משה מונטיפיורי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
הוא ביקר בארץ הקודש שבע פעמים, והקים בה בתי מלאכה ומפעלי חקלאות. כמו כן דאג לענייני ה[[רפואה]] בארץ, והביא רופאים מיוחדים לטיפול במגיפות שהיו אז בארץ. | הוא ביקר בארץ הקודש שבע פעמים, והקים בה בתי מלאכה ומפעלי חקלאות. כמו כן דאג לענייני ה[[רפואה]] בארץ, והביא רופאים מיוחדים לטיפול במגיפות שהיו אז בארץ. | ||
מונטיפיורי סייע רבות ל[[כולל חב"ד]] ב[[ירושלים]], והשתתף במימון שיפוצו של בית הכנסת החב"די "[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|צמח צדק]]" | מונטיפיורי סייע רבות ל[[כולל חב"ד]] ב[[ירושלים]], והשתתף במימון שיפוצו של בית הכנסת החב"די "[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|צמח צדק]]" ב[[העיר העתיקה (ירושלים)|עיר העתיקה בירושלים]]. בנוסף, שיפץ את מבנה קבר רחל{{הערה|וזהו המבנה שעומד עד היום}}. | ||
מונטיפיורי עודד את ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות ירושלים, והקים את השכונה הראשונה מחוץ לחומות - "משכנות שאננים". מאוחר יותר שונה שם השכונה ל"ימין משה", על שמו. | מונטיפיורי עודד את ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות ירושלים, והקים את השכונה הראשונה מחוץ לחומות - "משכנות שאננים". מאוחר יותר שונה שם השכונה ל"ימין משה", על שמו. | ||
| שורה 76: | שורה 76: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:עסקנים]] | [[קטגוריה:עסקנים]] | ||
[[קטגוריה:בעלי תשובה]] | [[קטגוריה:בעלי תשובה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:47, 29 באוגוסט 2023
השר משה חיים מונטיפיורי (ט' חשוון תקמ"ה - ט"ז מנחם אב תרמ"ה) היה מגדולי הנדבנים היהודיים שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים מכל העולם.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מונטיפיורי נולד בעיר ליוורנו שבאיטליה, וגדל באנגליה.
כשגדל החל לעסוק במסחר, ועשה חיל בעסקיו. בשנת תקע"ב נשא את רעייתו יהודית, בתו של לוי ברנט כהן, היהודי העשיר ביותר באנגליה, וגיסתו של הברון נתן מאיר רוטשילד.
מונטיפיורי נכנס לעסקי הבנקאות של המשפחה, והתעשר מאוד, עד כי בהיותו בגיל 40 פרש מניהול עסקיו, והתמקד בעסקנות ציבורית.
בצעירותו לא שמר מונטיפיורי תורה ומצוות, אך לאחר ביקורו הראשון בירושלים התחזק, והחל להקפיד על שמירת מצוות.
מונטיפיורי נפטר בט"ז מנחם אב ה'תרמ"ה, בגיל 100, ונקבר בעיר מגוריו רמסגייט.
עסקנות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]
מונטיפיורי היה מחשובי יהודי אנגליה, ושימש כראש העדה הספרדית בלונדון, וראש "וועד שליחי הקהילות".
הוא היה מכובד גם בעיני הגויים, ואף קיבל תואר אבירות ממלכת אנגליה.
עושרו הרב, מעמדו וקשריו, סייעו לו רבות בעזרה ליהודי העולם, ובהגנה על יהודים מפני רדיפות.
בשנת ה'ת"ר, כשנודע למונטיפיורי על עלילת הדם בדמשק, נסע לשם במיוחד על מנת לפעול לביטול הגזירה, ואף קיבל מן הסולטן התחייבות בכתב להגנה על יהודי דמשק.
בשנת ה'תר"ו נפגש עם הצאר ניקולאי הראשון, בניסיון לבטל פקודת גירוש נגד יהודים, ולסייע לשיפור חייהם של כלל יהודי רוסיה.
בשנת ה'תרכ"ב כמעט והתרחשו פרעות ביהודי מרוקו, ומונטיפיורי פעל להשיג מהמלך כתב הגנה ליהודים. באופן דומה פעל למען יהודי רומניה בשנת ה'תרכ"ז ובמקומות רבים אחרים.
פעילות בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
מונטיפיורי פעל רבות למען תושבי ארץ ישראל.
הוא ביקר בארץ הקודש שבע פעמים, והקים בה בתי מלאכה ומפעלי חקלאות. כמו כן דאג לענייני הרפואה בארץ, והביא רופאים מיוחדים לטיפול במגיפות שהיו אז בארץ.
מונטיפיורי סייע רבות לכולל חב"ד בירושלים, והשתתף במימון שיפוצו של בית הכנסת החב"די "צמח צדק" בעיר העתיקה בירושלים. בנוסף, שיפץ את מבנה קבר רחל[1].
מונטיפיורי עודד את ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות ירושלים, והקים את השכונה הראשונה מחוץ לחומות - "משכנות שאננים". מאוחר יותר שונה שם השכונה ל"ימין משה", על שמו.
סיוע ליישוב החב"די בחברון[2][עריכה | עריכת קוד מקור]
ביקורו הראשון בחברון[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביקורו השני של מונטיפיורי בארץ הקודש שנערך בשנת ה'תקצ"ט נמשך כחדשיים (משלהי חודש אייר ועד שלהי חודש תמוז). לאחר שביקר בערים צפת וטבריה נסע לירושלים וחנה בהר הזיתים (מפני המגיפה שהשתוללה בעיר), משם שלח מכתב לראשי ה'כוללים' בחברון בדבר מטרת ביקורו בארץ הקודש.
המכתב התקבל בחברון בכ"ח סיון, ובו ביום שלחו אליו ראשי עדת חב"ד מכתב הזמנה לבקר בעיר. המכתב נשלח יחד עם הרבנים יוסף יהודה לייב משיוף והמגיד שמואל הלוי שהלכו לקבל את פניו ולהביאו לחברון.
ביום ו' הגיעו לעיר לאחר עצירה בקבר רחל, וכל התושבים היהודיים הגיעו לקבל את פני השר ופמלייתו.
את מנחת ש"ק התפללו השר ופמלייתו בבית הכנסת החב"די בעיר.
ביום ראשון ד' תמוז ביקש השר לערוך מפקד אוכלוסין בקהילה היהודית. ובו ביום הגישו לו את רשימת חברי הקהילה החב"דית (בנפרד מהקהילה הספרדית).
בנוסף, הגישו לו באותו מעמד שטרות המעבירות לו ולאשתו "לאחוזת עולם" מקומות בבית הכנסת, והעמדתו בראשות חברות ביקור חולים, תלמוד תורה והכנסת כלה. על מחוה זו כתבה אשתו של השר ביומנה מהביקור "ומעודי לא שמחתי על מקום נחמד לעיני כעל המקום הזה".
לאגרות אלו צירפו אגרת חמישית, בה סקרו את הרפתקאות היישוב החב"די בחברון והמאורעות שעברו עליהם, כשבסופה הגישו את בקשם לתמיכתו בקהילת חב"ד בחברון.
מונטיפיורי בא לעזרתם, אך היות שהכספים ה'מזומנים' שהיו ברשותו כבר כלו מכיסו בתרומותיו לשאר ערי הקודש, הצטרף אליו השד"ר הרב משה שמערלינג להמשך מסעו של מונטיפיורי לביירות, שם מסר לו כסף בעבור חברון[3].
מונטיפיורי הציע לראשי הקהילה לעסוק בעבודת האדמה, אך הם השיבו לו שרוב חברי הקהילה אינם מתאימים לכך, מפאת גילם.
לאחר פטירתו המשיכו נאמני עזבונו לתת מכספו לקהילות היהודיות בארץ הקודש, וביניהם לקהילת חב"ד בחברון. לאחר הקמת 'ועד הכללי לקהילות האשכנזים בחברון' עברו התרומות מעזבונו של השר לועד, אך גם בזמן זה המשיכה קהילת חב"ד לקבל מהועד על פי מספר נפשות.
ביקור חולים חברון[עריכה | עריכת קוד מקור]
בביקוריו של השר מונטיפיורי בשנת תר"ט, תרט"ו ותרי"ז נתבקש על ידי ראשי הקהילה לדאוג לרופא עבור הקהילה. אך הקהילה הייתה קטנה דיה מלהצדיק רופא מיוחד בשבילה. רק במפקד שנערך ע"פ בקשת השר בביקורו בשנת תרכ"ו נמצא שמו של ר' ישראל נחום מצ'רנוביל (שעלה לארץ בשנת תרכ"ב) בתור רופא.
אך גם קודם לכן תרם רבות לחברת ביקור חולים, שדאגה להסעת החולים לירושלים, בה הקים מונטיפיורי בית רפואה יהודי.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מגעם הראשון של חסידי חב"ד בחברון עם השר מונטיפיורי, בתוך כרם חב"ד עמוד 105
ביקור ותמיכת משה מונטיפיורי מתוך תולדות חב"ד בארץ הקודש