אהבה בתענוגים: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==ענינה== | ==ענינה== | ||
אהבה בתענוגים היא בבחינת אהבה כמים{{הערה|ראה [[תורת מנחם]] חלק י"ז עמוד 177}}, המרווה את הצמאון מ[[אהבה כרשפי אש]]. | אהבה בתענוגים היא בבחינת אהבה כמים{{הערה|ראה [[תורת מנחם]] חלק י"ז עמוד 177}}, המרווה את הצמאון מ[[אהבה כרשפי אש]]. כלומר: אהבה כרשפי אש נפעלת אצל יהודי שבדרגתו הרוחנית הוא רחוק מאלוקות ומקדושה, ולכן האהבה שלו את השם היא בבחינה של "רשפי אש" - כמו שהאש כל רצונה הוא לעלות ולהדבק בשרשה כך גם האהבה של יהודי כרשפי אש כל מטרתו זה לעלות ולהדבק באלוקות וזה כאמור בגלל ריחוקו הרוחני. אך אהבה בתענוגים נפעלת אצל היהודי רק כאשר הוא כבר שייך וקרוב לאלוקות. כמו בעולם הגשמי שכאשר יש חפץ שאדם משתוקק אליו הוא יכול לאהוב אותו למרות שאין לו עדיין את החפץ - אהבה שמתטאת בתשוקה בדומה לאהבה כרשפי אש, אך כשאדם משיג את החפץ שהוא השתוקק אליו הוא כבר לא "משתוקק" אליו אלא מתחיל "להתענג" עליו, להתענג שייך רק על דבר שיש אותו בידיים. וכך גם ברוחניות אהבה בתענוגים שייכת רק לאדם כזה שכבר "משיג" אלוקות ו"קרוב" אל [[הקב"ה]], ולכן הוא יכול "להתענג" על האלוקות. | ||
אהבה זו היא בבחינת [[ביטול]] במציאות לגמרי{{הערה|שם=א|תורת מנחם חלק כ"א עמוד 312}}, וממילא מתקרר חום האש הטבעית שב[[נפש האלוקית]]. ומשל לכך הוא מאהבת הבן אל האב, שכשרוצה להתקרב אליו ועדיין הוא קצת רחוק אזי האהבה נראית ונגלית מן הלב ולחוץ שצועק אבא אבא, מה שאין כן כשהוא אצל אביו ממש הנה הלב תוכו רצוף אהבה אבל אינה נראית ונגלית חוץ מן הלב. ולכן נקראת אהבה זו אהבה כמים שמקרר בחינת האש שלא תתגלה לחוץ כי אם נסתרת בתוך הלב. | |||
==מעלתה== | ==מעלתה== | ||
| שורה 10: | שורה 12: | ||
==שייכותה== | ==שייכותה== | ||
עבודה זו בעיקרה שייכת רק במדרגת [[צדיק]] שלמעלה ממדרגת ה[[בינוני]], שמהתגלות אהבה זו בבינונים מה שלמעלה ממדרגתו יוכל להיות נמשך בו בחינת יש ויוהרא. ולכן אהבה זו בבינונים היא באופן שלא ידע מזה בעצמו. וזהו כענין רבן יוחנן בן זכאי שמגודל טרדתו בעיון וב[[התבוננות]] לא ידע מהאהבה וזהו "איני יודע באיזה דרך" וכו'. | עבודה זו בעיקרה שייכת רק במדרגת [[צדיק]] שלמעלה ממדרגת ה[[בינוני]], שמהתגלות אהבה זו בבינונים מה שלמעלה ממדרגתו יוכל להיות נמשך בו בחינת יש ויוהרא. ולכן אהבה זו בבינונים היא באופן שלא ידע מזה בעצמו. וזהו כענין רבן יוחנן בן זכאי שמגודל טרדתו בעיון וב[[התבוננות]] לא ידע מהאהבה וזהו "איני יודע באיזה דרך" וכו'. | ||
עם זאת, בגאולה יזכו לכך כל ישראל כיוון שתהיה התגלות בחינת [[צדיק עליון]] וכל עם ישראל יזכו להגיע לדרגת ה[[צדיק]]{{הערה|ליקוטי תורה ואתחנן, דף ה' ע"ד.}} | |||
==להרחבה== | ==להרחבה== | ||
*ביאור "חכלילי עינים" ב[[לקוטי תורה]] | *ביאור "חכלילי עינים" ב[[לקוטי תורה]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*הרב גדליה אקסלרוד [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/תניא-ומחשבת-החסידות/1065129/ שיעור בנושא] מתוך שיעור בפרק מ"ג בספר התניא {{וידאו}} {{אינפו|}} | |||
*הרב יחיאל הררי [https://hitbonenut.net/archives/19296 שיעור בנושא] באתר התבוננות {{וידאו}} | |||
*הרב משה שילת [https://karovel.co.il/סדרות/לומדים-את-זה-אהבת-ה/אהבה-בתענוגים טור בנושא] באתר קרוב אליך | |||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||
גרסה אחרונה מ־21:41, 19 במרץ 2024
| אהבה ויראה | |
|---|---|
| בחינות באהבה | |
| |
| בחינות ביראה | |
| יראה • יראת העונש • יראה עילאה • יראה תתאה |
אהבה בתענוגים היא הדרגה הגבוהה ביותר באהבת ה'. אהבה זו שייכת בעיקרה בצדיקים. אהבה זו מגיעה על ידי העבודה בשמחה, בשמחה של מצווה ומדורגת במעלתה אחרי האהבה רבה.
ענינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אהבה בתענוגים היא בבחינת אהבה כמים[1], המרווה את הצמאון מאהבה כרשפי אש. כלומר: אהבה כרשפי אש נפעלת אצל יהודי שבדרגתו הרוחנית הוא רחוק מאלוקות ומקדושה, ולכן האהבה שלו את השם היא בבחינה של "רשפי אש" - כמו שהאש כל רצונה הוא לעלות ולהדבק בשרשה כך גם האהבה של יהודי כרשפי אש כל מטרתו זה לעלות ולהדבק באלוקות וזה כאמור בגלל ריחוקו הרוחני. אך אהבה בתענוגים נפעלת אצל היהודי רק כאשר הוא כבר שייך וקרוב לאלוקות. כמו בעולם הגשמי שכאשר יש חפץ שאדם משתוקק אליו הוא יכול לאהוב אותו למרות שאין לו עדיין את החפץ - אהבה שמתטאת בתשוקה בדומה לאהבה כרשפי אש, אך כשאדם משיג את החפץ שהוא השתוקק אליו הוא כבר לא "משתוקק" אליו אלא מתחיל "להתענג" עליו, להתענג שייך רק על דבר שיש אותו בידיים. וכך גם ברוחניות אהבה בתענוגים שייכת רק לאדם כזה שכבר "משיג" אלוקות ו"קרוב" אל הקב"ה, ולכן הוא יכול "להתענג" על האלוקות.
אהבה זו היא בבחינת ביטול במציאות לגמרי[2], וממילא מתקרר חום האש הטבעית שבנפש האלוקית. ומשל לכך הוא מאהבת הבן אל האב, שכשרוצה להתקרב אליו ועדיין הוא קצת רחוק אזי האהבה נראית ונגלית מן הלב ולחוץ שצועק אבא אבא, מה שאין כן כשהוא אצל אביו ממש הנה הלב תוכו רצוף אהבה אבל אינה נראית ונגלית חוץ מן הלב. ולכן נקראת אהבה זו אהבה כמים שמקרר בחינת האש שלא תתגלה לחוץ כי אם נסתרת בתוך הלב.
מעלתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כללות החילוק בין אהבה בתענוגים לסתם אהבה הוא בין עבודת אתהפכא לעבודת אתכפייא. שאהבה בתענוגים היא כעין עבודת האתהפכא, שמהפך עצמו מקצה לקצה, שזהו בחינת צדיק גמור. ואהבה סתם היא אהבה שעל פי טעם ודעת, וזו שייכת לעבודת האתכפייא שהיא עבודה על פי טעם ודעת, שבדרגה זו יש נתינת מקום לענינים של הגוף ונפש הבהמית, אלא שמצד השכל מכריח את עצמו.
שייכותה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עבודה זו בעיקרה שייכת רק במדרגת צדיק שלמעלה ממדרגת הבינוני, שמהתגלות אהבה זו בבינונים מה שלמעלה ממדרגתו יוכל להיות נמשך בו בחינת יש ויוהרא. ולכן אהבה זו בבינונים היא באופן שלא ידע מזה בעצמו. וזהו כענין רבן יוחנן בן זכאי שמגודל טרדתו בעיון ובהתבוננות לא ידע מהאהבה וזהו "איני יודע באיזה דרך" וכו'.
עם זאת, בגאולה יזכו לכך כל ישראל כיוון שתהיה התגלות בחינת צדיק עליון וכל עם ישראל יזכו להגיע לדרגת הצדיק[3]
להרחבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ביאור "חכלילי עינים" בלקוטי תורה
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב גדליה אקסלרוד שיעור בנושא מתוך שיעור בפרק מ"ג בספר התניא
- הרב יחיאל הררי שיעור בנושא באתר התבוננות
- הרב משה שילת טור בנושא באתר קרוב אליך