רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם" ב־"") |
||
| (100 גרסאות ביניים של 32 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אהל הרבנית רבקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהל הרבנית רבקה]]'''הרבנית רבקה''' (תקצ"ג/תקצ"ה{{הערה|ראה בתוך הערך}} [[י' בשבט]] [[תרע"ד]]), היתה אשת [[אדמו"ר המהר"ש]] בזיווג שני, ניהלה את הגשמיות של [[ליובאוויטש (עיירה)#תקופת אדמו"ר הצמח צדק|החצר ליובאוויטש]], רבים מהסיפורים שנכתבו על ידי נכדה [[אדמו"ר הריי"צ]] שמע ממנה, כשהוקמה [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים ליובאוויטש]], נרתמה להקמת מטבח הישיבה וחדרי הלינה. | |||
==ימי קטנותה== | ==ימי קטנותה== | ||
נולדה | נולדה לאביה הרב [[אהרון אלכסנדרוב|אהרון אלכסנדרוב משקלוב]] ולאמה הרבנית [[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], בשנת [[תקצ"ג]]{{הערה|[[לוח היום יום]], [[הקריאה והקדושה]], [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] (אדמו"ר שליט"א). וראה בדברי ימי הרבנית רבקה עמ' כ"ד שמרת גיטל אחותה נולדה בשנת תקצ"ג.}} או ב[[י' בחשוון]] [[תקצ"ה]]{{הערה|רשימת [[דברי ימי הרבנית רבקה]], וראה שם עמ' ד' הערה 9. וכן בעיתון '[[האח]]' שנה רביעית, לאחר פטירתה, (גיליון 18-19) כתוב שרק 3 חודשים לפני, בתאריך י' חשוון, חגגה 79. וגם לאחר מכן, כתבו תולדות ימי חייה, שנולדה בי' מרחשוון [[תקצ"ה]].}} ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. | ||
בכ"ד [[אייר]] [[תקצ"ז]] נפטר אביה ר' [[אהרן אלכסנדרוב]]. | |||
בצעירותה שמעה מאימה סיפורים רבים על [[רבותינו נשיאנו]], ואף קיבלה ממנה ספר הכתוב בכתב ידו של אביה הכולל סיפורים ששמע{{הערה|לסיפורים אלו הייתה השפעה רבה על מהלך חייה לאחר מכן (ראה [[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]], קיץ [[ש"ת]] עמ' 170 ואילך)}}. | |||
בשנת [[תר"ג]] נישאה אימה לר' [[אהרון זסלבסקי]] בן [[הרבנית פריידא]], והוא גידל אותה בשלושת השנים הבאות, והיא התבטאה עליו מאוחר יותר כי היא 'זוכרת אותו לטוב'{{הערה|[[דברי ימי הרבנית רבקה]], ועיין עוד בקובץ [[פרקים בתולדות חב"ד]] מאת הרב [[שלום דובער לוין]].}}. | |||
בשנת [[תר"ה]] חלתה אימה ובי' [[אדר]] [[תר"ו]] נפטרה, אירוע זה השפיע על בנותיה עמוקות. בחצי השנה הבאה התגלגלו בבית קרובים ובחודש [[מנחם אב]] [[תר"ו]] סבתה, [[הרבנית שיינא]] אספה אותה ואת אחותה [[צביה גיטל למפרט]] וגידלה אותם בביתה. | |||
==שידוכה ונשואיה== | |||
ב[[ח' בסיוון]] [[תר"ח]] נשא [[אדמו"ר המהר"ש]] את רעייתו הרבנית [[שטערנא שניאורסון]], בת רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]], אך כעבור שלושה חודשים נפטרה הרבנית שטערנא. בעקבות כך שלחה [[הרבנית שיינא]] לחתנה [[אדמו"ר הצמח צדק]], בקשה לשדך את בנו [[אדמו"ר המהר"ש]] עם אחת מנכדותיה שהתייתמו הרבנית רבקה ואחותה הגדולה צביה גיטל. מכיון שאותו זמן היו על הפרק הצעות שידוך אחרות, הצעה לא מומשה. | |||
בשנת [[ | בשנת [[תר"ט]], הושב בי"ד של ג' אנשים: הרב [[אברהם הכהן]] - רב ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], הרב זלמן מינאוויטש ורבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]], לדון בעניין השידוך עם האחיות. | ||
במהלך הדיונים נזכר [[אדמו"ר המהר"ש]] כי בהיותו בן שלוש אמר כי יקח את הילדה רבקה לאשה, והנוכחים שחקו עליו, אמנם כעת נזכר במעשה זה וחשב כי לא בחינם היה העניין, אמנם ירא לקחתה מפני כבוד אחותה בכורתה. | |||
על כן פסק בית הדין כי יש להתעניין בהצעת האחיות אך לא הכריע עם מי מהן. כאשר נודע ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] על החלטת בית הדין נהנה מאד, הוא תמך בהצעה וסיפר בשבח אביהן ר' אהרן. | |||
בערב כ"ט אלול תרמ"ג נכנס אדמו"ר המהר"ש אל הרבנית ואמר לה מילים אחדות. הרבנית הבינה כי באותה שנה יסתלק מהעולם ושאלה מה יהיה על הילדים הקטנים. אדמו"ר המהר"ש השיב: 'אני אעלה 32 מדרגות למעלה ואת תעלי 32 מדרגות למטה'. אלו היו 32 השנים שהרבנית המשיכה לחיות אחר | כעבור מספר חודשים התכנס שוב בית הדין, והוחלט כי עקב המעשה שאירע בקטנותם, ינשאו [[אדמו"ר המהר"ש]] והרבנית זל"ז, ולא יחושו לעניין הבכורה. הרבנית רבקה הייתה אז בת 15 או 13 שנה. | ||
בחודש [[ניסן]] [[תר"י]]-([[תר"ט|ט]]) הגיע ר' אברהם הכהן לבית הרבנית שיינא, וסיפר לה כי בית הדין פסק לקחת את רבקה הצעירה יותר. אדמו"ר [[הצמח צדק]] קרא אליו את האחות הבכורה צביה גיטל והבטיחה שהוא ידאג לה כמו אב לביתו, כמו כן שאלה האם היא מוחלת ונענה בחיוב. | |||
עוד באותו ערב התקיימו התנאים בין הרבנית רבקה לאדמו"ר [[מהר"ש]] ברוב עם ובפאר גדול. | |||
ביום ה', [[י"א בניסן]] [[תר"י]]{{הערה|ברשימת [[דברי ימי הרבנית רבקה]], וב[[רשימות]] חוב' קע"ה נכתב כי יש ספק בדבר. התאריך של [[תר"ט]] מופיע ב: [[היום יום]], [[הקריאה והקדושה]], [[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]] ועוד. בעיתון '[[האח]]' כתוב שנישאו בתאריך '''[[י' ניסן]]''' [[תר"ט]]. וב[[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]] - [[תש"ד]] עמ' 5 כתוב שנישאו ב[[תרי"א]], וצ"ע.}}, נערכה חתונת [[אדמו"ר המהר"ש]] והרבנית רבקה, בפאר והדר. | |||
==מנהלת ה'חצר'== | |||
כידוע [[אדמו"ר האמצעי]] היה מנותק מ[[גשמיות]], עד שלא ראה צורת מטבע. בכל השנים הייתה מנהלת העניינים הכספיים והטכניים בחצר [[חסידות חב"ד]] ב[[ליובאוויטש]] [[הרבנית שיינא]]. | |||
יחד עמה ניהלה את ה'חצר' בתה, [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)]], עם פטירת הרבנית חיה מושקא ב[[ח' טבת תרכ"א]], הסתגר [[אדמו"ר הצמח צדק]] בחדרו והפקיד את כלתו הצעירה, הרבנית רבקה, על ניהולה הגשמי של החצר{{הערה|[[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]], [[תרפ"ט]], עמ' 26}}. | |||
בכתבי [[אדמו"רי ליובאוויטש]] וה[[חסיד]]ים נמצאים תיאורים רבים על דרכי הניהול שלה את החצר{{הערה|[[יומן תרס"ו]] של אדמו"ר הריי"צ, ועוד.}}. | |||
==בעלת [[צדקה]] וחסד== | |||
כך מתאר את החסדים שלה נכדה, אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[[ספר הזכרונות]] ח"ג.}}: | |||
:::"היא הייתה מפורסמת כבעלת [[צדקה]] גדולה שטוב לבה לא ניתן להערכה. אדמו"ר מהר"ש היה היחיד מאדמו"רי ליובאוויטש שחי בעשירות אך ככל שנתן לה יותר כך היה לה פחות שכן היא נהגה לחלק הכל לנצרכים כאשר לא היה לה האומץ לבקש כסף מבעלה הייתה ממשכנת את תכשטי' ובכסף שקיבלה השתמשה לצדקה". | |||
סיפורים מצדקותיה וחסדיה סיפר [[הרבי מלך המשיח]] בכמה הזדמנויות{{הערה|[[שיחה|שיחות]], [[פורים]] [[תשט"ו]], [[י"ג תשרי]] [[תשד"מ]], ועוד.}}. | |||
==בעלת שמועה== | |||
משחר ילדותה אספה הרבנית [[סיפור|סיפורים]] שונים, ברובם על [[אדמו"רי ליובאוויטש]], סיפורים אלו סיפרה לאדמו"ר הריי"צ, ומהם נוצרו [[ספר הזכרונות]] [[ליקוטי דיבורים]], [[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]] ועוד ועוד. אלפים מהם לא באו בדפוס, והולכים ונדפסים בסדרת "[[רשימות היומן - אדמו"ר הריי"צ]]". | |||
ב[[ליל שבת]] היו מגיעים אליה נשים מכל ליובאוויטש והיא הייתה קוראת בפניהם [[צאינה וראינה]], [[יוסיפון]] ו[[שארית ישראל]]{{הערה|[[רשימות]], חוברת קנ"ו.}}. | |||
==לאחר הסתלקות אדמו"ר המהר"ש== | |||
בערב כ"ט [[אלול]] [[תרמ"ג]] נכנס [[אדמו"ר המהר"ש]] אל הרבנית ואמר לה מילים אחדות. הרבנית הבינה כי באותה שנה יסתלק מהעולם ושאלה מה יהיה על הילדים הקטנים. [[אדמו"ר המהר"ש]] השיב: 'אני אעלה 32 מדרגות למעלה ואת תעלי 32 מדרגות למטה'. אלו היו 32 השנים שהרבנית המשיכה לחיות אחר [[הסתלקות]]ו עד לחורף [[תרע"ד]] בו הסתלקה{{הערה|[[עטרת מלכות]] פ"ד.}}. | |||
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיכה הרבנית לדור בדירתו שבחצר ליובאוויטש{{הערה|על פי הוראתו בצוואתו ([[אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש]] אגרת ח').}}. | |||
[[אדמו"ר הרש"ב]] היה מבקרה מידי יום, ודברים רבים היה נוהג לעשות בדירתה, כגון [[אפיית מצות]]. | |||
רבים מ[[תלמידי התמימים]] ד[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] היו סועדים על שולחנה. | |||
==ב'תומכי תמימים'== | |||
מיד עם הקמת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ב[[ט"ו באלול]] [[תרנ"ז]] נרתמה הרבנית למען הישיבה, היא עבדה בפועל למען הקמת המטבח וסידור החדרים, היא הייתה מתעניינת תכופות במצבו ובמעמדו של כל תלמיד.{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], ועוד.}}. היא הקימה בעצמה את [[בית תבשיל (ליובאוויטש)|בית התבשיל של הישיבה]], והקדישה לו כמה מחדרי ביתה הפרטי{{הערה|[[דברי ימי התמימים]] מאת הרב [[משה רוזנבלום]].}}. | |||
יחסה אל תלמידי הישיבה היה כאל בנים ממש, מלבד אשר תלמידי הישיבה - במיוחד התלמידים הבאים מחו"ל - היו אוכלים אצלה תכופות, היא התייחסה אליהם כאל בני בית ממש(!), כאשר נפתחה ישיבת [[תומכי תמימים]] ומוהרש"ב דאג לצד הגשמי שלה, אמרה לו: "מה אתה דואג? מה שנאכל אנו יאכלו גם הם..."{{הערה|שיחת י"ג שבט [[תש"ט]], [[לקוטי דיבורים]] ח"ג.}}. היא הייתה מכנה את ה[[תמימים]] "די קינדער"{{הערה|[[לשמע אוזן]] עמ' 87.}}. | |||
==הסתלקותה== | ==הסתלקותה== | ||
בשנותיה האחרונות סבלה רבות ממחלות קשות, ונסעה להירפא במקומות מרפא{{הערה|ב[[סיוון]] [[תרס"ב]] ל[[ריגא]], בקיץ [[תרס"ג]] לדובלען ולריגא (יחד עם [[הרז"א]]), ב[[שבט]] [[תרס"ד]] לבדיקת רופאים בחו"ל, ב[[תמוז]] [[תרס"ה]] ל[[יאנושפל]], מ[[תמוז]] [[תרס"ז]] ועד [[חשוון]] [[תרס"ח]] לדובלען ול[[ריגא]], ובתמוז [[תרס"ח]] שוב לדובלען. מאז לא איפשר לה מצב בריאותה לנסוע שוב.}}, וכל אותו הזמן דיברה ש[[הסתלקות|תסתלק]] בגיל שמונים, זאת כיוון ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] בירכה באריכות ימים, וכיוון שברכת צדיק לאריכות ימים היא לשמונים שנה, הרי שתסתלק בגיל שמונים{{הערה|[[ספר הזכרונות]] - חלק ג'.}}. | |||
ב[[יום חמישי]] [[ט' בשבט]] [[תרע"ד]], לעת ערב, החלה לדבר ולספר רבות אודות חותנה [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובעלה [[אדמו"ר המהר"ש]]. | |||
במהלך הלילה שהה [[אדמו"ר הריי"צ]] ליד מיטתה, בד בבד, נשלח מברק מיוחד ל[[אדמו"ר הרש"ב]] להודיעו על המצב, כיוון שהיה אז מחוץ למדינה. | |||
לעת בוקר של [[י' בשבט]] [[תרע"ד]], ביקשה מהרבי הריי"צ את ה[[סידור]], היא קראה [[קריאת שמע]] והתפללה [[תפילת שמונה עשרה]], לאחר מכן הניחה את ידיה על ראש הרבי ואמרה "יישר כח פאר דער טרחה"{{הערה|[[רשימות]] חוברת ה' עמ' 26.}} הרבי ניגש להניח את הסידור על מקומו, וכשחזר ראה שנפטרה{{הערה|לגרסאות אחרות ראה [[זכרון לבני ישראל]] עמ' מ"ג, [[לקוטי סיפורים]] עמ' רכ"ה, ועוד. והגרסא דכאן עיקר.}}. | |||
ב[[ | לאחר הפטירה התלבט [[אדמו"ר הריי"צ]] היכן לקברה - האם ב[[אהל]] הרבניות או ב[[אוהל אדמו"ר המהר"ש]], וכיוון ש[[אדמו"ר הרש"ב]] ששהה אז בחו"ל היה כבר בתוך [[שבת]], לא הייתה אפשרות להיוועץ עמו. לבסוף החליט [[אדמו"ר הריי"צ]] לקברה באוהל [[המהר"ש]] וכאשר חזר [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר לו 'יפה עשית'{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]].}}. | ||
בזמן ההלוויה בכה [[אדמו"ר הריי"צ]] מאד, ונשען על מלווים לגודל צערו. הוא חזר ואמר שוב ושוב 'נטלה עטרת תפארת משפחתנו'. הוא אמר לא' ממלויו: "כאשר נכנסים לרביים שיכנסו גם אליה, היא הכירה את כולם'{{הערה|ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] התלבט רבות למה הייתה כוונת [[הרבי הריי"צ]] - האם הכוונה שהכירה את כל הטמונים באהל זה או שהכירה את כל ה[[תמימים]], ולבסוף הגיע למסקנה ששניהם אמת. ([[ליובאוויטש וחייליה]]).}}. | |||
לאחר ההלוויה החל א' ה[[חסיד]]ים לבכות מאד, כאשר שאלוהו: "מדוע אתה בוכה, הרי..." אמר "ראו כמה סובל [[הרבי הרש"ב|הרבי שליט"א]]"{{הערה|[[רשימות דברים]] לחסיד ר' [[יהודה חיטריק]], מהדורת קפלן, [[תשס"ט]].}}. | |||
בשנת ה'תש"ב יסד [[הרבי הריי"צ]] את מוסדות "[[בית רבקה]]" - רשת של מוסדות חינוך לבנות, על שמה. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[דברי ימי הרבנית רבקה]] מאת [[אדמו"ר מוהריי"צ]] | *[[דברי ימי הרבנית רבקה]] מאת [[אדמו"ר מוהריי"צ]]. | ||
==משפחתה== | ==משפחתה== | ||
| שורה 47: | שורה 98: | ||
* [[רבי שניאור זלמן אהרן (בן המהר"ש)|רבי שניאור זלמן אהרן]] | * [[רבי שניאור זלמן אהרן (בן המהר"ש)|רבי שניאור זלמן אהרן]] | ||
* [[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] | * [[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] | ||
* [[חיים משה שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|רבי חיים משה]] | |||
* [[רבי מנחם מענדל (בן המהר"ש)|רבי מנחם מענדל]] | * [[רבי מנחם מענדל (בן המהר"ש)|רבי מנחם מענדל]] | ||
'''בנותיה:''' | '''בנותיה:''' | ||
* [[הרבנית דבורה לאה (בת המהר"ש)|הרבנית דבורה לאה]] | * [[הרבנית דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית דבורה לאה]] | ||
* [[הרבנית חיה מושקא (בת המהר"ש)|הרבנית חיה מושקא]] | * [[הרבנית חיה מושקא (בת המהר"ש)|הרבנית חיה מושקא]] | ||
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 59: | שורה 111: | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]] | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:15, 29 באוקטובר 2023
הרבנית רבקה (תקצ"ג/תקצ"ה[1] י' בשבט תרע"ד), היתה אשת אדמו"ר המהר"ש בזיווג שני, ניהלה את הגשמיות של החצר ליובאוויטש, רבים מהסיפורים שנכתבו על ידי נכדה אדמו"ר הריי"צ שמע ממנה, כשהוקמה תומכי תמימים ליובאוויטש, נרתמה להקמת מטבח הישיבה וחדרי הלינה.
ימי קטנותה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולדה לאביה הרב אהרון אלכסנדרוב משקלוב ולאמה הרבנית חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי, בתו של אדמו"ר האמצעי, בשנת תקצ"ג[2] או בי' בחשוון תקצ"ה[3] בעיירה ליובאוויטש.
בכ"ד אייר תקצ"ז נפטר אביה ר' אהרן אלכסנדרוב.
בצעירותה שמעה מאימה סיפורים רבים על רבותינו נשיאנו, ואף קיבלה ממנה ספר הכתוב בכתב ידו של אביה הכולל סיפורים ששמע[4].
בשנת תר"ג נישאה אימה לר' אהרון זסלבסקי בן הרבנית פריידא, והוא גידל אותה בשלושת השנים הבאות, והיא התבטאה עליו מאוחר יותר כי היא 'זוכרת אותו לטוב'[5].
בשנת תר"ה חלתה אימה ובי' אדר תר"ו נפטרה, אירוע זה השפיע על בנותיה עמוקות. בחצי השנה הבאה התגלגלו בבית קרובים ובחודש מנחם אב תר"ו סבתה, הרבנית שיינא אספה אותה ואת אחותה צביה גיטל למפרט וגידלה אותם בביתה.
שידוכה ונשואיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בח' בסיוון תר"ח נשא אדמו"ר המהר"ש את רעייתו הרבנית שטערנא שניאורסון, בת רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק), אך כעבור שלושה חודשים נפטרה הרבנית שטערנא. בעקבות כך שלחה הרבנית שיינא לחתנה אדמו"ר הצמח צדק, בקשה לשדך את בנו אדמו"ר המהר"ש עם אחת מנכדותיה שהתייתמו הרבנית רבקה ואחותה הגדולה צביה גיטל. מכיון שאותו זמן היו על הפרק הצעות שידוך אחרות, הצעה לא מומשה.
בשנת תר"ט, הושב בי"ד של ג' אנשים: הרב אברהם הכהן - רב העיירה ליובאוויטש, הרב זלמן מינאוויטש ורבי יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק), לדון בעניין השידוך עם האחיות.
במהלך הדיונים נזכר אדמו"ר המהר"ש כי בהיותו בן שלוש אמר כי יקח את הילדה רבקה לאשה, והנוכחים שחקו עליו, אמנם כעת נזכר במעשה זה וחשב כי לא בחינם היה העניין, אמנם ירא לקחתה מפני כבוד אחותה בכורתה.
על כן פסק בית הדין כי יש להתעניין בהצעת האחיות אך לא הכריע עם מי מהן. כאשר נודע לאדמו"ר הצמח צדק על החלטת בית הדין נהנה מאד, הוא תמך בהצעה וסיפר בשבח אביהן ר' אהרן.
כעבור מספר חודשים התכנס שוב בית הדין, והוחלט כי עקב המעשה שאירע בקטנותם, ינשאו אדמו"ר המהר"ש והרבנית זל"ז, ולא יחושו לעניין הבכורה. הרבנית רבקה הייתה אז בת 15 או 13 שנה.
בחודש ניסן תר"י-(ט) הגיע ר' אברהם הכהן לבית הרבנית שיינא, וסיפר לה כי בית הדין פסק לקחת את רבקה הצעירה יותר. אדמו"ר הצמח צדק קרא אליו את האחות הבכורה צביה גיטל והבטיחה שהוא ידאג לה כמו אב לביתו, כמו כן שאלה האם היא מוחלת ונענה בחיוב. עוד באותו ערב התקיימו התנאים בין הרבנית רבקה לאדמו"ר מהר"ש ברוב עם ובפאר גדול.
ביום ה', י"א בניסן תר"י[6], נערכה חתונת אדמו"ר המהר"ש והרבנית רבקה, בפאר והדר.
מנהלת ה'חצר'[עריכה | עריכת קוד מקור]
כידוע אדמו"ר האמצעי היה מנותק מגשמיות, עד שלא ראה צורת מטבע. בכל השנים הייתה מנהלת העניינים הכספיים והטכניים בחצר חסידות חב"ד בליובאוויטש הרבנית שיינא.
יחד עמה ניהלה את ה'חצר' בתה, הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק), עם פטירת הרבנית חיה מושקא בח' טבת תרכ"א, הסתגר אדמו"ר הצמח צדק בחדרו והפקיד את כלתו הצעירה, הרבנית רבקה, על ניהולה הגשמי של החצר[7].
בכתבי אדמו"רי ליובאוויטש והחסידים נמצאים תיאורים רבים על דרכי הניהול שלה את החצר[8].
בעלת צדקה וחסד[עריכה | עריכת קוד מקור]
כך מתאר את החסדים שלה נכדה, אדמו"ר הריי"צ[9]:
- "היא הייתה מפורסמת כבעלת צדקה גדולה שטוב לבה לא ניתן להערכה. אדמו"ר מהר"ש היה היחיד מאדמו"רי ליובאוויטש שחי בעשירות אך ככל שנתן לה יותר כך היה לה פחות שכן היא נהגה לחלק הכל לנצרכים כאשר לא היה לה האומץ לבקש כסף מבעלה הייתה ממשכנת את תכשטי' ובכסף שקיבלה השתמשה לצדקה".
סיפורים מצדקותיה וחסדיה סיפר הרבי מלך המשיח בכמה הזדמנויות[10].
בעלת שמועה[עריכה | עריכת קוד מקור]
משחר ילדותה אספה הרבנית סיפורים שונים, ברובם על אדמו"רי ליובאוויטש, סיפורים אלו סיפרה לאדמו"ר הריי"צ, ומהם נוצרו ספר הזכרונות ליקוטי דיבורים, ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ ועוד ועוד. אלפים מהם לא באו בדפוס, והולכים ונדפסים בסדרת "רשימות היומן - אדמו"ר הריי"צ".
בליל שבת היו מגיעים אליה נשים מכל ליובאוויטש והיא הייתה קוראת בפניהם צאינה וראינה, יוסיפון ושארית ישראל[11].
לאחר הסתלקות אדמו"ר המהר"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בערב כ"ט אלול תרמ"ג נכנס אדמו"ר המהר"ש אל הרבנית ואמר לה מילים אחדות. הרבנית הבינה כי באותה שנה יסתלק מהעולם ושאלה מה יהיה על הילדים הקטנים. אדמו"ר המהר"ש השיב: 'אני אעלה 32 מדרגות למעלה ואת תעלי 32 מדרגות למטה'. אלו היו 32 השנים שהרבנית המשיכה לחיות אחר הסתלקותו עד לחורף תרע"ד בו הסתלקה[12].
לאחר הסתלקות אדמו"ר המהר"ש המשיכה הרבנית לדור בדירתו שבחצר ליובאוויטש[13].
אדמו"ר הרש"ב היה מבקרה מידי יום, ודברים רבים היה נוהג לעשות בדירתה, כגון אפיית מצות.
רבים מתלמידי התמימים דתומכי תמימים ליובאוויטש היו סועדים על שולחנה.
ב'תומכי תמימים'[עריכה | עריכת קוד מקור]
מיד עם הקמת תומכי תמימים ליובאוויטש בט"ו באלול תרנ"ז נרתמה הרבנית למען הישיבה, היא עבדה בפועל למען הקמת המטבח וסידור החדרים, היא הייתה מתעניינת תכופות במצבו ובמעמדו של כל תלמיד.[14]. היא הקימה בעצמה את בית התבשיל של הישיבה, והקדישה לו כמה מחדרי ביתה הפרטי[15].
יחסה אל תלמידי הישיבה היה כאל בנים ממש, מלבד אשר תלמידי הישיבה - במיוחד התלמידים הבאים מחו"ל - היו אוכלים אצלה תכופות, היא התייחסה אליהם כאל בני בית ממש(!), כאשר נפתחה ישיבת תומכי תמימים ומוהרש"ב דאג לצד הגשמי שלה, אמרה לו: "מה אתה דואג? מה שנאכל אנו יאכלו גם הם..."[16]. היא הייתה מכנה את התמימים "די קינדער"[17].
הסתלקותה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנותיה האחרונות סבלה רבות ממחלות קשות, ונסעה להירפא במקומות מרפא[18], וכל אותו הזמן דיברה שתסתלק בגיל שמונים, זאת כיוון שאדמו"ר הצמח צדק בירכה באריכות ימים, וכיוון שברכת צדיק לאריכות ימים היא לשמונים שנה, הרי שתסתלק בגיל שמונים[19].
ביום חמישי ט' בשבט תרע"ד, לעת ערב, החלה לדבר ולספר רבות אודות חותנה אדמו"ר הצמח צדק ובעלה אדמו"ר המהר"ש.
במהלך הלילה שהה אדמו"ר הריי"צ ליד מיטתה, בד בבד, נשלח מברק מיוחד לאדמו"ר הרש"ב להודיעו על המצב, כיוון שהיה אז מחוץ למדינה.
לעת בוקר של י' בשבט תרע"ד, ביקשה מהרבי הריי"צ את הסידור, היא קראה קריאת שמע והתפללה תפילת שמונה עשרה, לאחר מכן הניחה את ידיה על ראש הרבי ואמרה "יישר כח פאר דער טרחה"[20] הרבי ניגש להניח את הסידור על מקומו, וכשחזר ראה שנפטרה[21].
לאחר הפטירה התלבט אדמו"ר הריי"צ היכן לקברה - האם באהל הרבניות או באוהל אדמו"ר המהר"ש, וכיוון שאדמו"ר הרש"ב ששהה אז בחו"ל היה כבר בתוך שבת, לא הייתה אפשרות להיוועץ עמו. לבסוף החליט אדמו"ר הריי"צ לקברה באוהל המהר"ש וכאשר חזר אדמו"ר הרש"ב אמר לו 'יפה עשית'[22].
בזמן ההלוויה בכה אדמו"ר הריי"צ מאד, ונשען על מלווים לגודל צערו. הוא חזר ואמר שוב ושוב 'נטלה עטרת תפארת משפחתנו'. הוא אמר לא' ממלויו: "כאשר נכנסים לרביים שיכנסו גם אליה, היא הכירה את כולם'[23].
לאחר ההלוויה החל א' החסידים לבכות מאד, כאשר שאלוהו: "מדוע אתה בוכה, הרי..." אמר "ראו כמה סובל הרבי שליט"א"[24].
בשנת ה'תש"ב יסד הרבי הריי"צ את מוסדות "בית רבקה" - רשת של מוסדות חינוך לבנות, על שמה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
משפחתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעלה: אדמו"ר המהר"ש
בניה:
בנותיה:
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |
הערות שוליים
- ↑ ראה בתוך הערך
- ↑ לוח היום יום, הקריאה והקדושה, ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש (אדמו"ר שליט"א). וראה בדברי ימי הרבנית רבקה עמ' כ"ד שמרת גיטל אחותה נולדה בשנת תקצ"ג.
- ↑ רשימת דברי ימי הרבנית רבקה, וראה שם עמ' ד' הערה 9. וכן בעיתון 'האח' שנה רביעית, לאחר פטירתה, (גיליון 18-19) כתוב שרק 3 חודשים לפני, בתאריך י' חשוון, חגגה 79. וגם לאחר מכן, כתבו תולדות ימי חייה, שנולדה בי' מרחשוון תקצ"ה.
- ↑ לסיפורים אלו הייתה השפעה רבה על מהלך חייה לאחר מכן (ראה ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ, קיץ ש"ת עמ' 170 ואילך)
- ↑ דברי ימי הרבנית רבקה, ועיין עוד בקובץ פרקים בתולדות חב"ד מאת הרב שלום דובער לוין.
- ↑ ברשימת דברי ימי הרבנית רבקה, וברשימות חוב' קע"ה נכתב כי יש ספק בדבר. התאריך של תר"ט מופיע ב: היום יום, הקריאה והקדושה, ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ ועוד. בעיתון 'האח' כתוב שנישאו בתאריך י' ניסן תר"ט. ובספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ - תש"ד עמ' 5 כתוב שנישאו בתרי"א, וצ"ע.
- ↑ ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ, תרפ"ט, עמ' 26
- ↑ יומן תרס"ו של אדמו"ר הריי"צ, ועוד.
- ↑ ספר הזכרונות ח"ג.
- ↑ שיחות, פורים תשט"ו, י"ג תשרי תשד"מ, ועוד.
- ↑ רשימות, חוברת קנ"ו.
- ↑ עטרת מלכות פ"ד.
- ↑ על פי הוראתו בצוואתו (אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש אגרת ח').
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ועוד.
- ↑ דברי ימי התמימים מאת הרב משה רוזנבלום.
- ↑ שיחת י"ג שבט תש"ט, לקוטי דיבורים ח"ג.
- ↑ לשמע אוזן עמ' 87.
- ↑ בסיוון תרס"ב לריגא, בקיץ תרס"ג לדובלען ולריגא (יחד עם הרז"א), בשבט תרס"ד לבדיקת רופאים בחו"ל, בתמוז תרס"ה ליאנושפל, מתמוז תרס"ז ועד חשוון תרס"ח לדובלען ולריגא, ובתמוז תרס"ח שוב לדובלען. מאז לא איפשר לה מצב בריאותה לנסוע שוב.
- ↑ ספר הזכרונות - חלק ג'.
- ↑ רשימות חוברת ה' עמ' 26.
- ↑ לגרסאות אחרות ראה זכרון לבני ישראל עמ' מ"ג, לקוטי סיפורים עמ' רכ"ה, ועוד. והגרסא דכאן עיקר.
- ↑ ליובאוויטש וחייליה.
- ↑ המשפיע הרב שמואל גרונם אסתרמן התלבט רבות למה הייתה כוונת הרבי הריי"צ - האם הכוונה שהכירה את כל הטמונים באהל זה או שהכירה את כל התמימים, ולבסוף הגיע למסקנה ששניהם אמת. (ליובאוויטש וחייליה).
- ↑ רשימות דברים לחסיד ר' יהודה חיטריק, מהדורת קפלן, תשס"ט.