שינויים

הרב '''שמואל (מולע) ברזין''' ([[א' אלול]] [[תרנ"ג]]-[[ט' תמוז]] [[תשל"ח]]) היה גביר חב"די ומפעילי המחתרת היהודית ב[[לנינגרד]].

==תולדות חייוחיים==

בשנת [[תרע"ט]] נישא לרעייתו [[נישואין|נשא]] את רעייתו קיילע לבית שפרנוב, וגם לאחר החתונה המשיך להתגורר בנעוועל שם נולדו לו חמישה ילדיו.

על אף גילו הצעיר, זכה לקירובים רבים מרבותינו נשיאינו, הן מ[[אדמו"ר הרש"ב]] שהתבטא עליו "תהיה לו [[יראת שמים ]] גם בלי שילמד בליובאוויטש", והן מאדמומ[[אדמו"ר הריי"צ ]] שכיבד אותו כאשר הסב על שולחנו בשולחן [[ליל הסדר ]] של שנת [[תרפ"ז]] לשתות את המרק מתוך הקערית של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בטעות שכחו מסדרי השולחן להניח כף על יד מקום ישיבתו של הרב ברזין, ולאחר שקערת המרק הסתובבה בין המסובים וכל אחד לקח לצלחתו האישית, הבחין [[אדמו"ר הריי"צ ]] שהרב ברזין לא אוכל והורה לו לאכול מתוך הקערה המרכזית עצמה}}.

בשנים שלאחר החתונה הסתעפו עסקיו של הרב ברזין והוא הצליח לרכוש בית גדול ומרווח באישור השלטונות. כאשר סגרו אנשי השלטונות את המקווה העירוני, הקים הרב ברזין בביתו [[מקווה ]] מחתרתי, אותו תחזק יחד עם ידידו ר' [[געצל רובשקין]].

עם פרוץ [[מלחמת העולם השניההשנייה]] עברו מהפרברים לעיר עצמה, כדי להקל על מאמצי ההישרדות. המצב הקשה נמשך שלוש שנים עד שבחודש שב[[חודש אדר ]] [[תש"ב]] הצליח לצאת יחד עם בני משפחתו מהעיר הנצורה, ונדד לעיירה ליבזיה שבגבול בין קזחסטאן קזחסטן לרוסיה. שהותו בעיר לא נמשכה זמן ארוך, היות וכעבור זמן קצר גויס לעבודות שירות עבור הצבא הרוסי, ונדד יחד עם בתו גיטל לאה לעיירה צ'יליבינסק שבהרי אורל שם התמנה כעבור תקופה קצרה לראש הקהילה היהודית.

כראש הקהילה, דאג לצרכים היהודיים של בני הקהילה, תפעל את [[בית הכנסת ]] ומוסדות הקהילה, ומינה כרב את החסיד ר' [[לוי פרסמן]].

לאחר שהחוקרים נוכחו שאין ביכולתם להוציא ממנו מידע נוסף, ערכו לו משפט בו נגזר עליו עשר שנות גלות בסיביר ב[[סיביר]] שם עבד בחטיבת עצים. לאחר שש שנות גלות בהם שמר בתוקף על יהדותו ונמנע מעבודה בשבתות ובמועדי ישראל, שוחרר לחופשי בעקבות מותו של סטאלין, ובשנת [[תשט"ז]] חזר לביתו ולמשפחתו, ושב לפעילות המחתרת בלנינגרד להחייאת היהדות.

בשנת [[תשכ"ט]] קיבלה משפחתו אישור יציאת מברית המועצות, והתיישבה ב[[כפר חב"ד]], כשלקראת [[חודש תשרי ]] [[תשל"א]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה.

בתקופת מגוריו בכפר ב[[כפר חב"ד ]] עסק ב[[מבצע תפילין]] בבסיס [[צה"ל]] בתל השומר, והיה מהפעילים הבולטים להקמת ה[[מקווה]] ובית הכנסת 'בית נחום יצחק'.

נפטר בגיל 84 ב[[ט' תמוז]] [[תשל"ח]] ונטמן בהר ב[[הר הזיתים שבירושלים]] שב[[ירושלים]].

*בנו, ר' אהרן זליג ברזין - נעלם במהלך [[מלחמת העולם השניההשנייה]] תוך כדי שירות בצבא רוסיה

*בתו, מרת הינדה , רעיית ר' [[דובער פרוס]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:לנינגרד: אישיםבפטרבורג]][[קטגוריה:כפר אישים בכפר חב"ד: אישים]]