משתמש:שמואל חיים/רב ליטאי: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (41 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | {{מקורות}} | ||
'''הליטאי מבני ברק''' הינו אדם שהתנגד לדרכו של הרבי {{הערה|וכן היה ראש [[ישיבת פונביז']]}}. | |||
== | ==אי התקבלותו לכהן כראש ראשות ישיבת חב"ד לוד== | ||
הפרשייה אירעה קודם תחילת חורף [[תשי"ב]]. הוא עבד אז בישיבת 'קלצק' בעיר [[רחובות]]{{הערה|שאוחדה לאחר מכן עם ישיבת 'הדרום' שהוקמה לצידה}} וחפץ להתקבל לתפקיד הנכבד. בתו של הרב אליעזר קרסיק{{הערה|הגברת טעמא גוראריה}} סיפרה כי הייתה עדת ראייה לביקורו של אותו אדם בביתו של אביה כשביקורו עוסק ברצונו לכהן כראש הישיבה. | |||
הרב [[אברהם מאיור]] שכיהן אז כמנהלה הרוחני של הישיבה שיגר אל הלה כמה בחורים ביניהם הרב יעקב כ"ץ, הרב מרדכי אשכנזי והרב שולם פלדמן שישוחחו עימו בלימוד. השיחה התורנית התקיימה בישיבת קלצק והלה נכשל בה. את כשלונו הוא נימק באוזני הבחורים בשל לחץ בו שרוי עקב שמחה משפחתית מסויימת{{הערה|מפי הרב [[ישראל אלפנביין]] ששמע מהרב כ"ץ}}. | |||
בקרב חברי הנהלת הישיבה היו הדעות חלוקות. לעומת ר' אברהם מאיור שצידד בעד קבלתו דעתם של הרוב התנגדה לכך{{הערה|ספר הרב אשכנזי}}. לימים נאנח ר' אברהם מאיור ואמר: "קבלת עמדתי הייתה חוסכת את הארס והשנאה"{{הערה|אנשים חסידים היו}}. | |||
==התנגדותו לדרכיו של הרבי== | |||
===עשרת המבצעים=== | ===עשרת המבצעים=== | ||
{{ערך מורחב|עשרת המבצעים}} | {{ערך מורחב|עשרת המבצעים}} | ||
אותו | אותו ליטאי יצא נגד עשרת המבצעים של [[הרבי]] בטענה שלא צריכים להרעיש על יהדות ותורה ר"ל, כמו כן יצא נגד [[הדלקת נרות שבת]] ע"י ילדה קטנה בטענה מופרכת שזו ברכה לבטלה {{הערה|עיין בערך מבצע נש"ק פרכות לדברים אלה}}. | ||
===חוק מיהו יהודי=== | ===חוק מיהו יהודי=== | ||
{{ערך מורחב|מיהו יהודי}} | {{ערך מורחב|מיהו יהודי}} | ||
הוא נלחם גם נגד חוק '''מיהו יהודי''' בטענה שלא צריך להילחם על דברים | הוא נלחם גם נגד חוק '''מיהו יהודי''' בטענה מופרכת שלא צריך להילחם על דברים קטנים כאלו, אלא על דברים "חשובים" יותר. | ||
===הפילוג=== | ===הפילוג=== | ||
{{ערך מורחב|בחירות תשמ"ט}} | {{ערך מורחב|בחירות תשמ"ט}} | ||
לאחר ש[[אגודת ישראל]] פרסמה כמה וכמה פעמים מכתבים של הרבי מליובאוויטש ואת דעתו של הרבי, הקים אותו | לאחר ש[[אגודת ישראל]] פרסמה כמה וכמה פעמים מכתבים של הרבי מליובאוויטש ואת דעתו של הרבי בבטאונם "המודיע", הקים אותו ליטאי מפלגה חדשה בשם '''דגל התורה''' בבחירות של שנת [[תשמ"ט]] והתפצל ממפלגת אגודת ישראל ובכך גרם למחלוקת קשה. | ||
הרבי הורה באותו עת שחב"ד תתגייס למען אגודת ישראל {{הערה|עקב כך שלא נכנעו לדרישותיו של אותו ליטאי}}, ואכן בעוד דגל התורה קיבלה בקושי שני מנדטים, אגודת ישראל קיבלה חמישה מנדטים. | |||
=== בחירת רב העיר בני ברק=== | |||
לאחר פטירתו של רבה של העיר בני ברק הרב [[יעקב לנדא]] התברר שהרב לנדא כתב בצוואה שלו שבנו הרב [[משה יהודה ליב לנדא]] צריך לרשת אותו ברבנות, אותו ליטאי לא הסכים למינוי חסיד חב"ד לרב העיר בני ברק והתנגד לזה, מנגד ראש עירית ב"ב מינה את הרב [[משה יהודה לייב לנדא ]] עוד בהלוויה של אביו, בסופו של דבר מינוי הרב לנדא התקבל על דעת כולם, מלבד תומכיו של אותו ליטאי, שלא אכלו מן ההכשר שלו. | |||
===משיח=== | |||
אותו ליטאי טען שאין זה מן הראוי להפיץ שהמשיח הוא הרבי (וטען שהרבי אינו המשיח), והשתמש בפסוק בחבקוק "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא" הרבי ענה שפסוק זה בא לומר שאם למרות הפעולות - המשיח הוא לא יבוא אזי חכה לו, אבל אין זה אומר אומר שלא לפעול שמשיח יבוא. | |||
הרבי השיב על הטענות בפומבי במהלך שיחה מי"ד אייר תשד"מ ואמר: | |||
"ישנם הטוענים מדוע מדברים ומכריזים ללא הרף על הנושא של ביאת משיח... יש לסמוך על הקב"ה שיגאל את ישראל מתי שירצה?!... | |||
בקשת ותביעת בנ"י אודות הגאולה לא זו בלבד שבקשה ותביעה זו אינה היפך התורה ח"ו, אלא אדברא התורה ציוותה להתנהג כן, ע"י אנשי כנסת הגדולה שתיקנו שכאשר יהודי מבקש צרכיו מהקב"ה בעת תפילת העמידה - יאמר בתפילתו:"את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח"... ואינו מתאפק בכך שמבקש ודורש זאת בתפילה אחת אלא חוזר על בקשה ותביעה זו בכל תפילה ותפילה, ג' פעמים בכל יום!" — שיחת י"ד אייר תשד"מ - תורת מנחם. | |||
==תגובת חב"ד== | ==תגובת חב"ד== | ||
[[הרבי]] | לאחר [[מלחמת לבנון הראשונה]] אמר אותו ליטאי שהמלחמה היתה מיותרת, ובתגובה ענה הרבי שאמרות כאלו משמעותן להיכנע לאומות העולם. | ||
לאחר שהתנגד ל[[תהלוכת ל"ג בעומר]] הרבי אמר נגדו בשיחה: | |||
{{ציטוט|תוכן= און דערנאך קומט צו דער ביטערער רחמנות: פון וואנעט טאקע קומט דאס? | |||
ס'איז אינגאנצן ניט פארשטאנדיק: בן אברהם יצחק ויעקב, מיט אלע ענינים וואס זיינען דערמיט פארבונדן - ווי קומט מען דאס זיין דורכגענומען מיט שנאת חינם? | |||
ניט רוען, מבטל זיין מתורתו!.. מבטל זייו פון עבודת ה'!.. און זוכן אידן - אפשר קען מען זיי מבלבל זיין, און אין זיי איינפלאנצן שנאת חינם!.. | |||
איז די הסברה גאר א פשוט'ע: ער דאוונט מיט פסול'ע תפילין!.. | |||
[{{כתב קטן|"וכאן באה הרחמנות הרבה:מהיכן אכן זה נובע? הדבר כלל אינו מובן: מדובר בבן אברהם יצחק ויעקב יחד עם כל העניינים הקשורים בכך, איך מגיעים להיות כל כך חדורים בשנאת חינם? ללא מרגוע, להתבטל מלימוד תורתו!.. להתבטל מעבודת ה'!.. ולחפש יהודים אולי אפשר לבלבלם ולהחדיר בהם שנאת חנם!.. אלא, שההסברה בכך פשוטה הוא מתפלל עם תפילין פסולות!...(תרגום חפשי)}}]|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4625&st=&pgnum=226 שיחות קודש תש"מ חלק ג עמוד 193]}} | |||
אותו ליטאי פנה לאחר מכן ל[[סופר סת"ם]] שיבדוק את ה[[תפילין]], והתברר שהן אכן היו פסולות. | |||
גרסה אחרונה מ־23:52, 23 באפריל 2023
הליטאי מבני ברק הינו אדם שהתנגד לדרכו של הרבי [1].
אי התקבלותו לכהן כראש ראשות ישיבת חב"ד לוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפרשייה אירעה קודם תחילת חורף תשי"ב. הוא עבד אז בישיבת 'קלצק' בעיר רחובות[2] וחפץ להתקבל לתפקיד הנכבד. בתו של הרב אליעזר קרסיק[3] סיפרה כי הייתה עדת ראייה לביקורו של אותו אדם בביתו של אביה כשביקורו עוסק ברצונו לכהן כראש הישיבה.
הרב אברהם מאיור שכיהן אז כמנהלה הרוחני של הישיבה שיגר אל הלה כמה בחורים ביניהם הרב יעקב כ"ץ, הרב מרדכי אשכנזי והרב שולם פלדמן שישוחחו עימו בלימוד. השיחה התורנית התקיימה בישיבת קלצק והלה נכשל בה. את כשלונו הוא נימק באוזני הבחורים בשל לחץ בו שרוי עקב שמחה משפחתית מסויימת[4].
בקרב חברי הנהלת הישיבה היו הדעות חלוקות. לעומת ר' אברהם מאיור שצידד בעד קבלתו דעתם של הרוב התנגדה לכך[5]. לימים נאנח ר' אברהם מאיור ואמר: "קבלת עמדתי הייתה חוסכת את הארס והשנאה"[6].
התנגדותו לדרכיו של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
עשרת המבצעים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – עשרת המבצעים |
אותו ליטאי יצא נגד עשרת המבצעים של הרבי בטענה שלא צריכים להרעיש על יהדות ותורה ר"ל, כמו כן יצא נגד הדלקת נרות שבת ע"י ילדה קטנה בטענה מופרכת שזו ברכה לבטלה [7].
חוק מיהו יהודי[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מיהו יהודי |
הוא נלחם גם נגד חוק מיהו יהודי בטענה מופרכת שלא צריך להילחם על דברים קטנים כאלו, אלא על דברים "חשובים" יותר.
הפילוג[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – בחירות תשמ"ט |
לאחר שאגודת ישראל פרסמה כמה וכמה פעמים מכתבים של הרבי מליובאוויטש ואת דעתו של הרבי בבטאונם "המודיע", הקים אותו ליטאי מפלגה חדשה בשם דגל התורה בבחירות של שנת תשמ"ט והתפצל ממפלגת אגודת ישראל ובכך גרם למחלוקת קשה.
הרבי הורה באותו עת שחב"ד תתגייס למען אגודת ישראל [8], ואכן בעוד דגל התורה קיבלה בקושי שני מנדטים, אגודת ישראל קיבלה חמישה מנדטים.
בחירת רב העיר בני ברק[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פטירתו של רבה של העיר בני ברק הרב יעקב לנדא התברר שהרב לנדא כתב בצוואה שלו שבנו הרב משה יהודה ליב לנדא צריך לרשת אותו ברבנות, אותו ליטאי לא הסכים למינוי חסיד חב"ד לרב העיר בני ברק והתנגד לזה, מנגד ראש עירית ב"ב מינה את הרב משה יהודה לייב לנדא עוד בהלוויה של אביו, בסופו של דבר מינוי הרב לנדא התקבל על דעת כולם, מלבד תומכיו של אותו ליטאי, שלא אכלו מן ההכשר שלו.
משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
אותו ליטאי טען שאין זה מן הראוי להפיץ שהמשיח הוא הרבי (וטען שהרבי אינו המשיח), והשתמש בפסוק בחבקוק "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא" הרבי ענה שפסוק זה בא לומר שאם למרות הפעולות - המשיח הוא לא יבוא אזי חכה לו, אבל אין זה אומר אומר שלא לפעול שמשיח יבוא. הרבי השיב על הטענות בפומבי במהלך שיחה מי"ד אייר תשד"מ ואמר:
"ישנם הטוענים מדוע מדברים ומכריזים ללא הרף על הנושא של ביאת משיח... יש לסמוך על הקב"ה שיגאל את ישראל מתי שירצה?!... בקשת ותביעת בנ"י אודות הגאולה לא זו בלבד שבקשה ותביעה זו אינה היפך התורה ח"ו, אלא אדברא התורה ציוותה להתנהג כן, ע"י אנשי כנסת הגדולה שתיקנו שכאשר יהודי מבקש צרכיו מהקב"ה בעת תפילת העמידה - יאמר בתפילתו:"את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח"... ואינו מתאפק בכך שמבקש ודורש זאת בתפילה אחת אלא חוזר על בקשה ותביעה זו בכל תפילה ותפילה, ג' פעמים בכל יום!" — שיחת י"ד אייר תשד"מ - תורת מנחם.
תגובת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר מלחמת לבנון הראשונה אמר אותו ליטאי שהמלחמה היתה מיותרת, ובתגובה ענה הרבי שאמרות כאלו משמעותן להיכנע לאומות העולם.
לאחר שהתנגד לתהלוכת ל"ג בעומר הרבי אמר נגדו בשיחה:
און דערנאך קומט צו דער ביטערער רחמנות: פון וואנעט טאקע קומט דאס?
ס'איז אינגאנצן ניט פארשטאנדיק: בן אברהם יצחק ויעקב, מיט אלע ענינים וואס זיינען דערמיט פארבונדן - ווי קומט מען דאס זיין דורכגענומען מיט שנאת חינם?
ניט רוען, מבטל זיין מתורתו!.. מבטל זייו פון עבודת ה'!.. און זוכן אידן - אפשר קען מען זיי מבלבל זיין, און אין זיי איינפלאנצן שנאת חינם!..
איז די הסברה גאר א פשוט'ע: ער דאוונט מיט פסול'ע תפילין!..
["וכאן באה הרחמנות הרבה:מהיכן אכן זה נובע? הדבר כלל אינו מובן: מדובר בבן אברהם יצחק ויעקב יחד עם כל העניינים הקשורים בכך, איך מגיעים להיות כל כך חדורים בשנאת חינם? ללא מרגוע, להתבטל מלימוד תורתו!.. להתבטל מעבודת ה'!.. ולחפש יהודים אולי אפשר לבלבלם ולהחדיר בהם שנאת חנם!.. אלא, שההסברה בכך פשוטה הוא מתפלל עם תפילין פסולות!...(תרגום חפשי)]
אותו ליטאי פנה לאחר מכן לסופר סת"ם שיבדוק את התפילין, והתברר שהן אכן היו פסולות.
- ↑ וכן היה ראש ישיבת פונביז'
- ↑ שאוחדה לאחר מכן עם ישיבת 'הדרום' שהוקמה לצידה
- ↑ הגברת טעמא גוראריה
- ↑ מפי הרב ישראל אלפנביין ששמע מהרב כ"ץ
- ↑ ספר הרב אשכנזי
- ↑ אנשים חסידים היו
- ↑ עיין בערך מבצע נש"ק פרכות לדברים אלה
- ↑ עקב כך שלא נכנעו לדרישותיו של אותו ליטאי