ג' בתשרי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "־" ב־" ") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (22 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{פירוש נוסף|נוכחי=יום בלוח השנה העברי|אחר=יום התענית|ראו=צום גדליה}} | ||
{{פתיח יום|והיום השלישי ב[[עשרת ימי תשובה]]. יום זה הוא יום [[תענית]] הנקרא [[צום גדליה]]}} | |||
== | ==אירועים ביהדות== | ||
*א' (-3760 [[מניין אומות העולם|לפנה"ס]]) - [[מוצאי השבת]] הראשונה{{הערה|לדעת [[רבי אליעזר]]}}. [[אדם הראשון]] לקח שני אבנים והוציא מהם [[אש]] ולזכר זה מברכים "בורא מאורי האש" ב[[הבדלה]] בכל מוצאי שבת. | |||
*ג'של"ט (-422 [[מניין אומות העולם|לפנה"ס]]) - [[גדליהו בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה בישראל, נרצח. | |||
*ה'[[תמ"ג]] (05/10/1682 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי אברהם אבלי גומבינר, ה'מגן אברהם' מקאליש, מחבר ספר 'מגן אברהם', נפטר. | |||
*ה'[[תקנ"ז]] (05/10/1796 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי [[ישראל מרוז'ין]], מייסד [[חסידות רוז'ין]] ו[[אדמו"ר]]ה הראשון, נולד. | |||
*ה'[[תרמ"ז]] (02/10/1886 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי [[יצחק דוד בידרמן]] מ[[לעלוב]], נפטר. | |||
==ימי חב"ד== | |||
===[[יום הולדת|נולדו]]=== | |||
*ה'[[תרפ"ח]] - הרב [[יצחק חי לדיוב]] - מאנשי המחתרת היהודית בקהילת חב"ד ב[[סמרקנד]], ולאחר עלייתו [[ארצה]] היה מעסקני הקהילה הבוכרית ותושב קהילת חב"ד ב[[לוד]]. | |||
*ה'[[תש"א]] (05/10/1940 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[נחום קפלן]], משפיע בקהילת חב"ד ב[[לוד]]. | |||
===[[פטירה|נפטרו]]=== | |||
*ה'[[תקנ"ג]] (19/09/1792 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - מרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] בת [[אדמו"ר הזקן]]. | |||
*ה'[[תש"ב]] (24/09/1941 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[אליעזר דבוסקין]], כיהן כרב ו[[ראש ישיבה]] בעיר [[חרסון]]. | |||
*ה'[[תשד"מ]] (10/09/1983 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[נחום טרבניק]], רבו של [[כפר חב"ד]] במשך כעשר שנים. | |||
*ה'[[תשס"ב]] (20/09/2001 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[שלום דובער נוטיק]], [[בעל שמועה]] חסידי. | |||
*ה'[[תשפ"א]] (21/0912020 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[אפרים רוזנבלום]], משלוחי הרבי ב[[פיטסבורג]]. | |||
{{להיום יום|ג'|תשרי}} | {{להיום יום|ג'|תשרי}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב ג]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב ג]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:19, 17 בנובמבר 2023
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
ג' בתשרי הוא היום השלישי בחודש הראשון[1] בלוח השנה היהודי והיום השלישי בעשרת ימי תשובה. יום זה הוא יום תענית הנקרא צום גדליה.
תאריך זה חל בתקופת תשרי והוא יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- א' (-3760 לפנה"ס) - מוצאי השבת הראשונה[2]. אדם הראשון לקח שני אבנים והוציא מהם אש ולזכר זה מברכים "בורא מאורי האש" בהבדלה בכל מוצאי שבת.
- ג'של"ט (-422 לפנה"ס) - גדליהו בן אחיקם, מנהיג שארית הפליטה בישראל, נרצח.
- ה'תמ"ג (05/10/1682 למניינם) - רבי אברהם אבלי גומבינר, ה'מגן אברהם' מקאליש, מחבר ספר 'מגן אברהם', נפטר.
- ה'תקנ"ז (05/10/1796 למניינם) - רבי ישראל מרוז'ין, מייסד חסידות רוז'ין ואדמו"רה הראשון, נולד.
- ה'תרמ"ז (02/10/1886 למניינם) - רבי יצחק דוד בידרמן מלעלוב, נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ה'תרפ"ח - הרב יצחק חי לדיוב - מאנשי המחתרת היהודית בקהילת חב"ד בסמרקנד, ולאחר עלייתו ארצה היה מעסקני הקהילה הבוכרית ותושב קהילת חב"ד בלוד.
- ה'תש"א (05/10/1940 למניינם) - הרב נחום קפלן, משפיע בקהילת חב"ד בלוד.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ה'תקנ"ג (19/09/1792 למניינם) - מרת דבורה לאה בת אדמו"ר הזקן.
- ה'תש"ב (24/09/1941 למניינם) - ר' אליעזר דבוסקין, כיהן כרב וראש ישיבה בעיר חרסון.
- ה'תשד"מ (10/09/1983 למניינם) - ר' נחום טרבניק, רבו של כפר חב"ד במשך כעשר שנים.
- ה'תשס"ב (20/09/2001 למניינם) - ר' שלום דובער נוטיק, בעל שמועה חסידי.
- ה'תשפ"א (21/0912020 למניינם) - הרב אפרים רוזנבלום, משלוחי הרבי בפיטסבורג.
| הפתגם היומי - ג' בתשרי - מלוח היום יום |
|---|
| מתחילין "מזמור לדוד" ולא "לכו נרננה", וכן בכל שבת מוצאי יום טוב. הפטורה: שובה יכשלו בם. מי אל כמוך מימי קדם.
ביחידות הצמח צדק אצל רבינו הזקן ב' תצא בשישי באלול תקס"ד סיפר לו רבינו: שבת פרשת תבוא תקכ"ח אמר מורי ורבי תורה, והתחלתה: "ושבת עד הוי"ה אלוקיך", וביאר כי עבודת התשובה צריכה להיות עד אשר 'הוי"ה', שהוא למעלה מהעולמות, יהיה 'אלוקיך', אלוקים בגמטריא הטבע, "בראשית ברא אלקים". כל החבריא קדישא היו בהתעוררות גדולה מתורה ההיא. הרב הצדיק רבי משולם זוסיא מאניפולי אמר, כי הוא אינו יכול להגיע למעלת תשובה כזו, ועל כן יחלק את התשובה לחלקים, כי תשובה - ראשי תיבות: ת, "תמים תהיה עם הוי"ה אלוקיך". ש, "שויתי הוי"ה לנגדי תמיד". ו, "ואהבת לרעך כמוך". ב, "בכל דרכיך דעהו". ה, "הצנע לכת עם אלוקיך". כשסיפר לי אבי אדמו"ר את הנזכר לעיל, סיים: תיבת תשובה צרופה מחמש אותיות, אשר כל אות הוא דרך ואופן בעבודת התשובה, וביאר באריכות חמשה האופנים וכולם באים מכוח אל הפועל על ידי עבודת התפילה. |
הערות שוליים
- ↑ למניין החודשים מחודש תשרי, והחודש השביעי למניין החודשים מחודש ניסן.
- ↑ לדעת רבי אליעזר