ניגון אִי וְו ווָאדיֶע: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (46 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אִי ווָאדיֶע''' הוא [[ניגון]] [[חסיד]]י תוסס שהושר | [[קובץ:Png ניגון שכא.png|ממוזער|תווי הניגון כפי שהובאו ב[[ספר הניגונים]]]] | ||
[[קובץ:ניגון שכב.png|ממוזער|תוי ניגון שכ''ב כפי שהובאו ב[[ספר הניגונים]]]] | |||
'''אִי וְוו ווָאדיֶע''' הוא [[ניגון]] [[חסיד]]י תוסס שהושר על ידי [[חסידי חב"ד]] ב[[ברית המועצות]] בתקופת השלטון הקומוניסטי. מילות הניגון משדרות [[מסירות נפש]] עזה ו[[ביטחון]] עצום ללא חת שהיו לחם חוקם היומיומי של חסידי חב"ד באותם שנים קשות. | |||
ניגון זה הוא ניגון שכ"א ב[[ספר הניגונים]]. | |||
נוסחא נוספת לניגון זה, ללא המילים ברוסית ובשינויים קלים - נרשם מפי ר' [[שמריהו פלדמן]] (כפר חב"ד) - מופיע כניגון שכ"ב בספר הניגונים בשם ניגון שמחת תורה. | |||
== מילות הניגון == | == מילות הניגון == | ||
{{ציטוט|שורות=כן|תוכן= | |||
אִי וְו ווָאדיֶע | |||
אִי ווָאדיֶע | מִי ניֶע פַּאטָאנִים, | ||
מִי ניֶע פַּאטָאנִים, | אִי וְו אָגְניֶע | ||
אִי | |||
מִי ניֶע זְגַארִים. | מִי ניֶע זְגַארִים. | ||
|תרגום={{ש}} | |||
בְּמַיִם{{ש}} | בְּמַיִם{{ש}} | ||
לֹא נִיטָבַע,{{ש}} | לֹא נִיטָבַע,{{ש}} | ||
וּבָאֵשׁ{{ש}} | וּבָאֵשׁ{{ש}} | ||
לֹא נִישָׂרֵף. | לֹא נִישָׂרֵף.}} | ||
== שירתו לפני הרבי == | == שירתו לפני הרבי == | ||
הניגון הושר רבות בפני [[הרבי]] ב{{קישור אם קיים|שנות הל"מדים|שנות תש"ל}}, לאחר | הניגון הושר רבות בפני [[הרבי]] ב{{קישור אם קיים|שנות הל"מדים|שנות תש"ל}}, לאחר שחסידים רבים הצליחו לצאת מ[[רוסיה]] והרבי ביקש ב[[התוועדות]] שישירו ניגון שמח, אותו שרו החסידים יוצאי [[רוסיה]] כאשר עדיין היו כלואים ב[[רוסיה]] הקומוניסטית. | ||
הפעם הראשונה בה ניגנו את הניגון לפני הרבי, הייתה ב[[שמחת תורה]] [[תש"ל]], כאשר ר' [[צבי הירש גנזבורג]] שהיה ממונה על התחלת הניגונים בהתוועדויות אצל הרבי, החל לשיר ניגון זה בפני הרבי. החסידים היו המומים, היות ואשתו נפטרה פחות משבוע קודם לכן, בגיל 37 בלבד, והותירה אותו לבד לגדל את חמשת ילדיהם, אך הרבי החל לעודד את הניגון בשמחה ובהתלהבות גדולה כשהוא עומד על מקומו. | |||
ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשל"ד]], הסביר הרבי את המסר של הניגון לתקופה הנוכחית, בה אפשר לקיים [[תורה]] ו[[מצוות]] מבלי [[מסירות נפש|למסור את הנפש]] בפועל: | |||
{{ציטוטון|כאשר אומרים "אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים אי וו אגניע מי ניע סגארים", היינו - הן במים לא ניטבע והן באש לא נישרף, אין הכוונה לענין כפשוטו חס ושלום, כיוון שעניינים אלו כבר נעשו גם עבורנו על ידי היחידי סגולה ואנשי הסגולה ודור הסגולה, הן בדורנו והן בדורות שלפני זה, ולנו לא נותרו אלא הבירורים האחרונים, עד לנקודת העניינים כפי שהם בעבודה הרוחנית, שבזה יש לוודא ולהבטיח ש"במים לא ניטבע ובאש לא נישרף". "וכללות הענין הוא - של"[[רצוא]]" יהיה "[[שוב]]", ול"שוב" יהיה "רצוא"}}. | |||
{{ציטוטון|ובפרטיות יותר: "[[מים]]" {{מונחון|קאי|הולך}} על ענין ה[[תורה]], "אין [[מים]] אלא תורה", ויהודי שחלקו בתורה ויש לו חשק בלימוד התורה, ויתירה מזו שמצליח בלימוד התורה, יכול לחשוב שעליו "להיטבע" שם, ולשאר {{מונחון|כל העניינים|הגשמיים}} לא תהיה שייכות כלל. וכדי לשלול סברא זו מבטיחים ל{{ה|קב"ה}}, ומתוך שירה וזמרה - "אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים", היינו שאף על פי שה"מים" דתורה הם [[מים]] טובים ומתוקים וכו', בכל זאת לא "ניטבע" בהם}}. | |||
{{ציטוטון|ובסגנון ד[[נגלה]] דתורה, לשון ה[[גמרא]] ב[[מסכת יבמות]] - "כל האומר אין לי אלא תורה, אזי חס ושלום - "אפילו תורה אין לו", כי אם כל רצונו הוא "לטבוע" במים של תורה, אזי "אפילו תורה אין לו", אלא צריך להיות "תורה ו[[גמילות חסדים]]"}}. | |||
{{ציטוטון|ולאידך גיסא, יש לוודא ולהבטיח גם בנוגע למי שעיקר עניינם הוא [[מצוות]], {{מונחון|מארי עובדין טבין|בעלי מעשים טובים - מצוות}}, שעיקר ענינו הוא גמ"ח ומעשה המצוות, יכול לטעון שביכולתו "להישרף" במעשה המצוות, שעניינו הוא להעלות ולקדש את כל עניני העולם על ידי קיום המצוות, ועל כך אומרים לו שאין לו "להישרף" מבלי שייכות למים חס ושלום, שהרי "גדול לימוד שמביא לידי מעשה", "ולא עם הארץ חסיד", ובנוסף למעשה המצוות שבהם הוא "בוער" ו"נשרף" עליו לשתות [[מים]] ו"לטבוע" ולהשקיע את עצמו ב"מי [[ספירת הדעת|הדעת]] הטהור", "אי וו אגניע מי ניע סגארים"...}}. | |||
בשנים מאוחרות יותר נוגן עם המילים "עד מתי"\"ווי וואנט משיח נאו". | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
* [http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/249779/jewish/E-Vadye-Russian.htm חסידים מנגנים את הניגון בהתוועדות עם הרבי] באתר בית חב"ד {{בית חבד}} | |||
*[[מדיה:321_Uv_Vadeh_Ume'utonim.mp3 |לשמיעת ניגון שכ"א מפי ר' דוד הורביץ]] | |||
*[[מדיה:322_Simchas_Torah,_Nevel.mp3|לשמיעת ניגון שכ"ב מפי ר' דוד הורביץ]] | |||
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm לשמיעת הניגון] (בדקה 8:41) מתוך אלבום "אבינו מלכנו", [[אברהם פריד]] | |||
*'''[https://sinun770.org/%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-549-%D7%91%D6%B7%D6%BC%D7%9E%D6%B7%D6%BC%D7%99%D6%B4%D7%9D-%D7%9C%D6%B9%D7%90-%D7%A0%D6%B4%D7%98%D6%B0%D7%91%D6%B7%D6%BC%D7%A2-%D7%95%D6%BC/ במים לא נטבע, באש לא נישרף]''', רבי לילדים {{וידאו}} | |||
{{ניגוני חב"ד}} | |||
{{מיון רגיל: אִי ווָאדיֶע ניגון}} | {{מיון רגיל: אִי ווָאדיֶע ניגון}} | ||
[[קטגוריה:ניגונים ברוסית]] | [[קטגוריה:ניגונים ברוסית]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:28, 25 במרץ 2024
אִי וְוו ווָאדיֶע הוא ניגון חסידי תוסס שהושר על ידי חסידי חב"ד בברית המועצות בתקופת השלטון הקומוניסטי. מילות הניגון משדרות מסירות נפש עזה וביטחון עצום ללא חת שהיו לחם חוקם היומיומי של חסידי חב"ד באותם שנים קשות.
ניגון זה הוא ניגון שכ"א בספר הניגונים.
נוסחא נוספת לניגון זה, ללא המילים ברוסית ובשינויים קלים - נרשם מפי ר' שמריהו פלדמן (כפר חב"ד) - מופיע כניגון שכ"ב בספר הניגונים בשם ניגון שמחת תורה.
מילות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
אִי וְו ווָאדיֶע
מִי ניֶע פַּאטָאנִים,
אִי וְו אָגְניֶע
מִי ניֶע זְגַארִים.תרגום:
בְּמַיִם
לֹא נִיטָבַע,
וּבָאֵשׁ
לֹא נִישָׂרֵף.
שירתו לפני הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הניגון הושר רבות בפני הרבי בשנות תש"ל, לאחר שחסידים רבים הצליחו לצאת מרוסיה והרבי ביקש בהתוועדות שישירו ניגון שמח, אותו שרו החסידים יוצאי רוסיה כאשר עדיין היו כלואים ברוסיה הקומוניסטית.
הפעם הראשונה בה ניגנו את הניגון לפני הרבי, הייתה בשמחת תורה תש"ל, כאשר ר' צבי הירש גנזבורג שהיה ממונה על התחלת הניגונים בהתוועדויות אצל הרבי, החל לשיר ניגון זה בפני הרבי. החסידים היו המומים, היות ואשתו נפטרה פחות משבוע קודם לכן, בגיל 37 בלבד, והותירה אותו לבד לגדל את חמשת ילדיהם, אך הרבי החל לעודד את הניגון בשמחה ובהתלהבות גדולה כשהוא עומד על מקומו.
בהתוועדות י"ב תמוז תשל"ד, הסביר הרבי את המסר של הניגון לתקופה הנוכחית, בה אפשר לקיים תורה ומצוות מבלי למסור את הנפש בפועל:
"כאשר אומרים "אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים אי וו אגניע מי ניע סגארים", היינו - הן במים לא ניטבע והן באש לא נישרף, אין הכוונה לענין כפשוטו חס ושלום, כיוון שעניינים אלו כבר נעשו גם עבורנו על ידי היחידי סגולה ואנשי הסגולה ודור הסגולה, הן בדורנו והן בדורות שלפני זה, ולנו לא נותרו אלא הבירורים האחרונים, עד לנקודת העניינים כפי שהם בעבודה הרוחנית, שבזה יש לוודא ולהבטיח ש"במים לא ניטבע ובאש לא נישרף". "וכללות הענין הוא - של"רצוא" יהיה "שוב", ול"שוב" יהיה "רצוא"".
"ובפרטיות יותר: "מים"
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין קאי על ענין התורה, "אין מים אלא תורה", ויהודי שחלקו בתורה ויש לו חשק בלימוד התורה, ויתירה מזו שמצליח בלימוד התורה, יכול לחשוב שעליו "להיטבע" שם, ולשאר
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין כל העניינים לא תהיה שייכות כלל. וכדי לשלול סברא זו מבטיחים לקב"ה, ומתוך שירה וזמרה - "אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים", היינו שאף על פי שה"מים" דתורה הם מים טובים ומתוקים וכו', בכל זאת לא "ניטבע" בהם".
"ובסגנון דנגלה דתורה, לשון הגמרא במסכת יבמות - "כל האומר אין לי אלא תורה, אזי חס ושלום - "אפילו תורה אין לו", כי אם כל רצונו הוא "לטבוע" במים של תורה, אזי "אפילו תורה אין לו", אלא צריך להיות "תורה וגמילות חסדים"".
"ולאידך גיסא, יש לוודא ולהבטיח גם בנוגע למי שעיקר עניינם הוא מצוות,
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין מארי עובדין טבין, שעיקר ענינו הוא גמ"ח ומעשה המצוות, יכול לטעון שביכולתו "להישרף" במעשה המצוות, שעניינו הוא להעלות ולקדש את כל עניני העולם על ידי קיום המצוות, ועל כך אומרים לו שאין לו "להישרף" מבלי שייכות למים חס ושלום, שהרי "גדול לימוד שמביא לידי מעשה", "ולא עם הארץ חסיד", ובנוסף למעשה המצוות שבהם הוא "בוער" ו"נשרף" עליו לשתות מים ו"לטבוע" ולהשקיע את עצמו ב"מי הדעת הטהור", "אי וו אגניע מי ניע סגארים"...".
בשנים מאוחרות יותר נוגן עם המילים "עד מתי"\"ווי וואנט משיח נאו".
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חסידים מנגנים את הניגון בהתוועדות עם הרבי באתר בית חב"ד
- לשמיעת ניגון שכ"א מפי ר' דוד הורביץ
- לשמיעת ניגון שכ"ב מפי ר' דוד הורביץ
- לשמיעת הניגון (בדקה 8:41) מתוך אלבום "אבינו מלכנו", אברהם פריד
- במים לא נטבע, באש לא נישרף, רבי לילדים
