הבדלים בין גרסאות בדף "זושא גרוס"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב '''זושא גרוס''' הינו מפקח רשת בתי הספר '[[אור אבנר]]' ב[[חבר העמים]], ומאנשי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]]. שימש בעבר כמנהל בית הספר התיכון 'תורה ומלאכה' ב[[תל אביב]]. | + | הרב '''ישראל זושא גרוס (פרוס)''' (יליד שנת [[תרצ"ז]], 1937) הינו מפקח רשת בתי הספר '[[אור אבנר]]' ב[[חבר העמים]], ומאנשי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]]. שימש בעבר כמנהל בית הספר התיכון 'תורה ומלאכה' ב[[תל אביב]]. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד ב[[לנינגרד]] שב[[רוסיה]] | + | נולד ב[[לנינגרד]] שב[[רוסיה]] ב[[כ"ח אדר]] [[תרצ"ז]] לאביו הרב [[שמואל לייב פרוס]] ולאמו מרת שטערנא שרה{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/17_122.jpg ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}. |
בהיותו נער צעיר, נרדפה משפחתו על ידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] ואביו אף נאסר על ידם. | בהיותו נער צעיר, נרדפה משפחתו על ידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] ואביו אף נאסר על ידם. | ||
| − | עם שחרורו של האבא ממאסרו הממושך, קבעה המשפחה את מגוריה ב[[טשקנט]]. | + | עם שחרורו של האבא ממאסרו הממושך, קבעה המשפחה את מגוריה ב[[טשקנט]] שם נכנס ללמוד בסניף המקומי של ישיבת תומכי תמימים. |
לאחר עלייתו של חורשצ'וב לשלטון אחר מותו של סטאלין, הוקלו הרדיפות, ותחת זהות פולנית בדויה הצליחה המשפחה לעלות לארץ ישראל בשנת [[תשכ"א]]. | לאחר עלייתו של חורשצ'וב לשלטון אחר מותו של סטאלין, הוקלו הרדיפות, ותחת זהות פולנית בדויה הצליחה המשפחה לעלות לארץ ישראל בשנת [[תשכ"א]]. | ||
בתקופה הראשונה התגוררו ביבנה, ולאחר מכן עברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]] ועל פי הוראת הרבי שעל המשפחה להביא 'קרבן תודה' על הצלתם מעמק הבכא הרוסי, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וזכה לקירובו של המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. | בתקופה הראשונה התגוררו ביבנה, ולאחר מכן עברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]] ועל פי הוראת הרבי שעל המשפחה להביא 'קרבן תודה' על הצלתם מעמק הבכא הרוסי, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וזכה לקירובו של המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. | ||
| + | |||
| + | בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת אסתר בת ר' דוד וחפצה{{הערה|נולד בט' סיון תרצ"ח.}}. | ||
לאחר נישואיו, החל לעבוד כמנהל בית הספר התיכון 'תורה ומלאכה' ב[[תל אביב]] ובשנת [[תשכ"ו]] קיבל [[ועד כפר חב"ד]] מכתב מיוחד מאת מזכירו של הרבי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]] בו כתב כי הרבי מזמין אליו עשרה חסידים שיצאו מרוסיה בשבע השנים האחרונות ואף בחר באופן אישי את שמותיהם, כאשר זושא גרוס נמנה בין החסידים שהרבי בחר שיגיעו אליו ושילם להם את כל הוצאות הכרטיס. | לאחר נישואיו, החל לעבוד כמנהל בית הספר התיכון 'תורה ומלאכה' ב[[תל אביב]] ובשנת [[תשכ"ו]] קיבל [[ועד כפר חב"ד]] מכתב מיוחד מאת מזכירו של הרבי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]] בו כתב כי הרבי מזמין אליו עשרה חסידים שיצאו מרוסיה בשבע השנים האחרונות ואף בחר באופן אישי את שמותיהם, כאשר זושא גרוס נמנה בין החסידים שהרבי בחר שיגיעו אליו ושילם להם את כל הוצאות הכרטיס. | ||
| שורה 19: | שורה 21: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| − | * | + | *בנו, ר' מנחם דרוס - גני תקווה |
| − | * | + | *בנו, ר' פנחס גרוס - גבעת שמואל |
| + | *בנו, ר' אפרים גרוס - ירושלים | ||
| + | *בתו מרת רות רבקה, רעיית הרב [[מנחם זיגלבוים]] - סופר חסידי, מחברי מערכת [[שבועון בית משיח]] ומאמן קאוצ'ינג | ||
| + | *בתו מרת שטערנא שרה, רעיית ר' יוסף חנניה מינסקי - גני תקווה | ||
| + | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''פתאום, ביום בהיר אחד, הפכנו לפליטים ללא בית''', מנחם זיגלבויים, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1302 עמוד 42-26. | *'''פתאום, ביום בהיר אחד, הפכנו לפליטים ללא בית''', מנחם זיגלבויים, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1302 עמוד 42-26. | ||
גרסה מ־22:57, 13 במאי 2023
הרב ישראל זושא גרוס (פרוס) (יליד שנת תרצ"ז, 1937) הינו מפקח רשת בתי הספר 'אור אבנר' בחבר העמים, ומאנשי קהילת חב"ד בבני ברק. שימש בעבר כמנהל בית הספר התיכון 'תורה ומלאכה' בתל אביב.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בלנינגרד שברוסיה בכ"ח אדר תרצ"ז לאביו הרב שמואל לייב פרוס ולאמו מרת שטערנא שרה[1].
בהיותו נער צעיר, נרדפה משפחתו על ידי הנ.ק.וו.ד. ואביו אף נאסר על ידם.
עם שחרורו של האבא ממאסרו הממושך, קבעה המשפחה את מגוריה בטשקנט שם נכנס ללמוד בסניף המקומי של ישיבת תומכי תמימים.
לאחר עלייתו של חורשצ'וב לשלטון אחר מותו של סטאלין, הוקלו הרדיפות, ותחת זהות פולנית בדויה הצליחה המשפחה לעלות לארץ ישראל בשנת תשכ"א.
בתקופה הראשונה התגוררו ביבנה, ולאחר מכן עברו להתגורר בכפר חב"ד ועל פי הוראת הרבי שעל המשפחה להביא 'קרבן תודה' על הצלתם מעמק הבכא הרוסי, נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד וזכה לקירובו של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת אסתר בת ר' דוד וחפצה[2].
לאחר נישואיו, החל לעבוד כמנהל בית הספר התיכון 'תורה ומלאכה' בתל אביב ובשנת תשכ"ו קיבל ועד כפר חב"ד מכתב מיוחד מאת מזכירו של הרבי הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב בו כתב כי הרבי מזמין אליו עשרה חסידים שיצאו מרוסיה בשבע השנים האחרונות ואף בחר באופן אישי את שמותיהם, כאשר זושא גרוס נמנה בין החסידים שהרבי בחר שיגיעו אליו ושילם להם את כל הוצאות הכרטיס.
לקראת חודש החגים של שנת תשכ"ז הגיעה הקבוצה אל הרבי, וזכתה לקירובים מיוחדים והרביביקש שיעמדו בסמיכות אליו בתפילות בהתוועדויות וכן במעמד התקיעות בראש השנה, ואף השתתפו בסעודת החג בדירתו של אדמו"ר הריי"צ.
כיום מתגורר הרב גרוס בבני ברק, ומשמש כמפקח רשת בתי הספר 'אור אבנר' בחבר העמים.
משפחתו
- בנו, ר' מנחם דרוס - גני תקווה
- בנו, ר' פנחס גרוס - גבעת שמואל
- בנו, ר' אפרים גרוס - ירושלים
- בתו מרת רות רבקה, רעיית הרב מנחם זיגלבוים - סופר חסידי, מחברי מערכת שבועון בית משיח ומאמן קאוצ'ינג
- בתו מרת שטערנא שרה, רעיית ר' יוסף חנניה מינסקי - גני תקווה
לקריאה נוספת
- פתאום, ביום בהיר אחד, הפכנו לפליטים ללא בית, מנחם זיגלבויים, שבועון בית משיח מס' 1302 עמוד 42-26.
קישורים חיצוניים
- "זושא איז דא?" זכרונותיו מחודש החגים תשכ"ז, בתוך שבועון בית משיח ערב ראש השנה תשע"ז
