מנחם מענדל ברוק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נולד ב[[בישנקוביץ]] לאביו ה[[משפיע]] החסידי הרב [[חיים שאול ברוק]] ולאמו צביה, ב[[י"ג חשון]] [[תרע"ט]]. הוא נקרא בשם מנחם מענדל על שם סבו מצד אימו, הרב מנחם מענדל הכהן קראסניק שהיה גם הוא חסיד חב"ד שהתגורר בבישנקוביץ ועסק לפרנסתו בחינוך תינוקות של בית רבן. | נולד ב[[בישנקוביץ]] לאביו ה[[משפיע]] החסידי הרב [[חיים שאול ברוק]] ולאמו צביה, ב[[י"ג חשון]] [[תרע"ט]]. הוא נקרא בשם מנחם מענדל על שם סבו מצד אימו, הרב מנחם מענדל הכהן קראסניק שהיה גם הוא חסיד חב"ד שהתגורר בבישנקוביץ ועסק לפרנסתו בחינוך תינוקות של בית רבן. | ||
בהיותו בגיל תשע, נשלח אביו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לפתוח את סניף ישיבת [[תומכי תמימים זוויהל]] באוקראינה, והוא הצטרף לאביו יחד עם כל המשפחה. שנים | בהיותו בגיל תשע, נשלח אביו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לפתוח את סניף ישיבת [[תומכי תמימים זוויהל]] באוקראינה, והוא הצטרף לאביו יחד עם כל המשפחה. שנים ספורות לאחר מכן, בעקבות מעצרו של אביו על ידי ה[[ק.ג.ב.]] על עיסוקו בהפצת יהדות, נאלץ למרות גילו הצעיר להתחיל לעסוק במסחר על מנת לפרנס את בני המשפחה, והמשיך בעיסוקו זה גם לאחר שחרורו של אביו. | ||
לקראת שנת [[תרצ"ז]] החל לתכנן את מסע העלייה הפרטי שלו לארץ הקודש, ובדרך התעכב ב[[ריגא]] במשך חצי שנה עד שקיבל אישור עליה חוקי ([[סרטיפיקט]]), ומשם המשיך את מסעו דרך [[וינה]] שם נפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] שהורה לו להיכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] שב[[ירושלים]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[אלתר שימחוביץ']], | לקראת שנת [[תרצ"ז]] החל לתכנן את מסע העלייה הפרטי שלו לארץ הקודש, ובדרך התעכב ב[[ריגא]] במשך חצי שנה עד שקיבל אישור עליה חוקי ([[סרטיפיקט]]), ומשם המשיך את מסעו דרך [[וינה]] שם נפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] שהורה לו להיכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] שב[[ירושלים]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[אלתר שימחוביץ']], ובירכו שיצליח בלימודו. | ||
ב[[חודש תמוז]] [[תש"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה שיינברגר | ב[[חודש תמוז]] [[תש"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה שיינברגר נכדת הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] רבה של ירושלים, ובעל 'לב העיברי' רבי עקיבא יוסף שלזינגר. | ||
לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו ביקב 'כרמל מזרחי' וקבע את מגוריו ב[[ראשון לציון]] בסמיכות לאביו. בזמן מגוריו בעיר נאבק עבור פתיחתו של בית ספר 'בית יעקב', ובמהלך מאבקו לאפשר חינוך יהודי-תורני לבנות העיר, ישב | לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו כמשגיח כשרות ביקב 'כרמל מזרחי' וקבע את מגוריו ב[[ראשון לציון]] בסמיכות לאביו. בזמן מגוריו בעיר נאבק עבור פתיחתו של בית ספר 'בית יעקב', ובמהלך מאבקו לאפשר חינוך יהודי-תורני לבנות העיר, ובגין מאבקו ישב במעצר מספר ימים. עם הקמת [[אחי תמימים ראשון לציון|סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית]] בראשות אביו, עמד לימין הישיבה ואף בנה בהתנדבות במו ידיו חלקים מבניין הישיבה. | ||
בשנת [[תשי"ב]] נולד לו בן, והוא הראשון שקרא לבנו על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]) שנפטר | בשנת [[תשי"ב]] נולד לו בן, והוא הראשון שקרא לבנו על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]) שנפטר בגלות באלמא אטא. מידע זה נמסר לרבי ולאמו על ידי חבר הקהילה הרב [[יעקב יוסף רסקין]] והדבר גרם נחת רוח רבה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=207 תצלום חילופי המכתבים] {{שטורעם}}}}. | ||
בין השנים [[תשכ"א]]-[[תש"נ]] התגורר ב[[ירושלים]], ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]] שם נשאר לגור עד לפטירתו ב[[י"ג כסלו]] [[תשס"ו]]. | בין השנים [[תשכ"א]]-[[תש"נ]] התגורר ב[[ירושלים]], ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]] שם נשאר לגור עד לפטירתו ב[[י"ג כסלו]] [[תשס"ו]]. | ||
גרסה מ־07:24, 25 במאי 2023
הרב מנחם מענדל ברוק (י"ג חשון תרע"ט - י"ג כסלו תשס"ו), היה חסיד בקהילת חב"ד בראשון לציון שסייע להתפתחות הקהילה החב"דית בעיר. ולאחר מכן בירושלים ובכפר חב"ד.
תולדות חיים
נולד בבישנקוביץ לאביו המשפיע החסידי הרב חיים שאול ברוק ולאמו צביה, בי"ג חשון תרע"ט. הוא נקרא בשם מנחם מענדל על שם סבו מצד אימו, הרב מנחם מענדל הכהן קראסניק שהיה גם הוא חסיד חב"ד שהתגורר בבישנקוביץ ועסק לפרנסתו בחינוך תינוקות של בית רבן.
בהיותו בגיל תשע, נשלח אביו על ידי אדמו"ר הריי"צ לפתוח את סניף ישיבת תומכי תמימים זוויהל באוקראינה, והוא הצטרף לאביו יחד עם כל המשפחה. שנים ספורות לאחר מכן, בעקבות מעצרו של אביו על ידי הק.ג.ב. על עיסוקו בהפצת יהדות, נאלץ למרות גילו הצעיר להתחיל לעסוק במסחר על מנת לפרנס את בני המשפחה, והמשיך בעיסוקו זה גם לאחר שחרורו של אביו.
לקראת שנת תרצ"ז החל לתכנן את מסע העלייה הפרטי שלו לארץ הקודש, ובדרך התעכב בריגא במשך חצי שנה עד שקיבל אישור עליה חוקי (סרטיפיקט), ומשם המשיך את מסעו דרך וינה שם נפגש עם אדמו"ר הריי"צ שהורה לו להיכנס ללמוד בישיבת תורת אמת שבירושלים אצל המשפיע הרב אלתר שימחוביץ', ובירכו שיצליח בלימודו.
בחודש תמוז תש"ג נשא את רעייתו חנה שיינברגר נכדת הרב יוסף חיים זוננפלד רבה של ירושלים, ובעל 'לב העיברי' רבי עקיבא יוסף שלזינגר.
לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו כמשגיח כשרות ביקב 'כרמל מזרחי' וקבע את מגוריו בראשון לציון בסמיכות לאביו. בזמן מגוריו בעיר נאבק עבור פתיחתו של בית ספר 'בית יעקב', ובמהלך מאבקו לאפשר חינוך יהודי-תורני לבנות העיר, ובגין מאבקו ישב במעצר מספר ימים. עם הקמת סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית בראשות אביו, עמד לימין הישיבה ואף בנה בהתנדבות במו ידיו חלקים מבניין הישיבה.
בשנת תשי"ב נולד לו בן, והוא הראשון שקרא לבנו על שם רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי) שנפטר בגלות באלמא אטא. מידע זה נמסר לרבי ולאמו על ידי חבר הקהילה הרב יעקב יוסף רסקין והדבר גרם נחת רוח רבה[1].
בין השנים תשכ"א-תש"נ התגורר בירושלים, ולאחר מכן קבע את מגוריו בכפר חב"ד שם נשאר לגור עד לפטירתו בי"ג כסלו תשס"ו.
משפחתו
- בניו
- הרב חיים שאול ברוק - מנהל ועד הנחות בלה"ק
- הרב אברהם אהרן ברוק- נפטר יד ניסן תש"פ בניו יורק, (בארץ כבר נכנס חג הפסח)- זוגתו בת שבע נפטרה ח' ניסן תשפ"ג-.
- הרב לוי יצחק ברוק, ניו יורק- ירושלים
- הרב יוסף ברוק, קראון הייטס
- הרב שמואל ברוק, ניו יורק
- בנותיו
- לאה נוישטט אשת הרב פנחס נוישטט, ראשון לציון
- שרה סירוקה- נפטרה ט אייר תשפ"ב. אשת ר' חיים יעקב סירוקה - שנפטר ל' תשרי תשע"ו-, בני ברק
- רבקה ריבקין אשת ר' מרדכי ריבקין, כפר חב"ד
- צביה לישנר אשת הרב ישראל מרדכי לישנר, כפר חב"ד
- יוכבד וילהלם - לונדון (נפטרה בדמי ימיה בתאריך כז אלול תשס"ד)
- מנכדיו
- יוסף חיים ברוק, מיאמי, פלורידה
- חיים שאול נוישטט, מנהל רשת עדכוני חב"ד
- שאול וילהלם, שליח ראשי באוסלו, נורווגיה
- פנחס דוד סירוקה, סגן ראש עיריית כרמיאל
- יוחנן ברוק, מיאמי, פלורידה
- חיים שאול ברוק, שליח ראשי למדינת מונטנה, ארה"ב
- יהושע זעליג ברוק, קראון הייטס
- שלום ישעיה ברוק, שליח במיניאפוליס, מיניסוטה
- חיים שאול ריבקין, שליח בקירקלנד, וושינגטון
- שניאור זלמן ברוק, קראון הייטס
