זיוה פש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(11 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
מרת '''זיוה פש''' היא [[שליח|שליחת]] [[הרבי]] בקיבוץ עין הנצי"ב, אשר קיבלה יחס מיוחד וקירובים רבים מהרבי בכל תהליך התקרבותה לחב"ד ועבודתה בקיבוץ.
מרת '''זיוה פש''' היא [[שליח|שליחת]] [[הרבי]] ביישוב עין הנצי"ב.


==תולדות חייה==
==תולדות חייה==
התנדבה בקיבוץ עין הנצי"ב, שם הכירה את בעלה ר' [[איסר פש]] והקימו יחד את ביתם וכעבור מספר שנים החלו להתקרב לחסידות חב"ד באמצעות הרב [[אברהם דונין]] ורעייתו, והחלו להשתתף בשיעורי החסידות השבועיים שמסר הרב דונין בבית חב"ד ב[[עפולה]].
נולדה לאביה מר חי רצאבי ולאמה שהייתה מבית דתי{{הערה|ביתו של הרב שלום קיסר עלה לארץ מתימן בהיותו בן חמש ממייסדי שכונת "שערי חסד" בירושלים.}} והתעקשה לשלוח אותה לגן דתי ובהמשך לפנימייה דתית בקיבוץ בארות יצחק. אביה לחץ עליה להתגייס לצבא, אולם לאחר תקופת שירות קצרה הצליחה לעבור להתנדבות בקיבוץ הדתי עין הנצי"ב.  


עם חיזוק הזהות החב"דית, החלה לעמוד בקשר מכתבים רציף עם הרבי, וזכתה לעשרות תשובות ומענות מפורטים על כל צעד ושעל.
בקיבוץ הכירה את בעלה ר' [[איסר פש]] והקימו יחד את ביתם. כעבור מספר שנים החלו להתקרב לחסידות חב"ד באמצעות הרב [[אברהם דונין]] ורעייתו, והחלו להשתתף בשיעורי החסידות השבועיים שמסר הרב דונין ב[[בית חב"ד]] ב[[עפולה]].


כאשר ביקשו בני הזוג בשנת [[תשל"ז]] לעבור להתגורר ב[[כפר חב"ד]] שם מצאו דירה מתאימה,עבודה מסודרת וכמובן חינוך חסידי לילדים, שלל הרבי את הרעיון והורה להם להישאר להתגורר בקיבוץ, בו הם משמשים עד היום כשלוחי הרבי ועוסקים בהפצת [[תורת החסידות]] בין התושבים.
באותה תקופה של התקרבות לחב"ד, הוריה של זיוה עברו להתגורר לרגל עבודתם ב[[ארצות הברית]] והם מימנו לה את כרטיס הטיסה שבאמצעותו זכתה להגיע לראשונה אל [[הרבי]].
בביקורה הראשון נכנסה ליחידות אצל הרבי ובמשך השנים זכתה לעוד שתי יחידויות.
 
עם חיזוק הזהות החב"דית, החלה לעמוד בקשר מכתבים רציף עם הרבי, וזכתה לעשרות תשובות ומענות מפורטים על כל צעד ושעל. כחברי קיבוץ, קיום אורח חיים חסידי ושינוי ממנהג הקיבוץ כהוספה בהידור בכשרות ובלבוש וכדומה, לא היה משימה קלה. אך הרבי ליווה אותם עם כשבעים מכתבי הדרכה מפורטים. מנהגה היה להושיב את הילדים אחת לשבועיים שיכתבו מכתב לרבי ואכן הם זכו למענות מיוחדים.
 
כאשר ביקשו בני הזוג בשנת [[תשל"ז]] לעבור להתגורר ב[[כפר חב"ד]] שם מצאו דירה מתאימה, עבודה מסודרת וכמובן חינוך חסידי לילדים, שלל הרבי את הרעיון והורה להם להישאר להתגורר בקיבוץ, בו הם משמשים עד היום כשלוחי הרבי ועוסקים בהפצת [[תורת החסידות]] בין התושבים{{הערה|מכתבי עידוד מהרבי למשפחתה נדפסו ב[[אגרות קודש]] חלק כט}}.
 
במהלך השנים זכתה לקבל מהרבי קירובים רבים, ובידה חפצים שונים, בקבוקי [[משקה]], שטרות ומטבעות שקיבלה מהרבי, את חלקם היא תרמה לפעילות ארגון [[את"ה העולמי]].


==משפחתה==
==משפחתה==
*בנה, ר' דורון פש - רחובות
*בנה, ר' דורון פש - רחובות
*בנה, הרב [[שלום פש]] - מנהל [[בית משיח קרית מלאכי]], נחלת הר חב"ד
*בנה, הרב [[שלום פש]] - מנהל [[בית משיח קריית מלאכי]], נחלת הר חב"ד
*בנה, ר' יוסף יצחק פש
*בנה, ר' יוסף יצחק פש
==לקריאה נוספת==
*'''הרבי שלי - נשים מספרות על הרבי מלובביץ'''' - בית חב"ד בקיבוץ. הוצאת 'מעיינותיך' ירושלים.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Pash-Galis%20-%20Nissan%2011,%205775.pdf מענות מהרבי לבני משפחת פש] {{PDF}}
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Pash-Galis%20-%20Nissan%2011,%205775.pdf מענות מהרבי לבני משפחת פש] {{PDF}}


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פש, זיוה}}
{{מיון רגיל:פש, זיוה}}
[[קטגוריה:נשים]]
[[קטגוריה:נשים]]

גרסה מ־01:58, 21 במרץ 2024

מרת זיוה פש היא שליחת הרבי בקיבוץ עין הנצי"ב, אשר קיבלה יחס מיוחד וקירובים רבים מהרבי בכל תהליך התקרבותה לחב"ד ועבודתה בקיבוץ.

תולדות חייה

נולדה לאביה מר חי רצאבי ולאמה שהייתה מבית דתי[1] והתעקשה לשלוח אותה לגן דתי ובהמשך לפנימייה דתית בקיבוץ בארות יצחק. אביה לחץ עליה להתגייס לצבא, אולם לאחר תקופת שירות קצרה הצליחה לעבור להתנדבות בקיבוץ הדתי עין הנצי"ב.

בקיבוץ הכירה את בעלה ר' איסר פש והקימו יחד את ביתם. כעבור מספר שנים החלו להתקרב לחסידות חב"ד באמצעות הרב אברהם דונין ורעייתו, והחלו להשתתף בשיעורי החסידות השבועיים שמסר הרב דונין בבית חב"ד בעפולה.

באותה תקופה של התקרבות לחב"ד, הוריה של זיוה עברו להתגורר לרגל עבודתם בארצות הברית והם מימנו לה את כרטיס הטיסה שבאמצעותו זכתה להגיע לראשונה אל הרבי. בביקורה הראשון נכנסה ליחידות אצל הרבי ובמשך השנים זכתה לעוד שתי יחידויות.

עם חיזוק הזהות החב"דית, החלה לעמוד בקשר מכתבים רציף עם הרבי, וזכתה לעשרות תשובות ומענות מפורטים על כל צעד ושעל. כחברי קיבוץ, קיום אורח חיים חסידי ושינוי ממנהג הקיבוץ כהוספה בהידור בכשרות ובלבוש וכדומה, לא היה משימה קלה. אך הרבי ליווה אותם עם כשבעים מכתבי הדרכה מפורטים. מנהגה היה להושיב את הילדים אחת לשבועיים שיכתבו מכתב לרבי ואכן הם זכו למענות מיוחדים.

כאשר ביקשו בני הזוג בשנת תשל"ז לעבור להתגורר בכפר חב"ד שם מצאו דירה מתאימה, עבודה מסודרת וכמובן חינוך חסידי לילדים, שלל הרבי את הרעיון והורה להם להישאר להתגורר בקיבוץ, בו הם משמשים עד היום כשלוחי הרבי ועוסקים בהפצת תורת החסידות בין התושבים[2].

במהלך השנים זכתה לקבל מהרבי קירובים רבים, ובידה חפצים שונים, בקבוקי משקה, שטרות ומטבעות שקיבלה מהרבי, את חלקם היא תרמה לפעילות ארגון את"ה העולמי.

משפחתה

לקריאה נוספת

  • הרבי שלי - נשים מספרות על הרבי מלובביץ' - בית חב"ד בקיבוץ. הוצאת 'מעיינותיך' ירושלים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ביתו של הרב שלום קיסר עלה לארץ מתימן בהיותו בן חמש ממייסדי שכונת "שערי חסד" בירושלים.
  2. מכתבי עידוד מהרבי למשפחתה נדפסו באגרות קודש חלק כט