שמריהו זלמן יפה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם" ב־"") |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ר' שמריהו זלמן עשה רבות למען החסידים שהתגוררו בדיסנה, ולא רק למענם חשב לטובה. בחורף שנת [[תרפ"ט]], הציעה לו הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]] לגייס כספים ב[[ברלין]] לטובת הישיבה. הוא כתב על כך ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ונענה{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק טז עמוד ג.}} כי ההצעה נכונה, אולם יש לבדוק את היחס של יהודי גרמניה למוסדות התורה ב[[ליטא]] ופולין. בסיום האיגרת כותב לו אדמו"ר הריי"צ: | ר' שמריהו זלמן עשה רבות למען החסידים שהתגוררו בדיסנה, ולא רק למענם חשב לטובה. בחורף שנת [[תרפ"ט]], הציעה לו הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]] לגייס כספים ב[[ברלין]] לטובת הישיבה. הוא כתב על כך ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ונענה{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק טז עמוד ג.}} כי ההצעה נכונה, אולם יש לבדוק את היחס של יהודי גרמניה למוסדות התורה ב[[ליטא]] ופולין. בסיום האיגרת כותב לו אדמו"ר הריי"צ: | ||
"ולא אפונה אשר איש אשר רוח בו, הנה בעזרתו יתברך יכול לפעול הרבה לטובת עניני החזקת התורה" | "ולא אפונה אשר איש אשר רוח בו, הנה בעזרתו יתברך יכול לפעול הרבה לטובת עניני החזקת התורה"{{הערה|לא ידוע אם הנסיעה יצאה לפועל}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־13:15, 29 באוקטובר 2023
הרב שמריהו זלמן יפה היה עסקן ציבורי חסיד חב"ד שחי בתקופתם של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ ועמד בראש ועד הקהילה החב"דית בדיסנא.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' שמריהו היה מנהל בנק ועסקן ציבורי חשוב. הכנסותיו של ועד הקהל באו ממיסי שחיטה, קבורה וכיוצא באלה. הוועד נתן את משכורתו של הרב, של השוחטים והחזיק את התלמוד תורה. כן תמך במוסדות ציבור שונים, בעניים, בחולים וביהודים שירדו מנכסיהם.
כיון שרוב תושבי של דיסנה היו יהודים, כך גם רוב חברי מועצת העיר בתקופה שלפני המלחמה היו יהודים, כשמעליהם, הזקן שבחבורה, היה החסיד ר' שמריהו זלמן יפה.
ר' שמריהו זלמן עשה רבות למען החסידים שהתגוררו בדיסנה, ולא רק למענם חשב לטובה. בחורף שנת תרפ"ט, הציעה לו הנהלת ישיבת תומכי תמימים ורשה לגייס כספים בברלין לטובת הישיבה. הוא כתב על כך לאדמו"ר הריי"צ ונענה[1] כי ההצעה נכונה, אולם יש לבדוק את היחס של יהודי גרמניה למוסדות התורה בליטא ופולין. בסיום האיגרת כותב לו אדמו"ר הריי"צ:
"ולא אפונה אשר איש אשר רוח בו, הנה בעזרתו יתברך יכול לפעול הרבה לטובת עניני החזקת התורה"[2].
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק טז עמוד ג.
- ↑ לא ידוע אם הנסיעה יצאה לפועל
