הקהל אצל נשיא הדור: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות}} | |||
[[קובץ:הקהל ע"ו.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הקהל בליובאוויטש: רבבת חסידים אצל [[הרבי]] בחג הסוכות, תשע"ו]] | [[קובץ:הקהל ע"ו.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הקהל בליובאוויטש: רבבת חסידים אצל [[הרבי]] בחג הסוכות, תשע"ו]] | ||
הנוכחות בשנת '''הקהל אצל נשיא הדור''', מקבלת משמעות מיוחדת בזמן ה[[גלות]], כאשר [[בית המקדש]] חרב ואין אנו יכולים לעלות ולקיים את "[[מעמד הקהל]]" ברחבת העזרה ב[[מוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות]] - ועל כן קיום המצוה על ידינו מקבל משנה תוקף באופן הרוחני, ובעיקר - על ידי ההתבטלות אל המלך שבדור, הוא נשיא הדור. | הנוכחות בשנת '''הקהל אצל נשיא הדור''', מקבלת משמעות מיוחדת בזמן ה[[גלות]], כאשר [[בית המקדש]] חרב ואין אנו יכולים לעלות ולקיים את "[[מעמד הקהל]]" ברחבת העזרה ב[[מוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות]] - ועל כן קיום המצוה על ידינו מקבל משנה תוקף באופן הרוחני, ובעיקר - על ידי ההתבטלות אל המלך שבדור, הוא נשיא הדור. | ||
| שורה 11: | שורה 12: | ||
==אמירת מאמר חסידות== | ==אמירת מאמר חסידות== | ||
הרבי ציין כמה פעמים, כי אמירת [[מאמר]] החסידות על ידו בשנת הקהל, באופן של "[[שכינה]] מדברת מתוך גרונו" - היא ה"כיבוד" שמכבדים את האורחים שבאו אל המלך בשנת הקהל, ובזה מעורר המלך את העם "ליראה את השם" ובשעה זו ניתנו הכוחות מן המלך אל העם, ליישם את מצות [[הקהל בנפש האדם]] במשך כל השנה ולאחריה, היות שבשעת שמיעת המאמר זהו "כאילו מפי הגבורה שומעה" - על דרך מעמד הקהל שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים{{הערה|שיחת ליל ערב [[ראש השנה]] [[תשמ"א]].}}. | |||
==שמחת תורה ב-770== | ==שמחת תורה ב-770== | ||
בשמחת תורה [[תשמ"ח]] התבטא הרבי בצורה מיוחדת אודות מעלת החג ב-770 בשנה זו, בהזכירו את [[מנהג ישראל]] בדורות עברו לסובב בין הבתים הפרטיים, לומר "[[לחיים]]", לטעום 'מזונות', לנגן ולרקוד מתוך שמחה. ולמרות שבדורנו זה לא רואים זאת, מוסיף אדמו"ר שליט"א, עם כל זה רואים שישנו ענין זה גם כיום בצורה שונה מעט, כאשר במקום ללכת לבתים הפרטיים באים כולם - "האנשים הנשים והטף" - למקום אחד, מקום קדוש - [[בית הכנסת]] ובית המדרש, ובפרט בנידון דידן, [[770|בית הכנסת ובית המדרש של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו]], ושמחים בשמחת התורה כולם יחדיו, באופן ד"[[הקהל]]" כפשוטו ממש. | בשמחת תורה [[תשמ"ח]] התבטא הרבי בצורה מיוחדת אודות מעלת החג ב-770 בשנה זו, בהזכירו את [[מנהג ישראל]] בדורות עברו לסובב בין הבתים הפרטיים, לומר "[[לחיים]]", לטעום 'מזונות', לנגן ולרקוד מתוך שמחה. ולמרות שבדורנו זה לא רואים זאת, מוסיף אדמו"ר שליט"א, עם כל זה רואים שישנו ענין זה גם כיום בצורה שונה מעט, כאשר במקום ללכת לבתים הפרטיים באים כולם - "האנשים הנשים והטף" - למקום אחד, מקום קדוש - [[בית הכנסת]] ובית המדרש, ובפרט בנידון דידן, [[770|בית הכנסת ובית המדרש של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו]], ושמחים בשמחת התורה כולם יחדיו, באופן ד"[[הקהל]]" כפשוטו ממש. | ||
== | ==ראו גם== | ||
*'''[[פורטל:הקהל|פורטל הקהל]]''' | *'''[[פורטל:הקהל|פורטל הקהל]]''' | ||
*[[הקהל]] | *[[הקהל]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://chabad.info/special/832021/ הקהל עם המלך]''', סרט דוקומנטרי על תשרי בשנת הקהל עם הרבי, הופק על ידי [[התאחדות החסידים]] ואתר [[חב"ד אינפו]] {{וידפו}} | |||
[[קטגוריה:הקהל]] | [[קטגוריה:הקהל]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
גרסה אחרונה מ־13:29, 16 בפברואר 2024
הנוכחות בשנת הקהל אצל נשיא הדור, מקבלת משמעות מיוחדת בזמן הגלות, כאשר בית המקדש חרב ואין אנו יכולים לעלות ולקיים את "מעמד הקהל" ברחבת העזרה במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות - ועל כן קיום המצוה על ידינו מקבל משנה תוקף באופן הרוחני, ובעיקר - על ידי ההתבטלות אל המלך שבדור, הוא נשיא הדור.
באים אל המלך[עריכה | עריכת קוד מקור]
היות ותנאי מוכרח לקיום המצוה הוא ביטול אל המלך, כפי שידוע שעל כל העם לשמוע את דברי התורה מפי המלך דווקא, משום ש"אימתו עליך" - רק ביכולתו של המלך להטיל על אימה ולפעול על ליבו של היהודי את היראה הנדרשת מהקדוש ברוך הוא - מקפידים חסידים לבוא בשנת "הקהל" אל נשיא הדור, בכדי לקבל את הכוחות הדרושים "ליראה את השם תמיד כל הימים".
בשנת הקהל נוהרים אלפי חסידים עם משפחתם אל בית חיינו 770, ביתו של הרבי במיוחד בחודש תשרי - יותר מבכל שנה "רגילה".
הרגש החסידי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכמה וכמה שיחות קודש הזכיר הרבי את מנהג החסידים לבוא דווקא בשנת הקהל עם כל בני ביתם, ומשבח את ההרגש החסידי לבוא לחודש תשרי של שנה זו, ובמיוחד את אלו שנשארו עד אחרי חודש תשרי. ולאידך גיסא תמה על מי שלא האיר בו הרגש החסידי לבוא לשנת הקהל אל הרבי, ונשאר ב'חור' שלו, בחושבו שזה ארמון המלך.
אמירת מאמר חסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי ציין כמה פעמים, כי אמירת מאמר החסידות על ידו בשנת הקהל, באופן של "שכינה מדברת מתוך גרונו" - היא ה"כיבוד" שמכבדים את האורחים שבאו אל המלך בשנת הקהל, ובזה מעורר המלך את העם "ליראה את השם" ובשעה זו ניתנו הכוחות מן המלך אל העם, ליישם את מצות הקהל בנפש האדם במשך כל השנה ולאחריה, היות שבשעת שמיעת המאמר זהו "כאילו מפי הגבורה שומעה" - על דרך מעמד הקהל שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים[1].
שמחת תורה ב-770[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשמחת תורה תשמ"ח התבטא הרבי בצורה מיוחדת אודות מעלת החג ב-770 בשנה זו, בהזכירו את מנהג ישראל בדורות עברו לסובב בין הבתים הפרטיים, לומר "לחיים", לטעום 'מזונות', לנגן ולרקוד מתוך שמחה. ולמרות שבדורנו זה לא רואים זאת, מוסיף אדמו"ר שליט"א, עם כל זה רואים שישנו ענין זה גם כיום בצורה שונה מעט, כאשר במקום ללכת לבתים הפרטיים באים כולם - "האנשים הנשים והטף" - למקום אחד, מקום קדוש - בית הכנסת ובית המדרש, ובפרט בנידון דידן, בית הכנסת ובית המדרש של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו, ושמחים בשמחת התורה כולם יחדיו, באופן ד"הקהל" כפשוטו ממש.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הקהל עם המלך, סרט דוקומנטרי על תשרי בשנת הקהל עם הרבי, הופק על ידי התאחדות החסידים ואתר חב"ד אינפו
