שמעון אוחנה: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''שמעון אוחנה''' ([[א' טבת]] [[תרפ"ח]]-[[י"ד אייר]] [[תשפ"ב]]) היה רב בית הכנסת 'שערי אליהו' לעולי מרוקו ב[[כפר חב"ד]], | [[קובץ:שמעון-אוחנה.jpeg|250px|שמאל|ממוזער]] | ||
הרב '''שמעון אוחנה''' ([[א' טבת]] [[תרפ"ח]]-[[י"ד אייר]] [[תשפ"ב]]) היה רב [[בית הכנסת שערי אליהו כפר חב"ד|בית הכנסת 'שערי אליהו']] לעולי מרוקו ב[[כפר חב"ד]], שימש שנים רבות כמורה בבית ספר חב"ד ב[[יפו]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[א' טבת]] [[תרפ"ח]]{{הערה|בתעודת הזהות שלו הופיע שנולד בשנת תר"צ, ובכרטיס שלו בספר החסידים כתב שנולד בשנת תרצ"ב.}} ב[[מרוקו]] לאביו ר' חנניה ולאמו מרת דונה אוחנה. | נולד ב[[א' טבת]] [[תרפ"ח]]{{הערה|בתעודת הזהות שלו הופיע שנולד בשנת תר"צ, ובכרטיס שלו בספר החסידים כתב שנולד בשנת תרצ"ב.}} ב[[מרוקו]] לאביו ר' חנניה ולאמו מרת דונה אוחנה. | ||
בגיל צעיר התייתם מהוריו. | בגיל צעיר התייתם מהוריו{{הערה|בקרב המשפחה מסופר שבהיותו ילד לקה בטיפוס וכשההורים ביקשו מאחד מצדיקי מרוקו שיתפללו לרפואתו והוא אמר שהאפשרות היחידה שיש לו זה שההורים יקבלו על עצמם להיות תמורתו, ובזכות זה הבן יזכה לאריכות ימים, וכעבור זמן קצר הם נפטרו והוא יצא מכלל סכנה והחלים.}} ולמד בישיבות חב"ד בקזבלנקה. | ||
בשנת תשי"ב התחתן עם רעייתו מרת שמחה בת ר' אברהם וסוליקה עבדלחק-אמיתי, קבע את מגוריו בכפר זנגיה, והחל ללמד ילדים צעירים אל"ף בי"ת וחומש, משנה וגמרא, כשעם כל ילד הוא לומד לפי רמתו. | |||
בשנת [[תשט"ו]] הגיעו נציגי הסוכנות כדי לבדוק התאמה לקראת העליה לארץ הקודש ושלחו אותו לקזבלנקה על מנת שייבחן שם אם מתאים לשמש כמורה כשיעלה לארץ, שם פגש את הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלמה מטוסוב]], שעמדו מייד על כשרונותיו וביקשו ממנו לעבור לקזבלנקה עם בני משפחתו ולהתחיל ללמד במוסדות חב"ד שהקימו. | |||
כשלוש שנים לאחר החתונה עלו לארץ הקודש, ושהו במשך כשלושה שבועות במעברה סמוך לחיפה, ובכל פעם שהגיעו נציגים של היישובים השונים התעקשו לעבור למגורי הקבע כקבוצה מגובשת בלבד, ולבסוף כשהגיע הרב [[ישראל לייבוב]] עם קבוצת עסקנים והציעו להם לקבוע את מגוריהם בכפר חב"ד{{הערה|הרב לייבוב אמר להם: כסף אינני יכול להציע לכם, אך חינוך ויראת שמים - אני יכול להבטיח.}}, עברו כל עשר המשפחות שעלו יחד ממרוקו וקבעו את מגוריהם ב[[כפר חב"ד]] שם נמנה על וותיקי התושבים. | |||
שימש כמורה בבתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. תחילה ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/TL5.4/5698_001.jpg ראו תצלום של חלוקת התניא על ידי [[השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|השלוחים לארץ הקודש]] בכיתתו].}}, ובהמשך במשך עשרות שנים בסניף בית הספר ביפו. | שימש כמורה בבתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. תחילה ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/TL5.4/5698_001.jpg ראו תצלום של חלוקת התניא על ידי [[השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|השלוחים לארץ הקודש]] בכיתתו].}}, לאחר מכן ב[[נס ציונה]], ובהמשך במשך עשרות שנים בסניף בית הספר ביפו. | ||
עם הקמת בית הכנסת 'שערי אליהו' בכפר חב"ד עבור עולי מרוקו, | עם הקמת בית הכנסת 'שערי אליהו' בכפר חב"ד עבור עולי מרוקו, | ||
| שורה 21: | שורה 22: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' | *בנו, ר' [[גרשון אוחנה]] – [[כפר חב"ד]] | ||
*בנו, ר' מנחם אוחנה – קראון הייטס | *בנו, ר' מנחם אוחנה – קראון הייטס | ||
*בנו, ר' יונתן אוחנה – כפר חב"ד | *בנו, ר' יונתן אוחנה – כפר חב"ד | ||
| שורה 29: | שורה 30: | ||
*בתו מרת דינה – כפר חב"ד | *בתו מרת דינה – כפר חב"ד | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
[https://col.org.il/news/139742 חודשיים לפטירת רב ביהכנ"ס 'הרשב"י' ובתו זכתה בס"ת{{col}}] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב משה מרינובסקי, '''אהבת התורה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1959 עמוד 48 | *הרב משה מרינובסקי, '''אהבת התורה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1959 עמוד 48 | ||
גרסה מ־15:54, 3 במרץ 2023
הרב שמעון אוחנה (א' טבת תרפ"ח-י"ד אייר תשפ"ב) היה רב בית הכנסת 'שערי אליהו' לעולי מרוקו בכפר חב"ד, שימש שנים רבות כמורה בבית ספר חב"ד ביפו.
תולדות חיים
נולד בא' טבת תרפ"ח[1] במרוקו לאביו ר' חנניה ולאמו מרת דונה אוחנה.
בגיל צעיר התייתם מהוריו[2] ולמד בישיבות חב"ד בקזבלנקה.
בשנת תשי"ב התחתן עם רעייתו מרת שמחה בת ר' אברהם וסוליקה עבדלחק-אמיתי, קבע את מגוריו בכפר זנגיה, והחל ללמד ילדים צעירים אל"ף בי"ת וחומש, משנה וגמרא, כשעם כל ילד הוא לומד לפי רמתו.
בשנת תשט"ו הגיעו נציגי הסוכנות כדי לבדוק התאמה לקראת העליה לארץ הקודש ושלחו אותו לקזבלנקה על מנת שייבחן שם אם מתאים לשמש כמורה כשיעלה לארץ, שם פגש את הרב ניסן פינסון והרב שלמה מטוסוב, שעמדו מייד על כשרונותיו וביקשו ממנו לעבור לקזבלנקה עם בני משפחתו ולהתחיל ללמד במוסדות חב"ד שהקימו.
כשלוש שנים לאחר החתונה עלו לארץ הקודש, ושהו במשך כשלושה שבועות במעברה סמוך לחיפה, ובכל פעם שהגיעו נציגים של היישובים השונים התעקשו לעבור למגורי הקבע כקבוצה מגובשת בלבד, ולבסוף כשהגיע הרב ישראל לייבוב עם קבוצת עסקנים והציעו להם לקבוע את מגוריהם בכפר חב"ד[3], עברו כל עשר המשפחות שעלו יחד ממרוקו וקבעו את מגוריהם בכפר חב"ד שם נמנה על וותיקי התושבים.
שימש כמורה בבתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק. תחילה בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד[4], לאחר מכן בנס ציונה, ובהמשך במשך עשרות שנים בסניף בית הספר ביפו.
עם הקמת בית הכנסת 'שערי אליהו' בכפר חב"ד עבור עולי מרוקו,
עשרות בשנים בבית כנסת 'שערי אליהו' – עולי מרוקו בכפר חב"ד וכיהן שנים רבות מורה בבית ספר חב"ד ביפו.
נפטר בגיל 94 בי"ד אייר תשפ"ב, ונטמן בבית העלמין אחיעזר הסמוך לכפר חב"ד.
משפחתו
- בנו, ר' גרשון אוחנה – כפר חב"ד
- בנו, ר' מנחם אוחנה – קראון הייטס
- בנו, ר' יונתן אוחנה – כפר חב"ד
- בנו, ר' ניסים אוחנה – פלטבוש
- בנו, ר' חנניה אוחנה – טל מנשה
- בנו, ר' דוד אוחנה – כפר חב"ד
- בתו מרת דינה – כפר חב"ד
קישורים חיצוניים
חודשיים לפטירת רב ביהכנ"ס 'הרשב"י' ובתו זכתה בס"ת
לקריאה נוספת
- הרב משה מרינובסקי, אהבת התורה, שבועון כפר חב"ד גליון 1959 עמוד 48
הערות שוליים
- ↑ בתעודת הזהות שלו הופיע שנולד בשנת תר"צ, ובכרטיס שלו בספר החסידים כתב שנולד בשנת תרצ"ב.
- ↑ בקרב המשפחה מסופר שבהיותו ילד לקה בטיפוס וכשההורים ביקשו מאחד מצדיקי מרוקו שיתפללו לרפואתו והוא אמר שהאפשרות היחידה שיש לו זה שההורים יקבלו על עצמם להיות תמורתו, ובזכות זה הבן יזכה לאריכות ימים, וכעבור זמן קצר הם נפטרו והוא יצא מכלל סכנה והחלים.
- ↑ הרב לייבוב אמר להם: כסף אינני יכול להציע לכם, אך חינוך ויראת שמים - אני יכול להבטיח.
- ↑ ראו תצלום של חלוקת התניא על ידי השלוחים לארץ הקודש בכיתתו.
