גאולה כהן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "יחידות " ב־"יחידות ")
מ (←‏קשריה עם הרבי: תיקון קישור)
 
(21 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:גאולה כהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גב' גאולה כהן (מימין) בכנסת (שנות השמונים)]]
'''גאולה כהן''' ([[ח' טבת]] [[תרפ"ו]] - [[כ"א כסלו]] [[תש"פ]]) הייתה חברת כנסת ממחנה הימין בישראל שכיהנה גם כסגנית שר ועיתונאית. לפני קום ה[[מדינת ישראל|מדינה]] שירתה בארגון האצ"ל ועם הימים אף הצטרפה ללח"י, שם החלה בתפקידה הראשון כעיתונאית בתחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון המשתחררת".
'''גאולה כהן''' (נולדה ב[[ח' טבת]] [[תרפ"ו]]) הינה דמות ציבורית ידועה ממחנה הימין בישראל שבעברה כיהנה כסגנית שר בממשלת ישראל, חברת כנסת ועיתונאית. לפני קום ה[[מדינת ישראל|מדינה]] שירתה בארגון האצ"ל ועם הימים אף הצטרפה ללח"י, שם החלה בתפקידה הראשון כעיתונאית בתחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון המשתחררת".


כהן פעלה בזירה הציבורית רבות במאבק על [[שלימות הארץ]], שעמד בסימן חיזוק ההתיישבות היהודית ב[[ארץ ישראל]] כולה ולביצור מעמדה של [[ירושלים]]. כהן גם הייתה אחת המתנגדות הבולטות להחלטת ראש הממשלה דאז מר [[מנחם בגין]] למסור את חבל סיני וימית בהסכם עם [[מצרים]].
== קשריה עם הרבי ==
כהן פעלה בזירה הציבורית רבות במאבק על [[שלימות הארץ]], שעמד בסימן חיזוק ההתיישבות היהודית ב[[ארץ ישראל]] כולה ולביצור מעמדה של [[ירושלים]]. כהן גם הייתה אחת המתנגדות הבולטות להחלטת ראש הממשלה מר [[מנחם בגין]] למסור את חבל סיני וימית בהסכם עם [[מצרים]].


במסגרת תפקידיה הרבים, זכתה לקשר מיוחד עם [[הרבי]] שכלל רצף התכתבויות. בעת ששימשה כעיתונאית בכירה בעיתון 'מעריב', אף זכתה להיכנס ל[[יחידות]] ל{{ה|רבי}} במהלכו קיימה ראיון נדיר עם הרבי בנושאי [[שלימות העם]] והארץ.
במסגרת תפקידיה הרבים, זכתה לקשר מיוחד עם [[הרבי]] שכלל רצף התכתבויות. בעת ששימשה כעיתונאית בכירה בעיתון 'מעריב', אף זכתה להיכנס לחדר {{ה|רבי}} ל[[יחידות]] במהלכו קיימה ראיון נדיר עם הרבי בנושאי [[שלימות העם]] והארץ.


במשך שנים רבות סירבה לפרסם מספר דברים מרטיטים שהרבי אמר לה באותה יחידות. לפני תקופת הגירוש מחבל קטיף וצפון השומרון, גילתה כי באותה ה[[יחידות]] שהתקיימה מיד לאחר [[מלחמת ששת הימים]], אמר לה הרבי כי יש אצלו חשש כי עוד יצטרכו לכבוש את [[ירושלים]] מחדש: "כבשנו את [[ירושלים]] לא מתוך רצון לכבוש את ירושלים. לא היינו מוכנים לירושלים, לא לחמנו כאילו זה הבית שלנו וחיכינו לבית הזה. ולכן חושש אני שנצטרך לשוב ולכבוש אותה מחדש"{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54731 "עוד יצטרכו לשחרר את [[ירושלים]] מחדש"] {{אינפו}}}}.
במשך שנים רבות סירבה לפרסם מספר דברים מרטיטים שהרבי אמר לה באותה יחידות. לפני תקופת הגירוש מחבל קטיף וצפון השומרון, גילתה כי באותה ה[[יחידות]] שהתקיימה מיד לאחר [[מלחמת ששת הימים]], אמר לה הרבי כי יש אצלו חשש כי עוד יצטרכו לכבוש את [[ירושלים]] מחדש: "כבשנו את ירושלים לא מתוך רצון לכבוש את ירושלים. לא היינו מוכנים לירושלים, לא לחמנו כאילו זה הבית שלנו וחיכינו לבית הזה. ולכן חושש אני שנצטרך לשוב ולכבוש אותה מחדש"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54731 "עוד יצטרכו לשחרר את ירושלים מחדש"] {{אינפו}}}}. באותה הזדמנות שאלה את הרבי מתי יעלה לארץ ישראל, הרבי השיב לה: "אני אבוא לארץ רגע אחד לפני שהמשיח יגיע"{{הערה|1=כך כתבה במכתבה אל הרבי בשנת תשמ"ז, ו[http://www.chabadaviv.com/contents.asp?aid=20143 כך סיפרה בראיון וידאו] {{וידאו}}}}. לקראת [[י"א ניסן]] [[תשמ"ז]] במכתב ברכתה לרבי כתבה {{ציטוטון|לרבנו, הרב שניאורסון שליט"א, מעולם לא שכחתי, ובכל עת זוכרת את הדבר, שאמרת לי בפגישתנו מיד לאחר ששת הימים: אבוא לארץ ישראל רגע אחד לפני שיבוא משיח צדקנו. מאחר שעם כל יהודי אני מחכה למשיח שיבוא, אני גם מחכה בכל רגע שזנכה לראות אותך בעיר קודשנו}}{{הערה|{{הערה|טקסט המכתב נדפס בעיתון חדשות ג' ניסן תשמ"ז (2 באפריל 1987).}}.


בהזדמנות אחרת שאלה את הרבי מתי יעלה לארץ ישראל, הרבי השיב לה: "אני אבוא לארץ רגע אחד לפני שהמשיח יגיע"{{הערת שוליים|1=[http://www.chabadaviv.com/contents.asp?aid=20143 כך סיפרה בראיון וידאו] {{וידאו}}}}.
ב[[כ"ד אלול]] [[תשמ"א]] קיבלה כהן מכתב מהרבי{{הערה|1=[https://chabad.info/beis-medrash/557797/ צילום המכתב] {{תמונה}}}}, מדוע אינו מורה לחסידיו להתיישב ביישובי יש"ע. הרבי מסביר לה שכיוון שתכלית ההתיישבות בהם היא פוליטית ולא תהיה בת קיימא - מכתב שנחשף{{הערה|פורסם לראשונה בגליון "[[יחי המלך (גיליון)|יחי המלך]]"}} בימי גירוש יהודי חבל קטיף וצפון השומרון וסימן על נבואת הרבי לדברי הימים.


ב[[כ"ד אלול]] [[תשמ"א]] קיבלה כהן מכתב מהרבי{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/php/big_no_stamp.php?lang=he&imageid=42731 צילום המכתב] {{תמונה}}}}, מדוע אינו מורה לחסידיו להתיישב בישובי יש"ע. הרבי מסביר לה שכיוון שתכלית ההתיישבות בהם היא פוליטית ולא תהיה בת קיימא - מכתב שנחשף{{הערת שוליים|פורסם לראשונה בגליון "[[יחי המלך (גיליון)|יחי המלך]]"}} בימי גירוש יהודי חבל קטיף וצפון השומרון וסימן על נבואת הרבי לדברי הימים.
בחודש [[אייר]] [[תש"נ]] נפגש עימה הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], וב[[כ"ה אייר]] דיווח המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] לרבי אודות הביקור, והוסיף שח"כ כהן מבקשת חיזוק מהרבי.
 
הרבי ענה על כך - בין היתר: {{ציטוטון|...לדרישותיה ודמפלגתה - מובן שאי אפשר לוותר לגמרי (ואין זו מפלגה הראויה לשם) - לדעתי מה שאי אפשר לוותר כלל הרי זה בעניני ד[[פיקוח נפש]] העם היושב בציון, כהכרזתי כמה כמה וכמה פעמים. וכן הרי נהגה היא בהיותה במחתרת. ויהי רצון שההתלהבות דאז תורגש בפעולתה עתה על סביבתה}} {{הערה|מענות קודש - גוטניק, [סיון תשפ"ב], עמ' 9}}.
 
ב[[י"ג אדר ראשון]] [[תשנ"ב]] כתב לה הרבי במענה למכתבה אודות מפלגת התחיה: "כמובן קראתי בעיון כל הנזכר לעיל. ולכאורה על פי המצב עתה ב[[ארץ הקודש]] צפויות כמה שינויים באה"ק, ועל פי שהיה עד עתה – צפויות גם הפתעות, ובהיותה על אתר בוודאי מרגישה זאת. מה שלא נשתנה במשך יותר מארבעים שנה – שאה"ק דורשת (כל הזמן הזה) – שלמות הארץ, שלמות התורה – ביחד עם הבטחת התורה בזה – יגעת ומצאת, כל אחד ואחת מאתנו. כל הזמן הגיעוני שמועות שבנה שיחיה תמים דיעה עמה, וגם פעיל (במפלגתה?). ויהי רצון שתקבל גם בזה רוב נחת רוח ממנו. [[אזכיר על הציון]]"{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-18-24-34-ליקוט-מענות-קודש-תשנ_ב.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ב] מענה תמ}}.
 
נפטרה ב[[כ"א כסלו]] [[תש"פ]].
 
==משפחתה==
*בנה,  מר צחי הנגבי - ראש המל"ל וחבר הכנסת לשעבר, מקורב לחב"ד.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.chabadaviv.com/contents.asp?aid=20143 גאולה כהן בראיון וידאו על הרבי] {{וידאו}}
*[http://www.chabadaviv.com/contents.asp?aid=20143 גאולה כהן בראיון וידאו על הרבי] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/big_no_stamp.php?lang=he&imageid=42731 מכתב מהרבי על ההתיישבות ביש"ע] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/big_no_stamp.php?lang=he&imageid=42731 מכתב מהרבי על ההתיישבות ביש"ע] {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54731 "עוד יצטרכו לשחרר את [[ירושלים]] מחדש"] - מספרת על דברים שאמר לה [[הרבי]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54731 "עוד יצטרכו לשחרר את ירושלים מחדש"] - מספרת על דברים שאמר לה [[הרבי]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15738 מלווה מלכה עם גאולה כהן] - רשת 'מורשת' {{שמע}}  
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15738 מלווה מלכה עם גאולה כהן] - רשת 'מורשת' {{שמע}}
*'''[https://chabad.info/magazine/הראיון-שערכה-גאולה-כהן-זל-עם-הרבי/ לתורת סיני דרוש מפקד]''' {{אינפו}} בתוך מגזין עולמות


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 23: שורה 33:
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:נשים]]
[[קטגוריה:נשים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]

גרסה אחרונה מ־01:48, 21 בפברואר 2024

גאולה כהן (ח' טבת תרפ"ו - כ"א כסלו תש"פ) הייתה חברת כנסת ממחנה הימין בישראל שכיהנה גם כסגנית שר ועיתונאית. לפני קום המדינה שירתה בארגון האצ"ל ועם הימים אף הצטרפה ללח"י, שם החלה בתפקידה הראשון כעיתונאית בתחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון המשתחררת".

קשריה עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

כהן פעלה בזירה הציבורית רבות במאבק על שלימות הארץ, שעמד בסימן חיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל כולה ולביצור מעמדה של ירושלים. כהן גם הייתה אחת המתנגדות הבולטות להחלטת ראש הממשלה מר מנחם בגין למסור את חבל סיני וימית בהסכם עם מצרים.

במסגרת תפקידיה הרבים, זכתה לקשר מיוחד עם הרבי שכלל רצף התכתבויות. בעת ששימשה כעיתונאית בכירה בעיתון 'מעריב', אף זכתה להיכנס לחדר רבי ליחידות במהלכו קיימה ראיון נדיר עם הרבי בנושאי שלימות העם והארץ.

במשך שנים רבות סירבה לפרסם מספר דברים מרטיטים שהרבי אמר לה באותה יחידות. לפני תקופת הגירוש מחבל קטיף וצפון השומרון, גילתה כי באותה היחידות שהתקיימה מיד לאחר מלחמת ששת הימים, אמר לה הרבי כי יש אצלו חשש כי עוד יצטרכו לכבוש את ירושלים מחדש: "כבשנו את ירושלים לא מתוך רצון לכבוש את ירושלים. לא היינו מוכנים לירושלים, לא לחמנו כאילו זה הבית שלנו וחיכינו לבית הזה. ולכן חושש אני שנצטרך לשוב ולכבוש אותה מחדש"[1]. באותה הזדמנות שאלה את הרבי מתי יעלה לארץ ישראל, הרבי השיב לה: "אני אבוא לארץ רגע אחד לפני שהמשיח יגיע"[2]. לקראת י"א ניסן תשמ"ז במכתב ברכתה לרבי כתבה "לרבנו, הרב שניאורסון שליט"א, מעולם לא שכחתי, ובכל עת זוכרת את הדבר, שאמרת לי בפגישתנו מיד לאחר ששת הימים: אבוא לארץ ישראל רגע אחד לפני שיבוא משיח צדקנו. מאחר שעם כל יהודי אני מחכה למשיח שיבוא, אני גם מחכה בכל רגע שזנכה לראות אותך בעיר קודשנו"{{הערה|[3].

בכ"ד אלול תשמ"א קיבלה כהן מכתב מהרבי[4], מדוע אינו מורה לחסידיו להתיישב ביישובי יש"ע. הרבי מסביר לה שכיוון שתכלית ההתיישבות בהם היא פוליטית ולא תהיה בת קיימא - מכתב שנחשף[5] בימי גירוש יהודי חבל קטיף וצפון השומרון וסימן על נבואת הרבי לדברי הימים.

בחודש אייר תש"נ נפגש עימה הרב יוסף יצחק גוטניק, ובכ"ה אייר דיווח המזכיר הרב יהודה לייב גרונר לרבי אודות הביקור, והוסיף שח"כ כהן מבקשת חיזוק מהרבי.

הרבי ענה על כך - בין היתר: "...לדרישותיה ודמפלגתה - מובן שאי אפשר לוותר לגמרי (ואין זו מפלגה הראויה לשם) - לדעתי מה שאי אפשר לוותר כלל הרי זה בעניני דפיקוח נפש העם היושב בציון, כהכרזתי כמה כמה וכמה פעמים. וכן הרי נהגה היא בהיותה במחתרת. ויהי רצון שההתלהבות דאז תורגש בפעולתה עתה על סביבתה" [6].

בי"ג אדר ראשון תשנ"ב כתב לה הרבי במענה למכתבה אודות מפלגת התחיה: "כמובן קראתי בעיון כל הנזכר לעיל. ולכאורה על פי המצב עתה בארץ הקודש צפויות כמה שינויים באה"ק, ועל פי שהיה עד עתה – צפויות גם הפתעות, ובהיותה על אתר בוודאי מרגישה זאת. מה שלא נשתנה במשך יותר מארבעים שנה – שאה"ק דורשת (כל הזמן הזה) – שלמות הארץ, שלמות התורה – ביחד עם הבטחת התורה בזה – יגעת ומצאת, כל אחד ואחת מאתנו. כל הזמן הגיעוני שמועות שבנה שיחיה תמים דיעה עמה, וגם פעיל (במפלגתה?). ויהי רצון שתקבל גם בזה רוב נחת רוח ממנו. אזכיר על הציון"[7].

נפטרה בכ"א כסלו תש"פ.

משפחתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנה, מר צחי הנגבי - ראש המל"ל וחבר הכנסת לשעבר, מקורב לחב"ד.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. "עוד יצטרכו לשחרר את ירושלים מחדש"
  2. כך כתבה במכתבה אל הרבי בשנת תשמ"ז, וכך סיפרה בראיון וידאו קובץ וידאו
  3. טקסט המכתב נדפס בעיתון חדשות ג' ניסן תשמ"ז (2 באפריל 1987).
  4. צילום המכתב קובץ תמונה
  5. פורסם לראשונה בגליון "יחי המלך"
  6. מענות קודש - גוטניק, [סיון תשפ"ב], עמ' 9
  7. ליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה תמ