יעקב זילברמן: הבדלים בין גרסאות בדף
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | |||
הרב '''יעקב זילברמן'''{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/07_036.jpg כרטיסו של הרב זילברמן בספר החסידים].}} ([[י"ג אייר]] [[תרפ"א]]-[[ט' שבט]] [[תנש"א]]) היה חבר הצוות החינוכי בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ו[[סופר סת"ם]] שהתכתב עם הרבי אודות [[כתב אדמו"ר הזקן]] ועסק במחקר והתחקות אחר הכתב ודיוקיו השונים, ואף חיבר קונטרס מיוחד כמענה על שאלות שונות שהתעוררו בקשר לכתב זה. | הרב '''יעקב זילברמן'''{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/07_036.jpg כרטיסו של הרב זילברמן בספר החסידים].}} ([[י"ג אייר]] [[תרפ"א]]-[[ט' שבט]] [[תנש"א]]) היה חבר הצוות החינוכי בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ו[[סופר סת"ם]] שהתכתב עם הרבי אודות [[כתב אדמו"ר הזקן]] ועסק במחקר והתחקות אחר הכתב ודיוקיו השונים, ואף חיבר קונטרס מיוחד כמענה על שאלות שונות שהתעוררו בקשר לכתב זה. | ||
| שורה 8: | שורה 9: | ||
גדל ב[[לונדון]], ולמד בישיבת עץ חיים וב'תורת אמת של שניידר', כאשר חבריו לספסל הלימודים נודעו לימים כגאוני הדור, ביניהם הרב [[יצחק טוביה וייס]] והרב [[משה שטרנבוך]], שהעידו על התמדתו ושקידתו ועל מידותיו הנעימות והנהגתו בדרך ארץ. | גדל ב[[לונדון]], ולמד בישיבת עץ חיים וב'תורת אמת של שניידר', כאשר חבריו לספסל הלימודים נודעו לימים כגאוני הדור, ביניהם הרב [[יצחק טוביה וייס]] והרב [[משה שטרנבוך]], שהעידו על התמדתו ושקידתו ועל מידותיו הנעימות והנהגתו בדרך ארץ. | ||
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן ב[[כ"א אדר]] [[תש"ה]] עם רעייתו מרת פרידה. החתונה התקיימה ב[[מנצ'סטר]], ולאחריה שימש במשך תקופה כמגיד שיעור בישיבת תורת חיים בלונדון, ובמהלך תקופה זו נתקל ב[[גניזה]] בעותק לא מכורך של [[ספר התניא]], ולאחר שנחשף לתכניו החל להתחקות אחר מקורו והתקרב לחסידות חב"ד עד שהפך בעצמו לחסיד המקושר לרבותינו נשיאינו. | בהגיעו לגיל [[נישואין]], [[התחתן]] ב[[כ"א אדר]] [[תש"ה]] עם רעייתו מרת פרידה. החתונה התקיימה ב[[מנצ'סטר]], ולאחריה שימש במשך תקופה כמגיד שיעור בישיבת תורת חיים בלונדון, ובמהלך תקופה זו נתקל ב[[גניזה]] בעותק לא מכורך של [[ספר התניא]], ולאחר שנחשף לתכניו החל להתחקות אחר מקורו והתקרב לחסידות חב"ד עד שהפך בעצמו לחסיד המקושר לרבותינו נשיאינו. | ||
בשנת [[תש"ט]] עבר להתגורר ב[[מונטריאול]] והצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול|תומכי תמימים המקומית]] שהוקמה על ידי שלוחיו של אדמו"ר הריי"צ. | בשנת [[תש"ט]] עבר להתגורר ב[[מונטריאול]] והצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול|תומכי תמימים המקומית]] שהוקמה על ידי שלוחיו של אדמו"ר הריי"צ. | ||
| שורה 18: | שורה 19: | ||
שימש כ[[סופר סת"ם]] מומחה, והתחקה רבות אחר [[כתב אדמו"ר הזקן]] ודייק בו רבות, כשקיים בקשר לכך התכתבות הלכתית עם הרבי{{הערה|ראו אגרות קודש חלק ח' עמוד 141, חלק ט"ז עמוד 178. ראו גם חלק כ"א עמוד 237, חלק ט' עמוד 199, חלק כ"ב עמוד 374.}}, אשר חלק ממנה מופיע בסדרת ה[[אגרות קודש]]. לימים אף חיבר קונטרס מיוחד בקשר לכתב אדמו"ר הזקן בשם 'חידוש סופרים', עליו קיבל הסכמה מרבנים ומורי הוראה מובהקים. | שימש כ[[סופר סת"ם]] מומחה, והתחקה רבות אחר [[כתב אדמו"ר הזקן]] ודייק בו רבות, כשקיים בקשר לכך התכתבות הלכתית עם הרבי{{הערה|ראו אגרות קודש חלק ח' עמוד 141, חלק ט"ז עמוד 178. ראו גם חלק כ"א עמוד 237, חלק ט' עמוד 199, חלק כ"ב עמוד 374.}}, אשר חלק ממנה מופיע בסדרת ה[[אגרות קודש]]. לימים אף חיבר קונטרס מיוחד בקשר לכתב אדמו"ר הזקן בשם 'חידוש סופרים', עליו קיבל הסכמה מרבנים ומורי הוראה מובהקים. | ||
בשעת מעמד [[סיום ספר תורה של משיח]] ב'יו"ד שבט הגדול' בשנת תש"ל, היה אחד מהסופרים שהרבי ביקש במיוחד לדאוג שיהיה נוכח במעמד הסיום, והוא אף מופיע בתמונה המפורסמת של הרבי מניח את הכתר על הספר תוֹרָה. | בשעת מעמד [[ספר תורה של משיח|סיום ספר תורה של משיח]] ב'''יו"ד שבט הגדול''' בשנת [[תש"ל]], היה אחד מהסופרים שהרבי ביקש במיוחד לדאוג שיהיה נוכח במעמד הסיום, והוא אף מופיע בתמונה המפורסמת של הרבי מניח את הכתר על הספר תוֹרָה. | ||
נפטר במונטריאול ב[[ט' שבט]] [[תנש"א]] בגיל 70. | נפטר במונטריאול ב[[ט' שבט]] [[תנש"א]] בגיל 70. | ||
גרסה אחרונה מ־15:15, 13 בדצמבר 2023
הרב יעקב זילברמן[1] (י"ג אייר תרפ"א-ט' שבט תנש"א) היה חבר הצוות החינוכי בישיבת תומכי תמימים מונטריאול, וסופר סת"ם שהתכתב עם הרבי אודות כתב אדמו"ר הזקן ועסק במחקר והתחקות אחר הכתב ודיוקיו השונים, ואף חיבר קונטרס מיוחד כמענה על שאלות שונות שהתעוררו בקשר לכתב זה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד להוריו ר' אברהם משה ורבקה זילברמן בי"ג אייר תרפ"א.
בגיל צעיר התייתם מ-2 הוריו.
גדל בלונדון, ולמד בישיבת עץ חיים וב'תורת אמת של שניידר', כאשר חבריו לספסל הלימודים נודעו לימים כגאוני הדור, ביניהם הרב יצחק טוביה וייס והרב משה שטרנבוך, שהעידו על התמדתו ושקידתו ועל מידותיו הנעימות והנהגתו בדרך ארץ.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בכ"א אדר תש"ה עם רעייתו מרת פרידה. החתונה התקיימה במנצ'סטר, ולאחריה שימש במשך תקופה כמגיד שיעור בישיבת תורת חיים בלונדון, ובמהלך תקופה זו נתקל בגניזה בעותק לא מכורך של ספר התניא, ולאחר שנחשף לתכניו החל להתחקות אחר מקורו והתקרב לחסידות חב"ד עד שהפך בעצמו לחסיד המקושר לרבותינו נשיאינו.
בשנת תש"ט עבר להתגורר במונטריאול והצטרף לצוות החינוכי של ישיבת תומכי תמימים המקומית שהוקמה על ידי שלוחיו של אדמו"ר הריי"צ.
לצד תפקידו בישיבה, מסר באופן קבוע שיעורים לאברכים ובעלי בתים בעיר, לצד שיעורים פרטיים וחברותות שקבע לאורך כל שעות היממה.
הצטיין במיוחד בתחום הזמנים בהלכה, ומידי שנה נהג להפיק לוח הלכתי עם הזמנים ההלכתיים לפי אופק מונטריאול עבור בני הקהילה.
שימש כסופר סת"ם מומחה, והתחקה רבות אחר כתב אדמו"ר הזקן ודייק בו רבות, כשקיים בקשר לכך התכתבות הלכתית עם הרבי[2], אשר חלק ממנה מופיע בסדרת האגרות קודש. לימים אף חיבר קונטרס מיוחד בקשר לכתב אדמו"ר הזקן בשם 'חידוש סופרים', עליו קיבל הסכמה מרבנים ומורי הוראה מובהקים.
בשעת מעמד סיום ספר תורה של משיח ביו"ד שבט הגדול בשנת תש"ל, היה אחד מהסופרים שהרבי ביקש במיוחד לדאוג שיהיה נוכח במעמד הסיום, והוא אף מופיע בתמונה המפורסמת של הרבי מניח את הכתר על הספר תוֹרָה.
נפטר במונטריאול בט' שבט תנש"א בגיל 70.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חידושי סופרים, הקונטרס שחיבר ותולדות חייו לצד דוגמא מכתיבת הסת"ם שלו, בתוך תשורה משמחת משפחת טננהויז
הערות שוליים
- ↑ כרטיסו של הרב זילברמן בספר החסידים.
- ↑ ראו אגרות קודש חלק ח' עמוד 141, חלק ט"ז עמוד 178. ראו גם חלק כ"א עמוד 237, חלק ט' עמוד 199, חלק כ"ב עמוד 374.
