בית החיים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←אוהל: יותרברור) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכות של 176.12.137.3 (שיחה) לעריכה האחרונה של קאגאן) תגית: שחזור |
||
| (36 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
[[קובץ:קבר.jpg|ממוזער|מצבות בבית החיים]] | |||
'''בית החיים''' (נקרא גם בשם 'בית | '''בית החיים''' (נקרא גם בשם 'בית העלמין' או 'בית הקברות') הוא מקום אשר בו קוברים את ה[[פטירה|נפטרים]]. | ||
הסיבה לכינוי 'בית החיים' תוך שימוש בלשון [[סגי נהור]] היא הרצון להימנע משימוש מילים שליליות. | הסיבה לכינוי 'בית החיים' תוך שימוש בלשון [[סגי נהור]] היא הרצון להימנע משימוש מילים שליליות. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
אוהל הינו מבנה שהוקם במקום קבורת צדיק. מטרת האוהל היא הגנה על האנשים שמגיעים לקבר הצדיק מפני פגעי מזג האויר. | אוהל הינו מבנה שהוקם במקום קבורת צדיק. מטרת האוהל היא הגנה על האנשים שמגיעים לקבר הצדיק מפני פגעי מזג האויר. | ||
הקבר כשלעצמו נקרא "'''ציון'''", כלומר, לציין שכאן קבור צדיק זה{{הערה|יתכן ששם זה רומז לכך שהצדיק אינו יותר מ"סימן בעולם" לאלוקות, וכפי שאמר [[רשב"י]] על עצמו{{מקור|נדרש מקור גם לדברי | הקבר כשלעצמו נקרא "'''ציון'''", כלומר, לציין שכאן קבור צדיק זה{{הערה|יתכן ששם זה רומז לכך שהצדיק אינו יותר מ"סימן בעולם" לאלוקות, וכפי שאמר [[רשב"י]] על עצמו{{מקור|נדרש מקור גם לדברי רשב"י וגם לעצם הפירוש}}.}}. | ||
'''אוהל [[הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]''' - נמצא | ===אוהלי נשיאי החסידות=== | ||
* '''אוהל [[הבעל שם טוב]]''' - נמצא במזיבוז, בתוך מבנה אשר מסביבו נמצאים עוד מתלמידיו, לא ידועים שמות כולם. מחוץ למבנה ישנם עוד קברים של תלמידיו. בשנים האחרונות הוקם בצידו מספר מבנים ובמרכזם מבנה ראשי עם חדר אוכל כשר, מקוה ואולם תפילה על ידי עמותת באהלי צדיקים. | |||
* '''אוהל [[המגיד ממעזריטש]]''' - נמצא באמצע בית החיים ב[[אניפולי]] נטמן כשלצידיו שני תלמידיו תושבי העיר - רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] (אשר שניהם גם חתומים על ההסכמות ל[[ספר התניא]]). | |||
* '''אוהל [[אדמו"ר הזקן]]''' - נמצא בעיר [[האדיטש]] באמצע בית החיים על שפת נהר, הוקם על ידי [[אדמו"ר האמצעי]] עם חדר לבית כנסת צמוד. בשנת [[תשע"ג]] נחנך במקום מבנה מרכזי של הכנסת אורחים. | |||
* '''אוהל [[אדמו"ר האמצעי]]''' - נמצא בבית החיים ב[[ניעז'ין]]. | |||
* '''אוהל [[הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]''' - נמצא ב[[בית החיים בליובאוויטש]], קבורים הם א' על יד השני. | |||
* '''אוהל [[אדמו"ר הרש"ב]]''' - נמצא בבית החיים ב[[רוסטוב]]. | |||
* '''אוהל [[הרבי הריי"צ]]''' - נמצא בבית החיים מונטיפיורי שבקווינס, במרכז חלקת חב"ד. | |||
===קברי הרבניות=== | |||
* '''חלקת הרבניות''' - נמצא בבית החיים ב[[ליובאוויטש]], לא רחוק מאוהל הרביים, ובו קבורות הרבניות הצדקניות:{{ש}}'''הרבנית [[סטערנא]]''' אשת אדמו"ר הזקן{{ש}}'''הרבנית [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]]''' אשת אדמו"ר האמצעי{{ש}}'''הרבנית [[חיה מושקא (אשת הצמח צדק)|חיה מושקא]]''' אשת אדמו"ר הצמח צדק{{ש}}'''[[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית שטערנא]]''' אשתו הראשונה של הרבי מהר"ש. | |||
* '''קבר [[הרבנית רבקה]]''' - מחוץ לאוהל הרביים בליובאוויטש, היא נקברה שם על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] והוסכם על ידי אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|בעת שנפטרה לא היה [[אדמו"ר הרש"ב]] בליובאוויטש, וההחלטה נפלה על כתפי בנו, אדמו"ר הריי"צ.}}. | |||
קברי הרבניות | * '''קברי הרבניות''' מול [[אוהל הרבי הריי"צ]] בחלקת הנשים, שם קבורות הרבניות הצדקניות:{{ש}}'''[[הרבנית שטערנא שרה]]''' אשת הרבי הרש"ב{{ש}}'''[[הרבנית נחמה דינה]]''' אשת הרבי הריי"צ{{ש}}'''[[הרבנית חיה מושקא]]''' אשת הרבי{{ש}}'''[[הרבנית חנה]]''' אמו של הרבי | ||
''' | |||
'''קבר [[הרבנית רבקה]]''' - מחוץ לאוהל הרביים בליובאוויטש, היא נקברה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] והוסכם על ידי אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|בעת שנפטרה לא היה [[אדמו"ר הרש"ב]] בליובאוויטש, וההחלטה נפלה על כתפי בנו, אדמו"ר הריי"צ.}}. | |||
''' | |||
==תחיית המתים== | ==תחיית המתים== | ||
| שורה 38: | שורה 30: | ||
==שיקום בתי קברות עתיקים== | ==שיקום בתי קברות עתיקים== | ||
'''בית החיים ליובאוויטש:''' | |||
בבית החיים בעיירה ליובאוויטש, הופלו או טבעו בבוץ מאות מצבות במהלך מלחמת העלום השניה, בשנת תש"נ שופץ האוהל והוקם מבנה מעליו, ובשנת תש"פ, הורד הגג, מפני צוואתו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק שלא יהא מבנה על קברו. בית החיים עצמו שופץ שיפוצים נרחבים החל משנת תשע"ו, ובשיפוצים נמצאו מאות מצבות של אישים, חסידים, ותושבי העיירה ליובאוויטש בעבר. בינהם מצבתו של הרה"ק רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], מורו של כ"ק [[אדמוה"ז]] בילדותו. | |||
===שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו=== | ===שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו=== | ||
{{ערך מורחב|אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש}} | |||
{{ערך מורחב|שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו}} | {{ערך מורחב|שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו}} | ||
בשנת [[תשמ"ח]] פעלו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] במסווה של אנשי עסקים הסוחרים ביהלומים, לשיפוץ אהלי רבותינו נשיאינו ברוסיה. | בשנת [[תשמ"ח]] פעלו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] במסווה של אנשי עסקים הסוחרים ביהלומים, לשיפוץ אהלי רבותינו נשיאינו ברוסיה. | ||
גרסה אחרונה מ־23:52, 23 בנובמבר 2023
בית החיים (נקרא גם בשם 'בית העלמין' או 'בית הקברות') הוא מקום אשר בו קוברים את הנפטרים.
הסיבה לכינוי 'בית החיים' תוך שימוש בלשון סגי נהור היא הרצון להימנע משימוש מילים שליליות.
אוהל[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – אוהל (קבר הצדיק) |
אוהל הינו מבנה שהוקם במקום קבורת צדיק. מטרת האוהל היא הגנה על האנשים שמגיעים לקבר הצדיק מפני פגעי מזג האויר.
הקבר כשלעצמו נקרא "ציון", כלומר, לציין שכאן קבור צדיק זה[1].
אוהלי נשיאי החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אוהל הבעל שם טוב - נמצא במזיבוז, בתוך מבנה אשר מסביבו נמצאים עוד מתלמידיו, לא ידועים שמות כולם. מחוץ למבנה ישנם עוד קברים של תלמידיו. בשנים האחרונות הוקם בצידו מספר מבנים ובמרכזם מבנה ראשי עם חדר אוכל כשר, מקוה ואולם תפילה על ידי עמותת באהלי צדיקים.
- אוהל המגיד ממעזריטש - נמצא באמצע בית החיים באניפולי נטמן כשלצידיו שני תלמידיו תושבי העיר - רבי זושא מאניפולי ורבי יהודה לייב הכהן (אשר שניהם גם חתומים על ההסכמות לספר התניא).
- אוהל אדמו"ר הזקן - נמצא בעיר האדיטש באמצע בית החיים על שפת נהר, הוקם על ידי אדמו"ר האמצעי עם חדר לבית כנסת צמוד. בשנת תשע"ג נחנך במקום מבנה מרכזי של הכנסת אורחים.
- אוהל אדמו"ר האמצעי - נמצא בבית החיים בניעז'ין.
- אוהל הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש - נמצא בבית החיים בליובאוויטש, קבורים הם א' על יד השני.
- אוהל אדמו"ר הרש"ב - נמצא בבית החיים ברוסטוב.
- אוהל הרבי הריי"צ - נמצא בבית החיים מונטיפיורי שבקווינס, במרכז חלקת חב"ד.
קברי הרבניות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חלקת הרבניות - נמצא בבית החיים בליובאוויטש, לא רחוק מאוהל הרביים, ובו קבורות הרבניות הצדקניות:
הרבנית סטערנא אשת אדמו"ר הזקן
הרבנית שיינא אשת אדמו"ר האמצעי
הרבנית חיה מושקא אשת אדמו"ר הצמח צדק
הרבנית שטערנא אשתו הראשונה של הרבי מהר"ש. - קבר הרבנית רבקה - מחוץ לאוהל הרביים בליובאוויטש, היא נקברה שם על ידי אדמו"ר הריי"צ והוסכם על ידי אביו אדמו"ר הרש"ב[2].
- קברי הרבניות מול אוהל הרבי הריי"צ בחלקת הנשים, שם קבורות הרבניות הצדקניות:
הרבנית שטערנא שרה אשת הרבי הרש"ב
הרבנית נחמה דינה אשת הרבי הריי"צ
הרבנית חיה מושקא אשת הרבי
הרבנית חנה אמו של הרבי
תחיית המתים[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – תחיית המתים |
בתחיית המתים כולם יקומו מקבריהם לתחיה, ולכן על פי המסורת היהודית קוברים עם הפנים למעלה כדי שיוכלו לחפור ולצאת במהרה. יתירה מזו מצינו אצל רבי מאיר[3] שנקבר בעמידה על מנת שיוכל לרוץ כשמשיח יבוא.
שיקום בתי קברות עתיקים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בית החיים ליובאוויטש:
בבית החיים בעיירה ליובאוויטש, הופלו או טבעו בבוץ מאות מצבות במהלך מלחמת העלום השניה, בשנת תש"נ שופץ האוהל והוקם מבנה מעליו, ובשנת תש"פ, הורד הגג, מפני צוואתו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק שלא יהא מבנה על קברו. בית החיים עצמו שופץ שיפוצים נרחבים החל משנת תשע"ו, ובשיפוצים נמצאו מאות מצבות של אישים, חסידים, ותושבי העיירה ליובאוויטש בעבר. בינהם מצבתו של הרה"ק רבי יששכר בער מליובאוויטש, מורו של כ"ק אדמוה"ז בילדותו.
שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש |
בשנת תשמ"ח פעלו ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב במסווה של אנשי עסקים הסוחרים ביהלומים, לשיפוץ אהלי רבותינו נשיאינו ברוסיה.
הפעולות נעשו תחת מעקב מתמיד של אנשי הק.ג.ב. תוך סיכון רב, ומאמץ עילאי הכרוך בשיתוף פעולה מצד קבלנים ואנשי עבודה רוסיים.
לאורך כל הדרך קיבלו השניים עידודים רבים מהרבי, ופעלו על פי הוראותיו[4].
קבורה בקומות[עריכה | עריכת קוד מקור]
חלקות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכמה בתי חיים ברחבי העולם ישנן חלקות חב"ד:
- ניו יורק - א) חלקת אגו"ח, בבית החיים על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות מקום לאוהל הרבי הריי"צ. (החלקה מחולקת לנשים וגברים). ב) חלקת אנשי ליובאוויטש בצידו המערבי של רובע קווינס מזרחית לשכונת בראנזוויל (שימש את חסידי חב"ד בין השנים תרמ"ח-תר"צ).
- ירושלים - חלקת חב"ד בבית החיים בהר הזיתים.
- צפת - בית העלמין צפת.
- חברון - חלקת כולל חב"ד.
הערות שוליים
- ↑ יתכן ששם זה רומז לכך שהצדיק אינו יותר מ"סימן בעולם" לאלוקות, וכפי שאמר רשב"י על עצמו[דרוש מקור: נדרש מקור גם לדברי רשב"י וגם לעצם הפירוש].
- ↑ בעת שנפטרה לא היה אדמו"ר הרש"ב בליובאוויטש, וההחלטה נפלה על כתפי בנו, אדמו"ר הריי"צ.
- ↑ מדברי הר' מרדכי אליהו ביחידות אצל הרבי.
- ↑ להרחבה, ראו חשיפתו של דוד נחשון בעיתון בית משיח, גליון 873.