הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק זילברשטיין"
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
|||
| (26 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=יצחק זילברשטיין, רב שכונת רמת אלחנן | |שם=יצחק זילברשטיין, רב שכונת רמת אלחנן | ||
| + | |תמונה= | ||
|תאריך לידה= [[תרצ"ד]] | |תאריך לידה= [[תרצ"ד]] | ||
|מקום לידה=בנדין, [[פולין]] | |מקום לידה=בנדין, [[פולין]] | ||
|מקום פעילות=[[בני ברק]] | |מקום פעילות=[[בני ברק]] | ||
| − | |תפקידים נוספים= מומחה בענייני הלכות רפואה וחבר מועצת גדולי התורה של | + | |תפקידים נוספים= מומחה בענייני הלכות רפואה וחבר מועצת גדולי התורה של הציבור הליטאי, |
|רבותיו= הרב [[שמואל וואזנר]], הרב [[יחזקאל אברמסקי]], הרב [[יוסף שלום אלישיב]] | |רבותיו= הרב [[שמואל וואזנר]], הרב [[יחזקאל אברמסקי]], הרב [[יוסף שלום אלישיב]] | ||
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]] | |השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]] | ||
}} | }} | ||
| − | הרב יצחק זילברשטיין (נולד בשנת [[תרצ"ד]]) הוא רב ופוסק הלכה חרדי מהחוג הליטאי. הוא רבה של שכונת רמת אלחנן ב[[בני ברק]], מומחה בענייני הלכות רופאים ורפואה, ראש כולל 'בית דוד' ב[[חולון]] וחבר מועצת גדולי התורה של | + | הרב יצחק זילברשטיין (נולד בשנת [[תרצ"ד]]) הוא רב ופוסק הלכה חרדי מהחוג הליטאי. הוא רבה של שכונת רמת אלחנן ב[[בני ברק]], מומחה בענייני הלכות רופאים ורפואה, ראש כולל 'בית דוד' ב[[חולון]] וחבר מועצת גדולי התורה של הציבור הליטאי. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 17: | שורה 18: | ||
הרב זילברשטיין הוא חבר ועדת הרבנים של בית החולים מעייני הישועה. | הרב זילברשטיין הוא חבר ועדת הרבנים של בית החולים מעייני הישועה. | ||
| − | ב[[תשע"ב]] צורף למועצת גדולי התורה של | + | ב[[תשע"ב]] צורף למועצת גדולי התורה של הציבור הליטאי. |
בשיעור שמסר הרב בקשר ל[[מגיפת הקורונה]] והזעזועים שפקדו את העולם, קבע בפסקנות כי היא סימן מובהק ל[[ביאת המשיח]]. | בשיעור שמסר הרב בקשר ל[[מגיפת הקורונה]] והזעזועים שפקדו את העולם, קבע בפסקנות כי היא סימן מובהק ל[[ביאת המשיח]]. | ||
| − | ==קשריו עם חב"ד== | + | ==קשריו עם חב"ד והרבי== |
| − | + | מידי שנה היה מקבל דרך הרב [[בנימין זאב סגל]] ג' מצות לליל הסדר שנשלחו מהרבי לחלוקה בארץ הקודש{{הערה|לפי מה שסיפר במפגש עם חברי 'מכון אור החסידות'. | |
| − | + | כמה פעמים בספריו מביא את דברי הרבי. | |
| − | + | במענה ששיגר לשואל שתמה האם מכך שבישיבת פוניבז' לא מצויים ספרי [[חסידות]] יש להסיק שקיימת התנגדות של מורי הדרך בציבור הליטאי ללימוד בספרי חסידות השיב הרב בשלילה וכתב כי "רבינו הקהילות יעקב היה עוסק בספרי החסידים באופן קבוע, וכך גם [[אליהו דסלר|הרב דסלר]] | |
| + | - משגיח ומורה דרך דפונביז'". | ||
| − | + | בג' [[סיוון]] [[תשמ"ב]] ב[[כינוס תורה]] שנערך על ידי [[בית חב"ד]] חולון בהתאם להוראת הרבי השתתף ונשא דברים בענייני [[הלכה]]. לאחר מכן הועלו הדברים על הכתב בידי הרב [[טובי והבה]], והוגהו על ידי הרב זילברשטיין{{הערה|'קובץ חידושי תורה - שנת השמונים (חולון)' ע' 6}} עבור הדפסתם ב'קובץ חידושי תורה - שנת השמונים' ה"מוגש ומוקדש בהערצה עמוקה על ידי הכותבים ת"ח ורבנים גדולים רובם מהעיר חולון למעלת כבוד קדושת אדמו"ר ראש גולת אריאל, הגאון האמיתי, חכם הרזים, מקים עולה של תורה בכל קצווי העולם, לוחם מלחמות ה' ביד רמה וכו' רבי מנחם מענדל שניאורסהן שליט"א מליובאוויטש בהגיעו לשנת השמונים לאויוש"ט"{{הערה|שם - הערה 1}}. | |
| − | + | ב[[תשמ"ז]] העניק את הסכמתו לספרו של הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] 'ציצית - הלכה למעשה' בו מלוקטים הלכות ציצית בהדגשת דעת [[אדמו"ר הזקן]] ודברי [[רבותינו נשיאנו]]. הוא אף הוסיף מספר הערות והארות על נקודות שונות המבוארות בספר כשהרב גוראריה משיב עליהם בטוב טעם. הסכמה זו ניתנה בהמשך למענה הרבי לרב גוראריה לקבל הסכמות לספרו גם מרבנים מחוץ לחב"ד{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] תשמ"ז ע' 68}}. | |
| − | + | בכ"ח [[טבת]] [[תשס"ט]] תועד כשהוא משוחח עם מזכירו של הרבי הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]] ברחבת הכותל המערבי כשבשיחתם משתתף אך הרב [[שמואל רבינוביץ]]{{הערה|1= [https://col.org.il/news/26527 תיעוד השיחה עם המזכיר]{{חב"ד און ליין}}}} | |
| − | + | בחודש [[אב]] [[תשע"ד]], השתתף בשיעור חסידות שנמסר על ידי הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] בספר [[לקוטי תורה]] שהיה שזור בסיפורים על ה[[רבי]]. השיעור התקיים על ידי [[בית חב"ד]] בעיר העתיקה בראשות הרב [[גבריאל מרזל]] ונערך ב[[בית הכנסת צמח צדק]]. הרב זילברשטיין הצטרף לשיעור כשהוא מתיישב בראשו לצד הרב גרוסמן ומאזין לדברים בקשב רב עד תום השיעור{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=74385 גלריית תמונות מהשיעור] {{שטורעם}}}}. | |
| − | חתנו של הרב זילברשטיין הוא המקובל הרב | + | בחודש [[חשוון]] [[תשע"ז]] נפגש עם משלחת מועצת [[מרכז רבני אירופה]], עודד אותם בפעילותם והשיב על ספיקותיהם ושאלותיהם המתעוררות בפעולותיהם{{הערה|[https://col.org.il/news/100857 הרב זילברשטיין ורבני חב"ד מ'מרכז רבי אירופה' {{חב"ד און ליין}}]}}. |
| + | |||
| + | בכנס בחירות שנערך ב[[ראש חודש]] [[אדר]] [[תש"פ]] ב[[צפת]] קיבל מתלמידי ישיבת [[חח"ל צפת]] את ספר הפלפולים וההערות 'שבעים למלך'{{הערה|על הכריכה נכתב: "שבעים שנה לנשיאות כ"ק [[אדמו"ר]] [[מלך המשיח]] [[שליט"א]]" והתנוססה הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]].}}, עלעל בחידושי הבחורים והודה ל[[תמימים]] על הספר כשהוא מלטף בחיבה את לחייו של הבחור עימו שוחח. לאחר מכן הניח הרב את הספר בקדמת המכונית בחלון השמשה{{הערה|יצויין כי הדבר נעשה לעיני קהל ליטאי גדול שצפה ביחסו החיובי אל תלמידי התמימים}}. | ||
| + | |||
| + | בח"י תמוז תשפ"ג קיבל בביתו את רבני מכון [[אור החסידות]] שהעניקו לו סדרת הספרים חדשה שיצאה לאור ע"י המכון המנגישה חידושים וביאורים של הרבי בצורה מעובדת{{הערה|[https://col.org.il/news/146452 תיעוד בלעדי: הרבנים החב"דים בבית חבר 'המועצת' בבני ברק]}} | ||
| + | |||
| + | חסיד חב"ד המקורב אליו הוא הפרופסור [[אליהו סורקין]] שמקפיד להשתתף בשיעוריו ומתייעץ עימו בנושאים שונים השייכים לעבודתו בבית הרפואה מעייני הישועה שנמצא תחת פיקוחו ההלכתי. | ||
| + | |||
| + | חתנו של הרב זילברשטיין הוא המקובל הרב דב קוק מ[[טבריה]] שידוע ביחסו החם לחסידות חב"ד ומשתתף באירועים חב"דיים שונים בעיר [[טבריה]]. | ||
===ספריו=== | ===ספריו=== | ||
| שורה 51: | שורה 61: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| + | [[קטגוריה:רבני ליטא]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]] | ||
גרסה מ־05:49, 12 בדצמבר 2023
| יצחק זילברשטיין, רב שכונת רמת אלחנן | |
|---|---|
| לידה | תרצ"ד |
| בנדין, פולין | |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השתייכות | ליטא |
| תפקידים נוספים | מומחה בענייני הלכות רפואה וחבר מועצת גדולי התורה של הציבור הליטאי, |
| רבותיו | הרב שמואל וואזנר, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב יוסף שלום אלישיב |
הרב יצחק זילברשטיין (נולד בשנת תרצ"ד) הוא רב ופוסק הלכה חרדי מהחוג הליטאי. הוא רבה של שכונת רמת אלחנן בבני ברק, מומחה בענייני הלכות רופאים ורפואה, ראש כולל 'בית דוד' בחולון וחבר מועצת גדולי התורה של הציבור הליטאי.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד לדוד יוסף ורחל זילברשטיין בבנדין, פולין. בילדותו למד בישיבת עץ חיים ובבחרותו בישיבת סלובודקה בבני ברק. נישא לעליזה שושנה, בתו של הרב יוסף שלום אלישיב. לאחר נישואיו המשיך את לימודיו בישיבת סלובודקה כאברך במשך שנים מספר, ואף קיבל סמיכת חכמים מראש הישיבה הרב יחזקאל אברמסקי. במהלך השנים ערך שימוש חכמים אצל הרב שמואל וואזנר. לאחר מכן שימש מספר שנים כר"מ בישיבת לוצרן בשווייץ.
הרב זילברשטיין משמש כרבה של שכונת רמת אלחנן בבני ברק. הוא משמש כראש כולל בית דוד בחולון, שבו קיים גם בית דין לממונות שבו הוא אב בית דין. בשיעוריו משתתפים חרדים ודתיים לאומיים. חיבר מספר ספרים בנושא הלכה ורפואה, והוא מעביר שיעור חודשי לרופאים, דתיים וחילונים. שנים רבות הוא מוסר שיעור שיעור שבועי בהלכה בבית הכנסת דברי שיר בבני ברק ביום שני, ובכולל "בית דוד" ביום שלישי.
הרב זילברשטיין הוא חבר ועדת הרבנים של בית החולים מעייני הישועה.
בתשע"ב צורף למועצת גדולי התורה של הציבור הליטאי.
בשיעור שמסר הרב בקשר למגיפת הקורונה והזעזועים שפקדו את העולם, קבע בפסקנות כי היא סימן מובהק לביאת המשיח.
קשריו עם חב"ד והרבי
מידי שנה היה מקבל דרך הרב בנימין זאב סגל ג' מצות לליל הסדר שנשלחו מהרבי לחלוקה בארץ הקודש{{הערה|לפי מה שסיפר במפגש עם חברי 'מכון אור החסידות'.
כמה פעמים בספריו מביא את דברי הרבי.
במענה ששיגר לשואל שתמה האם מכך שבישיבת פוניבז' לא מצויים ספרי חסידות יש להסיק שקיימת התנגדות של מורי הדרך בציבור הליטאי ללימוד בספרי חסידות השיב הרב בשלילה וכתב כי "רבינו הקהילות יעקב היה עוסק בספרי החסידים באופן קבוע, וכך גם הרב דסלר - משגיח ומורה דרך דפונביז'".
בג' סיוון תשמ"ב בכינוס תורה שנערך על ידי בית חב"ד חולון בהתאם להוראת הרבי השתתף ונשא דברים בענייני הלכה. לאחר מכן הועלו הדברים על הכתב בידי הרב טובי והבה, והוגהו על ידי הרב זילברשטיין[1] עבור הדפסתם ב'קובץ חידושי תורה - שנת השמונים' ה"מוגש ומוקדש בהערצה עמוקה על ידי הכותבים ת"ח ורבנים גדולים רובם מהעיר חולון למעלת כבוד קדושת אדמו"ר ראש גולת אריאל, הגאון האמיתי, חכם הרזים, מקים עולה של תורה בכל קצווי העולם, לוחם מלחמות ה' ביד רמה וכו' רבי מנחם מענדל שניאורסהן שליט"א מליובאוויטש בהגיעו לשנת השמונים לאויוש"ט"[2].
בתשמ"ז העניק את הסכמתו לספרו של הרב אליהו יוחנן גוראריה 'ציצית - הלכה למעשה' בו מלוקטים הלכות ציצית בהדגשת דעת אדמו"ר הזקן ודברי רבותינו נשיאנו. הוא אף הוסיף מספר הערות והארות על נקודות שונות המבוארות בספר כשהרב גוראריה משיב עליהם בטוב טעם. הסכמה זו ניתנה בהמשך למענה הרבי לרב גוראריה לקבל הסכמות לספרו גם מרבנים מחוץ לחב"ד[3].
בכ"ח טבת תשס"ט תועד כשהוא משוחח עם מזכירו של הרבי הרב ירחמיאל בנימין קליין ברחבת הכותל המערבי כשבשיחתם משתתף אך הרב שמואל רבינוביץ[4]
בחודש אב תשע"ד, השתתף בשיעור חסידות שנמסר על ידי הרב יצחק דוד גרוסמן בספר לקוטי תורה שהיה שזור בסיפורים על הרבי. השיעור התקיים על ידי בית חב"ד בעיר העתיקה בראשות הרב גבריאל מרזל ונערך בבית הכנסת צמח צדק. הרב זילברשטיין הצטרף לשיעור כשהוא מתיישב בראשו לצד הרב גרוסמן ומאזין לדברים בקשב רב עד תום השיעור[5].
בחודש חשוון תשע"ז נפגש עם משלחת מועצת מרכז רבני אירופה, עודד אותם בפעילותם והשיב על ספיקותיהם ושאלותיהם המתעוררות בפעולותיהם[6].
בכנס בחירות שנערך בראש חודש אדר תש"פ בצפת קיבל מתלמידי ישיבת חח"ל צפת את ספר הפלפולים וההערות 'שבעים למלך'[7], עלעל בחידושי הבחורים והודה לתמימים על הספר כשהוא מלטף בחיבה את לחייו של הבחור עימו שוחח. לאחר מכן הניח הרב את הספר בקדמת המכונית בחלון השמשה[8].
בח"י תמוז תשפ"ג קיבל בביתו את רבני מכון אור החסידות שהעניקו לו סדרת הספרים חדשה שיצאה לאור ע"י המכון המנגישה חידושים וביאורים של הרבי בצורה מעובדת[9]
חסיד חב"ד המקורב אליו הוא הפרופסור אליהו סורקין שמקפיד להשתתף בשיעוריו ומתייעץ עימו בנושאים שונים השייכים לעבודתו בבית הרפואה מעייני הישועה שנמצא תחת פיקוחו ההלכתי.
חתנו של הרב זילברשטיין הוא המקובל הרב דב קוק מטבריה שידוע ביחסו החם לחסידות חב"ד ומשתתף באירועים חב"דיים שונים בעיר טבריה.
ספריו
- חשוקי חמד - סדרה בעלת עשרות ספרים של הערות על סדר מסכתות הש"ס, וכן על נושאים נוספים כגון חנוכה.
- חשוקי חמד על הגדה של פסח - בעריכת יעקב ישראל פוזן, עם פסקים והנהגות מחותנו הרב אלישיב
- והערב נא - דיונים הלכתיים על פי סדר פרשיות השבוע, שלושה כרכים.
- שיעורי תורה לרופאים - שאלות ותשובות בענייני רפואה בהלכה, חמישה כרכים.
- מלכים אומניך - בעניין איסור אמירה לנכרי בשבת, תש"נ.
- שבת שבתון - הלכות חולה ביום הכיפורים, תשנ"ז.
- עלינו לשבח - סיפורי חיזוק לאמונה וביטחון על פי סדר פרשיות השבוע, שישה כרכים.
- טובך יביעו - סדרת המשך לעלינו לשבח.
- ברכי נפשי - פרקי חיזוק ואמונה מתוך פרשיות השבוע. חמישה כרכים.
- מצוות בשמחה - פרקי חיזוק, השקפה ומוסר, לפי סדר הפרשיות - על פי שרשי המצוות של ספר החינוך.
הערות שוליים
- ↑ 'קובץ חידושי תורה - שנת השמונים (חולון)' ע' 6
- ↑ שם - הערה 1
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ז ע' 68
- ↑ תיעוד השיחה עם המזכיר
- ↑ גלריית תמונות מהשיעור
- ↑ הרב זילברשטיין ורבני חב"ד מ'מרכז רבי אירופה'
- ↑ על הכריכה נכתב: "שבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א" והתנוססה הכרזת הקודש יחי אדוננו.
- ↑ יצויין כי הדבר נעשה לעיני קהל ליטאי גדול שצפה ביחסו החיובי אל תלמידי התמימים
- ↑ תיעוד בלעדי: הרבנים החב"דים בבית חבר 'המועצת' בבני ברק
