אברהם גינדי: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
שורה 15: | שורה 15: | ||
בשנת [[תש"נ]] התמחה כ[[מוהל]] והוא מפורסם כיום כמוהל מומחה המוזמן לערוך בריתות בכל רחבי העולם, כשהוא נוהג לערוך בריתות בחינם לאנשים שאין הפרוטה מצויה בכיסם. | בשנת [[תש"נ]] התמחה כ[[מוהל]] והוא מפורסם כיום כמוהל מומחה המוזמן לערוך בריתות בכל רחבי העולם, כשהוא נוהג לערוך בריתות בחינם לאנשים שאין הפרוטה מצויה בכיסם. | ||
יסד יחד עם אחיו את בית הכנסת 'יעקב אבינו' בכפר חב"ד, בו | משמש גם כנהג המבצע שירותי דרייבר והסעות. | ||
===בית הכנסת יעקב אבינו=== | |||
יסד יחד עם אחיו את בית הכנסת 'יעקב אבינו' בכפר חב"ד, בו משמש כ[[גבאי]]. | |||
מטרת הקמתו של בית הכנסת הייתה כדי שהרב אברהם יוכל לישא את כפיו כמנהג בני משפחתו ובני קהילתו. | |||
בית הכנסת שוכן בקומה הראשונה ובקומת מרתף בביתו של הרב אברהם. | |||
לבית הכנסת מקלט רחב ידיים. | |||
במשך תקופה השכיר את אולם בית הכנסת ואת האולם הנמצא במקלט לאירועים. | |||
בתחילת [[מלחמת חרבות ברזל]] שימש בית הכנסת כמתחם ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (ישיבה קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]], במסגרת הסכם שנערך בין ראשי ישיבות תומכי תמימים בית שמש ו[[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]], למדו בישיבה [[תמימים]] משני הישיבות המתגוררים באזור המרכז, הישיבה התקיימה בתנאי חצי יום לימודים וללא פנימיה, והתנהלה בפיקוחו של ראש הישיבה בבית שמש הרב [[משה לידר]]. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== |
גרסה מ־14:13, 3 במרץ 2024
הרב אברהם גינדי (יליד תשכ"ו), הוא מוהל תושב כפר חב"ד, מייסד וגבאי בית הכנסת יעקב אבינו.
תולדות חיים
נולד בחלב שבסוריה בט' טבת תשכ"ו להוריו יעקב ולאה גינדי.
לאחר ששנים מאחיו הצליחו להבריח את הגבול ולעלות לארץ ישראל, ניסה אביו להבריח גם הוא את הגבול עם משפחתו, אך הם נתפסו ונעצרו, ורק לאחר פעילות עניפה של האחים למענם שוחררו מהמאסר בלחץ אמריקאי.
האבא ניסה והצליח להבריח שוב את הגבול, הפעם לבדו, ולאחר תקופה של שנתיים בארצות הברית במהלכם הוא והאחים הפעילו לחץ, הסוכנות החשאית הישראלית שלחה מבריח מקצועי שיעביר את האמא והילדים שנותרו בסוריה את הגבול.
בשנת תשמ"ג עלתה המשפחה לארץ ישראל, ובעקבות התיישבותם של האחים בכפר חב"ד, קבע אף האב את מושבו בכפר חב"ד, כשהוא עצמו נכנס ללמוד בשיעור ג' בישיבת תומכי תמימים לוד.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת תקוה בת ר' בצלאל ויהודית כהן מקרית גת.
בשנת תש"נ התמחה כמוהל והוא מפורסם כיום כמוהל מומחה המוזמן לערוך בריתות בכל רחבי העולם, כשהוא נוהג לערוך בריתות בחינם לאנשים שאין הפרוטה מצויה בכיסם.
משמש גם כנהג המבצע שירותי דרייבר והסעות.
בית הכנסת יעקב אבינו
יסד יחד עם אחיו את בית הכנסת 'יעקב אבינו' בכפר חב"ד, בו משמש כגבאי.
מטרת הקמתו של בית הכנסת הייתה כדי שהרב אברהם יוכל לישא את כפיו כמנהג בני משפחתו ובני קהילתו.
בית הכנסת שוכן בקומה הראשונה ובקומת מרתף בביתו של הרב אברהם.
לבית הכנסת מקלט רחב ידיים.
במשך תקופה השכיר את אולם בית הכנסת ואת האולם הנמצא במקלט לאירועים.
בתחילת מלחמת חרבות ברזל שימש בית הכנסת כמתחם ישיבת תומכי תמימים בית שמש, במסגרת הסכם שנערך בין ראשי ישיבות תומכי תמימים בית שמש ותומכי תמימים צפת, למדו בישיבה תמימים משני הישיבות המתגוררים באזור המרכז, הישיבה התקיימה בתנאי חצי יום לימודים וללא פנימיה, והתנהלה בפיקוחו של ראש הישיבה בבית שמש הרב משה לידר.
משפחתו
- אביו ר' יעקב גינדי
- אחיו ר' יום טוב גינדי
- בנו, הרב יוסף יצחק גינדי
- בנו, ר' יעקב גינדי
- בתו מרת דבורה לאה, רעיית הרב שלום דובער קטורזה - משפיע בישיבת תומכי תמימים בית שמש
לקריאה נוספת
- נתן אברהם, שבועון בית משיח 584 עמוד 27, סיפורו של האח ר' יום טוב גינדי, ונס חילוץ משפחת גינדי מסוריה
קישורים חיצוניים
- זלמן רודרמן, לך לך של המוהל מסוריה, שיחת השבוע גליון 1035