אבן (איתן שבנפש): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (15 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אבן ככינוי לבחינת איתן שבנפש|אחר=פירושים נוספים באבן|ראו=[[אבן|אבן (פירושונים)]]}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
{{מקורות}} | |||
[[קובץ:אבנים רבות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אבן, משמשת כמשל לבחינת איתן שבנפש האלוקית]]{{פירוש נוסף|נוכחי=אבן ככינוי לבחינת איתן שבנפש|אחר=פירושים נוספים באבן|ראו=[[אבן|אבן (פירושונים)]]}} | |||
[[אבן (גשמית)]] - מצד חוזקה וקשיותה היא כינוי לבחינת [[איתן]] שב[[נפש האלקית]] - תוקף וחוזק הנשמה. | [[אבן (גשמית)]] - מצד חוזקה וקשיותה היא כינוי לבחינת [[איתן]] שב[[נפש האלקית]] - תוקף וחוזק הנשמה. | ||
ה[[נשמה]] להיותה חלק | ה[[נשמה]] להיותה [[חלק אלוקה ממעל ממש]], הריהי בשיא התוקף והחוזק, ועוצמתה היא למעלה מכל העולמות - גם מהמדריגות הגבוהות ביותר שב[[קדושה]], כל-שכן [[נברא|מהנבראים]] ב[[עולם התחתון]] השרויים בחושך ה[[קליפה]], וכמו ה[[נפש בהמית]] שבאדם ויצרו הרע, שאפילו מעט [[אור]] מה[[נפש אלוקית]] יכול לדחות הרבה [[חושך]] של הנפש הבהמית, וכמו שכתוב: "וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כ[[יתרון האור מן החושך]]". | ||
ולפי זה היה צריך להיות שכל בני ישראל יהיו | ולפי זה היה צריך להיות שכל בני ישראל יהיו [[צדיק]]ים, שהרי לכולם - [[נפש]] א-לקית? | ||
אלא, שלגבי קדושת נפש האלקית שבאדם, נתן הקב"ה רשות ויכולת | אלא, שלגבי קדושת [[נפש האלקית]] שבאדם, נתן [[הקב"ה]] רשות ויכולת ל[[נפש הבהמית]] להגביה עצמה כנגדה, כדי שהאדם יתעורר להתגבר עליה, להשפילה ולהכניעה לרצון ה', וזאת על ידי התעוררות פנימיות [[נשמה|נשמתו]] - בחינת [[יחידה]] שבנפש, שהיא איתנה, חזקה וקשה כאבן, ומבחינה זו יש בה הכח לברר ולתקן את ה[[נפש הבהמית]]. | ||
וכמו ששיבח [[משה רבינו]] את בני ישראל בשעה שביקש מה' שיסלח להם על חטאם, ואמר: | וכמו ששיבח [[משה רבינו]] את בני ישראל בשעה שביקש מה' שיסלח להם על חטאם, ואמר: {{ציטוטון|כי עם קשה עורף הוא וסלחת}}, שהיא מעלת הקשיות שבישראל. | ||
==ראו גם== | |||
* [[נחל איתן]] | |||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:נפש אלוקית]] | ||
גרסה מ־05:47, 16 בינואר 2024
אבן (גשמית) - מצד חוזקה וקשיותה היא כינוי לבחינת איתן שבנפש האלקית - תוקף וחוזק הנשמה.
הנשמה להיותה חלק אלוקה ממעל ממש, הריהי בשיא התוקף והחוזק, ועוצמתה היא למעלה מכל העולמות - גם מהמדריגות הגבוהות ביותר שבקדושה, כל-שכן מהנבראים בעולם התחתון השרויים בחושך הקליפה, וכמו הנפש בהמית שבאדם ויצרו הרע, שאפילו מעט אור מהנפש אלוקית יכול לדחות הרבה חושך של הנפש הבהמית, וכמו שכתוב: "וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך".
ולפי זה היה צריך להיות שכל בני ישראל יהיו צדיקים, שהרי לכולם - נפש א-לקית? אלא, שלגבי קדושת נפש האלקית שבאדם, נתן הקב"ה רשות ויכולת לנפש הבהמית להגביה עצמה כנגדה, כדי שהאדם יתעורר להתגבר עליה, להשפילה ולהכניעה לרצון ה', וזאת על ידי התעוררות פנימיות נשמתו - בחינת יחידה שבנפש, שהיא איתנה, חזקה וקשה כאבן, ומבחינה זו יש בה הכח לברר ולתקן את הנפש הבהמית.
וכמו ששיבח משה רבינו את בני ישראל בשעה שביקש מה' שיסלח להם על חטאם, ואמר: "כי עם קשה עורף הוא וסלחת", שהיא מעלת הקשיות שבישראל.
ראו גם
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")