37,397
עריכות
אין תקציר עריכה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ביאלא_בב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מתתיהו מח"ס להבת דוד, מביאלא בני ברק]] | [[קובץ:ביאלא_בב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מתתיהו מח"ס להבת דוד, מביאלא בני ברק]] | ||
רבי '''דוד מתתיהו רבינוביץ''' (כ"ד | רבי '''דוד מתתיהו רבינוביץ''' ([[כ"ד בכסלו]] [[תרפ"ט]] - [[כ"ה בתשרי]] [[תשנ"ח]]) היה האדמו"ר מ[[חסידות ביאלא|ביאלא]], וקודם לכן ראש ישיבת אור קדושים ביאלא. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
עוד לפני חתונתו קיבל כתב [[סמיכה לרבנות]] מדודו, רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, שהיה רבה של [[בני ברק]]{{הערה|קובץ תורני מאורי יהושע חלק א'.}}. נישא בשנת [[תשי"ח]] לטויבא שדרובצקי, בתו של ה[[אדמו"ר]] שמואל אברהם שדרוביצקי מ[[ביאליסטוק]]{{הערה|בנו של ר' מאיר שלום מביאלסטוק, שהיה חתנו של רבי מנחם נחום מקוברין - ביאלסטוק, וצאצא של רבי דוד לקס מבאר.}}, ממנה נולדו לו שתי בנות. בשנת [[תשכ"ב]] התאלמן ולאחר שנים מספר [[נישואין|נשא]] את שרה רבקה רבינוביץ. | עוד לפני חתונתו קיבל כתב [[סמיכה לרבנות]] מדודו, רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, שהיה רבה של [[בני ברק]]{{הערה|קובץ תורני מאורי יהושע חלק א'.}}. נישא בשנת [[תשי"ח]] לטויבא שדרובצקי, בתו של ה[[אדמו"ר]] שמואל אברהם שדרוביצקי מ[[ביאליסטוק]]{{הערה|בנו של ר' מאיר שלום מביאלסטוק, שהיה חתנו של רבי מנחם נחום מקוברין - ביאלסטוק, וצאצא של רבי דוד לקס מבאר.}}, ממנה נולדו לו שתי בנות. בשנת [[תשכ"ב]] התאלמן ולאחר שנים מספר [[נישואין|נשא]] את שרה רבקה רבינוביץ. | ||
הוכתר לאדמו"ר כחצי שנה לאחר פטירתו של אביו רבי [[ביאלא|יחיאל יהושע מביאלא]] שנפטר בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]]. נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין | הוכתר לאדמו"ר כחצי שנה לאחר פטירתו של אביו רבי [[ביאלא|יחיאל יהושע מביאלא]] שנפטר בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]]. נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין בעל קול ערב. | ||
== קשריו עם הרבי == | == קשריו עם הרבי == | ||
בשנת [[תשל"ו]] ביקש מאחד מ[[חסיד]]יו שנסע ל[[ניו יורק]] להעביר מכתב לידיו של [[הרבי]]. הרד"מ הדגיש כי המכתב יועבר דווקא לידי הרבי, ולא לידי א' ה[[מזכיר]]ים וכו'. במידה והדבר לא יתאפשר - שיוחזר המכתב לידיו. החסיד ניסה בדרכים שונות להעביר את המכתב לידי הרבי, אך הדבר לא התאפשר, והדבר חזר לידי רד"מ{{הערה|עדות משמשי ר' דוד מתתי' בפני הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]] - [[שמן ששון מחבריך]] ח"ד.}}. | בשנת [[תשל"ו]] ביקש מאחד מ[[חסיד]]יו שנסע ל[[ניו יורק]] להעביר מכתב לידיו של [[הרבי]]. הרד"מ הדגיש כי המכתב יועבר דווקא לידי הרבי, ולא לידי א' ה[[מזכיר]]ים וכו'. במידה והדבר לא יתאפשר - שיוחזר המכתב לידיו. החסיד ניסה בדרכים שונות להעביר את המכתב לידי הרבי, אך הדבר לא התאפשר, והדבר חזר לידי רד"מ{{הערה|עדות משמשי ר' דוד מתתי' בפני הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]] - [[שמן ששון מחבריך]] ח"ד.}}. | ||
| שורה 22: | שורה 23: | ||
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] נתקף בחולשה. ב[[מוצאי שבת]] בראשית, בעודו מעיין בספר קדושת לוי ביום ההילולא של המחבר רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], בכ"ה תשרי, הוא עלה השמימה. דברי תורתו יצאו לאור לאחר פטירתו בספר "להבת דוד" (ה"כ) על התורה ומועדים, וכן הדרכותיו לחסידיו לוקטו ויצאו לאור בספר "אורחות דוד". | בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] נתקף בחולשה. ב[[מוצאי שבת]] בראשית, בעודו מעיין בספר קדושת לוי ביום ההילולא של המחבר רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], בכ"ה תשרי, הוא עלה השמימה. דברי תורתו יצאו לאור לאחר פטירתו בספר "להבת דוד" (ה"כ) על התורה ומועדים, וכן הדרכותיו לחסידיו לוקטו ויצאו לאור בספר "אורחות דוד". | ||
לאחר פטירתו הוכתרו לאדמורי"ם בניו. השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו"ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כרב החסידות. רבי אברהם הוכתר כאדמו"ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה "אור קדושים" בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], רבי פנחס ירמיהו הוכתר לאדמו"ר - מביאלא בבית שמש (חתן רבי אברהם מזוהיעל), ופתח בית מדרש ומרכזי קירוב ברחבי עולם, והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו"ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו"ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר,האדמו"ר מ[[סערעט ויז'ניץ']]. | לאחר פטירתו הוכתרו לאדמורי"ם בניו. השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו"ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כרב החסידות. רבי אברהם הוכתר כאדמו"ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה "אור קדושים" בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], רבי פנחס ירמיהו הוכתר לאדמו"ר - מביאלא בבית שמש (חתן רבי אברהם מזוהיעל), ופתח בית מדרש ומרכזי קירוב ברחבי עולם, והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו"ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו"ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, האדמו"ר מ[[סערעט ויז'ניץ']]. | ||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יחיאל יהושע רבינוביץ']] מביאלא|רשימה=אדמו"רי [[ביאלא]] [[בני ברק]]|שנה=[[כ"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] - [[כ"ה תשרי]] [[תשנ"ח]]|הבא=האדמו"ר רבי [[יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא בני ברק, האדמו"ר רבי [[אברהם רבינוביץ']] מאוסטרובה, האדמו"ר רבי פנחס ירמיהו מביאלא בית שמש, האדמו"ר רבי [[אהרן שלמה רבינוביץ']] מביאלא [[בורו פארק]], והאדמו"ר רבי [[זאב וולף קורנרייך]] משידלובצא}} | {{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יחיאל יהושע רבינוביץ']] מביאלא|רשימה=אדמו"רי [[ביאלא]] [[בני ברק]]|שנה=[[כ"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] - [[כ"ה תשרי]] [[תשנ"ח]]|הבא=האדמו"ר רבי [[יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא בני ברק, האדמו"ר רבי [[אברהם רבינוביץ']] מאוסטרובה, האדמו"ר רבי פנחס ירמיהו מביאלא בית שמש, האדמו"ר רבי [[אהרן שלמה רבינוביץ']] מביאלא [[בורו פארק]], והאדמו"ר רבי [[זאב וולף קורנרייך]] משידלובצא}} | ||
| שורה 31: | שורה 32: | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']] | ||
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | [[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ח]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ח]] | ||