פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 504 בתים ,  10:15, 13 באפריל 2023
הרב '''שמואל (מולע) ברזין''' ([[א' אלול]] [[תרנ"ג]]-[[ט' תמוז]] [[תשל"ח]]) היה גביר חב"די ומפעילי המחתרת היהודית ב[[לנינגרד]].
==תולדות חייוחיים==
נולד בעיירה [[נעוועל]] ב[[א' אלול|ראש חודש אלול]] [[תרנ"ג]] כבן בכור לאביו הרב [[חיים ברזין]] ולאמו חווה.
כאשר נפלה אמו למשכב, חזר לביתו שבנעוועל, ולאחר פטירתה החל לעזור לאביו בפרנסת המשפחה, ובגיל 16 פתח בעיירה יחד עם שותפים בני גילו בית מטבחיים ממנו התפרנס בכבוד.
בשנת [[תרע"ט]] נישא לרעייתו [[נישואין|נשא]] את רעייתו קיילע לבית שפרנוב, וגם לאחר החתונה המשיך להתגורר בנעוועל שם נולדו לו חמישה ילדיו.
על אף גילו הצעיר, זכה לקירובים רבים מרבותינו נשיאינו, הן מ[[אדמו"ר הרש"ב]] שהתבטא עליו "תהיה לו [[יראת שמים ]] גם בלי שילמד בליובאוויטש", והן מאדמומ[[אדמו"ר הריי"צ ]] שכיבד אותו כאשר הסב על שולחנו בשולחן [[ליל הסדר ]] של שנת [[תרפ"ז]] לשתות את המרק מתוך הקערית של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בטעות שכחו מסדרי השולחן להניח כף על יד מקום ישיבתו של הרב ברזין, ולאחר שקערת המרק הסתובבה בין המסובים וכל אחד לקח לצלחתו האישית, הבחין [[אדמו"ר הריי"צ ]] שהרב ברזין לא אוכל והורה לו לאכול מתוך הקערה המרכזית עצמה}}.
בשנים שלאחר החתונה הסתעפו עסקיו של הרב ברזין והוא הצליח לרכוש בית גדול ומרווח באישור השלטונות. כאשר סגרו אנשי השלטונות את המקווה העירוני, הקים הרב ברזין בביתו [[מקווה ]] מחתרתי, אותו תחזק יחד עם ידידו ר' [[געצל רובשקין]].
בשנת [[תרפ"ב]] כאשר הרב [[רפאל כהן]] התמנה לכהן כרבה של נעוועל ולא היה ביכולת הקהילה להעניק לו בית למגורים, התנדב הרב ברזין לחצות את ביתו לשניים, ולתת את חציו לרב.
עם התגברות הגזירות והמעקבים שניהלו אנשי [[ק.ג.ב|הבולשת הרוסית]], עקרה משפחת ברזין לאחד מפרברי העיר [[לנינגרד]], שם הצליחו להיטמע בין ההמון מבלי לעורר חשדות, והתפרנסו מחקלאות.
עם פרוץ [[מלחמת העולם השניההשנייה]] עברו מהפרברים לעיר עצמה, כדי להקל על מאמצי ההישרדות. המצב הקשה נמשך שלוש שנים עד שבחודש שב[[חודש אדר ]] [[תש"ב]] הצליח לצאת יחד עם בני משפחתו מהעיר הנצורה, ונדד לעיירה ליבזיה שבגבול בין קזחסטאן קזחסטן לרוסיה. שהותו בעיר לא נמשכה זמן ארוך, היות וכעבור זמן קצר גויס לעבודות שירות עבור הצבא הרוסי, ונדד יחד עם בתו גיטל לאה לעיירה צ'יליבינסק שבהרי אורל שם התמנה כעבור תקופה קצרה לראש הקהילה היהודית.
כראש הקהילה, דאג לצרכים היהודיים של בני הקהילה, תפעל את [[בית הכנסת ]] ומוסדות הקהילה, ומינה כרב את החסיד ר' [[לוי פרסמן]].
בשנת [[תש"ה]] הסתיימה המלחמה והוא חזר יחד עם בני משפחתו לביתם שבפרברי לנינגרד. בשנת [[תש"ח]] נמצא בביתו החסיד ר' [[יונה פולטאבער]]. במוצאי [[שמחת תורה]] [[תש"ט]] נעצר על ידי אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] וישב במשך עשרה חודשים בבית הסוהר 'שפאלרקע' בו עונה ונחקר לעיתים תכופות בנסיון לחלץ מפיו שמות של חסידים נוספים שעסקו בהפעלת המחתרת היהודית ברוסיה.
לאחר שהחוקרים נוכחו שאין ביכולתם להוציא ממנו מידע נוסף, ערכו לו משפט בו נגזר עליו עשר שנות גלות בסיביר ב[[סיביר]] שם עבד בחטיבת עצים. לאחר שש שנות גלות בהם שמר בתוקף על יהדותו ונמנע מעבודה בשבתות ובמועדי ישראל, שוחרר לחופשי בעקבות מותו של סטאלין, ובשנת [[תשט"ז]] חזר לביתו ולמשפחתו, ושב לפעילות המחתרת בלנינגרד להחייאת היהדות.
בשנת [[תשכ"ט]] קיבלה משפחתו אישור יציאת מברית המועצות, והתיישבה ב[[כפר חב"ד]], כשלקראת [[חודש תשרי ]] [[תשל"א]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה.
בתקופת מגוריו בכפר ב[[כפר חב"ד ]] עסק ב[[מבצע תפילין]] בבסיס [[צה"ל]] בתל השומר, והיה מהפעילים הבולטים להקמת ה[[מקווה]] ובית הכנסת 'בית נחום יצחק'.
נפטר בגיל 84 ב[[ט' תמוז]] [[תשל"ח]] ונטמן בהר ב[[הר הזיתים שבירושלים]] שב[[ירושלים]].
==משפחתו==
אחיו, ר' שמואל ברזין
*גיסו, ר' מנחם מענדל סורין
*בנו, ר' אהרן זליג ברזין - נעלם במהלך [[מלחמת העולם השניההשנייה]] תוך כדי שירות בצבא רוסיה
*בנו, ר' פרץ ברזין
*בנו, ר' [[יהודה אריה לייב ברזין]] - ממייסדי קהילת חב"ד ב[[רחובות]]
*בתו, מרת גיטה לאה
*בתו, מרת הינדה , רעיית ר' [[דובער פרוס]]
==לקריאה נוספת==
*[[תשורה]] משמחת ה[[נישואין]] של צאצאיו הת' מנחם מענדל ומרת אסתר פרוס, כ"ט [[סיוון]] תשס"ה
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16738&CategoryID=2545 סיפור אודות ר' שמואל] {{חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ברזין, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:לנינגרד: אישיםבפטרבורג]][[קטגוריה:כפר אישים בכפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ח]]
30,224

עריכות