ניסן גורדון: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים וילנא]] וב[[ישיבת תורה ודעת]] בברוקלין. | בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים וילנא]] וב[[ישיבת תורה ודעת]] בברוקלין. | ||
בעודו בגיל 19 בלבד, בשנת תרצ"ז, שלח רשימה ארוכה למערכת העיתון היומי הנחשב 'טאג בלאט' בקשר עם הכנסיה הגדולה של אגודת ישראל, ומערכת העיתון שהתפעלה מרהיטות הכתיבה פירסמה את הרשימה במיקום מרכזי אף שלא היתה ידועה להם זהות הכותב, ואף לאחר שנודע להם שמדובר בבחור ישיבה, המשיכו מאז ואילך לפרסם באופן קבוע טורים פרי עטו, דבר שנמשך עד כיבוש פולין על ידי גרמניה. | |||
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה רייזל בת ר' אהרון ברגר ומרת חיה מלכה. | בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה רייזל בת ר' אהרון ברגר ומרת חיה מלכה. | ||
לאחר החתונה קבע את מגוריו בניו יורק ועסק לאורך עשרות שנים בכתיבה עיתונאית, כשהוא מפרסם את טוריו בבטאונים ועיתונים היוצאים לאור בשפת ה[[אידיש]], ומנצל את כשרונותיו להפצת רעיונות החסידות ולהגנה על כבוד החסידות, ועל פי רוב משתמש בשם העט נ. בן יוחנן. | לאחר החתונה קבע את מגוריו בניו יורק ועסק לאורך עשרות שנים בכתיבה עיתונאית, כשהוא מפרסם את טוריו בבטאונים ועיתונים היוצאים לאור בשפת ה[[אידיש]], ומנצל את כשרונותיו להפצת רעיונות החסידות ולהגנה על כבוד החסידות, ועל פי רוב משתמש בשם העט נ. בן יוחנן. | ||
כתב בעיתונים: [[דער טאג — מארגען זשורנאל]]{{הערה|התקבל כחבר רישמי במערכת בשנת תש"ה, בתפקיד סיקור כללי של החיים היהודיים בארצות הברית.}}, דאס אידישע ווארט, [[די אידישע היים]], [[אלגמיינער זשורנאל]], ועוד. | |||
חיבר ספר בשם: "אלט און ניי אין ישראל: בילדער און איינדרוקן פון א רייזע אין הייליגן לאנד". | חיבר ספר בשם: "אלט און ניי אין ישראל: בילדער און איינדרוקן פון א רייזע אין הייליגן לאנד". | ||
[[הרבנית חנה]], מסרה לר' ניסן את המחברת של זכרונתיה משנות הילדות של הרבי, על מנת לכתוב הסיפור בעיתון [[ | [[הרבנית חנה]], מסרה לר' ניסן את המחברת של זכרונתיה משנות הילדות של הרבי, על מנת לכתוב הסיפור בעיתון [[די אידישע היים]], לאחר עריכה. | ||
נפטר בנר שישי של חנוכה, [[ל' כסלו]] [[תש"נ]], וכאשר מסע הלוויה שלו יצא לכיוון ארץ הקודש, יצא הרבי מחדרו להשתתף בלוויה{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/12/13-12-2019-02-23-05-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9.pdf מכתבי מימוש עמוד 33].}}, והוא נטמן בבית העלמין 'ארץ החיים' הסמוך למושב נחם שעל יד בית שמש. | נפטר בנר שישי של חנוכה, [[ל' כסלו]] [[תש"נ]], וכאשר מסע הלוויה שלו יצא לכיוון ארץ הקודש, יצא הרבי מחדרו להשתתף בלוויה{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/12/13-12-2019-02-23-05-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9.pdf מכתבי מימוש עמוד 33].}}, והוא נטמן בבית העלמין 'ארץ החיים' הסמוך למושב נחם שעל יד בית שמש. | ||
| שורה 22: | שורה 26: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' יונתן בנימין גורדון | *בנו, ר' יונתן בנימין גורדון | ||
*בתו, מרת לאה פעשע | *בתו, מרת לאה פעשע בלאנדער | ||
*בנו, ר' אריה לייב גורדון | *בנו, ר' אריה לייב גורדון | ||
*בנו, ר' יוסף יצחק גורדון | *בנו, ר' יוסף יצחק גורדון | ||
| שורה 38: | שורה 42: | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"נ]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"נ]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ח]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ח]] | ||
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף | [[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]] | ||
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:34, 16 ביולי 2023
ר' ניסן גורדון (תרע"ח-ל' כסלו תש"נ) היה סופר אידי מוערך, ומבכירי מערכת העיתון אלגעמיינער זשורנאל וכן פרסם כתבות קבועות בעיתונים יהודים נוספים שיצאו לאור בשפת האידיש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרע"ח לאביו הרב יוחנן גורדון ולאמו מרת זישע.
בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים וילנא ובישיבת תורה ודעת בברוקלין.
בעודו בגיל 19 בלבד, בשנת תרצ"ז, שלח רשימה ארוכה למערכת העיתון היומי הנחשב 'טאג בלאט' בקשר עם הכנסיה הגדולה של אגודת ישראל, ומערכת העיתון שהתפעלה מרהיטות הכתיבה פירסמה את הרשימה במיקום מרכזי אף שלא היתה ידועה להם זהות הכותב, ואף לאחר שנודע להם שמדובר בבחור ישיבה, המשיכו מאז ואילך לפרסם באופן קבוע טורים פרי עטו, דבר שנמשך עד כיבוש פולין על ידי גרמניה.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה רייזל בת ר' אהרון ברגר ומרת חיה מלכה.
לאחר החתונה קבע את מגוריו בניו יורק ועסק לאורך עשרות שנים בכתיבה עיתונאית, כשהוא מפרסם את טוריו בבטאונים ועיתונים היוצאים לאור בשפת האידיש, ומנצל את כשרונותיו להפצת רעיונות החסידות ולהגנה על כבוד החסידות, ועל פי רוב משתמש בשם העט נ. בן יוחנן.
כתב בעיתונים: דער טאג — מארגען זשורנאל[1], דאס אידישע ווארט, די אידישע היים, אלגמיינער זשורנאל, ועוד.
חיבר ספר בשם: "אלט און ניי אין ישראל: בילדער און איינדרוקן פון א רייזע אין הייליגן לאנד".
הרבנית חנה, מסרה לר' ניסן את המחברת של זכרונתיה משנות הילדות של הרבי, על מנת לכתוב הסיפור בעיתון די אידישע היים, לאחר עריכה.
נפטר בנר שישי של חנוכה, ל' כסלו תש"נ, וכאשר מסע הלוויה שלו יצא לכיוון ארץ הקודש, יצא הרבי מחדרו להשתתף בלוויה[2], והוא נטמן בבית העלמין 'ארץ החיים' הסמוך למושב נחם שעל יד בית שמש.
על מצבתו נכתב: "חסיד חב"ד ליובאוויטש. הגן בעטו על כבוד התורה והחסידות יותר מיובל שנים. בהרה"ח התמים ר' יוחנן שו"ב מדוקשיץ. נפטר נר ו' דחנוכה בברוקלין, נ.י. והובא למנוחות למחרתו עש"ק באה"ק תובב"א אותה אהב בכל לבבו".
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' יונתן בנימין גורדון
- בתו, מרת לאה פעשע בלאנדער
- בנו, ר' אריה לייב גורדון
- בנו, ר' יוסף יצחק גורדון
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ" מאת ניסן גורדון. שטורעם
- הסיפור המופלא של התגלות כתבי הרוגצ'ובי ■ מיוחד מאת ניסן גורדון. שטורעם
הערות שוליים
- ↑ התקבל כחבר רישמי במערכת בשנת תש"ה, בתפקיד סיקור כללי של החיים היהודיים בארצות הברית.
- ↑ מכתבי מימוש עמוד 33.