הבדלים בין גרסאות בדף "גיל הנישואין"
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (16 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''גיל הנישואין''' הוא הגיל המזערי המותר ל[[נישואין|הינשא]] על פי [[דינא דמלכותא דינא|חוק]]. החוק משתנה לפי כל מדינה. ב[[מדינת ישראל]] החוק הוא גיל | + | '''גיל הנישואין''' הוא הגיל המזערי המותר ל[[נישואין|הינשא]] על פי [[דינא דמלכותא דינא|חוק]]. החוק משתנה לפי כל מדינה. ב[[מדינת ישראל]] החוק הוא גיל 18, ובהרבה מדינות אחרות מקובל שהגיל הוא 18. לעיתים נקבע שגיל האישה מוקדם יותר מגיל הגבר. |
על פי ה[[הלכה]] מותר לאשה ל[[נישואין|הינשא]] כבר בגיל 12. ב[[מסורת ישראל]] הגיל הוא 18 בממוצע, כשהגיל משתנה בין העדות וה[[מנהג]]ים. | על פי ה[[הלכה]] מותר לאשה ל[[נישואין|הינשא]] כבר בגיל 12. ב[[מסורת ישראל]] הגיל הוא 18 בממוצע, כשהגיל משתנה בין העדות וה[[מנהג]]ים. | ||
== מקורות ביהדות == | == מקורות ביהדות == | ||
| − | + | ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה', משנה כ"א.}} אומרים [[חז"ל]] שראוי לאדם לישא אישה בגיל שמונה עשרה, ובלשונם: {{ציטוטון|בן שמונה עשרה ל[[חופה]]}}. וב[[גמרא]] מוגבל גיל הנישואין ללא יאוחר מגיל עשרים: | |
| − | |||
| − | ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה', משנה כ"א}} אומרים [[חז"ל]] שראוי לאדם לישא אישה בגיל שמונה עשרה, ובלשונם: {{ציטוטון|בן שמונה עשרה ל[[חופה]]}}. וב[[גמרא]] מוגבל גיל הנישואין ללא יאוחר מגיל עשרים: | ||
{{ציטוט| | {{ציטוט| | ||
|מרכאות=כן | |מרכאות=כן | ||
| שורה 12: | שורה 10: | ||
|מקור=[[מסכת קידושין]], דף כ"ט, עמוד ב'}} | |מקור=[[מסכת קידושין]], דף כ"ט, עמוד ב'}} | ||
| − | לאחר מכן מסתייגת הגמרא ואומרת שעל הגבר מוטלת קודם חובת [[לימוד תורה]] ובגינה הוא רשאי לדחות את הנישואין בכמה שנים ומביאה עוד שני דעות בענין: | + | לאחר מכן מסתייגת הגמרא ואומרת שעל הגבר מוטלת קודם חובת [[לימוד תורה]] ובגינה הוא רשאי לדחות את הנישואין בכמה שנים ומביאה עוד שני דעות בענין: |
{{ציטוט| | {{ציטוט| | ||
|מרכאות=כן | |מרכאות=כן | ||
| שורה 20: | שורה 18: | ||
|מקור=[[מסכת קידושין]], דף ל', עמוד א'}} | |מקור=[[מסכת קידושין]], דף ל', עמוד א'}} | ||
| − | [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות אישות טו, א}} תוחם את גיל הנישואין עד גיל 20 "ואימתי האיש נתחייב במצוה זו מבן שבע עשרה, וכיון שעברו עשרים שנה ולא נשא אשה הרי זה עובר ומבטל מצות עשה" ומסייג שאם רוצה ללמוד תורה יכול להתאחר משום ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה וכ"ש בלימוד תורה". | + | [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות אישות טו, א.}} תוחם את גיל הנישואין עד גיל 20 "ואימתי האיש נתחייב במצוה זו מבן שבע עשרה, וכיון שעברו עשרים שנה ולא נשא אשה הרי זה עובר ומבטל מצות עשה" ומסייג שאם רוצה ללמוד תורה יכול להתאחר משום ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה וכ"ש בלימוד תורה". עם זאת כותב הרמב"ם ש{{ציטוטון|דרך בעלי דעה - שיקבע לו אדם מלאכה [[פרנסה|המפרנסת]] אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה..."}}{{הערה|רמב"ם הלכות דעות ה, יא.}}. |
| + | |||
| + | קיימות שיטות שונות בעניין הזיווגים: האם הקב"ה קובע במדוייק שפלוני ישא את פלונית, או שהשידוך תלוי ב[[בחירה חופשית|בחירתו החופשית]] של האדם. אולם, לכל הדעות (גם לאלו הסוברים שהשידוך נקבע מלמעלה) האדם יכול להפסיד את השידוך שלו אם "הקדימו אחר"{{הערה|על־פי לשון חז"ל במסכת מועד־קטן דף יח, עמוד ב.}}, לכן צריך להשתדל בשידוכין ואין לדחות אותו, שהרי אז הוא עלול לאבד, חס וחלילה, את שידוכו{{הערה| אגרות קודש חלק ב אגרת רסה: "המורם מכל השיטות הנ"ל דבכל הזווגים יכול אחר לקדמו. ונפסקה הלכה למעשה דבכל אופן שיהיה מארסין נשים בחוש"מ מטעם זה, ובמילא יש מקום להשתדלות.}}. | ||
== מנהג ישראל == | == מנהג ישראל == | ||
| − | אצל בני ספרד נהגו להתחתן בגיל מוקדם יותר. מסורת זו התקלקלה בשנים האחרונות, ו[[הרבי]] דאג לחזק את המסורת ולעודד את בני עדות המזרח להמשיך במסורת אבותיהם{{הערה|מכתבים רבים מופיעים בסדרת הספרים [[אגרות קודש]]}}. | + | אצל בני ספרד נהגו להתחתן בגיל מוקדם יותר. מסורת זו התקלקלה בשנים האחרונות, ו[[הרבי]] דאג לחזק את המסורת ולעודד את בני עדות המזרח להמשיך במסורת אבותיהם{{הערה|מכתבים רבים מופיעים בסדרת הספרים [[אגרות קודש]].}}. |
| − | בנסיונות שנעשו לחוקק את חוק גיל הנישואין לגיל מאוחר יותר, השתדל הרבי להתיר את הנישואין לבני ספרד. הרבי נימק זאת בשני טעמים{{הערה|ממכתב ל{{ה|רב זווין}} ב[[ג' בתמוז]] [[תשכ"ד]]}}: | + | בנסיונות שנעשו לחוקק את חוק גיל הנישואין לגיל מאוחר יותר, השתדל הרבי להתיר את הנישואין לבני ספרד. הרבי נימק זאת בשני טעמים{{הערה|ממכתב ל{{ה|רב זווין}} ב[[ג' בתמוז]] [[תשכ"ד]].}}: |
#כיוון שגם כך נעשים נישואין לפני הגיל המותר בחוק, ומפני האיסור זה נעשה בצנעה. ומובן הקלקול בכך. | #כיוון שגם כך נעשים נישואין לפני הגיל המותר בחוק, ומפני האיסור זה נעשה בצנעה. ומובן הקלקול בכך. | ||
#ועוד ועיקר, הלוואי וגם האשכנזים ינהגו כך, ולא כמו בהווה. ובפרט לבני ספרד שזו מסורת אבותם. | #ועוד ועיקר, הלוואי וגם האשכנזים ינהגו כך, ולא כמו בהווה. ובפרט לבני ספרד שזו מסורת אבותם. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
אצל מרבית מה[[חסידים]] ([[חסידי פולין]]) נוהגים [[שידוך|להשתדך]] בגיל 17 ולהתחתן שנה לאחר מכן, בגיל 18. אצל חלק זה משתנה לשידוך בגיל 18 ונישואין בגיל 19. | אצל מרבית מה[[חסידים]] ([[חסידי פולין]]) נוהגים [[שידוך|להשתדך]] בגיל 17 ולהתחתן שנה לאחר מכן, בגיל 18. אצל חלק זה משתנה לשידוך בגיל 18 ונישואין בגיל 19. | ||
| − | אצל [[חסידי חב"ד]] הגיל הממוצע לחתונה אצל הבחורים הוא 23, וזאת בגלל שנות הלימודים הרבות בישיבות. 3 שנים ב[[ישיבה קטנה]], 3 שנים נוספות ב[[ישיבה גדולה]] ושנה נוספת ב[[שנת הקבוצה]] (רבים נשארים ליותר משנה אחת). לאחר סיום הלימודים הרשמיים ב[[ישיבה]] יוצאים | + | ===בחסידות חב"ד=== |
| + | אצל [[חסידי חב"ד]] הגיל הממוצע לחתונה אצל הבחורים הוא 23, וזאת בגלל שנות הלימודים הרבות בישיבות. 3 שנים ב[[ישיבה קטנה]], 3 שנים נוספות ב[[ישיבה גדולה]] ושנה נוספת ב[[שנת הקבוצה]] (רבים נשארים ליותר משנה אחת). לאחר סיום הלימודים הרשמיים ב[[ישיבה]] יוצאים ל[[התלמידים השלוחים|שנת שליחות]] בישיבות אחרות, דבר שהנהיג הרבי בעצמו. חלק משלבים בין השליחות בישיבה ללימודי ה[[סמיכה לרבנות]] וחלק עושים זאת בגמר השליחות. יש גם קבוצות שנוסעות לסייע ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]. | ||
| + | |||
| + | מנהג טוב ונכון להתחתן בגיל צעיר יחסית, ולא לדחות את הנישואין לגיל מבוגר{{הערה|אגרות קודש חלק יד, עמוד קעג. חלק ד, עמוד ש.}}, והרבי עצמו התבטא שהגיל הנכון לחפש שידוך הוא לאחר גיל עשרים, ולא להתעכב לגיל 25 ואילך{{הערה|1=[https://col.org.il/news/147546 שיחת י"ד כסלו תשי"ד, יובל ה-25 לנישואי הרבי].}}. | ||
== החוק בישראל == | == החוק בישראל == | ||
| − | החוק ב[[מדינת ישראל]] אוסר על נישואין מתחת לגיל | + | החוק ב[[מדינת ישראל]] אוסר על נישואין מתחת לגיל 18, ועל פי פסיקה של [[הרבנות הראשית]] אסורים לישא אישה בטרם מלאו לה שמונה עשרה שנה ויום אחד. |
| − | |||
| − | |||
[[הרבי]] השתדל לעגן בחוק את מסורת בני ספרד להתחתן מוקדם. בשנת [[תשכ"ד]] שלח הרבי מכתב ל{{ה|רב זווין}} בו הוא מבקש ממנו לפעול להתיר את הנישואין בגיל מוקדם, בעיקר בנוגע לספרדים שזו המסורה שלהם: | [[הרבי]] השתדל לעגן בחוק את מסורת בני ספרד להתחתן מוקדם. בשנת [[תשכ"ד]] שלח הרבי מכתב ל{{ה|רב זווין}} בו הוא מבקש ממנו לפעול להתיר את הנישואין בגיל מוקדם, בעיקר בנוגע לספרדים שזו המסורה שלהם: | ||
| שורה 44: | שורה 45: | ||
|תוכן=שמוכרח לעשות מה בנוגע להיתר נשואין [באחינו בני ישראל הספרדים] בגיל מוקדם להמותר על פי החוק דכנסת, ומכמה טעמים: לכל לראש - כיון שגם עתה ישנם כמה וכמה מקרים דאירוסין ו[[קידושין]] וגם נשואין, ושמפני החוק נעשים בצנעא, ומובן הקלקול שבדבר. ועוד - וגם זה עיקר - שבדורנו, הלואי שגם האשכנזים היו משיאים בניהם ובנותיהם קרוב לפרקם ולא כהמצב בהווה, ועל אחת כמה וכמה בנוגע הספרדים שמאז ומקדם הורגלו בכל הנ"ל | |תוכן=שמוכרח לעשות מה בנוגע להיתר נשואין [באחינו בני ישראל הספרדים] בגיל מוקדם להמותר על פי החוק דכנסת, ומכמה טעמים: לכל לראש - כיון שגם עתה ישנם כמה וכמה מקרים דאירוסין ו[[קידושין]] וגם נשואין, ושמפני החוק נעשים בצנעא, ומובן הקלקול שבדבר. ועוד - וגם זה עיקר - שבדורנו, הלואי שגם האשכנזים היו משיאים בניהם ובנותיהם קרוב לפרקם ולא כהמצב בהווה, ועל אחת כמה וכמה בנוגע הספרדים שמאז ומקדם הורגלו בכל הנ"ל | ||
|מקור=[[שו"ת מנחם משיב נפשי]], מכתב ל{{ה|רב זווין}} מ[[ג' בתמוז]] [[תשכ"ד]]}} | |מקור=[[שו"ת מנחם משיב נפשי]], מכתב ל{{ה|רב זווין}} מ[[ג' בתמוז]] [[תשכ"ד]]}} | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67138 מהו הגיל המתאים לחתונת בחור חב"די?] {{אינפו|}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חתונה]] | [[קטגוריה:חתונה]] | ||
גרסה אחרונה מ־00:52, 5 במרץ 2024
גיל הנישואין הוא הגיל המזערי המותר להינשא על פי חוק. החוק משתנה לפי כל מדינה. במדינת ישראל החוק הוא גיל 18, ובהרבה מדינות אחרות מקובל שהגיל הוא 18. לעיתים נקבע שגיל האישה מוקדם יותר מגיל הגבר.
על פי ההלכה מותר לאשה להינשא כבר בגיל 12. במסורת ישראל הגיל הוא 18 בממוצע, כשהגיל משתנה בין העדות והמנהגים.
תוכן עניינים
מקורות ביהדות[עריכה]
במסכת אבות[1] אומרים חז"ל שראוי לאדם לישא אישה בגיל שמונה עשרה, ובלשונם: "בן שמונה עשרה לחופה". ובגמרא מוגבל גיל הנישואין ללא יאוחר מגיל עשרים:
עד עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה כיון שהגיע לגיל עשרים ולא נשא אומר תיפח עצמותיו
— מסכת קידושין, דף כ"ט, עמוד ב'
לאחר מכן מסתייגת הגמרא ואומרת שעל הגבר מוטלת קודם חובת לימוד תורה ובגינה הוא רשאי לדחות את הנישואין בכמה שנים ומביאה עוד שני דעות בענין:
א"ל רבא לר' נתן בר אמי: אדידך על צוארי דבריך משיתסר ועד עשרים ותרתי. ואמרי לה: מתמני סרי עד עשרים וארבעה.
(...) כתנאי: ר' יהודה ורבי נחמיה. חד אמר: משיתסר ועד עשרים ותרתין. וחד אמר: מתמני סרי ועד עשרים וארבעה
— מסכת קידושין, דף ל', עמוד א'
הרמב"ם[2] תוחם את גיל הנישואין עד גיל 20 "ואימתי האיש נתחייב במצוה זו מבן שבע עשרה, וכיון שעברו עשרים שנה ולא נשא אשה הרי זה עובר ומבטל מצות עשה" ומסייג שאם רוצה ללמוד תורה יכול להתאחר משום ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה וכ"ש בלימוד תורה". עם זאת כותב הרמב"ם ש"דרך בעלי דעה - שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה...""[3].
קיימות שיטות שונות בעניין הזיווגים: האם הקב"ה קובע במדוייק שפלוני ישא את פלונית, או שהשידוך תלוי בבחירתו החופשית של האדם. אולם, לכל הדעות (גם לאלו הסוברים שהשידוך נקבע מלמעלה) האדם יכול להפסיד את השידוך שלו אם "הקדימו אחר"[4], לכן צריך להשתדל בשידוכין ואין לדחות אותו, שהרי אז הוא עלול לאבד, חס וחלילה, את שידוכו[5].
מנהג ישראל[עריכה]
אצל בני ספרד נהגו להתחתן בגיל מוקדם יותר. מסורת זו התקלקלה בשנים האחרונות, והרבי דאג לחזק את המסורת ולעודד את בני עדות המזרח להמשיך במסורת אבותיהם[6].
בנסיונות שנעשו לחוקק את חוק גיל הנישואין לגיל מאוחר יותר, השתדל הרבי להתיר את הנישואין לבני ספרד. הרבי נימק זאת בשני טעמים[7]:
- כיוון שגם כך נעשים נישואין לפני הגיל המותר בחוק, ומפני האיסור זה נעשה בצנעה. ומובן הקלקול בכך.
- ועוד ועיקר, הלוואי וגם האשכנזים ינהגו כך, ולא כמו בהווה. ובפרט לבני ספרד שזו מסורת אבותם.
אצל מרבית מהחסידים (חסידי פולין) נוהגים להשתדך בגיל 17 ולהתחתן שנה לאחר מכן, בגיל 18. אצל חלק זה משתנה לשידוך בגיל 18 ונישואין בגיל 19.
בחסידות חב"ד[עריכה]
אצל חסידי חב"ד הגיל הממוצע לחתונה אצל הבחורים הוא 23, וזאת בגלל שנות הלימודים הרבות בישיבות. 3 שנים בישיבה קטנה, 3 שנים נוספות בישיבה גדולה ושנה נוספת בשנת הקבוצה (רבים נשארים ליותר משנה אחת). לאחר סיום הלימודים הרשמיים בישיבה יוצאים לשנת שליחות בישיבות אחרות, דבר שהנהיג הרבי בעצמו. חלק משלבים בין השליחות בישיבה ללימודי הסמיכה לרבנות וחלק עושים זאת בגמר השליחות. יש גם קבוצות שנוסעות לסייע בבתי חב"ד.
מנהג טוב ונכון להתחתן בגיל צעיר יחסית, ולא לדחות את הנישואין לגיל מבוגר[8], והרבי עצמו התבטא שהגיל הנכון לחפש שידוך הוא לאחר גיל עשרים, ולא להתעכב לגיל 25 ואילך[9].
החוק בישראל[עריכה]
החוק במדינת ישראל אוסר על נישואין מתחת לגיל 18, ועל פי פסיקה של הרבנות הראשית אסורים לישא אישה בטרם מלאו לה שמונה עשרה שנה ויום אחד.
הרבי השתדל לעגן בחוק את מסורת בני ספרד להתחתן מוקדם. בשנת תשכ"ד שלח הרבי מכתב לרב זווין בו הוא מבקש ממנו לפעול להתיר את הנישואין בגיל מוקדם, בעיקר בנוגע לספרדים שזו המסורה שלהם:
שמוכרח לעשות מה בנוגע להיתר נשואין [באחינו בני ישראל הספרדים] בגיל מוקדם להמותר על פי החוק דכנסת, ומכמה טעמים: לכל לראש - כיון שגם עתה ישנם כמה וכמה מקרים דאירוסין וקידושין וגם נשואין, ושמפני החוק נעשים בצנעא, ומובן הקלקול שבדבר. ועוד - וגם זה עיקר - שבדורנו, הלואי שגם האשכנזים היו משיאים בניהם ובנותיהם קרוב לפרקם ולא כהמצב בהווה, ועל אחת כמה וכמה בנוגע הספרדים שמאז ומקדם הורגלו בכל הנ"ל
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ פרק ה', משנה כ"א.
- ↑ הלכות אישות טו, א.
- ↑ רמב"ם הלכות דעות ה, יא.
- ↑ על־פי לשון חז"ל במסכת מועד־קטן דף יח, עמוד ב.
- ↑ אגרות קודש חלק ב אגרת רסה: "המורם מכל השיטות הנ"ל דבכל הזווגים יכול אחר לקדמו. ונפסקה הלכה למעשה דבכל אופן שיהיה מארסין נשים בחוש"מ מטעם זה, ובמילא יש מקום להשתדלות.
- ↑ מכתבים רבים מופיעים בסדרת הספרים אגרות קודש.
- ↑ ממכתב לרב זווין בג' בתמוז תשכ"ד.
- ↑ אגרות קודש חלק יד, עמוד קעג. חלק ד, עמוד ש.
- ↑ שיחת י"ד כסלו תשי"ד, יובל ה-25 לנישואי הרבי.
