הבדלים בין גרסאות בדף "אגרת התשובה - פרק ג'"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: {{תניא}} '''פרק ג'''' של אגרת התשובה מבאר את מספר התעניות שצריך להתענות כדי לכפר ולמרק את עוונותיו. ==מבו…) |
|||
| (19 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
| − | '''פרק ג | + | '''פרק ג - מספר [[תענית|התעניות]] הראוי לכפרת הנפש''' |
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
| + | פרק זה מסיים את פרטי מצוות התשובה על פי נגלה. [[אגרת התשובה - פרק ב'|בפרק הקודם]] התבאר שלהיות חביב כקודם החטא יש להביא דורון - ובימינו הדורון הוא תעניות. בפרק זה יתבאר '''כמה''' צריך להתענות. | ||
| + | ==גוף הפרק== | ||
| + | {{פרק תניא|פרק=ג|טקסט הפרק={{ספר התניא/אגרת התשובה - פרק ג'}}}} | ||
| − | + | ==סיכום הפרק== | |
| + | לכתחילה יש לצום על כל '''סוג''' עבירה פי שלוש מהצומות המפורשים בכתבי האר"י{{הערה|לדוגמא, על כל הפעמים בחייו שהוציא זרע לבטלה צריך פעם אחת בחייו לצום שלוש פעמים 84 - סך הכל 252 צומות.}} | ||
| + | :* אך בדורותינו יצום רק כפי יכולתו - '''והשאר''' יפדה בצדקה{{הערה|כמות הכסף שצריך לתת לצדקה לפדות '''כל יום''' תענית מפורשת [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/199.htm במכתב הרבי], והוא לערך 25 ש"ח ליום).}}. | ||
| + | :* ויחד עם זה, ראוי לפחות פעם אחת להתענות '''בפועל''' את כל הצומות הכתובים בכתבי האר"י - ולפדות רק את השאר{{הערה|כך כותב [[אדמו"ר הזקן]], אך בימינו מורים המשפיעים לפדות '''הכל''' בצדקה.}}. | ||
| + | :* בנוסף, יש לפדות גם התעניות להדעה שצריך להתענות שלוש פעמים '''על כל חטא'''{{הערה|לדוגמא: על כל פעם שכעס ('''אחרי''' שחוזר בתשובה שלימה) צריך לתת 3775 ש"ח (תמורת 151 תעניות).}}. | ||
| − | + | ואין לחשוש משום "אל יבזבז יותר מחומש" - כי רפואת הנפש אינה פחותה מרפואת הגוף. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==צילום דפוס התניא== | ==צילום דפוס התניא== | ||
| + | <gallery widths="250px" heights="300px"> | ||
| + | קובץ:תניא צב1 (Small).jpg|ימין|ממוזער|250px|עמוד 1 | ||
| + | קובץ:תניא צב2 (Small).jpg|ימין|ממוזער|250px|עמוד 2 | ||
| + | קובץ:תניא צג1 (Small).jpg|ימין|ממוזער|250px|עמוד 3 | ||
| + | קובץ:תניא צג2 (Small).jpg|ימין|ממוזער|250px|עמוד 4 | ||
| + | </gallery> | ||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
*[[תענית]] | *[[תענית]] | ||
| − | + | {{סדרה|הקודם=[[אגרת התשובה - פרק ב'|פרק ב']]|רשימה=פרקי [[אגרת התשובה]]|הבא=[[אגרת התשובה - פרק ד'|פרק ד']]}} | |
| − | {{סדרה|הקודם=[[אגרת התשובה - פרק ב'|פרק ב']]|הבא=[[אגרת התשובה - פרק ד'|פרק ד']]}} | + | {{הערות שוליים}} |
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:אגרת התשובה - תניא]] |
גרסה אחרונה מ־08:23, 28 ביוני 2023
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק ג - מספר התעניות הראוי לכפרת הנפש
תוכן עניינים
מבוא לפרק[עריכה]
פרק זה מסיים את פרטי מצוות התשובה על פי נגלה. בפרק הקודם התבאר שלהיות חביב כקודם החטא יש להביא דורון - ובימינו הדורון הוא תעניות. בפרק זה יתבאר כמה צריך להתענות.
גוף הפרק[עריכה]
| פרק ג |
|---|
| פרק ג והנה חכמי המוסר האחרונים נחלקו במי שחטא חטא אחד פעמים רבות. דיש אומרים שצריך להתענות מספר הצומות לאותו חטא פעמים רבות כפי המספר אשר חטא. כגון המוציא זרע לבטלה שמספר הצומות המפורש בתיקוני תשובה מהאריז"ל הן פ"ד תעניות ואם חטא בזה עשר או עשרים פעמים על דרך משל צריך להתענות עשר או עשרים פעמים פ"ד וכן לעולם. דומיא דקרבן חטאת שחייב להביא על כל פעם ופעם. ויש מדמין ענין זה לקרבן עולה הבאה על מצוות עשה, דאפילו עבר על כמה מצוות עשה מתכפר בעולה אחת כדאיתא בגמ' פ"ק דזבחים. והכרעה המקובלת בזה להתענות ג"פ כפי מספר הצומות דחטא זה. דהיינו רנ"ב צומות על הוצאות שז"ל וכן בשאר חטאים ועונות. והטעם הוא על פי מה שכתוב בזוה"ק ס"פ נח כיון דחב בר נש קמי קודשא בריך היא זמנא חדא עביד רשימו כו' זמנא תליתאה אתפשט ההוא כתמא מסטרא דא לסטרא דא כו'. לכך צריך מספר הצומות גם כן ג"פ וכו'. אכן כל זה באדם חזק ובריא שאין ריבוי הצומות מזיק לו כלל לבריאות גופו וכמו בדורות הראשונים. אבל מי שריבוי הצומות מזיק לו שאפשר שיוכל לבא לידי חולי או מיחוש ח"ו, כמו בדורותינו אלה. אסור לו להרבות בתעניות אפילו על כריתות ומיתות בית דין ומכל שכן על מצוות עשה ומצוות לא תעשה שאין בהן כרת. אלא כפי אשר ישער בנפשו שבודאי לא יזיק לו כלל. כי אפילו בדורות הראשונים בימי תנאים ואמוראים לא היו מתענין בכהאי גוונא אלא הבריאים דמצו לצעורי נפשייהו ודלא מצי לצעורי נפשיה ומתענה נקרא חוטא בגמרא פ"ק דתענית. ואפי' מתענה על עבירות שבידו כדפרש"י שם וכדאיתא בגמ' פ"ק דזבחים שאין לך אדם מישראל שאינו מחוייב עשה וכו'. ומכל שכן מי שהוא בעל תורה שחוטא ונענש בכפליים כי מחמת חלישות התענית לא יוכל לעסוק בה כראוי. אלא מאי תקנתיה כדכתיב וחטאך בצדקה פרוק. וכמו שכתבו הפוסקים ליתן בעד כל יום תענית של תשובה ערך ח"י ג"פ וכו' והעשיר יוסיף לפי עשרו וכו' כמו שכתב המגן אברהם הלכות תענית:
ומכל מקום כל בעל נפש החפץ קרבת ה' לתקן נפשו, להשיבה אל ה' בתשובה מעולה מן המובחר. יחמיר על עצמו להשלים על כל פנים פעם אחת כל ימי חייו מספר הצומות לכל עון ועון מעונות החמורים שחייבין עליהם מיתה על כל פנים, ואפילו בידי שמים בלבד, כגון להוצאות ז"ל פ"ד צומות פעם אחת בימי חייו. ויכול לדחותן לימים הקצרים בחורף ויתענה כעשר תעניות על דרך משל, בחורף א' או פחות ויגמור מספר הפ"ד צומות בט' שנים או יותר כפי כחו, (וגם יכול לאכול מעט כג' שעות לפני נ"ה ואף על פי כן נחשב לתענית אם התנה כן) ולתשלום רנ"ב צומות כנ"ל יתענה עוד ד' פעמים פ"ד עד אחר חצות היום בלבד, דמיחשב גם כן תענית בירושלמי. וב' חצאי יום נחשבים לו ליום אחד לענין זה. וכן לשאר עוונות כיוצא בהן אשר כל לב יודע מרת נפשו וחפץ בהצדקה: אכן מספר הצומות העודפים על רנ"ב וכהאי גוונא שהיה צריך להתענות לחוש לדעת המחמירים להתענות מספר הצומות שעל כל חטא וחטא, כפי מספר הפעמים שחטא כנ"ל. יפדה כולן בצדקה ערך ח"י ג"פ בעד כל יום. וכן שאר כל תעניות שצריך להתענות על עבירות שאין בהן מיתה ואפילו על ביטול מצוות עשה דאורייתא ודרבנן ותלמוד תורה כנגד כולם, כפי המספר המפורש בתיקוני התשובה מהאר"י ז"ל (ורובם נזכרים במשנת חסידים במסכת התשובה) הכל כאשר לכל יפדה בצדקה כנ"ל אי לא מצי לצעורי נפשיה כנ"ל. ואף שיעלה לסך מסויים, אין לחוש משום אל יבזבז יותר מחומש. דלא מקרי בזבוז בכהאי גוונא מאחר שעושה לפדות נפשו מתעניות וסיגופים. ולא גרעא מרפואת הגוף ושאר צרכיו. ולפי שמספר הצומות המוזכרים בתקוני תשובה הנ"ל רבו במאד מאד, לכן נהגו עכשיו כל החרדים לדבר ה' להרבות מאד מאד בצדקה. מחמת חלישות הדור דלא מצו לצעורי נפשם כולי האי (וכמו שכתבתי במקום אחר על פסוק חסדי ה' כי לא תמנו): |
סיכום הפרק[עריכה]
לכתחילה יש לצום על כל סוג עבירה פי שלוש מהצומות המפורשים בכתבי האר"י[1]
ואין לחשוש משום "אל יבזבז יותר מחומש" - כי רפואת הנפש אינה פחותה מרפואת הגוף.
צילום דפוס התניא[עריכה]
עמוד 1
עמוד 2
עמוד 3
עמוד 4
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
מושגים יסודיים בפרק[עריכה]
| הקודם: פרק ב' |
פרקי אגרת התשובה | הבא: פרק ד' |
הערות שוליים
- ↑ לדוגמא, על כל הפעמים בחייו שהוציא זרע לבטלה צריך פעם אחת בחייו לצום שלוש פעמים 84 - סך הכל 252 צומות.
- ↑ כמות הכסף שצריך לתת לצדקה לפדות כל יום תענית מפורשת במכתב הרבי, והוא לערך 25 ש"ח ליום).
- ↑ כך כותב אדמו"ר הזקן, אך בימינו מורים המשפיעים לפדות הכל בצדקה.
- ↑ לדוגמא: על כל פעם שכעס (אחרי שחוזר בתשובה שלימה) צריך לתת 3775 ש"ח (תמורת 151 תעניות).
