יונתן שטייף: הבדלים בין גרסאות בדף
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שטייף.jpg|שמאל|ממוזער|200px| | [[קובץ:שטייף.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יונתן שטייף]] | ||
ה[[רב]] '''יונתן שטייף''' ([[תרל"ז]], - [[ט' באלול]] [[תשי"ח]]) היה [[דיין]] בבודפשט שב[[הונגריה]] ומה[[פוסק]]ים הבולטים ב[[ארצות הברית]] לאחר [[מלחמת העולם השנייה]]. | ה[[רב]] '''יונתן שטייף''' ([[ג' אלול]] [[תרל"ז]], - [[ט' באלול]] [[תשי"ח]]) היה [[דיין]] בבודפשט שב[[הונגריה]] ומה[[פוסק]]ים הבולטים ב[[ארצות הברית]] לאחר [[מלחמת העולם השנייה]]. | ||
==תולדותיו== | ==תולדותיו== | ||
נולד | נולד ב[[ג' אלול]] [[תרל"ז]] לצבי בעיר גאיא (Kolta) שב[[הונגריה]] (כיום בסלובקיה). למד בישיבת פרשבורג אצל הרב שמחה בונים סופר בעל ה"שבט סופר", בנו של הכתב סופר ונכדו של ה[[חת"ם סופר]]. בשנת [[תרס"ז]] התמנה ל[[מגיד מישרים]] ו[[מו"ץ]] בעיר גוטא, ולאחר נישואיו בשנת [[תרע"ב]] התמנה לדיין באונגוואר. בתקופה זו חיבר מספר ספרים, בהם הפגין ידע ובקיאות בכל מקצועות התורה. בשנת [[תרפ"ב]] הוציא לאור כתב עת תורני בשם '''החיים'''. לאחר מכן בשנת [[תרפ"ג]] עבר לבודפשט שם כיהן בדיינות לצד עמיתו הרב אפרים פישל זוסמן סופר. | ||
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ניצל באמצעות [[רכבת קסטנר]] והיה מהקבוצה הראשונה שיצאה מברגן-בלזן ל[[שווייץ]]. בשווייץ ניהל ישיבה בעיר ביאטענבורג. לאחר המלחמה היגר ל[[ארצות הברית]]. בתחילה כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת נייטרא, ולאחר מכן בשנת [[תש"ט]] עבר ל[[וויליאמסבורג]], שם נבחר לכהן כרב 'קהילת עדת יראים - [[וינה]] (וויען)'. היה מקובל על כל היהדות החרדית בארצות הברית לגווניה. עם [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]] היה בידידות אמיצה, והרב [[משה פיינשטיין]] העריצו מאוד. | בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ניצל באמצעות [[רכבת קסטנר]] והיה מהקבוצה הראשונה שיצאה מברגן-בלזן ל[[שווייץ]]. בשווייץ ניהל ישיבה בעיר ביאטענבורג. לאחר המלחמה היגר ל[[ארצות הברית]]. בתחילה כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת נייטרא, ולאחר מכן בשנת [[תש"ט]] עבר ל[[וויליאמסבורג]], שם נבחר לכהן כרב 'קהילת עדת יראים - [[וינה]] (וויען)'. היה מקובל על כל היהדות החרדית בארצות הברית לגווניה. עם [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]] היה בידידות אמיצה, והרב [[משה פיינשטיין]] העריצו מאוד. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
חיבר ספר בשם "חדשים גם ישנים" על כמה ממסכתות הש"ס, [[חומש]] "לימודי ה'" - הכולל 2 כרכים מקיפים על פרשות [[פרשת בראשית|בראשית]] ו[[פרשת נח|נח]] בלבד (חומש עם פירוש רש"י ושלושת התרגומים, ועליהם: פירוש על המסורה; פירוש הכולל לימודים היוצאים מהפסוקים במצוות עשה ולא תעשה, ענייני דרך ארץ ועוד ומלקט פירושי פשט; ו[[מראי מקומות|ציונים]] למקורות המזכירים את הפסוקים), "מצוות השם" על [[י"ג עיקרים|אמונה]] ושני ספרים על [[שבע מצוות בני נח]] - נושא בו נחשב כפוסק עיקרי, כיון שהוא מהראשונים שעסק בו ברהחבה. לאחר פטירתו נדפס מכתביו [[שו"ת]] מהר"י שטייף. חיבוריו מגלים בקיאות בכל חלקי ה[[תורה]], והוא מרבה לעסוק גם בנושאים שאינם נידונים בדרך כלל בין לומדי התורה. | חיבר ספר בשם "חדשים גם ישנים" על כמה ממסכתות הש"ס, [[חומש]] "לימודי ה'" - הכולל 2 כרכים מקיפים על פרשות [[פרשת בראשית|בראשית]] ו[[פרשת נח|נח]] בלבד (חומש עם פירוש רש"י ושלושת התרגומים, ועליהם: פירוש על המסורה; פירוש הכולל לימודים היוצאים מהפסוקים במצוות עשה ולא תעשה, ענייני דרך ארץ ועוד ומלקט פירושי פשט; ו[[מראי מקומות|ציונים]] למקורות המזכירים את הפסוקים), "מצוות השם" על [[י"ג עיקרים|אמונה]] ושני ספרים על [[שבע מצוות בני נח]] - נושא בו נחשב כפוסק עיקרי, כיון שהוא מהראשונים שעסק בו ברהחבה. לאחר פטירתו נדפס מכתביו [[שו"ת]] מהר"י שטייף. חיבוריו מגלים בקיאות בכל חלקי ה[[תורה]], והוא מרבה לעסוק גם בנושאים שאינם נידונים בדרך כלל בין לומדי התורה. | ||
נפטר ביום [[ט' באלול]] [[תשי"ח]]. | |||
לזכרו נוסד מכון זכרון אהרן בראשית שנות התש"ס, כאשר מטרתו הראשונית הייתה הדפסת והפצת ספריו. | לזכרו נוסד מכון זכרון אהרן בראשית שנות התש"ס, כאשר מטרתו הראשונית הייתה הדפסת והפצת ספריו. | ||
==על ספר התניא== | ==על ספר התניא== | ||
לרב מענדל | לרב מענדל גרטנר שרצה בילדותו ללמוד [[תניא]] והמורה הפרטי שלו מיאן ללמדו, בטענה שספר זה הוא ספר [[קבלה]] שאינו מתאים ל[[ילד]]ים, השיב{{הערה|ספר מפיהם ומפי כתבם ניו יורק תשס"ח עמוד קא. הובא בספר [[התניא נחלת העם]]{{מקור|איזה עמוד?}}.}}: | ||
{{ציטוט|תוכן=מיין יונגעלע | {{ציטוט|תוכן=ילדי, תניא איננו ספר של קבלה. תניא, זהו ספר של [[אמונה]]! אמונה מחוייב כל אחד ללמוד; אפילו מגיל קטן{{הערה|ב[[אידיש]]: מיין יונגעלע, תניא איז נישט קבלה. תניא איז אמונה! אמונה איז מחוייב א יעדער צו לערנען; נישט קיין חילוק ווי קליין מ'איז.}}. ואם המלמד שלך אינו מבין - שלח אותו אלי...}} | ||
==עם [[רבותינו נשיאינו]]== | ==עם [[רבותינו נשיאינו]]== | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
יוסף יצחק}} | יוסף יצחק}} | ||
בתחילת שנת [[תש"י]] שלח אל [[הרבי]] את כרכי החומש במסגרת 'חילופי ספרים' עם הוצאת [[קה"ת]] כפי שנהג [[הרבי]] שעמד בראש הוצאת הספרים, והרבי ענה לו במכתב תודה הכולל הערות על תוכן הספרים. ההערות דנות בין השאר בנושאים: האותיות הגדולות והקטנות שבתורה, הסדר ב[[בריאת העולם]] הראשונית ובריאת החומר ה[[היולי]] וה[[זמן]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' [https://chabadlibrary.org/books/1200770001 איגרת תקמא].}}. על עותקי הספרים שב[[ספריית הרבי]] [[חתימה|חתם]] הרבי את שמו הקדוש: {{ציטוטון|משנ}}{{הערה|[[צדי"ק למלך]] חלק ה' עמוד 124.}}. בתגובה כתב אל הרבי: {{ציטוטון|תשואות חן חן לו, גם לרבות על ההארות שכולם מושכלות ונחמדות, וציינתי אותם בגליון של החומש במקומן}}. לאחר מכן שלח את ספרו 'מצוות השם' והרבי שוב הגיב במכתב הערות על הספר, בהם דן במנין [[תרי"ג מצוות]], השאלה האם [[בני נח]] הצטוו על ה[[שיתוף]], ועוד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' [https://chabadlibrary.org/books/1200770143 איגרת תקמו].}}. | בתחילת שנת [[תש"י]] שלח אל [[הרבי]] את כרכי החומש - במסגרת 'חילופי ספרים' עם הוצאת [[קה"ת]], כפי שנהג אז [[הרבי]] שעמד בראש הוצאת הספרים, והרבי ענה לו במכתב תודה הכולל הערות על תוכן הספרים. ההערות דנות בין השאר בנושאים: האותיות הגדולות והקטנות שבתורה, הסדר ב[[בריאת העולם]] הראשונית ובריאת החומר ה[[היולי]] וה[[זמן]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' [https://chabadlibrary.org/books/1200770001 איגרת תקמא].}}. על עותקי הספרים שב[[ספריית הרבי]] [[חתימה|חתם]] הרבי את שמו הקדוש: {{ציטוטון|משנ}}{{הערה|[[צדי"ק למלך]] חלק ה' עמוד 124.}}. בתגובה כתב אל הרבי: {{ציטוטון|תשואות חן חן לו, גם לרבות על ההארות שכולם מושכלות ונחמדות, וציינתי אותם בגליון של החומש במקומן}}. לאחר מכן שלח את ספרו 'מצוות השם' והרבי שוב הגיב במכתב הערות על הספר, בהם דן במנין [[תרי"ג מצוות]], השאלה האם [[בני נח]] הצטוו על ה[[שיתוף]], ועוד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' [https://chabadlibrary.org/books/1200770143 איגרת תקמו].}}. | ||
בעניין [[עירוב]] ב[[מחנה קיץ]] ב[[ארגנטינה]] הפנה אליו הרבי את הרב [[דובער בוימגרטן]]: {{ציטוטון|בענין עירובין - לשאול פרטיות התיקון אצל הרר"י שי' שטייף או הר"ב שי' מאשקאוויטש המתעסקים בהל' אלו}}{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] - [[תשי"ב]] - [[תשי"ט]] עמוד 58.}} | בעניין [[עירוב]] ב[[מחנה קיץ]] ב[[ארגנטינה]] הפנה אליו הרבי את הרב [[דובער בוימגרטן]]: {{ציטוטון|בענין עירובין - לשאול פרטיות התיקון אצל הרר"י שי' שטייף או הר"ב שי' מאשקאוויטש המתעסקים בהל' אלו}}{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] - [[תשי"ב]] - [[תשי"ט]] עמוד 58.}} | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
*[https://col.org.il/news/94866 תגליות באגרות-קודש: כש'ידו הגדולה' של הרבי מבקרת ספרים] {{COL}} | *[https://col.org.il/news/94866 תגליות באגרות-קודש: כש'ידו הגדולה' של הרבי מבקרת ספרים] {{COL}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{ | {{מיון רגיל:שטייף, יונתן}} | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | |||
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | |||
[[קטגוריה:רבנים חסידיים]] | |||
[[קטגוריה:אישים בארצות הברית]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ז]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ח]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:33, 6 במרץ 2024
הרב יונתן שטייף (ג' אלול תרל"ז, - ט' באלול תשי"ח) היה דיין בבודפשט שבהונגריה ומהפוסקים הבולטים בארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה.
תולדותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בג' אלול תרל"ז לצבי בעיר גאיא (Kolta) שבהונגריה (כיום בסלובקיה). למד בישיבת פרשבורג אצל הרב שמחה בונים סופר בעל ה"שבט סופר", בנו של הכתב סופר ונכדו של החת"ם סופר. בשנת תרס"ז התמנה למגיד מישרים ומו"ץ בעיר גוטא, ולאחר נישואיו בשנת תרע"ב התמנה לדיין באונגוואר. בתקופה זו חיבר מספר ספרים, בהם הפגין ידע ובקיאות בכל מקצועות התורה. בשנת תרפ"ב הוציא לאור כתב עת תורני בשם החיים. לאחר מכן בשנת תרפ"ג עבר לבודפשט שם כיהן בדיינות לצד עמיתו הרב אפרים פישל זוסמן סופר.
בזמן מלחמת העולם השנייה ניצל באמצעות רכבת קסטנר והיה מהקבוצה הראשונה שיצאה מברגן-בלזן לשווייץ. בשווייץ ניהל ישיבה בעיר ביאטענבורג. לאחר המלחמה היגר לארצות הברית. בתחילה כיהן כר"מ בישיבת נייטרא, ולאחר מכן בשנת תש"ט עבר לוויליאמסבורג, שם נבחר לכהן כרב 'קהילת עדת יראים - וינה (וויען)'. היה מקובל על כל היהדות החרדית בארצות הברית לגווניה. עם האדמו"ר מסאטמר היה בידידות אמיצה, והרב משה פיינשטיין העריצו מאוד.
חיבר ספר בשם "חדשים גם ישנים" על כמה ממסכתות הש"ס, חומש "לימודי ה'" - הכולל 2 כרכים מקיפים על פרשות בראשית ונח בלבד (חומש עם פירוש רש"י ושלושת התרגומים, ועליהם: פירוש על המסורה; פירוש הכולל לימודים היוצאים מהפסוקים במצוות עשה ולא תעשה, ענייני דרך ארץ ועוד ומלקט פירושי פשט; וציונים למקורות המזכירים את הפסוקים), "מצוות השם" על אמונה ושני ספרים על שבע מצוות בני נח - נושא בו נחשב כפוסק עיקרי, כיון שהוא מהראשונים שעסק בו ברהחבה. לאחר פטירתו נדפס מכתביו שו"ת מהר"י שטייף. חיבוריו מגלים בקיאות בכל חלקי התורה, והוא מרבה לעסוק גם בנושאים שאינם נידונים בדרך כלל בין לומדי התורה.
לזכרו נוסד מכון זכרון אהרן בראשית שנות התש"ס, כאשר מטרתו הראשונית הייתה הדפסת והפצת ספריו.
על ספר התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]
לרב מענדל גרטנר שרצה בילדותו ללמוד תניא והמורה הפרטי שלו מיאן ללמדו, בטענה שספר זה הוא ספר קבלה שאינו מתאים לילדים, השיב[1]:
עם רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרצ"ו שלח לרבי הריי"צ את ספר החומש "לימודי השם". במענה לכך כתב לו הרבי[3]:
כבוד הרה"ג הנכבד כו' מוה"ר יונתן שי' שטייף.
שלום וברכה.
בתודה קבלתי תשורתו חומש בראשית, פרשת בראשית, נח, עם פירושו למודי השם. השי"ת יהי' בעזרו להשלים הדפסת כל הספרים כולם להצלחה. וימלא השי"ת משאלות לבבו לשקוד בתורה ועבודה מתוך מנוחה בגשמיות וברוחניות. ידידו הדו"ש ומברכו בגו"ר
יוסף יצחק
בתחילת שנת תש"י שלח אל הרבי את כרכי החומש - במסגרת 'חילופי ספרים' עם הוצאת קה"ת, כפי שנהג אז הרבי שעמד בראש הוצאת הספרים, והרבי ענה לו במכתב תודה הכולל הערות על תוכן הספרים. ההערות דנות בין השאר בנושאים: האותיות הגדולות והקטנות שבתורה, הסדר בבריאת העולם הראשונית ובריאת החומר ההיולי והזמן[4]. על עותקי הספרים שבספריית הרבי חתם הרבי את שמו הקדוש: "משנ"[5]. בתגובה כתב אל הרבי: "תשואות חן חן לו, גם לרבות על ההארות שכולם מושכלות ונחמדות, וציינתי אותם בגליון של החומש במקומן". לאחר מכן שלח את ספרו 'מצוות השם' והרבי שוב הגיב במכתב הערות על הספר, בהם דן במנין תרי"ג מצוות, השאלה האם בני נח הצטוו על השיתוף, ועוד[6].
בעניין עירוב במחנה קיץ בארגנטינה הפנה אליו הרבי את הרב דובער בוימגרטן: "בענין עירובין - לשאול פרטיות התיקון אצל הרר"י שי' שטייף או הר"ב שי' מאשקאוויטש המתעסקים בהל' אלו"[7]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דרוש וחידוש, פתיחה להלכות נדה, תרצ"ג באתר היברובוקס
- חדשים גם ישנים, מסכת ברכות חלק א', תשי"ט באתר היברובוקס
- מצוות השם חלק א', באתר היברובוקס
- מצוות השם חלק ב', באתר היברובוקס
- הרב מנחם מענדל גרינפלד, ההתכתבות עם הרבי - איגרת מבוארת
- תגליות באגרות-קודש: כש'ידו הגדולה' של הרבי מבקרת ספרים
הערות שוליים
- ↑ ספר מפיהם ומפי כתבם ניו יורק תשס"ח עמוד קא. הובא בספר התניא נחלת העם[דרוש מקור: איזה עמוד?].
- ↑ באידיש: מיין יונגעלע, תניא איז נישט קבלה. תניא איז אמונה! אמונה איז מחוייב א יעדער צו לערנען; נישט קיין חילוק ווי קליין מ'איז.
- ↑ א' אייר תרצ"ו. נדפס בתשורה וילהלם מרינובסקי, ו' כסלו תשע"ט עמוד 22.
- ↑ אגרות קודש חלק ג' איגרת תקמא.
- ↑ צדי"ק למלך חלק ה' עמוד 124.
- ↑ אגרות קודש חלק ג' איגרת תקמו.
- ↑ ליקוט מענות קודש - תשי"ב - תשי"ט עמוד 58.