סעודת שבת: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (27 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:סעודת שבת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חלה לסעודת שבת]] | |||
'''סעודת שבת''' | '''סעודת שבת''' הינה סעודת מצווה, ועל פי [[הזוהר]] מי שמחסר אחד מסעודות שבת עונשו חמור. | ||
== מאכלי שבת == | |||
מאכלי שבת נחשבים לנעלים יותר אף מהמאכלים ב[[סעודת יום טוב]]. מאכלי שבת אינם מגשמים, לכן אין הם זקוקים לבירור. אין בה "פרש שבתכם" כפי שהדבר במאכלי יום טוב. | |||
[[ | ההבנה העמוקה יותר בהבדל שבין מאכלי יום טוב למאכלי שבת היא שבמאכלי יום טוב ישנה החומריות שהיא [[גשמיות]], שממנה בא ה"פרש חגיכם", ואילו מאכלי שבת למרות שהם בכל זאת גם כן גשמיים, אך אין בהם חומריות. | ||
למרות שמאכלי שבת אינם מגשמים הם גם לא מזככים. ואדרבה, כשאוכלים את המאכלים ברצון, שרוצים בעונג שבמאכל לרצות את העונג של המאכל - לא צריכים אפילו לא במאכלי שבת, כפי שהוסבר לעיל, שההבנה לפני האכילה והשתיה צריכה לפעול שלא לרצות בעונג הגשמי. | |||
== | אם האדם רוצה בעונג שבמאכלי השבת מוריד אותו המאכל עצמו ממהותו ר"ל, כסיפור הידוע מה[[בעל שם טוב]], | ||
שהראה לתלמידיו איך בליל שבת אוכל מישהו סעודת שבת לתאבון, שהוא נהנה מה[[בשר]] השמן, הרי ישב [[שור]] ליד השולחן ב[[בגדי שבת]]{{הערה|1=[[תורת שמואל ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=7aa9bf69-9fb8-445c-9dee-84e8db4f434f&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=148 עמ' 143]}}. | |||
== [[יין]] בסעודת שבת == | |||
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר כי [[עבודת השם]] על ידי [[יין]], היא בכמה אופנים ואחד מהם הוא השותה [[יין]] כדי לקיים מצות ענג [[שבת]] ו[[יום טוב]]. | |||
באופנים אלו, אזי נתברר חיות ה[[בשר]] והיין שהיה נשפע מ[[קליפת נוגה]], ועולה לה' כעולה וכקרבן.{{הערה|1=[[תניא]] פרק ז'.}} | |||
== טועמיה חיים זכו == | |||
ישנו [[מנהג]] לאכול מבעוד [[ערב שבת]] ממטעמי ה[[שבת]], והטעם הוא מפני "טועמיה חיים זכו" כדי להנות מהשבת טרם כניסתה. ואין הטעם לזה הוא לבדוק את התבשיל באם הוא מוכן או אינו אלא מפני ה"טועמיה" שלקראת השבת [[קודש]] הקרבה ובאה. | |||
אדמו"ר הזקן כותב שאוה לטעום מכל תבשיל ותבשיל. | |||
הרבי אומר שאנו נוהגים לקיים את הטעימה ברוחניות בלבד{{הערה|ליקוטי שיחות חלק ב'.}}. | |||
== זמירות שבת == | |||
[[רבנו הזקן]] לא הכניס ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידור]]ו זמירות לשבת, ואת הטעם לכך | |||
אמר [[הרבי הצמח צדק]], מפני שחשב שבשולחן הסעודה ידברו | |||
ב[[חסידות]]. | |||
[[הרבי מהר"ש]] הסביר הטעם מפני שיאמרו ניגון, ו[[הרבי הרש"ב]] תיווך בין שני הענינים.{{הערה|1= | |||
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&hilite=0c1c801b-aa70-4028-924b-a706c75591a4&st=%u05e0%u05d9%u05d2%u05d5%u05df[[ספר השיחות]] תש"ד עמוד 94]}} | |||
== ראו גם == | |||
*[[סעודת מצווה]] | *[[סעודת מצווה]] | ||
*[[סעודת יום טוב]] | *[[סעודת יום טוב]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/762383#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מדוע מכסים את החלות במפית?]''' {{בית חבד}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | {{שבת}} | ||
[[קטגוריה:שבת]] [[קטגוריה:סעודות]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:17, 4 במרץ 2024
סעודת שבת הינה סעודת מצווה, ועל פי הזוהר מי שמחסר אחד מסעודות שבת עונשו חמור.
מאכלי שבת[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאכלי שבת נחשבים לנעלים יותר אף מהמאכלים בסעודת יום טוב. מאכלי שבת אינם מגשמים, לכן אין הם זקוקים לבירור. אין בה "פרש שבתכם" כפי שהדבר במאכלי יום טוב.
ההבנה העמוקה יותר בהבדל שבין מאכלי יום טוב למאכלי שבת היא שבמאכלי יום טוב ישנה החומריות שהיא גשמיות, שממנה בא ה"פרש חגיכם", ואילו מאכלי שבת למרות שהם בכל זאת גם כן גשמיים, אך אין בהם חומריות.
למרות שמאכלי שבת אינם מגשמים הם גם לא מזככים. ואדרבה, כשאוכלים את המאכלים ברצון, שרוצים בעונג שבמאכל לרצות את העונג של המאכל - לא צריכים אפילו לא במאכלי שבת, כפי שהוסבר לעיל, שההבנה לפני האכילה והשתיה צריכה לפעול שלא לרצות בעונג הגשמי.
אם האדם רוצה בעונג שבמאכלי השבת מוריד אותו המאכל עצמו ממהותו ר"ל, כסיפור הידוע מהבעל שם טוב, שהראה לתלמידיו איך בליל שבת אוכל מישהו סעודת שבת לתאבון, שהוא נהנה מהבשר השמן, הרי ישב שור ליד השולחן בבגדי שבת[1].
יין בסעודת שבת[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הזקן מבאר כי עבודת השם על ידי יין, היא בכמה אופנים ואחד מהם הוא השותה יין כדי לקיים מצות ענג שבת ויום טוב.
באופנים אלו, אזי נתברר חיות הבשר והיין שהיה נשפע מקליפת נוגה, ועולה לה' כעולה וכקרבן.[2]
טועמיה חיים זכו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנו מנהג לאכול מבעוד ערב שבת ממטעמי השבת, והטעם הוא מפני "טועמיה חיים זכו" כדי להנות מהשבת טרם כניסתה. ואין הטעם לזה הוא לבדוק את התבשיל באם הוא מוכן או אינו אלא מפני ה"טועמיה" שלקראת השבת קודש הקרבה ובאה.
אדמו"ר הזקן כותב שאוה לטעום מכל תבשיל ותבשיל.
הרבי אומר שאנו נוהגים לקיים את הטעימה ברוחניות בלבד[3].
זמירות שבת[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבנו הזקן לא הכניס בסידורו זמירות לשבת, ואת הטעם לכך אמר הרבי הצמח צדק, מפני שחשב שבשולחן הסעודה ידברו בחסידות.
הרבי מהר"ש הסביר הטעם מפני שיאמרו ניגון, והרבי הרש"ב תיווך בין שני הענינים.[4]
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ תורת שמואל ספר השיחות עמ' 143
- ↑ תניא פרק ז'.
- ↑ ליקוטי שיחות חלק ב'.
- ↑ ספר השיחות תש"ד עמוד 94
| שבת | ||
|---|---|---|
| קבלת שבת | ערב שבת · הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש · תפילות השבת | |
| תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
| חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
| בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
| מוצאי שבת | הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
| פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
| זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
| ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
| ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר | |