משתמש:קודש לנשיא הדור/שיעורים בספר התניא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (שיע.ק העביר את הדף משתמש:קודש לנשיא הדור!/שיעורים בספר התניא לשם משתמש:קודש לנשיא הדור/שיעורים בספר התניא בלי להשאיר הפניה: העברה אוטומטית בעקבות שינוי שם המשתמש "קודש לנשיא הדור!" ל־"קודש לנשיא הדור") |
||
| (7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שיעורים בספר התניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת המהדורה העברית]] | |||
'''שיעורים ב[[ספר התניא]]''', הינה סדרת ספרים של פירוש ב[[אידיש]] על ספר התניא, מתוך השיעורים שניתנו על ידי ר' [[יוסף וינברג]] ב[[רדיו]] בהוראת [[הרבי]]. הפירוש תורגם לשפות: לשון הקודש, אנגלית, צרפתית, ספרדית, רוסיץ ושפות נוספות. | |||
[[קובץ:שיעורים בספר התניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת | |||
'''שיעורים ב[[ספר התניא]]''', הינה סדרת ספרים של פירוש ב[[אידיש]] על ספר התניא, מתוך השיעורים שניתנו על ידי ר' [[יוסף וינברג]] ב[[רדיו]] בהוראת [[הרבי]]. הפירוש תורגם | |||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
במוצאי שבת [[פרשת יתרו]] [[תש"כ]]{{הבהרה|תאריך}}, שנת המאתיים להסתלקות [[הבעל שם טוב]] החל הרב [[יוסף ויינברג]] במסירת שיעורים בספר ה[[תניא]] ו[[שיחה|שיחותיו]] הקדושות של [[הרבי]] מעל גלי ה[[רדיו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52749 [[התוועדות]] לציון 50 שנה לשיעורי [[תניא]] ברדיו] {{אינפו}}}}, פעולה שהועתקה מפעולות צעירי חב"ד בארץ הקודש, שם נמסרו השיעורים על ידי המשפיע הרב [[נחום גולדשמיד]] וזכו להצלחה רבה בהפצת מעיינות החסידות{{הערה|הרב ויינברג הציע זאת כבר שנה קודם לכן, אך הרבי אמר כי עוד לא הגיע הזמן לכך.}}. | |||
תוכן השיעורים היה על פי הביאורים ששמע הרב ויינברג מהמשפיעים בישיבת [[תומכי תמימים וורשא]] והביאורים המקובלים בכל הדורות, וכן על פי ביאורי [[רבותינו נשיאינו]] המפוזרים ב[[תורת החסידות]]. | |||
דפי אלו היוו את הבסיס לעריכת הספרים שנדפסו לימים בארבעה כרכים תחת השם " | הרבי היה מעורב רבות במסירת השיעור, כאשר לפני כל שיעור היה נוהג למסור לרבי על גבי דפים את תוכן השיעור, והרבי היה מגיה את תוכנם ומחזיר לו אותם{{הערה|ראו [[שלשלת היחס]] בתולדות [[אדמו"ר שליט"א]]: (תש"כ) "החלו שיעורי תניא ב"ראדיא" (השיעורים מוגהים ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א).}}. | ||
דפי אלו היוו את הבסיס לעריכת הספרים שנדפסו לימים בארבעה כרכים תחת השם "'''שיעורים בספר התניא'''", ומאוחר יותר אף תורגמו מאידיש ל[[עברית]] ונדפסו תחת [[סניף קה"ת כפר חב"ד]]. | |||
מלבד ההגהות על שיעוריו, זכה שהרבי ידריך אותו בפרטים נוספים במסירת השיעור{{הערה|כך לדוגמא הורה לו הרבי בשיעור שהתקיים ב[[ליל ניטל]] שבמקום למסור שיעור בספר התניא, יספר [[סיפורי חסידים]].}}. | מלבד ההגהות על שיעוריו, זכה שהרבי ידריך אותו בפרטים נוספים במסירת השיעור{{הערה|כך לדוגמא הורה לו הרבי בשיעור שהתקיים ב[[ליל ניטל]] שבמקום למסור שיעור בספר התניא, יספר [[סיפורי חסידים]].}}. | ||
משתתפים נוספים במסירת השיעור היו הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]] והרב [[משה פנחס כץ]]. | |||
בשנת [[תשמ"ב]] הסתיים המחזור הראשון של הלימוד בתניא, והוצע להדפיס את הביאורים בספר. הרבי אישר את ההצעה, והורה לתרגם את הספר בשפות שונות. | |||
סדרה זו הינה אחד המקורות העיקריים לביאורי הרבי על התניא, ומתייחדת בכך שזהו הפירוש היחידי המלא המקיף את כל התניא שעבר את הגהת ואישור הרבי ובכך מהווה ספר העזר המוסמך והמדוייק ביותר ללימוד התניא. | סדרה זו הינה אחד המקורות העיקריים לביאורי הרבי על התניא, ומתייחדת בכך שזהו הפירוש היחידי המלא המקיף את כל התניא שעבר את הגהת ואישור הרבי ובכך מהווה ספר העזר המוסמך והמדוייק ביותר ללימוד התניא. | ||
גרסה אחרונה מ־20:09, 8 בפברואר 2024
שיעורים בספר התניא, הינה סדרת ספרים של פירוש באידיש על ספר התניא, מתוך השיעורים שניתנו על ידי ר' יוסף וינברג ברדיו בהוראת הרבי. הפירוש תורגם לשפות: לשון הקודש, אנגלית, צרפתית, ספרדית, רוסיץ ושפות נוספות.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במוצאי שבת פרשת יתרו תש"כ[דרושה הבהרה], שנת המאתיים להסתלקות הבעל שם טוב החל הרב יוסף ויינברג במסירת שיעורים בספר התניא ושיחותיו הקדושות של הרבי מעל גלי הרדיו[1], פעולה שהועתקה מפעולות צעירי חב"ד בארץ הקודש, שם נמסרו השיעורים על ידי המשפיע הרב נחום גולדשמיד וזכו להצלחה רבה בהפצת מעיינות החסידות[2].
תוכן השיעורים היה על פי הביאורים ששמע הרב ויינברג מהמשפיעים בישיבת תומכי תמימים וורשא והביאורים המקובלים בכל הדורות, וכן על פי ביאורי רבותינו נשיאינו המפוזרים בתורת החסידות.
הרבי היה מעורב רבות במסירת השיעור, כאשר לפני כל שיעור היה נוהג למסור לרבי על גבי דפים את תוכן השיעור, והרבי היה מגיה את תוכנם ומחזיר לו אותם[3].
דפי אלו היוו את הבסיס לעריכת הספרים שנדפסו לימים בארבעה כרכים תחת השם "שיעורים בספר התניא", ומאוחר יותר אף תורגמו מאידיש לעברית ונדפסו תחת סניף קה"ת כפר חב"ד.
מלבד ההגהות על שיעוריו, זכה שהרבי ידריך אותו בפרטים נוספים במסירת השיעור[4].
משתתפים נוספים במסירת השיעור היו הרב יוסף מנחם מענדל טננבוים והרב משה פנחס כץ.
בשנת תשמ"ב הסתיים המחזור הראשון של הלימוד בתניא, והוצע להדפיס את הביאורים בספר. הרבי אישר את ההצעה, והורה לתרגם את הספר בשפות שונות.
סדרה זו הינה אחד המקורות העיקריים לביאורי הרבי על התניא, ומתייחדת בכך שזהו הפירוש היחידי המלא המקיף את כל התניא שעבר את הגהת ואישור הרבי ובכך מהווה ספר העזר המוסמך והמדוייק ביותר ללימוד התניא.
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הספרים בלשון הקודש, בגירסת PDF באתר היברובוקס: חלק א' - ליקוטי אמרים • חלק שלישי - שער היחוד והאמונה ואגרת התשובה • חלק רביעי - אגרת הקודש וקונטרס אחרון
- הספר בגירסת טקסט באתר בית חב"ד
- שלום יעקב חזן, הרב ווינברג מספר: כך הגיה הרבי את השיעורים בתניא
בתוך שבועון בית משיח - 
- קובץ היובל - שידורי חסידות ברדיו
- ↑ התוועדות לציון 50 שנה לשיעורי תניא ברדיו
- ↑ הרב ויינברג הציע זאת כבר שנה קודם לכן, אך הרבי אמר כי עוד לא הגיע הזמן לכך.
- ↑ ראו שלשלת היחס בתולדות אדמו"ר שליט"א: (תש"כ) "החלו שיעורי תניא ב"ראדיא" (השיעורים מוגהים ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א).
- ↑ כך לדוגמא הורה לו הרבי בשיעור שהתקיים בליל ניטל שבמקום למסור שיעור בספר התניא, יספר סיפורי חסידים.