חצוצרות המקדש: הבדלים בין גרסאות בדף
(←מבנה החצוצרה: תיקון מקור) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←ייצוג החצוצרות: דברים שלא קשורים לחבדפדיה) |
||
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
שורה 55: | שורה 55: | ||
===התקיעות בבית המקדש === | ===התקיעות בבית המקדש === | ||
כל יום ב[[בית המקדש]] החל בשלוש תקיעות לפתיחת שערי העזרה, לאחר מכן נשמעו עוד תשע תקיעות בחצוצרה בטקס התמיד של שחר ותשע תקיעות | כל יום ב[[בית המקדש]] החל בשלוש תקיעות לפתיחת שערי העזרה, לאחר מכן נשמעו עוד תשע תקיעות בחצוצרה בטקס התמיד של שחר ותשע תקיעות בעת הקרבת תמיד של בין הערביים, וזאת כהוראת ה[[משנה]], שאין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות בכל יום ואין מוסיפין על ארבעים ושמונה{{הערה|משנה סוכה ה, ה.}}. היו ימים במקדש שתקעו שלושים ושש תקיעות, הם כללו את מניין העשרים ואחת שבכל יום בתוספת תשע תקיעות בימים שיש בהם קרבן מוסף, היינו ב[[שבת]]ות וב[[חג]]ים, ושש תקיעות של ערב שבת להבטיח את העם ממלאכה ולהבדיל בין קודש לחול. בערב שבת שבמהלך [[חג הסוכות]] תקעו ארבעים ושמונה תקיעות ובהם נכללו התקיעות שבכל יום, של קרבן מוסף, של [[ניסוך המים]] ועוד. | ||
בהלכות מצוות שופר של [[ראש השנה]] כותב [[הרמב"ם]]: | בהלכות מצוות שופר של [[ראש השנה]] כותב [[הרמב"ם]]: | ||
שורה 61: | שורה 61: | ||
==ייצוג החצוצרות== | ==ייצוג החצוצרות== | ||
עד כה נמצא רק תיעוד אחד שלהן, בתבליט המפורסם ב[[שער טיטוס]] ברומא{{הערה|שם=נעמה|נעמה שחורי, "כלי נגינה שבהם נגנו בני ישראל בבית המקדש"}}. על פי התבליט שעל [[שער טיטוס]], שוחזרו במוזיאון למוזיקה בחיפה שתי חצוצרות הכסף. | עד כה נמצא רק תיעוד אחד שלהן, בתבליט המפורסם ב[[שער טיטוס]] ברומא{{הערה|שם=נעמה|נעמה שחורי, "כלי נגינה שבהם נגנו בני ישראל בבית המקדש"}}. על פי התבליט שעל [[שער טיטוס]], שוחזרו במוזיאון למוזיקה בחיפה שתי חצוצרות הכסף. חצוצרות אלה היו שונות משתי החצוצרות המוטבעות במטבעות [[בר כוכבא]], שהן קצרות ועבות כחצוצרות צבאיות{{הערה|שם=נעמה}}. | ||
== ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* [[שופר]] | *[[שופר]] | ||
*[[בית התקיעה]] | *[[בית התקיעה]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2228403 החצוצרות של משה רבינו ושל בית המקדש]''' באתר [[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:כלי המקדש]] | [[קטגוריה:כלי המקדש]] |
גרסה אחרונה מ־07:23, 27 במרץ 2024
מצוות תקיעה בחצוצרות היא מצווה שנצטוו עם ישראל במדבר, היא מבוארת בפרשת בהעלותך בספר במדבר. תוכנה, חובת התקיעה בחצוצרות בעיתים מזומנים, בהקרבת קרבן בבית המקדש ובעת מלחמה.
במצווה זו נכלל גם ציווי מיוחד למשה רבינו, והוא הציווי להכין שני חצוצרות כסף מיוחדים משלו לתקופת השהות במדבר, וכן עיתים נוספים בהם יתקע בהם, בשעת איסוף הקהל או מסע המחנות.
מקורן בתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בראשית הדברים ציווה הקב"ה את משה על חצוצרותיו ועל התקיעות שיהיו במדבר, ולאחר מכן מוסיפה התורה את הציווי לתקוע בעת מלחמה ובימי שמחה על הקרבנות בבית המקדש.
וַיְדַבֵּר ה', אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. עֲשֵׂה לְךָ, שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה, תַּעֲשֶׂה אֹתָם; וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה, וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת. וְתָקְעוּ, בָּהֵן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה, אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. וְאִם בְּאַחַת, יִתְקָעוּ וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ הַנְּשִׂיאִים, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל. וּתְקַעְתֶּם, תְּרוּעָה וְנָסְעוּ, הַמַּחֲנוֹת, הַחֹנִים, קֵדְמָה. וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה, שֵׁנִית וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת, הַחֹנִים תֵּימָנָה; תְּרוּעָה יִתְקְעוּ, לְמַסְעֵיהֶם. וּבְהַקְהִיל, אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ, וְלֹא תָרִיעוּ. וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים, יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת; וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתֵיכֶם.
וְכִי-תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם, עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם, בַּחֲצֹצְרֹת; וְנִזְכַּרְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֹקיכֶם, וְנוֹשַׁעְתֶּם, מֵאֹיְבֵיכֶם.
וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם, וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם--וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם, וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם; וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹקיכֶם, אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם.— ספר במדבר פרק י פסוקים א - י
חצוצרות משה[עריכה | עריכת קוד מקור]
את חצוצרותיו של משה אפשר לחלק לשני חלקים:
א. "לְמִקְרָא הָעֵדָה": תקיעה בשתי החצוצרות שהיא סימן לכל העדה להיקבץ אל משה לפתח אוהל מועד, ותקיעה בחצוצרה אחת מהווה סימן לוויעוד הנשיאים בלבד.
ב. "לְמַסַּע הַמַּחֲנוֹת": תרועה בחצוצרה מורה למחנות החונים להתחיל לנסוע. תרועה ראשונה מורה לשבט יהודה, שבט זבולון ושבט יששכר לצאת לדרך. בתרועה שנייה יצאו שבט ראובן, שבט שמעון ושבט גד. כך עוד שתי תרועות וכל השבטים הצטרפו למסע[1].
החצוצרות שעשה משה נגנזו לאחר מותו ונעשו חצוצרות חדשות, כיוון שלשון ציווי השם על עשיית החצוצרות הייתה "עֲשֵׂה לְךָ" ומכך נלמד שחצוצרות אלו נועדו עבורו ולא עבור אחרים[2].
פרטי הדינים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבנה החצוצרה[עריכה | עריכת קוד מקור]
התלמוד מדייק כי החצוצרות של הכהנים צריכות להיעשות מכסף טהור ואף בדיעבד לא ניתן להחליף אותן למתכות אחרות. יש שמסיקים מכך שסוג החצוצרה שהכהנים השתמשו בה הייתה חצוצרה פשוטה[3]. אולם לעת התקיעה של שנת הקהל, היו הכהנים תוקעים בחצוצרות של זהב.[4]
מספר החצוצרות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אין פוחתין משני כהנים עם בתקיעה ואין מוסיפין על מאה ועשרים כהנים[5].
תקיעה בזר[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם שרוב הדעות סוברות שרק לכהנים ניתן עבודת התקיעה, הרמב"ם כותב כי "בימי המועדות כולם ובראשי חדשים היו הכהנים תוקעים בחצוצרות בשעת הקרבן והלוים אומרין שירה".[6] מכך מסיק בעל ספר החינוך, כי הרמב"ם סבור שבימים אחרים, לפעמים גם הלויים היו תוקעים בחצוצרות במקדש.[7] בתענית, מצווה לכתחילה שיתקעו הכהנים בחצוצרות, אך אם אין כהנים - תוקע גם לוי או ישראל.[8]
שימוש בחצוצרות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנן שימושים שנעשו במדבר בלבד
- "לְמִקְרָא הָעֵדָה": תקיעה בשתי החצוצרות שהיא סימן לכל העדה להיקבץ אל משה לפתח אוהל מועד, ותקיעה בחצוצרה אחת מהווה סימן לוויעוד הנשיאים בלבד.
- "לְמַסַּע הַמַּחֲנוֹת": תרועה בחצוצרה מורה למחנות החונים להתחיל לנסוע. תרועה ראשונה מורה לשבט יהודה, שבט זבולון ושבט יששכר לצאת לדרך. בתרועה שנייה יצאו שבט ראובן, שבט שמעון ושבט גד. כך עוד שתי תרועות וכל השבטים הצטרפו למסע.
אולם במצוות התקיעה לדורות ישנן שני תפקידים עיקריים המתוארים בפסוק וביניהם ישנו פסוק המבדיל העוסק בכוהנים התוקעים ([9]):
- תרועה בעת צרה, ביום תענית או במלחמה.[10]
- תקיעות ותרועות בעבודת המקדש, שמטרתן לשמש זיכרון לפני ה'.[11] והם ב:
- ימי שמחה, מועדים וראשי חודשים.
- ליווי להקרבת קרבנות בבית המקדש.
אירועים יחידאיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתנ"ך נמצאו מקרים נוספים שבהם תקעו והריעו בחצוצרות:
- בעת העלאת ארון ברית ה' למקומו בירושלים[12]
- בעת חנוכת המזבח[13]
- בעת חנוכת הבית[14];[15]
- בעת יסוד היכל ה'[16]
- בעת חנוכת חומת ירושלים[17]
- בעת משיחת המלכים[18];[19]
התקיעות בבית המקדש[עריכה | עריכת קוד מקור]
כל יום בבית המקדש החל בשלוש תקיעות לפתיחת שערי העזרה, לאחר מכן נשמעו עוד תשע תקיעות בחצוצרה בטקס התמיד של שחר ותשע תקיעות בעת הקרבת תמיד של בין הערביים, וזאת כהוראת המשנה, שאין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות בכל יום ואין מוסיפין על ארבעים ושמונה[20]. היו ימים במקדש שתקעו שלושים ושש תקיעות, הם כללו את מניין העשרים ואחת שבכל יום בתוספת תשע תקיעות בימים שיש בהם קרבן מוסף, היינו בשבתות ובחגים, ושש תקיעות של ערב שבת להבטיח את העם ממלאכה ולהבדיל בין קודש לחול. בערב שבת שבמהלך חג הסוכות תקעו ארבעים ושמונה תקיעות ובהם נכללו התקיעות שבכל יום, של קרבן מוסף, של ניסוך המים ועוד.
בהלכות מצוות שופר של ראש השנה כותב הרמב"ם:
"במקדש, היו תוקעין בראש השנה בשופר אחד, ושתי חצוצרות מן הצדדין--השופר מאריך והחצוצרות מקצרות, שמצות היום בשופר. ולמה תוקעין עימו בחצוצרות, משום שנאמר "בחצוצרות, וקול שופר--הריעו, לפני המלך ה'" (תהלים צח, ו). אבל בשאר מקומות, אין תוקעין בראש השנה אלא בשופר בלבד."
— משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שופר פרק א', הלכה ב'.
ייצוג החצוצרות[עריכה | עריכת קוד מקור]
עד כה נמצא רק תיעוד אחד שלהן, בתבליט המפורסם בשער טיטוס ברומא[21]. על פי התבליט שעל שער טיטוס, שוחזרו במוזיאון למוזיקה בחיפה שתי חצוצרות הכסף. חצוצרות אלה היו שונות משתי החצוצרות המוטבעות במטבעות בר כוכבא, שהן קצרות ועבות כחצוצרות צבאיות[21].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ראה לעיל בציטוט מבמדבר, פרק י'
- ↑ רש"י על ספר במדבר, פרק י' פסוק ב', דיבור המתחיל "עשה לך"
- ↑ מה שנקרא "herald trumpet" כלומר ללא שסתומים ומנענעים לשליטה על הטון, משום שכסף נחשב כמתכת "קשה" שלא ניתן ליצור בעזרתה מנגנון מכני מסובך, ובספר "ירושלים עיר המוזיקה" (מ. גשורי) דף קעג מציין לתיאור יוסף הכהן בקדמוניות ג יב ו, גם בציור מקשת הניצחון דטיטוס
- ↑ תוספתא, סוטה ז ח
- ↑ תלמוד בבלי ערכין יג, ב.
- ↑ רמב"ם הלכות כלי המקדש והעובדין בו פרק ג הלכה ה
- ↑ ספר החינוך מצווה שפד
- ↑ חידושי הרמב"ן, תענית טו, א
- ↑ ספר במדבר פרק י, פסוק ח
- ↑ ספר במדבר במדבר פרק י פסוק ז
- ↑ ספר במדבר פרק י פסוק ט
- ↑ ספר דברי הימים א פרק טו פסוקים כד -כח
- ↑ ספר דברי הימים ב פרק כט פסוק כז
- ↑ ספר דברי הימים ב פרק ה פסוק יג
- ↑ ספר דברי הימים ב פרק ז פסוק ו
- ↑ עזרא פרק ג פסוק י
- ↑ נחמיה פרק יב פסוק לה
- ↑ מלכים בפרק יא פסוקים יב-יד
- ↑ דברי הימים ב פרק כג פסוק יג
- ↑ משנה סוכה ה, ה.
- ↑ 21.0 21.1 נעמה שחורי, "כלי נגינה שבהם נגנו בני ישראל בבית המקדש"