דוד מתתיהו רבינוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:ביאלא_בב.JPG|שמאל|ממוזער|200px|רבי דוד מתתיהו מח"ס להבת דוד, מביאלא בני ברק]]

[[קובץ:שידלובצא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חתנו רבי זאב וולף קורנרייך משידלובצא]]

רבי '''דוד מתתיהו רבינוביץ''' ראש ישיבת אור קדושים מביאלא, ולאחר פטירת אביו הוכתר להאדמו"ר מ[[חסידות ביאלא|ביאלא]] [[בני ברק]] (כ"ד [[כסליו]] [[תרפ"ט]] - כ"ה [[תשרי]] [[תשנ"ח]]), הוכתר לאדמו"ר כחצי שנה לאחר פטירתו של אביו רבי [[ביאלא|יחיאל יהושע מביאלא]] שנפטר בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]]. נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב.

נולד בעיר [[שדליץ]] שב[[פולין]] ב[[כ"ד בכסלו]] [[תרפ"ח]]. הוגלה עם משפחתו ל[[סיביר]]. בשנת [[ה'תש"ב]] ([[1942]]) נספח יחד עם אֶחיו (למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי), ל[[ילדי טהראן]]. עם הגיעו ל[[ארץ ישראל]] בערב [[פורים]] [[ה'תש"ג]] ([[1943]]), אומץ עם עוד קבוצה של ילדי טהראן, על ידי הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת פוניבז'|פוניבז']], ולמד בישיבת פוניבז' בראשותו של הרב [[יוסף שלמה כהנמן]]. שם נודע בעבודת ה' מיוחדת. באחד מימי [[ראש חודש]], הוא ניגש להלל בישיבת פונוביז' בהתרגשות ושפיכת לב. כאשר רבי יוסף שלמה, ראש הישיבה הוזמן לעלייה לתורה, הוא לא יכול היה לפתוח את פיו, ופרץ בבכי מר באמרו "אחרי הלל כזה, איך אפשר להתאפק מלבכות".{{הערת שוליים|בטאון עולם החסידות, כסליו תשנ"ח.}}  

עוד לפני חתונתו קיבל כתב [[סמיכה לרבנות]] מדודו, רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, שהיה רבה של [[בני ברק]]{{הערת שוליים|קובץ תורני מאורי יהושע חלק א'.}}. נישא בשנת [[ה'תשי"ח]] לטויבא שדרובצקי, בתו של ה[[אדמו"ר]] שמואל אברהם שדרוביצקי מ[[ביאליסטוק]]{{הערת שוליים|בנו של ר' מאיר שלום מביאלסטוק, שהיה חתנו של רבי מנחם נחום מקוברין - ביאלסטוק, וצאצא של רבי דוד לקס מבאר.}}, ממנה נולדו לו שתי בנות. בשנת [[תשכ"ב]] התאלמן ולאחר שנים מספר נישא לשרה רבקה רבינוביץ.

בשנת [[תשל"ו]] ביקש מאחד מ[[חסיד]]יו שנסע ל[[ניו יורק]] להעביר מכתב לידיו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. הרד"מ הדגיש כי המכתב יועבר דווקא לידי הרבי, ולא לידי א' ה[[מזכיר]]ים וכו'. במידה והדבר לא יתאפשר - שיוחזר המכתב לידיו. החסיד ניסה בדרכים שונות להעביר את המכתב לידי [[הרבי]], אך הדבר לא התאפשר, והדבר חזר לידי רד"מ{{הערת שוליים|עדות משמשי ר' דוד מתתי' בפני הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]] - [[שמן ששון מחבריך]] ח"ד.}}.

בחודש [[כסלו]] [[תשמ"ג]], כחצי שנה לאחר הכתרתו, נסע ה[[אדמו"ר]] ל[[ניו יורק]] וביקש להיכנס ל[[יחידות]]{{הערת שוליים|למרות שאז בוטולו היחידויות, הרי שלאדמו"רים ואישי ציבור הותר באופן מיוחד להיכנס ליחדיויות.}}. אלא שלפתע [[מחלה|חלה]] ר' דוד מתתי', והדבר לא התאפשר. בתקופת חליו שלח [[הרבי]] את [[מזכיר]]יו מספר פעמים לבדוק מה שלום האדמו"ר{{הערת שוליים|מפי ר' [[לייבל גרונר]].}}.

באחד מהשנים שלאחר מכן, שלח את בניו וחתנו לרבי להתברך מפיו.

במשך שנות אדמו"רותו הקים מוסדות תורה, הקים מחדש את ישיבת אור קדושים ביאלא, בתי מדרשות בירושלים ובני ברק. נודע בתשוקה תמידית לגאולה, כך חיבר ניגוני ציפייה לגאולה{{הערת שוליים|מתוכם: והשב כהנים לעבודתם, מקדש מלך עיר מלוכה, ועוד.}}, בימי [[בין המצרים]] הוא היה נוסע לעיר העתיקה לשבתות יחד עם חסידיו כדי לשהות סמוך למקום המקדש שם היה מתפלל על ביאת משיח. חלק מניגוניו אלו ועוד יצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך".

בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] נתקף בחולשה. במוצאי שבת בראשית, בעודו מעיין בספר קדושת לוי ביום ההילולא של המחבר רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], בכ"ה תשרי, הוא עלה השמימה. דברי תורתו יצאו לאור לאחר פטירתו בספר "להבת דוד" (ה"כ) על התורה ומועדים, וכן הדרכותיו לחסידיו לוקטו ויצאו לור בספר "אורחות דוד".

{{חצרות}}

[[קטגוריה:אדמור"ים]]