא ישהה עם עדת החסידים בליובאוויטש - שלח אגרת קודש מיוחדת לקהל החסידים, בה הוא מבאר את פרשת החג הקדוש.
הידיעה על האגרת הפיחה רוח חיים בקרב תלמידי התמימים והאורחים החשובים, וכך מתאר זאת אדמו"ר הריי"צ ברשימותיו (במבוא לקונטרס ומעין): "הידיעה מקבלת אגרת הקודש ואשר בה מדובר אודות פרשת החג ועניינו, הגביה רוח כל .. ובתשוקה גדולה חיכו לשעה שיקראו את האגרת, כי לא הראתיה אף להמשגיח על דא"ח.."
ואכן במעמד החגיגה המרכזית של י"ט כסלו שנערכה באולם הגדול בתומכי תמימים שבליובאוויטש, עלה אדמו"ר הריי"צ שכיהן אז כמנהל פועל של הישיבה על בימת המשגיחים, ועמו שני המשגיחים של נגלה ושל דא"ח, כל הנמצאים באולם נעמדו והרבי החל להקריא את המכתב מילה במילה.
האגרת פעלה באותו מעמד רושם אדיר. לאחר מכן נעתקה באלפי העתקות[2] ונשלחה לכל מקומות מושבות ההחסידים[3].
בעקבות אגרת הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאז הגילוי הגדול של חודש כסלו תרס"ב, החלו החסידים לכנות את י"ט כסלו בשם "ראש השנה לחסידות". בשנים מאוחרות יותר נקבע הנוסח המסורתי לי"ט כסלו: "גוט יום-טוב. לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו". גם לוח השנה החסידית "היום יום" מתחיל ומסתיים בי"ט כסלו. הסיבה לכך, כתב אדמו"ר הריי"צ "על יסוד אגרת הקודש של הוד אאמו"ר אודות חג החגים שהוא ראש השנה לתורת חסידות חב"ד". (ובצילום כתי"ק של "היום יום" ניתן להבחין כי הרבי מלך המשיח חתם את החוברת בברכת "גוט יום טוב", ואדמו"ר הריי"צ הוסיף בכתב יד קודשו "לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות").
בנוסח האגרת כפי שנדפסה על ידי הרבי בהקדמת היום יום וכן בהעתקות של אדמו"ר הריי"צ הושמטו המילים "וקרוב הדבר" שכתב אדמו"ר הרש"ב באגרת ש"וקרוב הדבר אשר היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח".
באותה שנה - תרס"ב, לאחר י"ט כסלו, כאשר החסידים במקומות מושבותם נודע להם ממכתבו של אדמו"ר הרש"ב בו הוא עושה את י"ט כסלו לראש השנה החסידי, חסידים רבים חשו צורך לחגוג את י"ט כסלו מחדש.
כאשר החסידים שהתגוררו בבריסק קיבלו את מכתבו של אדמו"ר הרש"ב – היה בדעתם לקבוע את יום השמחה – כתשלומין לי"ט כסלו שכבר עבר – בפורים קטן. כאשר ר' חיים מבריסק שמע על כך, אמר: "אין מערבין שמחה ובשמחה, וראוי הוא יום טוב של י"ט כסלו לקבוע ברכה בפני עצמו".
ואילו החסידים בקרמנצ'וג קבעו שלושה ימים של שמחה (ט"ז, י"ז וי"ח שבט) וגם הרבנים המשתייכים לחסידי פולין, כמו רבי ישראל יעקב והרב טרשצ'נסקי, רקדו בלא בגד העליון. ואמרו: חב"ד ברוך-השם חיה. יתן ה' שגם חג"ת – כלומר, חסידי פולין - יחיו"...
החסידים בוילנא ערכו סעודה גדולה מיד כאשר הגיע לידיהם מכתבו של הרבי. אחד מרבני וילנא ששמע על הסעודה שעורכים החסידים ועל כך שהם מתייחסים לי"ט כסלו כאל ראש השנה – מיהר לספר זאת לגאון הרב חיים עוזר גרודזנסקי, ומילא פיו שחוק באמרו כי במשנה נזכרו רק ארבעה ראשי שנים, ואילו אצל החסידים הם חמישה. השיב הגאון לאותו מלהג שלמרות שהיה חבר הבית-דין ונחשב בין גדולי הרבנים, אבל הנהיג כמה קוּלוֹת בסדר דבה"ב ויום כיפור קטן ועוד בענייני הנהגה, מה שהגאון ר' חיים עוזר הצטער על זה, וכשסיפר לו על אודות האגרת דר"ה של חסידות השיב הגאון ר' חיים עוזר: "בא זיי קומט צו און בא אונז ווערט ווייניקער" (=אצלם נוסף עוד, ואצלנו פוחת)[4].
בשיחת ליל כ' כסלו תרצ"ב, במלאת שלושים שנה לכתיבת אגרת הקודש של אדמו"ר הרש"ב, דיבר אדמו"ר הריי"צ על מהותה של האיגרת שהיא מ"גילויי האהבה הפנימית של הוד כ"ק אאמו"ר.. אל תלמידי ישיבת תומכי תמימים ואל אנ"ש" ואמר שכפי המבואר בתורת החסידות שבראש השנה כל רגע הוא יקר, כי הרי זה ה"ראש" של השנה, ביום זה נערך הדין ומשפט על כל השנה ועל ההשפעה הכללית של כל השנה. כך היום - י"ט כסלו - הוא ראש השנה של חסידות וחסידים.. יום טוב נצחי".
הרבי מלך המשיח ביאר בשיחותיו עניינים רבים מתוך אגרת קודש זו. כמו כן ביאר את משמעות התאריך שהאגרת נושאת - ט"ז כסלו, החל בחציו השני של החודש בו אור הלבנה פוחת והולך משום שמתקרבת אל המאור, השמש, להיות כמותה, חיבור עליונים ותחתונים שזה עניינה של תורת החסידות[5].
הכנה לראש השנה לחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הריי"צ דיבר[6] על כך שבהיות שי"ט כסלו הוא ראש השנה לחסידות, לא יכול להיות ראש השנה לפני שקודם לכן יהיה ערב ראש השנה ולפני כן את ימי הסליחות ולפני כן את חודש אלול "אני לדודי ודודי לי", ובפרט את י"ב הימים שלפני ראש השנה שהם כנגד י"ב החודשים של השנה החולפת שבכל יום מי"ב ימים אלו צריך לערוך דין וחשבון על החודש של חודשי השנה המכוון לאותו יום.
כך גם בי"ט כסלו ראש השנה לחסידות ישנו הערב ראש השנה וכו' וכן את י"ב הימים שבהם לומדים את השיעורים היומיים בספר התניא ובהם את אגרת הקדש "הוכח תוכיח".
ביטויים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]
שמחת תורה של פנימיות התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשיחת י"ט כסלו תש"ד[6] התבטא אדמו"ר הריי"צ בשם אדמו"ר הצמח צדק, שי"ט כסלו הוא "שמחת תורה דפנימיות התורה". בהיות שבי"ט כסלו מסיימים את מחזור הלימוד בתורה שבכתב של חסידות חב"ד הוא ספר התניא ומתחילים ללמדו מחדש כבשמחת תורה.
מתן תורה של פנימיות התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי בשיחותיו התבטא שי"ט כסלו הוא "מתן תורה של פנימיות התורה".
הרבי הסביר[7] שגילוי תורת החסידות ובפרט כפי שנתגלתה לאחרי י"ט כסלו על ידי אדמו"ר הזקן, הוא גילוי אור חדש בתורה, מבחינת יחידה שבתורה, עד מעצם התורה, שלמעלה מכל ארבע חלקי פרד"ס שבתורה (למעלה גם מלימוד הסוד, נסתר דתורה).
וחידוש זה של תורת החסידות התחיל בעיקר מגאולת אדמו"ר הזקן בי"ט כסלו – כידוע, שאז התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה", וביאור תורת החסידות, שבה מבוארים עומקי סודותיה של פנימיות התורה, בהתלבשות בהבנה והשגה דחכמה בינה ודעת, באופן של "יתפרנסון מיניה" עד שגם בכחו של שכל האנושי להבינם ולהשיגם עד להתאחד עמהם.
ועד כדי כך, שי"ט כסלו הוא "מתן תורה של פנימיות התורה"[8]: כשם שבמתן תורה (של נגלה דתורה) נעשה חידוש עיקרי בתורה, שאף שגם קודם מתן תורה היה ענין התורה (אצל האבות), נתחדש במתן תורה שאז ניתנה עצם התורה למטה באופן של התלבשות בענינים שלמטה (וקיום המצוות בדברים גשמיים).
כמו כן הוא בנוגע למתן תורה דפנימיות התורה (בי"ט כסלו), שאף שגם לפני זה היתה התגלות פנימיות התורה (על ידי הרשב"י והאריז"ל, ואחר כך על ידי הבעש"ט והמגיד ממזריטש, וגם על ידי אדמו"ר הזקן לפני המאסר והגאולה), נתחדש בגאולה של י"ט כסלו שנתגלה העצם של פנימיות התורה, על ידי זה שבא בהתלבשות בהשגה בשכל האדם למטה ובריבוי ובהפלגה.
הרבי העיר בנוגע לשייכות של מתן תורה לראש השנה – שבתפלת מוסף של ראש השנה (בפסוקי שופרות) מזכירים את השופר של מתן תורה[9].
ביטוי זה הוא בנוסף לכך שאדמו"ר הרש"ב כותב באחד ממאמריו ש"בשבועות היה מתן תורה דתורה הנגלית ול"ג בעומר הוא מתן תורה דתורת הנסתר"[10].
כמו יום הכיפורים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהתוועדות י"ט כסלו תרפ"ט, בשבע ברכות של הרבי, אמר אחד החסידים בשם החסיד הישיש ר' נחום מראדמיסעל ששמע מחותנו ר' זלמן בנו של ר' מאיר רפאל'ס שאדמו"ר הזקן אמר: "הקדשתי את יום י"ט כסלו כמו יום הכיפורים, שכל מה שיהודי יבקש תתקבל בקשתו". אדמו"ר הריי"צ הסכים עם האמרה וחזר עליה כמה פעמים במשך ההתוועדות[11].
חג החגים[עריכה | עריכת קוד מקור]
י"ט כסלו נקרא בפי רבותינו נשיאנו "חג החגים"[12]. לכמה ששאלו על ביטוי זה, ביאר הרבי באריכות, שחגים בכלל עניינם שמחה על הקשר בין יהודי לה', שזהו אחד היסודות של תורת החסידות ולכן י"ט כסלו מגלה את הנקודה האמצעית של כל החגים[13].
עוד ביאר הרבי בטעם קריאתו "חג החגים" – להיותו באין-ערוך לכל החגים הקשורים עם מתן תורה. שהמעלה המיוחדת של י"ט כסלו - שבו מתחילה ההתגלות של תורתו של משיח, טעמי תורה, "תורה חדשה מאתי תצא", באין-ערוך להתגלות שהיתה במתן-תורה, כמאמר חז"ל "התורה שאדם למד בעולם הזה הבל הוא לפני תורתו של משיח"[14].
| י"ט כסלו | ||
|---|---|---|
| חג הגאולה | מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן · י"ט כסלו - חג הגאולה · ראש השנה לחסידות | |
| מנהגי חג הגאולה | התוועדות חסידית · מגילת י"ט כסלו · שווארצע קאשע · חלוקת הש"ס | |
| שונות | דבר מלכות י"ט כסלו | |
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מנחם זיגלבוים, ראש השנה לחסידות תיאור מרגש מהתוועדות י"ט כסלו תרס"ב, בו נתגלה לראשונה כי י"ט כסלו הוא "ראש השנה לחסידות"
- קובץ ראש השנה לחסידות בהוצאת וועד חיילי בית דוד תשע"ב
הערות שוליים
- ↑ הרצאה ע"ד האגרת בהקדמת קונטרס ומעין עמ' 24.
- ↑ על ידי ר' שמואל סופר וסופרים נוספים בליובאוויטש.
- ↑ קונטרס ומעין, בהקדמה, עמ' 14 ואילך, והרצאה ע"ד אגרת הקודש בעמ' 24 ואילך.
- ↑ קונטרס ומעין, בהקדמה, עמ' 25.
- ↑ שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב. ובהערה 106 בשיחה התייחס הרבי לכך ש"בשנה זו מלאו תשעים שנה להכרזה שי"ט כסלו הוא ראש השנה לתורת החסידות, שמאז ניתוסף "שטורעם" מיוחד בהפצת המעיינות חוצה ע"י "חיילי בית דוד" שלוחמים "מלחמת בית דוד" ומנצחים את אלה "אשר חרפו עקבות משיחך" (כדברי כ"ק אדנ"ע בהשיחה הידועה) – כפי שכבר נעשה בשלימות בסיומה של שנת הפ"ט שמסיימים מזמור פ"ט (בגימט' פדה) בתהלים באופן ד"ברוך ה' לעולם אמן ואמן", ועתה נמצאים בשנת הצדי"ק, הקשורה עם ביאת משיח צדקנו ובנין ביהמ"ק השלישי.."
- ↑ 6.0 6.1 ספר השיחות תש"ד עמ' 50.
- ↑ קונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלו - ליקוט משיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א. סעיף ז.
- ↑ ראה שיחת י"ט כסלו תרע"ג (ספר השיחות תורת שלום ס"ע 171). ושם, שהוא ע"ד מ"ת דלוחות השניות (ביוהכ"פ), לאחרי הקטרוג על מ"ת דפנימיות התורה בל"ג בעומר (ע"ד לוחות שניות שניתנו לאחרי שבירת לוחות ראשונות, לאחרי מ"ת דלוחות ראשונות בחגה"ש). וראה גם לקוטי לוי"צ שם ע' רה, שישנה מעלה בגילוי פנימיות התורה בחודש כסלו לגבי מ"ת בחודש סיון, שכסלו הוא חודש השלישי מתשרי, שענינו – עבודת התשובה, ע"ד המעלה דלוחות שניות לגבי לוחות הראשונות שלא היו להם קיום. ויש לומר שזה מתאים להמבואר בשיחת י"ט כסלו תש"ד (ע' 50), שי"ט כסלו הוא שמחת תורה דפנימיות התורה, כי שמח"ת היא השמחה על מ"ת דלוחות השניות ביוהכ"פ (אוה"ת שמע"צ ע' א'תשעט ואילך. המשך וככה תרל"ז פפ"ד. סה"מ תרנ"ט ע' מג. המשך תרס"ו ע' שע. ועוד. סה"מ מלוקט ח"א ע' שסג-ד. וש"נ).
- ↑ שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב הערה 34.
- ↑ המשך תרס"ו עמ' רפט. וכפי שמבאר זאת הרבי שי"ט כסלו הוא ע"ד מ"ת דלוחות השניות (ביוהכ"פ), לאחרי הקטרוג על מ"ת דפנימיות התורה בל"ג בעומר.
- ↑ שיחת י"ט כסלו תרפ"ט.
- ↑ אגרת אדמו"ר הריי"צ מה' טבת תרח"צ (אג"ק שלו ח"ד אגרת תתקסז) "חג החגים י"ט כסלו". ובאגרת כ' כסלו תש"ג (ח"ז אגרת א'תתצ) "חג החגים י"ט כסלו שהוא ראש השנה לתורת החסידות חב"ד". ועוד.
- ↑ אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'קצא ובאגרות קודש חלק י' אגרת ג'רב נדפס בהוספות ללקוטי שיחות חלק ה' ע' 436 ואילך.
- ↑ שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב ושם הערה 53.