החתונה הגדולה בז'לובין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (14 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=נושא ידוע וחשוב בהיסטוריה החב"דית, וצריך שיהיה כתוב בהתאם}} | |||
=מקום החתונה= | {{מקורות}} | ||
'''החתונה הגדולה בזלובין''' היתה [[חתונה]] בה התחתנו מרת '''[[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)|שרה]] בת [[אדמו"ר האמצעי]]''' - נכדת [[אדמו"ר הזקן]]. עם ר' '''[[אליעזר דערבארימדיקער]], נכד [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]]{{הערה|בן ר' [[מאיר מברדיטשוב]] בן ר' לוי"צ מברדיצ'ב}}'''. | |||
המרחק בין מקום מגורי משפחת החתן, ברדיצ'ב, למקום מגורי משפחת הכלה, ליאדי, גדול מאוד. לכן, בפועל, כשהתקרב מועד החתונה, נקבע | |||
החתונה נערכה בערב שבת, סיוון [[תקס"ז]] ב[[ז'לובין]] - עיירה שהיתה בין העיירות [[ברדיצ'ב]] ל[[ליאדי]] והשתפפו בה אלפי יהודים ביניהם צדיקים רבנים וחסידים. | |||
שנים רבות לאחר מכן עוד ידעו זקני החסידים מז'לובין לספר על מאורעות | |||
=סיפורים ממאורעות החתונה= | ==רקע== | ||
בקיץ [[תקס"ד]] התקיימו קישורי התנאים וב[[ערב שבת]] פרשת נשא בשנת [[תקס"ז]] התקיימה החתונה ב[[ז'לובין]]. בחתונה השתתפו הן [[אדמו"ר הזקן]] והן ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], והיא נודעה בשם [[החתונה הגדולה בז'לובין]]. היה זה החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין נכד רבי לוי יצחק מברדיטשוב. רבות נכתב ומסופר אודות חתונה זו. | |||
==מקום החתונה== | |||
ב[[שטר התנאים]], שנכתב בשנת [[תקס"ד]], נכתב ש"החתונה תהי' פה ב[[ירושלים]] עיה"ק". | |||
המרחק בין מקום מגורי משפחת החתן, [[ברדיצ'ב]], למקום מגורי משפחת הכלה, [[ליאדי]], גדול מאוד. לכן, בפועל, כשהתקרב מועד החתונה, נקבע שהיא תערך בעיירה [[ז'לובין]] בפלך מוהילוב בבלרוס, משום היותה בין שתי עיירות המחותנים. | |||
שנים רבות לאחר מכן עוד ידעו זקני החסידים מז'לובין לספר על מאורעות החתונה הגדולה בעיירתם. | |||
==סיפורים ממאורעות החתונה== | |||
משפחת הכלה הגיעו ראשונים לעיירה, וכאשר רלוי"צ מברדיטשוב התקרב לעיר ביקש [[אדמו"ר הזקן]] מבנו [[אדמו"ר האמצעי]] לקבל את פניו, האדמו"ר האמצעי חשש מקפידתו כי פורסם כבר לפני כן שאדמו"ר האמצעי אומר הרבה [[חסידות]] ומדבר במושגים גבוהים ומפרסמם לכולם "[[אריך]]", "[[עתיק יומין]]" וכו' לבסוף כשנפגשו אכן שאלו רבי לוי"צ האם נכון הדבר, הרי [[הבעש"ט]] התיר לדבר במושגים הללו רק למי שראה את פניו הקדושות. מיד ניגש אדמו"ר האמצעי לאביו שהגיע גם כן להקביל את פני רבי לוי"צ ושאלו מנגד למה ביישת את בני? והלה חזר על שאלתו הרי אסור לדבר גבוהות למי שלא ראה את פני הקודש, וענהו אדמו"ר הזקן שהוא בעצמו ראה את הבעש"ט, והוא - אדמו"ר האמצעי לומד ממנו, שאלו רבי לוי"צ האם ראית אותו בחלום או בהקיץ? וענהו, בהקיץ כשהייתי ב[[פטרבורג]] במאסר{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] חלק ?}}. | |||
===המוזמנים=== | ===המוזמנים=== | ||
ר' [[בנימין קלעצקער]] היה | ר' [[בנימין קלעצקער]] באותו זמן היה חולה מאוד. כשהתקרב מועד החתונה קיבל, כמו חסידים רבים, הזמנה. על אף מחלתו, רצה ר' בנימין לנסוע. בני משפחתו ניסו להניעו מרצונו, אך ר' בנימין התעקש כיוון שהיה בטוח שכיוון שאדמו"ר הזקן שלח לו הזמנה לחתונה, הוא מוכרח להגיע. | ||
כשהביאו אותו ל[[ז'לובין]] היה במצב קשה מאוד. הודיעו ל[[אדמו"ר הזקן]] על הגעתו, ו[[אדמו"ר הזקן]] ביקש שיבוא אליו. אך מצבו הקשה לא איפשר לו להגיע אל [[אדמו"ר הזקן]]. אמר [[אדמו"ר הזקן]] שיביאו אותו בעגלה, הביאו אותו והושיבו אותו אצל [[אדמו"ר הזקן]]. נתן לו [[אדמו"ר הזקן]] כוס בירה, ולאחר ששתה אותה, נתן לו | כשהביאו אותו ל[[ז'לובין]] היה במצב קשה מאוד. הודיעו ל[[אדמו"ר הזקן]] על הגעתו, ו[[אדמו"ר הזקן]] ביקש שיבוא אליו. אך מצבו הקשה לא איפשר לו להגיע אל [[אדמו"ר הזקן]]. אמר [[אדמו"ר הזקן]] שיביאו אותו בעגלה, הביאו אותו והושיבו אותו אצל [[אדמו"ר הזקן]]. נתן לו [[אדמו"ר הזקן]] כוס בירה, ולאחר ששתה אותה, נתן לו שנייה ושלישית. לאחר ששתה שלוש כוסות אמר לו [[אדמו"ר הזקן]] שילך לרקוד עם החסידים, ור' [[בנימין קלעצקער]] נעמד והלך לרקוד בריא ושלם. | ||
==בעקבות החתונה== | |||
החתונה השניה בין נכד [[אדמו"ר הזקן]] לבין נכד [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]] היתה חתונת ר' יקותיאל זלמן בן הרב יוסף בונם וואלעס{{הערה|חתן הרה"ק [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]]}} עם הרבנית [[ביילא וולס|ביילא]] בת [[אדמו"ר האמצעי]] שהתקיימה ב[[ליאדי]] בערב שבת [[פרשת בשלח]] [[תקס"ח]]. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:46, 23 באוגוסט 2023
החתונה הגדולה בזלובין היתה חתונה בה התחתנו מרת שרה בת אדמו"ר האמצעי - נכדת אדמו"ר הזקן. עם ר' אליעזר דערבארימדיקער, נכד רבי לוי יצחק מברדיטשוב[1].
החתונה נערכה בערב שבת, סיוון תקס"ז בז'לובין - עיירה שהיתה בין העיירות ברדיצ'ב לליאדי והשתפפו בה אלפי יהודים ביניהם צדיקים רבנים וחסידים.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקיץ תקס"ד התקיימו קישורי התנאים ובערב שבת פרשת נשא בשנת תקס"ז התקיימה החתונה בז'לובין. בחתונה השתתפו הן אדמו"ר הזקן והן ר' לוי יצחק מברדיטשוב, והיא נודעה בשם החתונה הגדולה בז'לובין. היה זה החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין נכד רבי לוי יצחק מברדיטשוב. רבות נכתב ומסופר אודות חתונה זו.
מקום החתונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשטר התנאים, שנכתב בשנת תקס"ד, נכתב ש"החתונה תהי' פה בירושלים עיה"ק". המרחק בין מקום מגורי משפחת החתן, ברדיצ'ב, למקום מגורי משפחת הכלה, ליאדי, גדול מאוד. לכן, בפועל, כשהתקרב מועד החתונה, נקבע שהיא תערך בעיירה ז'לובין בפלך מוהילוב בבלרוס, משום היותה בין שתי עיירות המחותנים.
שנים רבות לאחר מכן עוד ידעו זקני החסידים מז'לובין לספר על מאורעות החתונה הגדולה בעיירתם.
סיפורים ממאורעות החתונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
משפחת הכלה הגיעו ראשונים לעיירה, וכאשר רלוי"צ מברדיטשוב התקרב לעיר ביקש אדמו"ר הזקן מבנו אדמו"ר האמצעי לקבל את פניו, האדמו"ר האמצעי חשש מקפידתו כי פורסם כבר לפני כן שאדמו"ר האמצעי אומר הרבה חסידות ומדבר במושגים גבוהים ומפרסמם לכולם "אריך", "עתיק יומין" וכו' לבסוף כשנפגשו אכן שאלו רבי לוי"צ האם נכון הדבר, הרי הבעש"ט התיר לדבר במושגים הללו רק למי שראה את פניו הקדושות. מיד ניגש אדמו"ר האמצעי לאביו שהגיע גם כן להקביל את פני רבי לוי"צ ושאלו מנגד למה ביישת את בני? והלה חזר על שאלתו הרי אסור לדבר גבוהות למי שלא ראה את פני הקודש, וענהו אדמו"ר הזקן שהוא בעצמו ראה את הבעש"ט, והוא - אדמו"ר האמצעי לומד ממנו, שאלו רבי לוי"צ האם ראית אותו בחלום או בהקיץ? וענהו, בהקיץ כשהייתי בפטרבורג במאסר[2].
המוזמנים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' בנימין קלעצקער באותו זמן היה חולה מאוד. כשהתקרב מועד החתונה קיבל, כמו חסידים רבים, הזמנה. על אף מחלתו, רצה ר' בנימין לנסוע. בני משפחתו ניסו להניעו מרצונו, אך ר' בנימין התעקש כיוון שהיה בטוח שכיוון שאדמו"ר הזקן שלח לו הזמנה לחתונה, הוא מוכרח להגיע. כשהביאו אותו לז'לובין היה במצב קשה מאוד. הודיעו לאדמו"ר הזקן על הגעתו, ואדמו"ר הזקן ביקש שיבוא אליו. אך מצבו הקשה לא איפשר לו להגיע אל אדמו"ר הזקן. אמר אדמו"ר הזקן שיביאו אותו בעגלה, הביאו אותו והושיבו אותו אצל אדמו"ר הזקן. נתן לו אדמו"ר הזקן כוס בירה, ולאחר ששתה אותה, נתן לו שנייה ושלישית. לאחר ששתה שלוש כוסות אמר לו אדמו"ר הזקן שילך לרקוד עם החסידים, ור' בנימין קלעצקער נעמד והלך לרקוד בריא ושלם.
בעקבות החתונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
החתונה השניה בין נכד אדמו"ר הזקן לבין נכד רבי לוי יצחק מברדיטשוב היתה חתונת ר' יקותיאל זלמן בן הרב יוסף בונם וואלעס[3] עם הרבנית ביילא בת אדמו"ר האמצעי שהתקיימה בליאדי בערב שבת פרשת בשלח תקס"ח.
הערות שוליים
- ↑ בן ר' מאיר מברדיטשוב בן ר' לוי"צ מברדיצ'ב
- ↑ שמועות וסיפורים חלק ?
- ↑ חתן הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב