שיחה:פורים דמוקפין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: אפשר להוסיף לערך. הרבי מבאר<REF>תורת מנחם תשי"א ח"א עמ' 323 הענין ביום זה: מבואר בתו"א<REF>הוספות מג"א …) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
[[הרבי]] מבאר<REF>[[תורת מנחם]] [[תשי"א]] ח"א עמ' 323 הענין ביום זה: | [[הרבי]] מבאר<REF>[[תורת מנחם]] [[תשי"א]] ח"א עמ' 323 הענין ביום זה: | ||
מבואר בתו"א<REF>הוספות מג"א בתחלתו (קטז, ג). וראה גם אוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' רנה.</REF> ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה<REF>נוסח הפיוט בתפלת מוסף דיוהכ"פ.</REF>, שהיא | מבואר בתו"א<REF>הוספות מג"א בתחלתו (קטז, ג). וראה גם אוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' רנה.</REF> ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה<REF>נוסח הפיוט בתפלת מוסף דיוהכ"פ.</REF>, שהיא בחינת כשושנה בין החוחים<REF>שה"ש ב, ב.</REF> . . והשושנה אדומה בעצם, אך ע"י האש, לא אש גשמית ח"ו, אלא אש רוחנית דקדושה, אש דאהבת ה', ששורפת ומכלה את האש דאהבה זרה דלעו"ז - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחי' החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. . והיינו שע"י גלות מדי נתבררו נשמות ישראל. . ונקראת איומה לשון תוקף להגן עליהם מפני החיצונים". ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים". | ||
וגם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת-כח דפורים – שושן פורים – שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת, שהרי, על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטו"ד, שזהו גם ענין ה"גורל" ("פור הוא הגורל") שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע<REF>ראה תו"א מג"א צב, ד ואילך. סה"מ מלוקט ח"ה ס"ע קפט ואילך. וש"נ.</REF> שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים<REF>הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה אוה"ת אחרי פ, א).</REF>, שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים<REF>תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה תו"א שם צה, סע"ד ואילך. סה"מ מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.</REF>, ועל אחת כמה וכמה פורים עצמו<REF>ראה תו"א שם קכא, א. סה"מ מלוקט שם. וש"נ.</REF>. | |||
== בית שמש == | |||
{{חב"דפדים פעילים}} יש לכם מושג אם בית שמש זה עיר דמוקפין? שמעתי פעם שחלק מזה יכול להיות. | |||
חב"ד בדרך לגאולה ~ [[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[אדר|#מרבים בשמחה|מרבים בשמחה]] 17:29, 5 במרץ 2024 (UTC) | |||
:חפש בגוגל והכנס לפורום התורה שייצא לך בחיפוש, וגם בסדרת כתבות בכיכר השבת בנושא, עיין בפנים ותמצא מרגוע לנפשך. --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|<span style="color: blue;;">הכנסו ותשביחו!</span>]] 17:31, 5 במרץ 2024 (UTC) | |||
{{הערות שוליים}} | |||
גרסה מ־01:45, 6 במרץ 2024
אפשר להוסיף לערך.
הרבי מבארשגיאת ציטוט: חסר תג </ref> סוגר בשביל תג <ref> ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה[1], שהיא בחינת כשושנה בין החוחים[2] . . והשושנה אדומה בעצם, אך ע"י האש, לא אש גשמית ח"ו, אלא אש רוחנית דקדושה, אש דאהבת ה', ששורפת ומכלה את האש דאהבה זרה דלעו"ז - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחי' החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. . והיינו שע"י גלות מדי נתבררו נשמות ישראל. . ונקראת איומה לשון תוקף להגן עליהם מפני החיצונים". ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים".
וגם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת-כח דפורים – שושן פורים – שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת, שהרי, על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטו"ד, שזהו גם ענין ה"גורל" ("פור הוא הגורל") שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע[3] שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים[4], שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים[5], ועל אחת כמה וכמה פורים עצמו[6].
בית שמש
חב"דפדים פעילים יש לכם מושג אם בית שמש זה עיר דמוקפין? שמעתי פעם שחלק מזה יכול להיות. חב"ד בדרך לגאולה ~ שיחה ~ #מרבים בשמחה|מרבים בשמחה 17:29, 5 במרץ 2024 (UTC)
- חפש בגוגל והכנס לפורום התורה שייצא לך בחיפוש, וגם בסדרת כתבות בכיכר השבת בנושא, עיין בפנים ותמצא מרגוע לנפשך. --משתמש: ברכת הגאולה הכנסו ותשביחו! 17:31, 5 במרץ 2024 (UTC)
הערות שוליים
- ↑ נוסח הפיוט בתפלת מוסף דיוהכ"פ.
- ↑ שה"ש ב, ב.
- ↑ ראה תו"א מג"א צב, ד ואילך. סה"מ מלוקט ח"ה ס"ע קפט ואילך. וש"נ.
- ↑ הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה אוה"ת אחרי פ, א).
- ↑ תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה תו"א שם צה, סע"ד ואילך. סה"מ מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.
- ↑ ראה תו"א שם קכא, א. סה"מ מלוקט שם. וש"נ.